יום נדידת הציפורים העולמי 2017 - שאלות ותשובות

​​​

יום הנדידה הבינלאומי מהווה הזדמנות מצוינת ללמוד מקרוב על הציפורים הנודדות, וגם לראות אותן בפעולה. איך עושים זאת? היכן לראות אותן? וגם כמה דברים שאולי לא ידעתם על העולם המרתק של הנדידה



יום הנדידה בישראל התקיים בשבת 29.4.2017

כחלק מהפעילות הנגזרת מהסכם עופות המים הנודדים ומהאמנה הבינלאומית להגנה על מינים נודדים, מצוין מאז שנת 2006 "יום הנדידה הבינלאומי".

"יום הנדידה העולמי" נועד להעלות ברחבי הגלובוס את המודעות לשמירה על הציפורים הנודדות. מאז 2007 מצוין היום גם בישראל, שהצטרפה למדינות רבות על פני כדור הארץ החוגגות אותו.

מדוע בעצם מוקדש לציפורים הנודדות אירוע כה נרחב? בראש ובראשונה, מטרת האירוע הבינלאומי היא לחשוף בפני הציבור את תופעת הנדידה המדהימה, משמעותה ובעיות בהגנה על הציפורים.

הציפורים ככלל, כמו גם אלו הנודדות, מהוות חלק חיוני במערכות אקולוגיות רבות בעולם ומרכיב חשוב בתרבות האדם. המעקב אחריהן מסייע להבנת מצב הטבע בעולם כולו. מעין אינדיקטור אקולוגי, אם תרצו. כך, בין השאר, בעזרת המעקב אחר הציפורים הנודדות ניתן לחזות בשינויי האקלים הגלובלי וכן במצב הטבע בעולם ולזהות שינויים וגורמי פגיעה. לשמירה וללימוד על העופות הנודדים יש ערך חשוב ומהותי במגוון הביולוגי מעבר להיותן חלק מפלא הבריאה ותרבות האדם.

ב"יום הנדידה העולמי", הקרוי בעולם WMBD -  World Migratory Bird , מוקדש מאמץ רב לקרב את הקהל הרחב לנושא, מתוך ההבנה כי עניין ייצור מעורבות.


באיזה נושא יעסוק השנה יום הנדידה העולמי?


נושא יום הנדידה העולמי השנה: "העתיד שלהן זה העתיד שלנו." מתוך ההכרה כי שמירה על עולם בריא לציפורים הנודדות יבטיח עולם בריא גם לאדם. הציפורים הנודדות, בדומה לכלל בעלי החיים הנודדים, חולקות את אותם המקומות בעולם כבני האדם. לכן, פיתוח בר-קיימא ושימוש אחראי של משאבי כדור הארץ כך שיאפשר לשמור על העופות הנודדים חשוב גם למין האנושי. הציפורים מאכלסות, גם אם לתקופות מוגבלות, את כל בלתי הגידול בעולם, גם את אלו עם התנאים הקיצוניים ביותר, יותר מכל בעל חוליות אחר (למשל על מדף היבשת באנטרקטיקה). בכל מקום הן משפיעות ותורמות ליציבות הסביבה הטבעית. השפעתן מורגשות גם אם איננו מודעים לכך, גם ליד משכנו של האדם. לדוגמה: מיני סנוניות, המקננות על מבנים, צדות מידי יום מאות עד אלפי חרקים (כגון יתושים).  

פעילויות יום הנדידה העולמי ברחבי העולם יכללו, בין השאר, תצפיות מודרכות באתרי צפרות, הרצאות לקהל הרחב ולקהל המקצועי, תערוכות אמנות, ספירת ציפורים ופעילויות חינוכיות לכל המשפחה. לצד אלו, ייערכו פסטיבלים ססגוניים ואירועים שנועדו להרים תרומות המיועדות לשמורות טבע.

