רקע
במהלך שנת 2000 אותרה קבוצה של 23 פרטים של צבי ישראלי בפינת החי של קבוץ גבעת השלושה, שהוחזקה בתנאים לא נאותים. תמותת מתמשכת של צבאים, וסימני עקה ומחלות הביאו להחלטה לסלק את הצבאים מפנת החי. אחרי התייעצות עם הגורמים המקצועיים ברשות הטבע והגנים, חגי

בחינת הרעיון
1. הרעיון נדון במחוז מרכז והוחלט שלפני ההעתקה יבוצע סקר התכנות לבחינת התאמת השטח כאתר מחייה לצבי הישראלי.
2. הסקר בוצע ע"י ד"ר בני שלמון ב-4 לדצמבר 2000 וחוות הדעת פורסמה ב-10 לדצמבר (נספח מס' 1). על-פי הדו"ח, נמצא שגודלו של השטח מתאים להחזקת אוכלוסייה של הצבי וצמחייתו של הגן מספקת מזון ראוי ומספיק ומחסות מתאימים. בדו"ח הוגדרו המלצות לבצוע, שעיקרן הקמת מכלאת אקלום, הרכב העדר וגודלו ומועד ביצוע ההעתקה. ד"ר בני שלמון התייחס בחוות דעתו גם לשאלה אם נכון להעביר אוכלוסייה שגדלה בפינת חי ולשחררה בשטח טבעי.
3. הכוונה להעביר את הצבאים לגן הלאומי הוצגה בפני מנכ"ל הרשות ב-7 בינואר 2001 ע"י ד"ר אבי פרבולוצקי, מנהל חט' מדע וממשק, וקבלה את ברכת המנכ"ל

ביצוע
1. תכנית לקראת ביצוע הוכנה ע"י ד"ר רוני קינג ורז אמיר (11 ינואר 2001) ובה הוגדרו הנחיות לשלב האקלום, תכנית המכלאה, ההעברה, טפול ומעקב, כולל משדור של שלושה פרטים, ביצוע, תקציב והגדרת אחריות. התכנית (נספח מס' 2) הוכנה בהתייעצות עם ד"ר דוד זלץ.
2. תאריך ההעברה נקבע ליום 17 ינואר 2001. לקראת הביצוע הוצא היתר מס' 30262001 (נספח מס' 3).
3. מכלאת האקלום הוקמה ע"י יגאל בן ארי, ופרויקט "חממיקה" של ילדי שפיים לקח בו חלק פעיל. שטח המכלאה היה כ-2.5 דונם והותקנה בו שוקת מים לשתייה. בקרבת המכלאה הוצבו שלטי הסברה והוראות התנהגות למבקרים בסביבת המכלאה. מיקום המכלאה ראה במפה מס' 1.
4. ביום ההעברה, 17 בינואר 2001, נותרו בפינת החי של קבוץ גבעת השלושה 10 פרטים בלבד, לאחר שהתמותה בו נמשכה עקב מחלות. נקבה אחת מתה בהעברה. סה"כ הורדמו 9 פרטים: זכר אחד ו-8 נקבות. כולם נבדקו ע"י ווטרינר, תולעו ונלקחו דגימות דם (צלום מס' 1). לזכר ולשתיים מהנקבות הוצמדו משדרים (צלום השער) וכל הפרטים סומנו בתגי אוזן צבעוניים, שיאפשרו זיהוי הפרטים. הצבאים המורדמים הועברו מגבעת השלושה לגן הלאומי בתוך ארגזי עץ מיוחדים בשני סבבים. בהרדמה, ובהעברה השתתפו ד"ר מוטקה לויסון, ד"ר רוני קינג, אריה קלר, חגי אילן, ועובדי המחוז.

