גן לאומי אכזיב וחוף אכזיב

מפרצי ים כחולים ונקרות סלע, רכסי כורכר וצמחים נדירים, אתרי הטלה של צבי ים, שרידי העיר המקראית אכזיב וחוף רחצה בברכות ים – כל אלה מחכים לכם בחוף אכזיב. אורך החוף חמישה ק"מ, והוא נוגע ברכס הסולם היורד היישר אל הים.   
  
  
·      לגונות וברכות ים – בחוף הרחצה בגן הלאומי אכזיב ברכות ים, שהן שילוב נפלא של תופעת טבע ומעשי ידי האדם. בחוף שתי ברכות ים: ברכה של מים רדודים וברכה של מים עמוקים.
·      שטחי פיקניק ושטחי נופש בטבעבגן לאומי אכזיב עומדים לרשות המבקרים שטחי פיקניק וקמפינג רחבי ידיים (כ-25 דונמים), ויש בו, גם חוף ים מוסדר לרחצה.
·      כפר הדייגים העתיק – שרידיו של מרכז כפר דייגים עתיק הבנוי מאבן מקומית.
·      כפר הנופש "מועדון הים התיכון" לשעבר – בדרום הגן חוף רחצה חולי ולגונה קסומה.
·      שמורת טבע חוף ראש הנקרה שמורה מוכרזת. שטחה של השמורה כ-230 דונמים, אורכה כ-2,300 מ' ורוחבה כ-100 מ', מהחוף למסילת הברזל. חוף בצת, חוף רחצה מאושר, קוטע את השמורה.
·      גן לאומי ראש הנקרההגן כולל את חלקו המערבי של רכס הסולם, מחוף הים ועד רום 130 מ' מעל פני הים. בתחום הגן הלאומי נמצאות הנקרות המפורסמות של ראש הנקרה והמערות התת-ימיות, יצירתם של גלי הים המכים בסלע הגיר לאורך עשרות מטרים תופעת טבע מיוחדת בישראל. בתחום הגן הלאומי פועל אתר ראש הנקרה, ובו רכבל היורד לנקרות, מיצג אור-קולי במנהרת הרכבת ורכבת קרונות תיירותית הנוסעת בין ראש הנקרה לגן הלאומי אכזיב.  
·      חניון יום וחניון לילה – בשטחי הגן הלאומי אכזיב חניון יום, שהוא נקודת יציאה לטיולים בסביבה, וחניון לשהייה בלילה.
 
 
·     חוף ים סלעי ומפורץ ולגונות ים – הגלים מכים בעוז ברכס הכורכר שבחזית חוף אכזיב, נוגסים בו ויוצרים מפרצים קטנים, וטבלאות הגידוד משמשות בית גידול ייחודי בישראל לעולם החי הימי.  
·    איי חוף אכזיב – ממערב לחוף אכזיב נראים האיים נחליאלי, שחף ואכזיב, שאינם אלא ראשי רכס כורכר השקוע במים. באי נחליאלי מקננים שחפים ושחפיות ים. האיים כלולים בתחום שמורת הטבע איי ראש הנקרה.
·    שמורת ים ראש הנקרה שמורה ימית שאורכה כחמישה ק"מ ורוחבה, מקו החוף מערבה, כשני ק"מ. מגוון בתי הגידול בשמורה הם האיים תכלת, שחף ונחליאלי, טבלאות הגידוד (רכס כורכר שגלי הים פילסו לטבלאות שטוחות), מצוק תת-ימי בעומק 25 מ', מפרצים וים פתוח. חיים כאן מיני רכיכות, שושנות ים, קיפודי ים, תמנונים וכוכבי ים, דגים, ואפילו דולפינים. השמורה מומלצת לחובבי הצלילה הספורטיבית, ואפשר לצלול בה בכמה אתרים דרך מועדוני הצלילה שבאזור.
·    ראש הנקרה – מכל מקום בחוף נראה רכס הסולם, רכס המציין את הגבול בין ישראל ולבנון. רכס/מצוק ראש הנקרה, בקצה המערבי של הרכס, צונח בתלילות היישר אל הים.
 