השנה יצוין בעולם יום הנדידה העולמי ב-10 במאי. בישראל, יצוין יום הנדידה ביום שבת 29.4 וכך, תורמת רשות הטבע והגנים יחד עם ארגונים דומים ברחבי העולם ליוזמה העולמית להגברת המודעות ולקרוב הקהל לאחד מפלאי הבריאה: נדידת ציפורים.

ביום הנדידה רשות הטבע והגנים תציע שפע של פעילויות חווייתיות בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר, וחינם למנויים (אלא אם צוין אחרת).

בין הפעילויות:

הרצאה מרתקת, טיבוע ציפורים עמדת תצפית עם טלסקופ וסיורים מודרכים בשמורת הטבע עין אפק סיור צפרות בפארק הקישון סיור מודרך בנושא העופות הנודדים בשמורת הטבע נחל תנינים.

פרטים נוספים בטלפון 3639* וכאן באתר

הידעת?

הידעת? יותר ממיליארד בני אדם חוצים גבולות בינלאומיים מדי שנה. כשלושה מיליון מהם עושים זאת לצרכי תיירות הקשורה לצפרות: תצפיות ציפורים, צילומי טבע בדגש עם ציפורים ופעילות בשמורות טבע המתמחות בבעלי כנף.

הידעת? בחברה המלכותית להגנת הציפורים (RSPB) בבריטניה חברים מעל מיליון בני אדם. קרוב ל-200,00 מתוכם הם בני נוער.

הידעת? הבריטים הם מחלוצי תחביב הצפרות בעולם, ועדויות על עיסוק זה החלו כבר במאה ה-17. במאה ה-19 התפשט התחביב למקומות נוספים באירופה וארה"ב, והפך להיות ממוסד יותר.

הידעת? יותר מ-100 מיליון איש ברחבי העולם עוסקים בדרך זו או אחרת בפעילויות הקשורות בצפרות – מתצפיות וצילום ועד השתתפות בספירות שדה ובהקמת תיבות קינון בחצרות הבתים. חלקם המכריע עוסקים בכל כתחביב. בעשרים השנים האחרונות, זוכה תחביב הצפרות לעלייה משמעותית.

הידעת? מגדיר השדה הראשון לציפורי אירופה והמזה"ת יצא לאור בשנות השבעים של המאה שעברה, והעניק קידום רב לתחביב הצפרות בישראל.

הידעת? כמדינה המוגדרת "מעצמת צפרות", מגיעים לישראל מדי שנה מרחבי העולם תיירים חובבי ציפורים, לצד צפרים, צלמים ומומחים בתחום.

תעופה למתחילים – עקרונות ושיטות נדידה, ושאר דברים שאולי לא ידעתם על עולם הנדידה

נדידת הציפורים ידועה לאדם כבר מימי קדם, אך רק במאה ה-19 התחלנו להבינה טוב יותר. התופעה זכתה אף לאזכורים מרשימים בתנ"ך: הֲ‍מִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפו לְתֵימָן (איוב לט כז) או בירמיהו ח' ז', בעת שידעו שלנדידה מועדים ומסלול מדויק: גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת. הפילוסוף היווני אריסטו, למשל, סבר שהציפורים תרות אחר מקום ללינת חורף ארוכה. לפני כ-300 שנה אף התפרסם באירופה מחקר "מדעי" שטען כי חלק מהציפורים נודדות ומגיעות עד לירח...

באופן הפשוט ביותר, תופעה זואולוגית זו נערכת על פי רוב בעונות המעבר, בעת שמינים רבים של עופות נודדים לקראת החורף מאתרי הקינון שלהם אל עבר אתרים המצויים במקומות חמים יותר. לקראת הקיץ, הן עושות את הדרך חזרה, לאתרי הקינון שאותם עזבו, וחוזר חלילה. נתיבי הנדידה כוללים את אירופה-אפריקה, צפון אמריקה-דרום אמריקה וכן מאסיה לאפריקה או לדרומה ולאוסטרליה