5. שחרור הפרטים במכלאה בוצע ע"י ילדי קבוץ שפיים (צלום מס' 2), שהיו מעורבים בהמשך בפיקוח על המכלאה ובמעקב אחר הצבאים.
6. בימים הראשונים הוגש מזון שכלל חציר ותערובת, למרות שהצמחיה בשטח המכלאה היתה מפותחת וירוקה. כן היתה נוכחות רצופה של 24 שעות במשך היומיים הראשונים שלאחר הכנסת הצבאים למכלאה.
7. היות ושלב אקלום הצבאים בשטח חדש לחלוטין עבורם הוא רגיש, בוצע מעקב אחר התנהגותם בתוך המכלאה כמעט מידי יום (צלום מס' 3). התצפית בוצעה מתוך עמדה שהוכשרה לשם כך במיוחד והנתונים נרשמו ע"ג טבלה שהוכנה למטרה זו.
8. גדר המכלאה פורקה לאורך צדה הצפוני ביום 20 במרץ 2001, ובכך שוחררו הצבאים אל שטח הגן. יומיים לאחר מכן פורקה שארית הגדר, ובשטח מכלאת האקלום נותרה רק שוקת לשתייה.
9. אחרי פירוק המכלאה החל מעקב אחר התנהגות הצבאים ברחבי הגן בארבע שיטות: (1) תוך האזנה למשדרים, (2) תצפיות ישירות מעמדת תצפית באזור השוקת, (3) עמדות תצפית בתחנת ההאכלה, על מכולת המחסן ו-(4) סיורי ערב רכובים עם זרקאור. כל התצפיות בוצעו בהשתתפות ילדי "חממיקה" שהוכשרו לכך.

תוצאות
1. תקופת האקלום נמשכה מה-17 לינואר ועד 20 למרץ, סה"כ 62 יום.
2. למחרת ההעברה נראו כל הפרטים ערניים ובריאים.
3. ב-19 לפברואר הוצאה צביה "אדומה" שהראתה סימני חולשה. הצביה הועברה לגן הזואולוגי באבו כביר ומתה למחרת. גורם המות היה מחלת דלקת ריאות, שנשאה עמה, ככל הנראה, מפינת החי.
4. ב-24 לפברואר הועבר הזכר לגן הזואולוגי לאחר שהתגלה זהום ברגלו. פרט זה מת אחרי יומיים.
5. ב-11 למרץ הוכנס למכלאה זכר חדש מה"חי-כף" בראשון לציון, ויומיים לאחר מכן הוא נראה מחזר אחרי הנקבות.
6. בשבת, ה-17 למרץ, נמצאה "כחולה" מתה. בנתיחה לאחר המוות (ד"ר רוני קינג) לא זוהה גורם המוות.
7. בתום תקופה האקלום שוחררו לגן הלאומי 7 פרטים: זכר ו-6 נקבות.
8. ב-13 באפריל הוכנסה לגן צבייה צעירה, בת פחות משנה, שהובאה ממודיעין, לאחר ששוקמה מתאונת דרכים.
9. ב-11 ביוני נצפו עופר ואמו (חיים הררי "בלושי").
10. ב-12 ביוני נצפתה "אדומה" בשעות הערב בתוך בור זבל שליד קבוץ געש, מחוץ לתחום המגודר של הגן. נקבה זו חולצה מהבור ע"י רז אמיר ויגאל בן ארי ושוחררה חזרה לגן.
11. ב-25 ביולי נצפו שלושה עופרים ונקבה (בן בני משפיים).
12. ב-27 ליולי שוחררה בגן נקבה שהוחרמה מבית בכפר בית חנינה, לאחר שהוחזקה בשבי במשך חמישה חודשים. פרט זה מושדר.
13. במשך כל התקופה נצפו צבאים בשעות הבוקר המוקדמות כשהם נזונים מבוטנים ודשא בשדות הסמוכים, מחוץ לתחום הגן המגודר. פרטים אלה יצאו מהגן וחזרו אליו דרך הפשפש הצפוני, שמיועד להולכי רגל.

