טבעה של תועלתנות
"סיכויי הבילוי ב
עינות צוקים נראו לנו מזהירים ממש כמו יריחו, וכבר היינו מוכנים להכתיר את ים המלח כחוף העדנים: מים, צמחייה, חיות ועופות, גאולוגיה ומרחצאות חמים - הכל מצוי כאן בשפע, ובלי כל היסוס החלטנו לשהות יומיים על עין זו". כך מתאר החוקר הנודע הנרי בייקר טריסטראם, המכונה "אבי החי והצומח בארץ ישראל", את שמורת טבע
עינות צוקים בספרו "מסע בארץ ישראל - יומן 1864-1863".
עינות צוקים - או בשמה הנוסף "
עין פשח'ה" (פשח'ה פירושו: מבוקע, שבור) - היא
שמורת הטבע הנמוכה בעולם ומהשמורות היפות בארץ. בין מצוק ההעתקים הצחיח שגווניו חומים לים המלח הכחול נמצא נווה המדבר הירוק והייחודי כל כך. בשנת 1969 החל הליך ההכרזה על
עינות צוקים כשמורת טבע, וכמה שנים מאוחר יותר גודרה השמורה וחולקה לשלושה חלקים: החלק הצפוני ("השמורה הסגורה"), החלק המרכזי ("שמורה קולטת קהל") והחלק הדרומי ("השמורה החבויה").
החלק הצפוני סגור לחלוטין למבקרים ועל כן הוא מכונה "
השמורה הסגורה". הכניסה לשטח זה אסורה, למעט אנשי מקצוע מטעם רשות הטבע והגנים, הנכנסים אליו לעתים נדירות רק כדי לוודא שלא ניזוק. בחלק זה נותנים לטבע לומר את דברו ללא כל התערבות של יד אנוש. שטחה: כ2,700- דונם.