עבדת שכנה בתוואי "דרכי הבשמים" הקדומה, שהוליכה מפטרה לעזה. העיר מנציחה את שמו של המלך הנבטי הנערץ עבדת, כפי הנראה עבדת השני (9-30 לפני סה"נ), שבחר להיקבר כאן. מלך זה חידש את היישוב בעיר לאחר שנעזבה בעקבות נפילתה של עזה בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי (100 לפני סה"נ), פעולה שחיסלה את חשיבותה המסחרית של העיר.
העיר שגשגה גם בימי המלכים חרתת הרביעי (9 לפני סה"נ - 40 לספה"נ), אך חרבה בהתקפות שבטים ערביים במחצית השניה של המאה הראשונה. מאוחר יותר חידש את היישוב בעיר רבאל השני (106-70 לספה"נ), המלך הנבטי האחרון.
עבדת לא פסקה מלהתקיים גם לאחר שממלכת הנבטים נפלה בידי האימפריה הרומית. העיר שגשגה עד הכיבוש הערבי במאה השביעית לספה"נ.
רוב האתרים המרשימים של עבדת שוכנים באקרופוליס של העיר (העיר העליונה), המתנשא לגובה של כ- 650 מטרים מעל פני הים. מן המקדש הנבטי לא שרד כמעט דבר, אך השער המשוחזר מאפשר לדמיין עד כמה היה מפואר. מראש האקרופוליס ניתן לצפות במרחבי רמת עבדת ובחוות "אבן ארי", שנמצאת ממזרח לאתר. בחווה המשוחזרת מהתקופה מהתקופה הביזנטית ניתן לראות את שיטות החקלאות המדברית שפיתחו הנבטים.
האתרים המרכזיים הם בית המרחץ הרומי השוכן סמוך למרכז המבקרים והכולל מרחץ קר, מרחץ פושר ומרחץ חם, מגדל רומי שבמשקופו כתובת, מערת הקבורה א-נוצרה שבה 21 כוכי קבורה כפולים וקבר אחד הכרוי ברצפה, הגת הביזנטית משוכללת ושמדי פעם נערכים בה שחזורים של הפקת תירוש מענבים, בית מלאכה לייצור כלי חרס (בית יוצר), הכנסיות מהמאה הרביעית לספירה ועיר המערות, שחלקן שימשו לקבורה וחלקן כבורות מים וכמחסנים.
במרכז הנבטי מומלץ לצפות בסרט קצר, להנות מריחות המור והלבונה ושאר התבלינים. לראות מוצגים שנחפרו בעתיקות ולקרוא אודות הנבטים.
מצורפים:
>> דפדפת כולל מפת הגן הלאומי עבדת (קובץ PDF )
>> מצגת ppt (גודל 3.4mb) אודות דרך הבשמים
>> סיור וירטואלי 360 מעלות
מה חדש?
> הגן הלאומי עבדת מתחיל להתאושש מהוונדליזם
> ירחון "חדשות בעתיקות" מוקדש לגן הלאומי עבדת
>
אלמונים השחיתו בלילה (5.10.2009) את גן לאומי עבדת