סטטוס
גן לאומי אכזיב משתרע על פני 450 דונמים. האתר הוכרז גן לאומי בשנת 1968.
 
הסיבות להכרזה
·         הגנה על מערכת ימית וחופית בעלת מאפיינים ייחודיים לישראל ולמזרח הים התיכון.
·         שמירה על צמחייה אופיינית לחוף ולכורכר, ובכלל זה על מינים נדירים.
·         הגנה על אוכלוסייה של מיני דגים ויצורים ימיים אחרים.
·         באיים – שימור אתר הקינון של שחפית הים ושחף צהוב הרגל, ועל מקום הלינה המוגן לאוכלוסייה חורפת של הקורמורן הגדול.
·         בחופים החוליים – שימור מקום ההטלה של צב הים החום וצב הים הירוק.
·         שימור עתיקות תל אכזיב.
·         הקצאת שטחים לצורכי נופש ובידור.
 
מיקום בארץ
גן לאומי אכזיב שוכן לחוף הים התיכון, כחמישה ק"מ מצפון לנהריה. הכניסה מכביש 4, פנייה ראשונה שמאלה אחרי קיבוץ גשר הזיו, בין הסימן לקילומטר 245 לסימן לקילומטר 246.
 
 
  
·      הכשרת הגן הלאומי אכזיב לביקור הקהל – הגן הלאומי אכזיב הוכשר לקליטת קהל. הכשרה זו כללה, בין השאר, בניית רחבת חניה, נטיעת חורשות צל, הצבת שולחנות פיקניק ומתקני צלייה (מנגל), בניית מקלחות ושירותים, והסדרת חוף רחצה מוכרז ובו שירותי הצלה ומזנון.
·      שימור שרידי כפר הדייגים העתיק – שימור השביל המרכזי בתחום הכפר .
·      שימור מבנים היסטוריים – שימור המבנים הצלבניים הסמוכים לחוף.
·      אישוש אוכלוסיות צב הים הירוק וצב הים החוםפקחי רשות הטבע והגנים מעתיקים ביצים מקינונים של צבי הים לחוות קינון מגודרת בחוף בצת, כדי לשמור עליהן מפני פגיעה של מטיילים ובעלי חיים. הצבונים הבוקעים בחוות הקינון משוחררים לים.
·      ביעור מינים פולשים – טיפול בעצי שיטה כחלחלה וטיונית החולות הצומחים בשמורה "על חשבון" הצמחייה הטבעית.
·      השבה של חבצלת החוף למתחם הדרומי של האתר.
·      חסימת תנועת כלי רכב – איסור נסיעה של כלי רכב בחוף, כדי למנוע רמיסת בעלי חיים וצמחים ופגיעה בשמורה ובמבקרים בה.
·      אכיפת חוקי הדיג בשמורה – מניעת דיג באמצעים לא חוקיים והגבלת הדיג בחכות, כדי שלא לסכן את עולם החי הימי הרגיש.  
  
