|
|
|
|
|
משכן מחברי המגילות הגנוזות |
|
דרגת קושי: מאמץ קל עד בינוני |
|
|
|
|
|
|
|
חשיפת שרידי היישוב קומראן ומגילות ים המלח שנמצאו בסביבתו, הציתה את דמיונם של נוצרים ויהודים גם יחד. אל המידע ההיסטורי ואל "המגילות הגנוזות", אותן יצירות ספרותיות שהוחבאו במערות מדבר יהודה, הצטרפו עם חשיפת המגילות גם ממצאים חומריים, שביחד ציירו תמונה על אורח החיים ודרך המחשבה של תושבי קומראן. ביישוב חיו, לדעת החופרים באתר, לא יותר מ200- בני אדם, אך חשיבות הרעיונות שייצגו אותם מתיישבים חרגה בהרבה מגודלה של הקהילה במקום.
קיימים קווים משותפים בין דברי ישו כפי שהם באים לידי ביטוי בברית החדשה, לבין דברים שנכתבו במגילות. פאולוס מצטט באיגרותיו חיבורים שנכתבו בקומראן, וגם מחבר האוונגליון על שם יוחנן גילה קירבה לחוגי הכת. תפילת הקבע, נוסח תפילה אחיד הנאמר בשעה קבועה, הוא רעיון שאותו כנראה אימצו חכמי ישראל מאנשי קומראן, לאחר חורבן הבית השני.
אנשי קומראן הם כפי הנראה האיסיים, ששמם נודע עוד לפני גילוי המגילות. מתוך כתבי יוסף בן מתתיהו מתקבל הרושם שמדובר בכת, שפיתחה השקפת עולם כה בדלנית, עד כי הוא מוצא לנכון לציין שאנשים אלה מוצאם יהודי. בני הכת ראו עצמם כעם ישראל הנבחר, שהאחרים צריכים ללכת בעקבותיו. אם לא כן - מרה תהיה אחריתם. זו הייתה הגישה שבגללה נבדלו יושבי קומראן משאר ישראל ופנו למדבר, אם כי ידוע שהם יצרו תאים נבדלים גם בתוך הערים, כמו למשל בירושלים.
היסטוריונים בני התקופה תיארו את יושבי קומראן כאנשים שבחרו לעזוב את הבלי העולם הזה, מאורגנים בהון משותף, נמנעים מלשאת נשים ומתרחקים מחיי מין. בכל זאת, בקומראן חיו נשים, אם להסתמך על שלדים שנמצאו בקברים בסביבת האתר.
למרות גישת החיים הפציפיסטית, מסתבר כי אנשי הכת הכינו את עצמם למלחמת השמד של העולם, למהפכה חברתית שהם יצרו את גרעינה ומהם תיווצר העילית של עם ישראל לעתיד לבוא. הם סלדו מן הגויים, וחשבו שבבוא היום יהיו נידונים לאבדון.
אפשר ששיתוף ההון בקהילה, תופעה מיוחדת במינה, נבע מתוך האחדות הרעיונית, אך גם משום שהאיסיים ראו בהון זה את כספם של הגויים, שאליהם רחשו בוז. הם בזו לעשירים בכלל. זו הסיבה שהם התנגדו לכוהנים החשמונאים, שנהגו לקבץ הון רב. בני כת המדבר אף שללו את עבודת בית המקדש ולא הקריבו בו קורבנות, אם כי שלחו לשם מתנות. |
|
בני הכת לא חיו על פי ההלכה שהייתה קיימת בזמנם. בדיני שבת עסקו בפרטי פרטים, והקפידו על קלה כחמורה. יוסף בן מתתיהו מספר שהם התאפקו בשבת מלעשות את צורכיהם, כדי שלא לפגוע במעשה טמא בקדושת היום. אנשי הכת נבדלו משאר ישראל בעיקר בגלל לוח השנה המיוחד שלהם. חגיהם נחוגו במועדים שונים מאלה של כלל ישראל.
האיסיים התפרסמו בסעודותיהם המשותפות. הכוהנים הכינו את האוכל בעצמם, כדי שיהיה טהור. אנשי הכת אכלו אוכל פשוט, באווירה של קודש. יש הגורסים שהסעודות החליפו את מעשה הקורבן בבית המקדש.
סדר היום כלל השכמה מוקדמת, לפני עלות השחר. האנשים התאספו לתפילה משותפת. לאחר התפילה פנה כל אחד לעיסוקיו: טיפול בעצי התמרים, גידול צאן, או עבודות שירות למען הקהילה כמו הבאת מים ליישוב, הכנת מזון ועבודות אחזקה. בשעות אחר הצהריים שוב התכנסו האנשים יחדיו, ואמרו תפילות תוך כדי טבילות. לאחר מכן - סעודה משותפת; אחר כך, לקראת שקיעה - תפילת ערב. כל חבר התחייב להקדיש שליש משעות הלילה ללימודים.
