תאריך: 9.4.2005

ער אציל (דפנה) Laurus nobilis

צמח השבוע 10.4.2005 -עלי הדפנה בהם אנו משתמשים להחמצת מלפפונים, הם ששמשו לקליית הזר על ראשם של מנצחי התחרויות ביוון העתיקה.

המידע נכתב ומוגש באדיבות אבי שמידע - פרופסור במרכז לרציונאליות, מנהל מרכז רות"ם לצמחי ישראל

משפחה - עריים
שם ערבי – ע'אר, ראנד
שם אנגלי עממי - True Laurel

עלי הדפנה בהם אנו משתמשים להחמצת מלפפונים, הם הם ששמשו לקליית הזר על ראשם של מנצחי התחרויות ביוון העתיקה. עלים אלה, מלאי בושם גדלים כאן אצלנו בגליל ובכרמל על עץ נפוץ בחורש – אשר המדע קורא לו בשם "ער אציל". וכיוון והציבור לא עמד בגזרת האקדמיה ללשון לגבי שמו של העץ, "התכופפה האקדמיה והכריזה בשנת 2004 כי מותר גם לכנות את הער האציל בשם "דפנה"...

תקציר – שיח גבוה או עץ, דו-ביתי ירוק-עד בעל עלים מבריקים המדיפים ריח אופייני של "דפנה". העלים פשוטים, גלדנים, דמויי ביצה ורוחבם 2 ס"מ ויותר. משמשים כתבלין "עלי דפנה". גדל בר בגליל ובכרמל, נפוץ בגינון בחבל ההררי.

תיאור המין – עץ שגובהו 6-2 מטר, ירוק-עד, בעל גזעים אחדים וגוון נוף ירוק-כהה. הגזע והענפים קרחים לחלוטין. קליפת העץ צפופה מאוד ובסיס הגזע מורחב למעין חבית האוגרת מזון ומותאמת לצמיחה מהירה לאחר שרפה. העלים פשוטים, מבריקים,דמויי ביצה מחודדים בראשם ורוחבם 2.5-4 ס"מ . העלים מדיפים ריח אופייני של "דפנה", משמשים להכנת תבלין "עלי דפנה". העץ דו-ביתי כלומר עצי זכר נפרדים מעצי הנקבה. הפרחים חד-מיניים , חד-עטיפיים. העטיף דמוי ספל, צבעו צהוב-חוור ולו חמישה עלי כותרת. לפרחים הזכריים 12-8 אבקנים אשר על זיריהם קבועים צופנים המפרישים צוף סמיך. לפרחים הנקביים עמוד עלי יחיד ואבקנים מנוונים. הפרחים מקובצים לאגודות אשר צפיפותן מרובה מאוד בפרחים הזכריים. הפרי בית-גלעין בעל זרע גדול הדומה מאוד לפרי של זית. הציפה שומנית ( ובכך קרוב הער מאוד לפרי של הסוג אבוקדו) ,עם הבשלתו משחיר הפרי ונושר.

האבקה - הער מאובק על ידי זבובים רבים ודבורים קטנות. פרחי העץ הזכרי אטרקטיביים הרבה יותר מפרחי העץ הנקבי והם גם גדולים ומרובים יותר.

פרוש השם העברי - לפנים היו קוראים בעברית לצמח ער על פי שמו הערבי הזהה לשם התלמודי. שם המין הוא תרגום שמו הלטיני.

פרוש השם הלטיני - שם הסוג המדעי פירושו זר-ניצחון ו/או אלוף, ופרוש שם המין הוא ה"אציל" שכן ביוון העתיקה היו מעטרים בזר של ער את המנצחים והמצביעים.

פולקלור ומסורת - המתנבאות בדלפי נהגו ללעוס עלי-ער לקבלת השראה. היוונים והרומאים האמינו כי עז כוחו של הער להגן מפני אסונות וסערות ברקים, וכל החוסה בצל העץ יינצל מפגיעת מכשפות וקוסמים. האשורים השתמשו בשורשים להפקת עשן ולגירוש רוחות.

שימושים - עלי הער האציל- הם "עלי הדפנה"- משמשים תבלין בהכנת ירקות כבושים וכן רחב שימושם בבישול. שמן העלים והפירות משמש לעשיית סבון ובתעשיית התמרוקים. כן משמשים העלים להוספת ניחוח לדבלים ולטבק.
הכפריים מוסיפים עלי ער כריח טוב לכביסה ולסבון.בתורכיה מוסיפים עלי ער בין גרוגרות התאנים להרחקת מזיקים.
הער האציל מקובל כיום מאוד לשתילה כשיח נוי. הוא צורך מעט מים ,ירוק כל השנה וקל לגזום אותו בצורות "ציוריות".