למעשה, ניתן לומר כי מטרת-העל של הנדידה היא לנצל שפע מזון עונתי לצורך התרבות, תוך הימנעות מתחרות קשה על משאב יקר זה ועל נחלה, וכן הימנעות ממחסור בעונות אחרות:

מעניין לדעת כי עוד לפני הנדידה בפועל, הציפורים מכינות את גופן למסע המפרך באמצעות דיאטה המוסיפה לגופן שומן רב. בעת המעוף, השומן יהווה מרכיב עיקרי לאנרגיה. למעשה, לקראת הנדידה, ציפורי שיר קטנות מעלות מדי יום גרם ויותר במשקלן שהוא יותר מ 10% ממשקלן בפועל.

עופות רבים נוהגים לנדוד בלהקות גדולות, במיוחד אלו המעופפים ביום – מה שמסייע לכל פרט להשקיע פחות אנרגיה במעוף ולהסתמך על הכוח הקבוצתי. זו הסיבה שניתן להבחין בשמים בלהקות החולפות במבנה בצורת האות V. כמובן, לכל מין יש את אופי המעוף המועדף עליו, המותאם לגופו ולתוואי הנדידה שלו. הסגנונות הפופולריים ביותר הם חתירה, דאייה וגלישה, כאשר באופן טבעי, ישנם שילובים שונים בין הסגנונות, לפי תנאי השטח ומין העוף.

חובבי פרטי הטריוויה ישמחו לגלות כי רוב הציפורים הנודדות עושות זאת בגבהים שבין 100 ל-600 מטר. כמובן, יש יותר ויש פחות – מגובה נמוך שכמעט ונושק לפני הקרקע ועד לגובה של כשני ק"מ ויותר (עופות נודדים חוצים גם את רכס ההימלאיה ...). ובאשר למהירות? גם זו שונה ממין למין - הנחליאלי למשל גומע את הדרך במהירות של 30-40 קמ"ש, ברווזים עושים זאת ב-60-80 קמ"ש והסנונית - בכ-150 קמ"ש.

כ-70% מהעופות בעולם מבצעים את הנדידה בשעות הלילה. יש לכך יתרונות אחדים: ניווט על-פי גרמי שמים, הימנעות מטורפים וכן צמצום עקת חום וסכנת התייבשות.

אחד הנושאים היותר מרתקים, הנחקרים בעולם כולו מזה שנים רבות, הוא עניין הניווט וההתמצאות. באופן כללי ניתן לומר כי העופות עושים שימוש במיקום השמש, בזיהוי השדה המגנטי של כדור הארץ, מפת הכוכבים וכנראה גם בזיכרון ויזואלי של תוואי המסע מן השנה שעברה. לא כל אמצעי הניווט ידועים, ובוודאי לא כיצד ידע זה מועבר בתורשה.

גם לאדם יש השפעה, כך מסתבר, על מסלולי הנדידה. מדוע? ישנם מינים שבמהלך מסעם אוכלים את מזונם הרגיל – דגים, חרקים ועוד, וזו בדיוק הסיבה שנקודות מנוחה רבות מצויות במאגרי מים, שדות חקלאיים, מעיינות, נחלים וחורשים. ומכאן החשיבות הגדולה שבשמירת שטחים פתוחים, גם אם אינם שמורות טבע.

מעניין לדעת כי עופות רבים (בעיקר ציפורי שיר קטנות) משתמשים ב"מפות כוכבים" כדי לנווט. לכן, תאורה מלאכותית עשויה לגרום להם לבלבול ולחוסר התמצאות במרחב - דבר שמתבטא בסטייה ממסלולי הנדידה ותמותה כתוצאה מתשישות או מהתנגשות בעצמים מוארים (מגדלי תקשורת מבנים גבוהים ועוד). בארה"ב למשל, התמותה השנתית כתוצאה מהתנגשות במבנים מוארים מוערכת בכ-50 מיליון ציפורים. המרתק הוא כי בעת שהירח מלא, נרשמת ירידה ממשית באירועי התנגשות מעין אלו. הסיבה: ככל הנראה בשל העובדה כי אורו החזק של הירח מאפיל על ההשפעה המבלבלת של התאורה המלאכותית.