השקפת העולם של כת המדבר קשורה במחשבה מיוחדת, שהחוקרים מכנים אותה בשם "תורת הגזירה הקדומה". התורה גורסת שהכל נקבע על ידי האל ואין אפשרות לשנות את החלטתו. אחד המרכיבים המרכזיים של תורת הגזירה הקדומה הוא החלוקה לשני מחנות - צדיקים ורשעים. לכאורה, האמונה שהכל נקבע מראש מביאה לאדישות ולפטליזם, שכן אין לאדם יכולת להשפיע על מהלכים כאלה. אבל על פי התורה המיוחדת שפיתחו האיסיים, אדם יכול לעשות מעשה רע מכוחו הוא, מפני שהאל נתן רשות לכוחות הרשע לפגוע בו. רעיון זה הביא כל חבר בכת בני המדבר להצטיין ככל שיוכל, כדי להוכיח לאחרים שאין הוא מבני החושך.
אתר קומראן
בקומראן התקיימו שלוש תקופות יישוב: האתר נוסד במאה השמינית לפני סה"נ (תקופת המלוכה), והתקיים עד לחורבן בית ראשון (586 לפני סה"נ). בתקופה זו נבנתה במקום מצודה מלבנית. לאחר החורבן ננטש המקום ונבנה שוב במאה השניה לפני סה"נ (תקופת הבית השני). עד אז נקרא המקום בשם "סככה". השם "קומראן", שמקורו בתקופה הערבית, נגזר מהמילה הערבית "קמר" (ירח).
יש להניח שבימי בית שני היו פני ים המלח גבוהים מאשר בימינו. קומראן הייתה, אם כן, מבודדת מפני הציביליזציה, מקום אידיאלי לאנשי כת המעונינים להתבודד. הקרבה לעין פשח'ה הייתה חשובה להשגת מי שתייה.
רוב הממצאים בקומראן הם מימי בית שני. מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא (132-5 לספה"נ) מעידות שהלוחמים מצאו מקלט במשך תקופה מסוימת בין הריסות האתר.
 מפת האתר ומידע נוסף (דפדפת) תוכלו למצוא בהקשה כאן |
|
ממצאים מעניינים בקומראן - חפירות ארכיאולוגיות מצביעות על קשר בין קומראן ומגילות ים המלח |  | תמונות ממסיבת עיתונאים שהתקיימה בגן לאומי קומראן 16.8.04 | |
|
|
טיול באזור ים המלח - קומראן, עין גדי - לגעת במורשת לחוש את העבר |  | בעקבות הצלבנים -המלצה למסלול טיול- בקומראן, עיר דוד ועמק צורים | |
|
|
|
כיצד להגיע:
סמוך לכביש 90, ליד קיבוץ קלי"ה, בצפון ים המלח. כ- 40 דקות מירושלים |
|
|
מידע שימושי | שעה - שעתיים | :משך הסיור |  | כל השנה (בקיץ רצוי לא להגיע בצהריים) | :עונה מומלצת |  | השוואה בין הקיבוץ המודרני (קלי"ה) ל"קיבוץ" העתיק | :לא לוותר |  | חיזיון אורקולי, מסעדה, חנות מזכרות | ?מה יש עוד |  | אפריל - ספטמבר: 8:00-17:00,
אוקטובר - מרץ: 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8-15
הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה
גלישת צוקים- מותרת בחורף עד השעה 10:30 בבוקר, בלבד ובקיץ עד 12:00 בצהריים
לאחר השעות הללו לא תותר גלישת צוקים | :שעות פתיחה |  | 02-9942235
| :טלפון |  | 02-9942235
להזמנת סיורים מודרכים לקבוצות: מרכז חינוך והסברה הר ובקעה
טלפקס 02-6541255 דוא"ל mh.deadsea@npa.org.il | :מייל/פקס |  | יחיד: מבוגר 20 ₪, ילד: 9 ₪,
לאזרח ותיק הנחה של 50%
קבוצה: מבוגר 17 ₪, ילד 8 ₪.
כרטיס משולב קומראן+ עינות צוקים
מבוגר בודד: 36 ₪ ילד בודד: 18 ₪
מבוגר בקבוצה: 32 ₪ ילד בקבוצה 17 ₪
| :דמי כניסה |  | אין כניסה לכלבים | כניסת כלבים: |  | ושביל חדש מוכשר כולו לנכים ומוגבלים עם כסאות גלגלים העוקב אחרי מפעלי המים העתיקים, באזור מדברי וצחיח זה. השילוט המיוחד באתר מותאם למוגבלי ראייה | נגישות נכים |  |
|
|
|
|
|
|
|
|