סיכום
1. קבוצת הצבאים ששוחררה לגן הלאומי חוף השרון עשויה להוות גרעין לאוכלוסייה גדולה יותר שתתקיים במרחב שבין נתניה לאפולוניה.
2. צבאים שנולדו וגדלו בשבי, יכולים להקלט בטבע.
3. כל המהלך להכנסת הצבאים לגן בוצע תוך כדי פתוח ושדרוג הגן לקליטת קהל. שחרור הצבאים חייב שינוי בתפיסת קליטת הקהל תוך כדי עבודה. כתוצאה מכך, נוספו שלטי הסבר, שונו הוראות למטיילים בגן (איסור כניסה ושהייה בלילה, איסור הכנסת כלבים, איסור הבערת אש ועוד). תוך כדי הפיתוח הוכנה דפדפת שכללה כבר הסבר בנושא הצבאים בתוך הגן.
4. השאיפה להעביר את הצבאים בהתאם לנוהל ובשיתוף אנשי מקצוע, הביאה לדחייה בביצוע ולמותם של חלק מהפרטים שהיו מיועדים להעברה, בשל מצב בריאותם הלקוי ותנאי ההחזקה הגרועים.
5. להערכת הווטרינרים שהיו מעורבים במבצע, תמותת חלק מהפרטים לאחר ההעברה ובמהלך תקופה האקלום, הינה תוצאה של מצבם הגופני הירוד ומחלות שהביאו אתם מפינת החי בה שהו. התמותה נמשכה למרות שעצם ההעברה בוצעה על פי התכנית והנחיית המומחים, ללא תקלות.
6. במהלך שדרוג הגן נוצר קשר עם נערי "חממיקה" שפיים, שסייעו באופן רצוף בעבודות תחזוקה ופיתוח בגן. שיתוף הנערים במבצע השבת הצבאים היווה המשך טבעי למעורבותם ולפעילותם ההתנדבותית בגן. הקשר האמיץ שנוצר בין הנערים לגן ולצוותי הרשות מהווה דוגמה לגשרי אתר - קהילה.
7. על-פי עקבות וגללים, נראה שהצבאים מנצלים את כל שטח הגן, אולם שוהים רוב הזמן בחלקו הדרומי, הסמוך לשפיים. עם זאת, אנו רואים יציאת צבאים אל מחוץ לגדרות הגן על מנת לאכול עשב ירוק. להערכתנו, יציאה זו אינה מעידה על מחסור במזון בתוך הגן, אלא על העדפת מזון ירוק.
8. על פי הנסיון שהצטבר במבצע זה, אנו מאמינים שנכון היה לאכלס צבאים בתחומי הגן הלאומי המגודר חוף השרון.
9. נראה שהניסיון לשחרר בתחומי גן לאומי מגודר צבאים שהוחזקו בשבי הוא מוצלח, ויש בכך פתרון לשאלת עודפי צבאים בפינות חי. אין ספק שהתנאים שעומדים לרשות הצבאים בתחומי הגן הם טובים לאין ערוך לעומת פינות החי, שהעומס בהן עשוי לגרום, במקרים מסויימים, לסבל לבעלי החיים ואף לתמותתם.
10. אכלוס הצבאים בגן הלאומי מעשיר את מגוון חיות הבר בגן ואת חווית המבקר בו.

המלצות
1. בעיית חיות בר במצוקה, עקב תנאי החזקה לקויים בפינות חי, ניתנת לפתרון דרך שחרורן לאתרי רשות הטבע והגנים שהוכשרו לכך.
2. משאותרה אוכלוסיית חיות בר במצוקה בפינת חי, יש לבצע העברתה לאתר הרשות בנוהל מקוצר, שיכלול בחינת התאמת השטח, הכנת תכנית העברה ואכלוס והוצאת ההיתרים המתאימים.
3. קבוצת הצבאים שנקלטה בגן, תתוגבר בעתיד בפרטים נוספים מפינות חי.
4. לשחרורים עתידיים באתרים חדשים, יש לקבוע את גודלה המינימלי של קבוצת הפרטים המייסדים, ליצירת אוכלוסייה חיונית בת-קיימא ולשלב מודלים להערכת שרידות הפרטים וקצב גידול האוכלוסייה.


תודות
איתי אמיר חגי אילן ד"ר רוני קינג ד"ר דוד זלץ ד"ר מוטקה לווינסון
רוני מלכא ד"ר בני שלמון אריה קלר מזי מגנאג'י ד"ר אבי פרבולוצקי

תודות מיוחדות ל:
נערי "חממיקה" שפיים
אורי נוה יגאל בן ארי פנינה נשוויל