רפואה - ערבי ישראל משתמשים בער להרגעת כאבים רומטיים וכאבי עצבים, לריכוך העור, למריחת פצעים, לחיזוק שער, ולעצירת שלשול והקאה. הדרוזים משתמשים בשן ער באופן דומה. יש הממליצים על שמן ער כהגנה על העור מפני חרקים עוקצים. עלה הער-"טרפא דערא"- נזכר בתלמוד כתרופה נגד תולעי מעיים.

בית גידול ותפוצה בישראל - גדל בחורשים לחים, על גבי גיר קשה קארסטי בתחום גובה 900-1 מטר. . נפוץ גם כשיח בגינות ברחבי הארץ. גדל בר בעיקר בצפון הארץ - בגליל,בכרמל,בעמק החולה ובחרמון הנמוך. בגליל העליון הוא שולט על פני אזורים נרחבים בעיקר בערוצי נחלים תלולים מנחל בית-הכרם וצפונה.בגליל המערבי הוא יוצר יחד עם האדר הסורי חברת חורש/יער נהדר על גבי סלעי גיר במפנים צפוניים.בכרמל גדל הער על פני גיר טרשי במדרונות צפוניים לחים. אינו גדל בר ביהודה. בשומרון גדלים עצים בודדים בחורש אום-ריחן וכן גדלים מספר שיחים מצפון לרמאללה בנחל דולב (אך לא ברור אם שיחים אלה הם פליטי תרבות או בר ?).

תפוצה בעולם - הער אציל נפוץ מסביב לכל אגן הים-התיכון וגדל שם בחגורה התחתונה של החורש לרוב על סלעי גיר קשה בכמות משקעים גדולה מ600 מ"מ. הוא חודר לחוף הים-השחור שם הוא גדל כתת יער ביערות האשור.

מועד פריחה – פורח בסוף חודש מרס במקומות הנמוכים ובתחילת חודש אפריל בהרים הגבוהים. הפרי עומד ירוק במשך כל הקיץ ומבשיל ומשחיר רק בסתיו.

מינים קרובים - בסוג ער שני מינים בלבד, הער אציל שלנו והער הקנרי הגדל באיים הקנריים. הער הקנרי הוא מין קרוב מאוד של הער האציל ורואים בו מין ויקרי קדום נציג של הצמחיה הטרופית המיוקנית של הים-התיכון אשר נכחדה ברובה מאגן הים-התיכון ומינים אופייניים שלה שרדו באיים הקנרים בשל הקרבה למרוקו מחד והאקלים המתון והסוב טרופי מאידך.

על הסוג - בסוג ער שני מינים בלבד,ער אציל באגן הים-התיכון וער קנרי האנדמי לאיים הקנריים. הסוג ער הוא שייך למשפחה טרופית אופיינית, משפחת העריים. הסוג הקרוב לו, אומבלולריה אנדמי לחורשים של קליפורניה. שני הסוגים יחד ,הער והאומבלולריה קרובים לסוג אבוקדו (פרי הער דומה לאבוקדו זעיר) שהינו סוג טרופי. הקשר הסיסטמתי בין הסוגים הללו והקיטוע הגיאוגרפי הקיים ביניהם כיום, מצביעים על היותו שריד לצמחיה הטרופית מתקופת המיוקן באגן הים-התיכון.בתקופת השלישון הגיעה צמחיה זו עד מרכז אירופה ועם התייבשות האקלים וההתקררות בפליסטוקן היא נסוגה לאיים הקנריים ולחופי הים-התיכון.

טיול צמח השבוע בהמלצת רות"ם–
ער אציל במוחרקה, קרן הכרמל
ה"מוחרקה" – קרן הכרמל – הוא הקצה הדרומי-מזרחי של רכס הכרמל. אל המוחרקה נוסעים בכביש מס' 2 (כביש החוף) עד מחלף קיסריה ובו פונים אל כביש מס' 70 (ואדי מילק). נוסעים עד מחלף אליקים ופונים שמאלה (צפונה) אל הכרמל. נוסעים בכביש במרכזי של הכרמל עד צומת הפניה למוחרקה, בו פונים לפי השלטים ונוסעים עד מגרש החניה של מנזר המוחרקה. הולכים אל הקצה הרחוק של מגרש החניה, אל התצפית ממנה נפרש נוף מרהיב של עמק יזרעאל ומרחבי הגליל, עד הגולן והחרמון. בכל השטח נפוצים עצי אלון מצוי וביניהם עצים נמוכים רבים של ער אציל.
מנקודה התצפית מתחיל שביל הליכה מסומן בירוק – "שביל קרן הכרמל". השביל בחלקו מאד תלול. יורדים בשביל לפי הסימון עד לעמק יזרעאל, ליד צומת התשבי. אורך מסלול ההליכה כשני ק"מ וניתן לעשותו תוך שעה עד שעה וחצי.
לאורך השביל שיחים רבים של ער אציל, קטפו עלה (אך לא יותר) מוללו והריחו את ריח הדפנה המשכר.