ברחבי האינטרנט ניתן למצוא מידע רב נוסף על ההיבטים הרבים והמגוונים של נדידת העופות.

מדוע נחשבת ישראל "מעצמת נדידה"?

ישראל, כך יודע כל צפר מתחיל, זכתה להימצא במיקום גיאוגרפי ייחודי בכל הקשור לנדידת הציפורים בקו אירופה-אפריקה. כ-11 מיליארד ציפורים נודדות ברחבי עולם פעמיים כל שנה, בסתיו ובאביב. לפחות כחצי מיליארד מהן חולפות בשמי ישראל, בזכות מיקומנו המיוחד - מה שהופך אותנו למעצמת נדידה אמיתית. כנראה הגדולה ביותר בעולם הישן.

מיקום זה, בצומת המצוי בין שלוש יבשות (אפריקה, אירופה, אסיה), אף יוצר מפגש בין אזורים ביו-גיאוגרפיים שונים: אזור ים תיכוני, אזור איראנו-טורני ואזור סהרו-ערבי (עם חדירות טרופיות ואלפיניות). זאת ועוד: מינים רבים של עופות נודדים נמנעים מחציית ימים ולכן אלו מהם שמקיפים את הים התיכון ממזרח - או את הים האדום ממערבו - חייבים לעבור מעל מרחבי ישראל בנדידת הסתיו והאביב.

ציפורים נודדות, ציפורים מקייצות, חורפות, יציבות, מזדמנות... מה ההבדל בין בעלי הכנף הללו?

אחת החלוקות של סוגי העופות בישראל קשורה לתקופה בשנה שבה הם נמצאים בארץ. וכך, יש את הציפורים היציבות, שאינן נודדות (נשר, דרור בית, בולבול, צופית), הציפורים המקייצות, המתגוררות כאן לצורך רבייה אך נודדות דרומה בסתיו (תור מצוי, סיסים וסנוניות למיניהן, בז אדום, חיוויאי), הציפורים החורפות, שמעבירות כאן את החורף ובאביב חוזרות לאירופה (לבנית גדולה, דיה מצויה, עגור אפור וכמה מיני ברווזים), הציפורים הנודדות - שחולפות במחוזותינו בדרכן דרומה בסתיו ובדרכן צפונה באביב (חסידות למשל) וכן ציפורים מזדמנות, הצצות בלי התרעה ולעיתים נחשבות נדירות באזורנו (כגון יסעורונים). לעיתים מדובר אף במינים שנסחפים ברוחות ובסערות, או תלויים במזג אוויר קיצוני הגורם להם להרחיק מאזורי המחייה הרגילים שלהם.

בסך הכל, בישראל ניתן לצפות בכ-540 מיני עופות (מתוך כ-10,000 מיני עופות המצויים בעולם כולו).

 

מטיבוע ציפורים ועד משדרים לוויניים: כיצד עוקבים החוקרים אחר עופות נודדים?

שיטות המעקב אחר אופני הנדידה של המינים השונים כוללות שימוש במשדרים לוויניים (מבוססי GPS), מצלמות און-ליין, מכשירי רדאר הממוקמים בתחנות מחקר, טיבוע ציפורים וגם עבודת רגליים (ועיניים), בדמות סקרי שטח הנערכים על ידי צפרים מקצועיים וחובבים באתרים ספציפיים.

