לזכרה של יוליה מקסימוב
יוליה מקסימוב ז"ל עבדה בשמורת טבע מערת הנטיפים בהדרכה, במחקר ובניטור אצות.
לצד עבודתה ברשות, עבדה יוליה כמורת דרך ועסקה בעיקר בהדרכת תיירים בארץ. בנוסף היא לימדה ילדים עברית, לצד גידול ילדיה שלה.
בזמן עבודתה ברשות הראתה יוליה דוגמא אישית לאיכות, שבאה לידי ביטוי
בכל הפרמטרים: אחריות, דבקות במשימה, רצון עז לתרום, מסירות ומקצועיות.
יוליה לא הפסיקה לטייל בארץ, שאליה ואל תושביה התחברה בזמן קצר מאוד, עד שהפכה לחלק ממנה וחלק מאיתנו.
כשאמרנו -יוליה- אמרנו מרץ בלתי נדלה, אמרנו אנרגיה תוססת, אמרנו תזזית, אמרנו שאיפת ידע ושאיבת מידע, אמרנו גם אהבה לאדם ולארץ וחיוך.
יוליה לא נחה לרגע. היא לא ידעה לשבת, כך סתם, ולא לעשות כלום.
מספרים, שכשהיה לה רגע פנוי היא היתה מנקה את הזקיפים והנטיפים במערת הנטיפים. אנחנו, עמיתיה לעבודה, תמיד נזכור אותה חייכנית, אופטימית ואנרגטית.
בשביעי בינואר בשעה 5:00 בבוקר, שבה יוליה משדה התעופה בן גוריון, שם קיבלה קבוצת תיירים. סמוך לצומת אשתאול, ממש ליד ביתה, נפגעה בתאונת דרכים קטלנית, בה נהרגה.
יוליה היתה בת 39 במותה והשאירה אחריה בעל ושלושה ילדים קטנים.
היא נהרגה בכ"ט בטבת, רגע לפני ההתחלה ה"רשמית" של חודש שבט -
חודש הפריחה.
יוליה כבר לא תזכה לראות את הפריחה.
כואבים אנשי מרחב יהודה במחוז מרכז ועימם כל עובדי רשות הטבע והגנים.
יהי זכרה ברוך.
|
 |
|
| 