במצוק רכס הסולם חיות קבוצות של שפני סלע. בעבר נצפה בנקרות כלב ים נזירי – בעל חיים בסכנת הכחדה בים התיכון. בגלל קרבתו של הרכס לים, צומח בו חורש ים-תיכוני – חרוב מצוי ואלת מסטיק – אם כי הצמחים נראים מעוותים ושרועים בשל הרסס המלוח הבא/הנישא מהים. זהו המקום היחיד בישראל שבו צומח השיח אוג מחומש.
בחופים החוליים של השמורה מטילות בקיץ את ביציהן נקבות של צב ים חום ושל צב ים ירוק. צבים אלו הם זוחלים ענקיים, שמשקלם עשוי לעלות על 100 ק"ג. בעבר נראו בחופי ישראל אלפי נקבות של צב ים, אך ציד אכזרי, איסוף הביצים למאכל והרס אתרי הקינון עשה בהן שמות. צבי הים נפגעים גם מדיג ומבליעת שקיות ניילון הצפות במים.
בחולות החוף חיים גם יונקים, ובהם שועל מצוי, והמכרסמים מריון וגרביל החולות. עופות נפוצים כאן הם שחפים וחופמים למיניהם, והם ניזונים מבעלי חיים בקו החוף ממש. בחולות הסמוכים לים מתרוצץ סרטן החולות.
בטבלאות הגידוד, ה"שולחנות" השטוחים שראשיהם מוצפים במי הים, מתקיים עולם חי מיוחד במינו. על טבלאות הגידוד מתיישבים חלזונות צינוריתיים החיים במושבות הבונים שוניות בחלק הטבלה הפונה לים. בין האבנים המונחות על קרקעית הים הרדוד חיים רכיכות, שושנות ים, קיפודי ים, תמנונים וכוכבי ים, והצדפות קודחות גומחות בסלעים בעזרת חומצות שהן מפרישות.
במפרצים יש מגוון גדול של מיני דגים. במפרץ רדוד וקטן אחד סמוך לנקרות נדגמו כ-40 מינים של דגים, עושר שאין שני לו בחוף הים-תיכוני שלנו. בתוך הנקרות חיים מיני אלמוגים, בחשכה מוחלטת, ובהם אלמוגים המתקיימים רק כאן. מחוץ לנקרות מתקיימים מינים נפוצים יותר של אלמוגים.
בעומק המים נראים לעתים נדירות יונקים ימיים, רובם מסדרת הלווייתנאים. הנפוצים שבהם הם דולפין מצוי, הניכר בפס השחור הנמשך מהחרטום לעבר העיניים והמצח, ואורכו מגיע ל-2.60 מ'; סטנלה מפוספסת – דולפין שאורכו מגיע ל-2.10 מ', והוא בעל כתמים מרובים, אפורים בחלק הכהה של הגוף ולבנים בחלק הבהיר של הגוף; ודולפינן ים תיכון, שידוע על להקה שלו החיה במרחק שישה ק"מ מהחוף, בין ראס אל-בייאדה שבלבנון לבין עכו.
באיי ראש הנקרה מקננות שחפיות ים, ואילו האיים אכזיב ושגביון משמשים מקום מנוחה לקורמורנים.
  
הצמחייה בחוף הים מושפעת מהרסס המלוח שנושאת הרוח מהים, ורק צמחים עמידים לטיפות הרסס המלוח מצליחים להתקיים כאן. רבים מצמחי החוף פורחים בלילות קיץ, שבהם שורר משטר רוחות קבוע ויציב המאפשר לחרקים לבקר בפרחים ולהאביק אותם. בשל הקרבה לחוף נמצאים בתחום השמורה אקוטיפים שרועים של בוצין מפורץ ונר הלילה החופי ואקוטיפ ננסי של קיפודן דביק. לאקוטיפים אלו יש יתרון על פני המופע הטיפוסי בהתמודדות עם הרוח הנושאת את הרסס המלוח.
בסלעי הכורכר, בחזית הפונה לים, בולטים הצמחים קריתמון ימי – צמח בשרני ממשפחת הסוככיים, הפורח בצהוב, ועדעד יווני – צמח עדין בעל פרחים סגולים, הצומח בישראל רק בחוף אכזיב. באזורים החוליים הסמוכים לים בולטים הצמחים לפופית החוף – צמח בעל גבעולים שרועים וארוכים כחבלים, בעל עלים ירוקים מבריקים ופרחים צהובים וגדולים; לוטוס מכסיף – שיח קטנטן בעל עלים שעירים ופריחה פרפרנית צהובה; חבצלת החוף – צמח בעל פרחים גדולים ולבנים, הפורחים בחודש אוגוסט ומפיצים ריח משכר לקראת ערב; קורנית מקורקפת – שיחים קטנים בעלי פריחה סגולה שופעת ועלים ריחניים מאוד. הקורנית מעדיפה סלעי כורכר המרוחקים מעט מהים. עוד צומחים בתחום השפעת הרסס עדעד כחול ומינים נדירים, כגון לפופית אפריקאית, סיסן זוני ושיכרון לבן.
בחולות הרחוקים מהשפעת הרסס המלוח צומחים שיחים, כגון רותם המדבר – שיח גדול בעל ענפים שרביטיים ירוקים, חסר עלים כמעט כל השנה, הפורח בלבן בחודש פברואר; אלת המסטיק – שיח ים-תיכוני אופייני ש"גלש" מההרים והסתגל לחולות החוף.
בחוף אכזיב צומחים השיח הנדיר יצהרון (עץ השמן) מכסיף, שיח שייתכן שהוא פליט תרבות, וגם לוף אכזיב.
באי נחליאלי, החשוף מאוד לרוחות נושאות רסס מלוח, נמצאו מיני צמחים עמידים למליחות, כגון אהל מצוי, אוכם חופי, ערר כרתי ומלחית אשלגנית.
בטבלאות הגידוד נפוצים גם מיני אצות. קלדופורה היא אצה ירוקה, חלקלקה מאוד, הנמצאת בדרך כלל בחלק העליון של טבלאות הגידוד. באביב נפלטות לחוף כמויות גדולות של אצה אדומה ושמה ספטגולוסום.
  