אלו האחרונים נחשבים לשיטה פשוטה (ואף עתיקה), אך חסרונותיה כוללים מוגבלות גיאוגרפית, היוצרת התעלמות משאר חלקי מסלול הנדידה. לעומת השיטות המתקדמות – צפייה בעין היא השיטה היחידה המסוגלת לספק מספרים מדויקים של העופות הנודדים ביום. לכן, לא רק הציפורים צריכות רישות (תחנות עצירה ומנוחה וצירי מעבר בטוחים). גם הצפרים והחוקרים צריכים לשתף מידע, ורשת זו של צפרים מאפשרת מעקב כמותי. הטיבוע מהווה שיטה מעניינת, גם בשל העובדה שהציבור הרחב לעיתים מוזמן לקחת חלק בפעילות זו. כיצד הדבר מתרחש? העוף נתפס, מסומן בטבעת שעליה קוד המשמש אמצעי זיהוי בינלאומי, ומשוחרר בחזרה אל הטבע. כמובן, בכדי ללמוד על העוף שנתפס, עליו להיתפס שוב -  מה שלא תמיד קורה בפועל.

באשר למשדרים – את משדרי הרדיו שבהם נעשה שימוש החל בשנות הששים, מחליפים משדרי GPS, השולחים אותות לתחנות המעקב, וכך ניתן לזהות תבניות של מסלולי נדידה. כדאי לדעת כי משדרים אלו מוגבלים לעופות שהמסה שלהם עולה על 100 גרם, ולכן אינם מתאימים למרבית ציפורי השיר, הקטנות יחסית.

הזמן הנכון: מתי מתחילה הנדידה והאם יש הבדל במועדה בין המינים השונים?

באופן כללי ניתן לומר כי לכל מין (ולעיתים אפילו לכל קבוצה או פרט) יש מועד קבוע שבו הוא יוצא לנדידה, כנראה לפי שעון ביולוגי. למשל, אם ראיתם נץ קצר אצבעות - ברור כי התאריך הוא לאחר ה-16 באפריל...

למעשה, אפשר לכוון את התאריך בשעון לפי הופעת מינים מסוימים, בעוד שאחרים נודדים לאורך תקופה ממושכת. מבלי להיכנס לאינספור הנתונים הסטטיסטיים, ניתן לספק כמה דוגמאות: כבר בחודש יולי נודדים דרומה לאורך החוף ברווזים וחופמאים, ובעמקי המזרח - איות הצרעים. באוגוסט וספטמבר, מעל חצי מיליון חסידות נודדות בעיקר באזור עמק בית שאן, מזרח השומרון וים המלח. בחודש ספטמבר חולפים מאות אלפי עופות דורסים וחוצים את עמק יזרעאל עד עמק בית שאן לאורך שיפולי השומרון (במיוחד באזור ראש העין). בחודשים ספטמבר-נובמבר חולפים כ-45 אלף שקנאים מעמק החולה דרך העמקים - עמק יזרעאל ועמק חפר. בימי האביב – כל הארץ "נעה", כאשר המסות המדהימות ביותר חולפות לאורך הבקע הסורי-אפריקאי.

לראות ציפורים נודדות בישראל: איפה ומתי?

נדידת הציפורים הגדולה היא מחזה שלא יישכח במהרה. מדובר במחזות דרמטיים להפליא, במיוחד לעת ערב או מוקדם בבוקר, כאשר המוני בעלי כנף יורדים ללינת הלילה או עולים לעבר הזריחה, תוך משק כנפיים אדיר.

לא רבים מודעים לעובדה כי ניתן לצפות בציפורים נודדות ברחבי ישראל במשך 365 ימים בשנה - אכן, אין עוד מקום כזה בעולם כולו... עם זאת, יש כאמור עונות המתאפיינות בגלי נדידה בולטים ומרשימים במיוחד. אחד המקומות המשובחים לצפות בכל העושר הנהדר הזה הוא עמק  החולה (בו ממתינה לכם כמובן שמורת החולה – מרחב פראי למחצה שכולל שבילים הצפים מעל פני המים, גשרונים ונקודות תצפית עוצרות נשימה, כולל מגדל גבוה ומחבוא בלב האגם).

