באביב הם ישובו חזרה

 לא רק שארצנו היא היפה ביותר, היא נתברכה בערכי טבע, נופים ייחודים ובעיקר אורחים מיוחדים! מדי שנה חולפות מעל שמי ארצנו כ- 500,000 חסידות. הן חולפות בסתיו בעיקר דרך סוריה וירדן בדרכן לאפריקה ובאביב דרך ישראל, ואנחנו נהנים מאחד העופות היפים והמקסימים

בשנות ה-50 וה-70 נרשמו מס' קינונים באזור באר טוביה ובטנטורה ומאז שנות ה-90 הן בחרו להן כיעד קינון את רמת הגולן. אך כדי לא להתבלבל, לא מדובר על כמויות גדולות אלא על מס' זוגות בודדים, חמישה  קינים כולם בדרום רמת הגולן.
התופעה המתמיהה הזו של אוכלוסייה מבודדת וכל כך קטנה מרתקת רבים שכמובן עומלים במחקר אודות ובמעקב על מצב האוכלוסייה בישראל וברמת הגולן בפרט. בקיץ האחרון דיווחנו לכם על חמישה קינים של חסידות שהניבו 14 פרחונים שהתעופפו בסתיו אל מסע הנדידה הארוך לאתרי החורף ביבשת אפריקה. כעת מקווים השותפים לפרויקט שבבוא האביב ימצאו החסידות בשמונת הקינים שהוקמו עבורן, משכן ראוי עבור צאצאיהן.

מדוע לטרוח למענן?
מספר הפרטים המקננים בשנים האחרונות בישראל הינו מצומצם למדי. אירוע אקראי שעשוי להתרחש ולהפריע לקינון עלול לגרום להיעלמות הקינון מארצנו. ייתכן שהאוכלוסייה המקננת בישראל הינה אוכלוסייה ייחודית שהסתגלה לתנאים המאוד חריגים מבחינת טמפרטורה ביחס לאתרי הקינון באירופה. עדות לכך ניתן למצוא בעובדה שחסידות רבות שבקעו בגולן שבות לקנן באזור בבגרותן. ולבסוף, תהליך בניית הקן וגידול הגוזלים הינו מרשים למדי ומתרחש קצת מעל גובה העיניים במספר יישובים בדרום הגולן, זוהי חוויה ייחודית שיכולה לתרום לאהבת ושמירת הטבע על ידי התושבים, מגדול ועד קטן.
 
אז מה בעצם נעשה?
לפני כשנה הוקמו בשמונה נקודות שנבחרו בקפידה פלטפורמות קינון על עמודי תאורה וגדר היקפית בדרום הגולן. אולם פעולה זו אינה מספיקה לבדה, מכיוון שבדרך כלל החסידות שבות אל קן ישן. קן החסידה הינו גדול ומורכב ועל כן מעדיפות החסידות על פי רוב לשפץ קן ישן.

לפני כשבועיים נבנו שמונה קינים התחלתיים על מנת למשוך את החסידות אל הפלטפורמות.
צוות מרכז חינוך והסברה גולן ברשות הטבע והגנים יחד עם חניכי המכינה הקדם צבאית במיצר וחניכי מדרשת השילוב במבוא חמה בנו קינים עבור חסידות שיוצבו בדרום הגולן. המפגש החל בהרצאה קצרה של שי רוטיץ' שאחראי על הפרויקט מטעם האוניברסיטה העברית, ומשם היישר לעבודה. תהליך הבנייה כלל שימוש בגזם ויצירת קן בכותר של 110 ס"מ על ידי שזירת הענפים אחד בשני. בסיום התהליך ולשם "האותנטיות" רוסס  הקן בספריי לבן וצבע גועש על מנת ליצור מראה של לשלשת. פלטפורמות הקינון נבנו באופן זהה לאלו הקיימות בגרמניה ומאכלסות קיני חסידות בהצלחה. 

לא בטוח שמחסור באתרי קינון הוא הסיבה למספר הפרטים המצומצם המקנן בגולן, על כן לא ניתן לומר בוודאות שהצבת הפלטפורמות והקינים תצלח. ימים יגידו... מבטיחים לעדכן באביב.   
 
   
תמונות ופרטים נוספים בקובץ המצורף כאן
  תאריך עדכון: 28/01/2013

תגיות:

  

חסידות - צילום דורון ניסים