היישוב במקום החל בתקופה הכנענית התיכונה (מאה 18 לפסה"נ), וחשיבותו הרבה נבעה מהיותו נמל ותחנת דרכים על "דרך הים", שעברה לאורך החוף.
במקרא אכזיב היא עיר כנענית שבני שבט אשר לא כבשוה, עדות לחוסנה: "אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן, וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב" (שופטים א' 31). בתקופת מלכי ישראל שלטו הפיניקים באזור. הם פיתחו את נמל אכזיב והוא שימש להם בסיס חשוב במסעות המסחר הימיים שלהם. הפיניקים שכללו את תעשיית הזכוכית ויצרו אריגים צבועים ארגמן, צבע שהפיקו מחלזון ימי.
מקורות אשוריים מעידים שסנחריב כבש את העיר במסעו השלישי לפיניקיה ולארץ ישראל (701 לפסה"נ). מתקופה זו התגלו באכזיב מצבות אבן הנושאיות שמות, כגון זכרמלך ועבד שמש.
בתקופת המשנה נקרא המקום כזיב, או גזיב, ועל פי המקורות היה כאן בית כנסת. תושבי המקום עסקו בחקלאות, בדיג ,בספנות ובענף כלכלי מיוחד האופייני ליושבי ערי החוף – הפקת צבעי תכלת וארגמן מחלזונות ימיים. לצבעים אלו היה ערך כספי רב בימי קדם.
בתקופה הצלבנית נקרא המקום קסל אינברט (אימברט), על שם האביר הומברטוס דה פאצ'י, שקיבל את המקום לרשותו מידי המלך הצלבני בלדווין הראשון (1104 לסה"נ). הסולטן הממלוכי בייברס כבש את אכזיב, כנראה, בשנת 1271, ומאז היה כאן כפר קטן ושמו א-זיב, שם ששמר על שם היישוב הקדום. נראה שבתקופה זו עברו התושבים להשתמש בנמל הנמצא במפרץ שמדרום לתל ונודע בערבית בשם מינת א-זיב (נמל אכזיב). רוב השרידים הנראים כיום בשטח הם שרידי הכפר העתיק והמבצר הצלבני שהיו כאן.
 