במישור החוף, על ציר הנדידה המערבי, תוכלו להתענג על אזור מעגן מיכאל ואף שמורת נחל תנינים היפה. צפונה משם, עדיין על מישור החוף, ניתן לצפות באינספור דיות המגיעות ללינת הלילה בסמוך למרכז הצפרות של עין אפק, שמורת טבע המשמרת את נופי הביצות של פעם – מעין מסע במנהרת זמן גיאוגרפית.

אם אתם נמצאים באזור אילת, שגם בה מצוי מרכז צפרות, אל תוותרו על ביקור במלחת עברונה הסמוכה ובריכות המלח הצמודות לה, הגדושות בכתמים ורודים על רקע המדבר הצהוב. מדובר בים של פלמינגואים, היוצרים מראה סוריאליסטי ובלתי נשכח בלב השממה.

מבחינת הזמנים המתאימים: אילת, שדה בוקר, עין גדי ועמק החולה מעניקים מופעים מרשימים באביב (מרץ-מאי), בעוד שעמק החולה, עמק בית שאן, עין אפק, מעגן מיכאל או עין גדי יעשו את העבודה היטב בסתיו (ספטמבר-נובמבר).

שבע ציפורים לדוגמה: הכירו מקרוב כמה חברים מעופפים – מקורמורן ועד חסידה, מפלמינגו ועד שקנאי.

קורמורן גדול: שייך למשפחת הקורמורנים מסדרת השקנאיים. אורך הגוף כמטר והמשקל 2-2.5 ק"ג, ניזון בעיקר מדגים ומסוגל לצלול לעומק של מטרים אחדים (!) כדי לדוג אותם. למעשה, הקורמורן יכול לשהות מתחת לפני המים למשך שניות ארוכות. כדי לייבש את נוצותיו לאחר היציאה מן המים, הוא עושה שימוש בענפים יבשים. מעניין לדעת כי מושבת קורמורנים יכולה לאכלס עד אלפי פרטים. אתר מומלץ לצפייה: שמורת הבטיחה ושפך נחל שורק (גן לאומי נחל רובין).

פלמינגו מצוי: שייך למשפחת הפלמינגויים. אורך הגוף כ-145 ס"מ והמשקל 2.5-3.5 ק"ג. הפלמינגו, שמשמעות שמו בפורטוגזית "להבה עזה", חי במקווי מים רדודים ובונה את קנו מבוץ. הפלמינגו נולד בצבע אפור, וצבעו הוורוד מגיע בזכות מזונו העשיר בבטא-קרוטן (המצוי במינים מסוימים של סרטנים). אתר מומלץ לצפייה: מרכז הצפרות באילת ובריכות המלח בעתלית.

שקנאי מצוי: שייך למשפחת השקנאיים. אורך הגוף מגיע ל-1.8 מטר והמשקל 5-11 ק"ג. מוטת הכנף כ-3 מטר. שמו בא לו בשל ה"שק" המצוי תחת מקורו. הוא חש בנוח הן לצד מאגרי מים מתוקים והן לצד מים מליחים, והוא  מסוגל לאכול יותר מקילוגרם של דגים ביום. הגוזלים מסוגלים לדוג ולשחות עוד לפני שהם מסוגלים לעוף היטב. אתר מומלץ לצפייה: שמורת החולה.

חסידה שחורה: שייכת למשפחת החסידתיים. אורך גופה כמטר ומשקלה כ-3 ק"ג. למרות שמה, בטנה לבנה ורגליה אדומות. דגים נחשבים למזונה האהוב, אך היא יכולה להסתפק גם בחרקים ואף ביונקים קטנים. הכנף שלה צרה מזו של החסידה הלבנה, ובעת נדידתה היא מסוגלת לחצות גופי מים גדולים יותר מאשר אחותה הבהירה. החסידה השחורה מטילה 3-5 ביצים בכל תטולה ושני בני הזוג דוגרים על הביצים. אתר מומלץ לצפייה: בריכות דגים בכל הארץ.

