בשל מצבה המדאיג של אוכלוסיית העטלפים, נסגרת מערת עלמה למטיילים עד 15 ביוני 2017

​​​

מערת עלמה שבגליל העליון, שבה נרשמה ירידה דרסטית במספר העטלפים, נבחרה לשמש חלוצת המחקר בנושא. המערה נסגרה למטיילים ותיפתח שוב ב 15 ביוני 2017. המחקר עשוי לספק תובנות חדשות באשר לדרכים שבהן ניתן להגן על עטלפי החרקים בישראל, הנתונים בסכנת הכחדה.

מטיילים רבים, בהם חובבי מערות מושבעים, יודעים שבעונת החורף (נובמבר עד סוף מארס) הגישה אל כמה ממערותיה המוכרות של ישראל אסורה.

הסיבה לאיסור נעוצה ברצון להגן על אוכלוסיות עטלפי החרקים המתגוררות במערות אלו מפני הפרעות, במיוחד בתרדמת החורף (היברנציה).

ידע זה הפך לנחלת הכלל, בעקבות מאמצי הסברה רבים שעשתה בשנים האחרונות רשות הטבע והגנים, במטרה לאושש את אוכלוסיית עטלפי החרקים בישראל, הנתונה ברובה בסכנת הכחדה.

למעשה, רוב מיני עטלפי החרקים בישראל (29 מתוך 32) בסכנת הכחדה. כמה מינים אף נכחדו מנופי ארצנו. הסיבות נעוצות בהרעלות ובהדברות (המכוונות למזיקים שונים אך פוגעות גם בעטלפים), וכן בהפרעות מצד מטיילים במערות, שהן בית גידול עדין ומורכב.

מערת עלמה - צילמה שרית פלצ'י מיארה מערת עלמה - צילמה שרית פלצ'י מיארה

 

לשמור על העטלפים: האביב הקריטי

עם זאת, ממידע חדש שנצבר בישראל, אנו מגיעים כיום להבנה כי בקרב חלק גדול ממיני העטלפים בארץ, תרדמת החורף זניחה - ולעתים כלל אינה קיימת - משום שהחורף בישראל חם יחסית ואינו מאפשר תרדמת חורף עמוקה. משמעות הדבר שבעונה זו ישנה פעילות של עטלפי חרקים בארץ, בשונה מארצות צפוניות.

מסקנות אלו זוכות לחיזוק ממחקרים שנערכו במדינות נוספות השוכנות באזור אגן הים התיכון.

עוד עולה מהמחקרים האחרונים כי העונה הרגישה לעטלפים בישראל היא דווקא עונת הרבייה – בשלב ההמלטות וגידול הצאצאים. הרבייה מתרחשת באביב וגידול הצאצאים נמשך עד תחילת הקיץ.

חלוצת המחקר: מערת עלמה

במטרה לבסס את המסקנות הללו, הוחלט ברשות הטבע והגנים להמשיך ולחקור את הנושא לעומק במערת עלמה שבגליל העליון.

מערת עלמה נחשבת לאחת הגדולות, הארוכות והמיוחדות בישראל. היא מאפשרת למטיילים חובבי אתגרים לרדת לעומק של כ-108 מטרים מתחת לפני הקרקע מבלי להזדקק לציוד מיוחד, ואורכה כחצי קילומטר.

המערה אף "מככבת" באגדות ומסורות קדומות, ובהן מסורת שלפיה עולי בבל עלו דרכה לארץ ישראל ואף כי היא מחוברת ישירות לירושלים.

נתוניה הגיאוגרפיים הייחודיים וענן המסתורין שנקשרו בה, הפכו את מערת עלמה לחביבה על מטיילים ומבקרים רבים.

בשל עבודות הניטור ואיסוף הנתונים, תישאר המערה סגורה לביקורי מטיילים באביב, ותיפתח שוב לקהל הרחב בתחילת חודש יולי 2017.

החוקרים מקווים כי בתקופה זו ייאספו נתונים שבעזרתם ניתן יהיה ללמוד כיצד ניתן לאושש את אוכלוסיית העטלפים במערה, ואף למצוא דרכים חדשות ויעילות להגן עליה בעתיד.

 

ירידה דרסטית: מאלפי עטלפים לעשרות בודדות - בתוך שנים ספורות

השאלה המתבקשת היא מדוע מתבצע המחקר המורכב דווקא במערת עלמה? "אוכלוסיית העטלפים במערה זו נחקרת באופן שיטתי מזה 20 שנים. זוהי גם המערה היחידה בצפון הארץ שבה נרשמת ירידה ניכרת במספר העטלפים", מסביר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים.