אנדרטת יד לי"ד
בתקופת המנדט עברו שני גשרים מעל ערוץ נחל כזיב, סמוך לכפר א-זיב. ב"ליל הגשרים", הלילה שבין 16 ביוני ל-17 ביוני 1946, יצאה יחידה של הפלמ"ח לפוצץ את גשרי הכביש ואת מסילת הברזל כדי לחבל בתנועת הצבא הבריטי. הבריטים גילו את הכוח הלוחם לפני שהגיע ליעדו, ולכן נערכה ההסתערות תחת אש. במהלך ההסתערות נהרגו יחיעם וייץ, מפקד המבצע, ועוד 13 מהלוחמים. בתום הפעולה הועברו הפצועים לקיבוץ מצובה, ושאר הלוחמים התפזרו בטרם החלו חיפושי הבריטים אחריהם. זמן קצר אחר כך נאלצו להוציא מהקיבוץ גם את הפצועים, מחשש שייתפסו, והם הועברו לחניתה והוסתרו ב"מערת סולם".
האנדרטה לי"ד הנופלים נמצאת מצפון לנחל כזיב וממזרח לכביש 4 (בין הסימן לקילומטר 245 לסימן לקילומטר 246), בתחום הגן הלאומי אכזיב, אך מחוץ לגדרות האתר. הביקור במקום אינו כרוך בתשלום.
  
היישוב מהתקופה הכנענית התיכונה ניצל את ביצורו הטבעי של המקום: הים תוחם את התל ממערב, מפרץ טבעי תוחם אותו מדרום וערוץ נחל כזיב – מצפון. במזרח חפרו תושבי העיר חפיר שחיבר את הנחל עם המפרץ. בחפיר נמצאו נביעות של מים מתוקים.
המתיישבים הראשונים העמיקו את אפיקו של נחל כזיב ועשו אותו למעגן. כדי למנוע את סתימת המעגן בסחף הנחל, הם סכרו את האפיק במעלהו והעתיקו את שפך נחל כזיב צפונה. הנחל נשפך לים דרך פרצה מלאכותית שנחצבה ברכס הכורכר שמצפון ליישוב, והאפיק המחודש השתלב במערך הביצורים של האתר.
בחפירות שנערכו במרכז התל בשנים 1963‑1964, בראשותו של מ' פראוסניץ, נחשפו מבני ציבור מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית. בחפירות התגלתה אסטלה מטיפוס "בית אל", ועליה תיאור של חזית מקדש שבמרכזו דמות אלה. בחלק הצפוני-מזרחי של התל נחשפו חלקים מביצורי העיר של התקופה הכנענית II (מאה 18 לפסה"נ).
בשנים 1941‑1984 נחפרו מסביב לאכזיב בתי קברות אחדים, והתגלו בהם ממצאים רבים – צלמיות ומצבות, קנקני אגירה וכלים מיובאים מארצות שכנות. בין הממצאים גם כלי חרס צבועים בצבע אדום ומלוטשים באבניים בדרך מיוחדת, תופעה שהעניקה להם את השם "כלי אכזיב". בבית הקברות שמצפון לתל, בגדה הצפונית של נחל כזיב, התגלה מרכז פולחני מתקופת הברזל (המאות השביעית-שישית לפסה"נ), ובו אבן עמוד ששימשה, כנראה, מצבה ענקית ונפלה ארצה. נמצאו גם קדרות ובהן עצמות שרופות, המעידות כנראה על שרפת גופות. מנהג זה פסק במאה הרביעית לפסה"נ).
סמוך לחוף הים התגלו קברים בנויים וחצובים בסלע. באזור זה התגלו מזבח, שולחן, כלי קטורת וכלי חרס שנדרשו לפולחן המת. גם כאן נמצאו עצמות בעלי חיים ועצמות אדם "מועברות באש", לצד רכושם של המתים. בחפירות שנערכו מאוחר יותר התגלו בבית הקברות שבדרום האתר קברים מתקופת הברונזה התיכונה II.
החציבות הרבות הנראות מסביב לאתר, חלקן בסלעי הים ואף באיים, הן ברובן מחצבות שמהן הפיקו אבני בניין. נחצבו גם ברכות לגידול דגים ולאחסון דגים שניצודו בים. בברכות הרדודות נהגו גם לאדות מי ים כדי להפיק מהם מלח, או כדי לגדל בהן ארגמונים (חלזונות ים) שמהם הפיקו את צבע הארגמן.
 