איית צרעים: דורס יום ממשפחת הניציים. אורך גופה כ-50-60 ס"מ ומשקלה 500-800 גרם. ראשה הקטן מזכיר ראש של קוקייה. איית הצרעים אינה אוהבת לחצות ימים ומעדיפה לנדוד מעל יבשות. לפרטים הצעירים עיניים בצבע כהה ולבוגרים – בצהוב. באירופה היא נוהגת לפרוץ לקיני צרעות ולאכול את הזחלים – ומכאן שמה. אגב, קשקשים על חלקים מראשה מגנים עליה מעקיצות. אתר מומלץ לצפייה: מרכז הצפרות באילת ומצוק ההעתקים (מצדה עד מצפה שלם) באפריל-מאי, ובאוגוסט מעל מגדל צדק.

אנפה אפורה: עוף מים ממשפחת האנפתיים. אורך הגוף כמטר והמשקל כ-2 ק"ג. צבעה אפור כהה בחלק גופה העליון, בעוד שפלג גופה התחתון בגוונים בהירים יותר. המקור צהבהב וצורתו כפגיון. האנפה האפורה ניזונה מדגים וכן מחרקים ודו-חיים. כדי לצוד דגים, היא מסוגלת לעמוד ללא תזוזה שעה ארוכה. האנפה האפורה יכולה לחיות בתנאי אקלים קיצוניים – מאזור הקוטב הצפוני ועד ליערות גשם טרופיים. אתר מומלץ לצפייה: שמורת החולה ובמדגים בכל הארץ.

לבנית קטנה: שייכת למשפחת האנפתיים. אורך הגוף 50-65 ס"מ והמשקל 400-600 גרם. מזונה מגוון וכולל דגים קטנים, דו-חיים, סרטנים, חרקים ויונקים קטנים. הלבנית הקטנה צדה את טרפה במים רדודים וגם בבוץ. היא עשויה להגיע לגיל 20 שנה ויותר. שני ההורים חולקים את מלאכת הדגירה ושניהם אף מאכילים את הגוזלים. במאה ה-19 נהגו קציני צבא בריטים להתקשט בנוצות הלבנית הקטנה, אך נוהג זה נאסר מאוחר יותר על ידי המלכה ויקטוריה. אתר מומלץ לצפייה: שמורת החולה, עין אפק ובמדגים בכל הארץ

אז איך מתחילים? טיפים לצפר המתחיל

בראש ובראשונה, זכרו את האמת הבסיסית: אף אחד לא נולד צפר מומחה, ומדובר בתהליך הדורש לימוד מתמיד והרבה מאוד סבלנות. ההתחלה היא למעשה מוקדם בבוקר - צפר שמכבד את עצמו הוא צפר שקם מוקדם. ממש מוקדם. עם זאת, גם שעות אחר הצהריים ובין הערביים יתאימו לצפייה במינים מסוימים של ציפורים. מאחר שעופות נמשכים למים, קל יותר לראותם לצד מאגרים, אגמים ונחלים. ציפורים נודדות רבות הן קטנות ממדים, ולכן מומלץ להיעזר במשקפת. עדיף כזו שמציעה הגדלה של פי עשרה. גם מגדיר ציפורים נחשב אביזר חובה. וחשוב מכל: נועו מעט, לאט והצטיידו כאמור בהרבה סבלנות.

 

 

  תאריך עדכון: 19/04/2017
לוגו - יום נדידת הציפורים הבינלאומי
 

סרטון וידאו

יום הנדידה העלומי 2017 

 

 

נדידת הציפורים
 

 

 

 

 ציפורים נודדות

 

 

שקנאים - צילם אלון מאיר 

 

 

צילם אלון מאיר
 

 

 

חסידה לבנה - צילם דותן רותם 

 

 

 

 

 

 

לבנית קטנה - צילם דותן רותם 

 

 

 

לבנית אפורה במופע נדיר 

 

 

 

חסידה שחורה - צילם דותן רותם 

 

 

 

 

לימוזה בנחיתה - צילם דותן רותם