לדבריו, בשנים האחרונות נרשמת ירידה דרסטית באוכלוסיית העטלפים במערה: עד שנת 2008 נספרו בה אלפי פרטים מדי שנה, ובשנים שלאחר מכן – המספר ירד למאות בלבד. מאז שנת 2011, הנתונים הופכים להיות מבהילים: עשרות פרטים בלבד נספרים מדי שנה בעונת הקיץ.

 נשפון דק אוזן צילם עזרא חדד - (Myotis nattereri) Natterer's Batנשפון דק אוזן צילם עזרא חדד - (Myotis nattereri) Natterer's Bat

 

 

 

עטלפים במערת עלמה: סכנת הכחדה חמורה ומידית

אחת האפשרויות לצמצום הדרמטי עלולה להיות מעומס מבקרים כבד, שמשפיע באופן חמור על יכולתם של העטלפים להתקיים ולגדל צאצאים במערה זו.

על פי הערכות, למעלה מ-10,000 מטיילים פוקדים את מערת עלמה מדי שנה בשנה. עומס מבקרים רב, ובפרט בעונת גידול הצאצאים, עלול להיות הגורם לדחיקתם ממערה ייחודית זו ולירידה בפעילות עטלפי החרקים בה.

לרעש, לאורות הפנסים ולהמולה הנלווית לביקורי המטיילים השלכות אקולוגיות חמורות. כך למשל, נקבות העטלפים חשות בסכנה ויוצאות מן המערה בחיפוש אחר מקום משכן אחר, כאשר לא ברור האם ישנו מקום משכן מתאים באזור הקרוב. הדבר עלול לגרום לכך שנקבת העטלף לא תצליח לגדל את צאצאיה.

 

כדאי לדעת: במערת עלמה מתגוררים כמה מיני עטלפי חרקים, עם ייצוג בולט לכנפן ולנשפון גדות.

העטלף ממין נשפון גדות ידוע כחובב מערות עמוקות ולחות. העטלף הקטן (כ-5 ס"מ ללא הזנב) ניזון מעכבישים, חרקים ודגיגים קטנים. הסכנות המרחפות על ראשו של מין זה, הנתון בסכנת הכחדה בישראל, כוללות חומרי הדברה בשטחים חקלאיים וביקורי מטיילים במערות שבהן שוכן. בישראל מוערך שחיים פחות מ-10,000 פרטים ממין זה.

הכנפן, המתהדר בכנפיים ארוכות וצרות, נחשב לאחד העטלפים המהירים ביותר, ובמעופו מסוגל להגיע לכ-50 קמ"ש. הוא ניזון מחרקים קטנים שחלקם מזיקים לחקלאות. בזכות מהירותו הוא לוכד את טרפו בקלות, ועל כן נחשב מדביר ביולוגי יעיל ביותר. אוכלוסייתו בישראל מונה כ-5,000 פרטים, ואף מין זה בסכנת הכחדה בארץ.

מעניין לדעת כי בניגוד לאמונה הרווחת, העטלפים אינם עיוורים. הם מתמצאים במרחב הן בעזרת עיניהם והן באמצעות מערכת הסונאר (גלאי קול) שלהם.

 מערת עלמה - צילמה שרית פלצ'י מיארה

מערת עלמה - צילמה שרית פלצ'י מיארה

 

לטייל אחרת ולשמור על העטלפים: נימה של אופטימיות זהירה

בעבור המטיילים, החדשות הטובות הן כי כבר בתחילת חודש יולי תיפתח שוב מערת עלמה לביקור.

זאת ועוד: עם המשך המחקר והניטור במערה זו (ובהמשך גם במערות נוספות בארץ), יש סיכוי שבעתיד הלא-רחוק תותר כניסת מבקרים למערות מסוימות בחורף, ואילו עונת האביב תוקדש לשמירה על העטלפים.

 

כדאי לדעת: בעולם, ובמיוחד במדינות המפותחות, קיימת מודעות רבה למצבם העדין של העטלפים. ברחבי הגלובוס סובלים היונקים המעופפים הללו מאיומים רבים, כגון אובדן בתי גידול לטובת פיתוח אנושי. במדינות המפותחות המאמץ לשמירה על העטלפים כולל ניטור באמצעים טכנולוגיים חדשניים (כגון הצמדת משדר GPS זעיר לגוף העטלף), בניית בתי גידול חלופיים ועוד. במדינות רבות אף חתמו על אמנות בינלאומיות להגנה על עטלפים, וקיימים ארגונים ללא כוונות רווח הפועלים לשמירה על העטלפים.

 

 שלט בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית: הכניסה למערת עלמה שבשמורת טבע נחל חצור אסורה - עטלפים בהתאוששות

רוצים לדעת עוד על עולמם המרתק של העטלפים?

עטלפים: לא מה שחשבתם

 

  תאריך עדכון: 16/03/2017