 חוף אכזיב בנוי מכמה רכסי כורכר נמוכים ומקבילים העוברים לכל אורכו של החוף. רכסי הכורכר נוצרו מהתאבנות של דיונות חוף שעלו מן הים. חומר המלט הוא גיר שמקורו בקונכיות ובשברי בעלי חיים, נמס בגשם והתגבש מחדש. לעתים אפשר למצוא ברכסי הכורכר גם קרקעות חמרה. קרקעות אלו נוצרות כאשר הדיונות עניות בגיר, ואין בהן חומר גירני שילכד אותן לסלע כורכר.
את הרכסים קוטעים ערוצי הנחלים כזיב, בצת ושעל, ובשפכי הנחלים נוצרו מפרצים קטנים וחוליים. הרכס המערבי ביותר שקוע בתוך הים, כקילומטר מהחוף, והוא מציין קו חוף קדום שהוצף לפני כ-5,000 שנה.
איי ראש הנקרה ואכזיב הם פסגות הרכס התת-ימי המבצבצות מעל למים. נחל כזיב נשפך לים מצפון לכפר הנופש אכזיב ויוצר בתוך הרכס קניון תת-מימי, יחיד מסוגו בחופי ישראל.
קו החוף עצמו מאופיין במצוק כורכר הנושק לים, ובליית הכורכר יוצרת מפרצים קטנים וציוריים.
בחוף אכזיב נשפכים לים התיכון שלושה נחלים: נחל בצת, המנקז את החלק הצפוני של הגליל המערבי; נחל כזיב, הנחל הגדול בגליל המערבי, המנקז את גוש הרי מירון; ונחל שעל, נחל קטן יחסית ששפכו החצוב נמצא מדרום לתל אכזיב.
המפרצים הרבים שבחוף אכזיב הם תופעה נדירה בחופי ישראל, שרובם מכוסים חול המגיע מהים.

משך הסיור: שעה-חצי יום

עונה מומלצת: אביב, קיץ, סתיו 

לא לוותר: השתכשכות בבריכות הים הטבעיות בקיץ

 

מה יש עוד? בעונת הקיץ עומדים לרשות המתרחצים שירותי הצלה, עזרה ראשונה, שירותים ומקלחות, מקומות לפיקניק, מזנון ולינת שטח, קמפינג- בתאום והזמנה מראש

 
שעות פתיחה:
* הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
אפריל, מאי, יוני, ספטמבר, אוקטובר:בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00,
בימי שישי וערבי חג: 8:00 - 15:00
יולי-אוגוסט:בימים א'-ה' ושבת 08:00 - 19:00
 
כניסה לחניון הלילה משעה 12:00. יציאה מהחניון בשעה 12:00 ביום המחרת.
  
דרכי התקשרות:
 
טלפון: 04-9823263
 
פקס: 04-9522181
 
דמי כניסה:
יחיד: מבוגר 35 ₪ , ילד 21 ₪.
קבוצה(מעל 30 איש): מבוגר 30 ₪ , ילד 18 ₪ , אזרח ותיק 18 ₪
 
 
לינת שטח
רגיל:
מבוגר 63 ₪ , ילד 53 ₪
מנויים: מבוגר 48 ₪ , ילד 43 ₪
תלמידים במסגרת בית ספרית: 50 ₪
של"ח: 30 ₪ (מינימום 2 לילות ובתיאום מראש)
 
 
התשלום לכניסה לחניון הלילה משעה 12:00 עד לשעה 12:00 למחרת - מעבר לשעה 12:00 יחוייב בתוספת תשלום
 
חיבור לחשמל: אסור
 
הכניסה לבעלי חיים אסורה

חדשות מהשטח

חמישי חופשי

בשל המצב הביטחוני , הסיורים המתוכננים במסגרת 'חמישי חופשי' בחופים אכזיב, בית ינאי, פלמחים, ואשקלון ...

חמישי חופשי