התל מזוהה עם העיר המקראית שכה (בשין שמאלית) ממנה יצא דוד להלחם בגולית. לא רחוק מאתנו עברו 35 לוחמי פלמ"ח בדרכם לגוש עציון הנצור. הלוחמים נפלו ב"גבעת הקרב" והונצחו בשמו של קיבוץ נתיב הל"ה, הניתן לזיהוי בנקל כחלק ממראה פנורמי של עמק האלה כולו.
בחורף ובאביב התל מתכסה במגוון מרהיב של פריחה הכולל רקפות כלניות נוריות פרגים קידה שעירה שיחי לוטם ועוד. שיא הפריחה הוא בחודש מרץ עת פורח במקום תורמוס ההרים בצבעי כחול - סגול.
מילה של בטיחות: בראש התל מספר בורות פתוחים אנא הקפידו ללכת בשבילים בלבד!!
אחרי שנסיים את סיורנו בתל נחזור לכביש, נפנה ימינה ונשים פעמינו לחורבת חנות. החורבה ממוקמת כ- 8 ק"מ במעלה הכביש (375) המוביל מעמק האלה לכיוון מושב מטע, לצור הדסה ובסופו של דבר לירושלים. הגישה לאתר בדרך עפר המובילה לחניון קק"ל הקרוי חניון הקיסר.
החורבה מורכבת משרידי חאן ויישוב ביזאנטי. במקום שרידי כנסיה עם רצפת פסיפס, גת ובור מים. בסמוך לבור, בין העצים, מתנשא תל קטן לגובה של 7 מטרים. יש הטוענים שגולית, או ליתר דיוק, ראשו קבור בו.
מחורבת חנות ניתן להמשיך לאורך דרך עפר היורדת לנחל זנוח. הדרך מובילה לעין מטע והיא עוברת בין שרידי חקלאות מסורתית ומספר מעיינות קטנים. באחד מהם נקבה, אליה ניתן להיכנס, זאת בתנאי שנצטייד בפנסים ובנכונות להתלכלך בבוץ. נמשיך עד שנגיע לרחבה הנתחמת בעצי אקליפטוס מצד אחד ובדרך העפר מצדה השני. בפתח הרחבה מבנה עתיק שנשמר היטב וייעודו אינו ברור. בקצה השני של הרחבה מפכה מעין קטן ופסטורלי - עין מטע. מכאן נחזור על עקבותינו לחורבת חנות. משך ההליכה לעין מטע וחזרה כשעתיים.
מחורבת חנות נמשיך לכיוון צומת צור הדסה, בה נפנה שמאלה לכיוון צומת נס הרים (כביש מס' 386), ושם נפנה שמאלה לכיוון מושב נס הרים (כביש 3866). נכנס לכביש הגישה למושב ונבחין מיד, בצד שמאל, בחניון בו נעצור. מהחניון יוצאות שתי דרכי עפר. נלך כ- 100 מטר לאורך הדרך השמאלית עד שנבחין בשלט עץ המכוון אותנו, ימינה לבית יטב. השם הוא עברות של השם הערבי של החורבה עיתאב.
ההליכה מתחילה ביער נטוע. נצא מהיער למפגש עם דרך עפר המתאימה לרכבי שטח ומסומנת בצבע אדום. נמשיך עם השביל (בשל עבודות פיתוח המשך השביל אינו ברור אך אם נסתכל במעלה הגבעה שמולנו נמשיך בהמשך השביל ונחבור אליו), בהתאם לשילוט, דרך חורש ים תיכוני, ושרידי חקלאות מסורתית (בוסתנים וטרסות) עד שיוביל אותנו בנחת עד לשרידי בית עיתאב הבולטים מעל לקו הרכס. המידע הקיים לגבי המקום מצומצם ביותר ונציין כי החורבה "נחשדת" כמצודה צלבנית ששופצה מאוחר יותר, ככל הנראה על רקע מרד הפלחים שנערך במאה ה19-. במקום שכן כפרון ערבי עד למלחמת העצמאות.
מהחורבה נרד למטה לכיוון הנחל עד שנבחין במעין קטן וחביב. מהמעין נמשיך ונרד עד שנפגוש בדרך העפר ה"אדומה" בה נתקלנו בתחילת דרכנו, נפנה בה ימינה ונלך לאורך חלקות חקלאיות של מושב נס הרים עד שנפגוש שוב בשביל המוביל לחניון בו השארנו את רכבנו.
מסלול ההליכה הוא מעגלי ונמשך כ-3 שעות. תחילת המסלול וסופו מעט תלולים ועלולים להוות בעיה לילדים קטנים.
שרידי המבנים העתיקים בהם נבקר החזיקו מעמד זמן רב, הטיפוס עליהם אסור! הוא עלול להרוס את השרידים והוא אינו בטיחותי.
מהחניון נחזור לכביש, נפנה שמאלה ולאחר נסיעה קצרה נגיע לצומת, שם נפנה ימינה בהתאם לשילוט הכתום, ונרד בדרך המובילה למגרש החנייה של שמורת טבע מערת הנטיפים. זוהי אחת ממערות הנטיפים היפות בעולם ובה שלל צורות וצבעים מעשה ידי הטבע. המערה טומנת בחובה מידע רב על שינויים אקלימיים שהתרחשו באזור במאות אלפי השנים האחרונות. במקום ניתנים סיורים מודרכים.