שמורת טבע נחל עמוד

בשמורת הטבע נחל עמוד נמצא שילוב של טבע מיוחד במינו ושל מורשת האדם. בַּמקום נחל איתן, ברכות בין סלעים, צמחייה עשירה האופיינית לגדות נחלים, טחנות קמח ומערות האדם הקדמון.
 
 
בנחל עמוד עילי
• משטרת עין תינה – מבנה עתיק שנועד לשמור על תחנת השאיבה
•  עין יקים – מעיין שופע הנובע כל ימות השנה
• הבוסתן – שחזור בוסתן האופייני ל חקלאות מסורתית
• ברכות שכווי – ברכות מים צלולים 
 
בנחל עמוד תחתי
• מערות פרהיסטוריות ובהן ממצאים מתקופת האדם הקדמון
• "העמוד"
• מצוק רם המשמש לקינון דורסים
• מעיינות עין שַׁבְשֶׁבֶת ועין עמוד
• מצפור צ'רה

פירוט  - מוקדי עניין מרכזיים
בנחל עמוד עילי
• משטרת עין תינה  – מבנה בטון נטוש ומוכה קליעים, שבנו הבריטים בימי "המרד הערבי" (1936 1939). המבנה נועד לשמור על תחנת השאיבה שפעלה בעין יקים – המעיין הנובע למרגלות המדרון. הכניסה למבנה אסורה בשל חשש מהתמוטטות.
• עין יקים –  מעיין שופע הנובע כל השנה. במקום מבנה משאבות מנדטורי הבנוי כמיצדית. משאבות אלו העלו את מי המעיין לצפת. בעקבות לחצים של רשות הטבע והגנים, הופסקה השאיבה מהמעיין בשנת 1995, וכל מימיו זורמים לנחל. סמוך למעיין צומח עץ אגוז מלך גדול. שֵׁם המעיין מנציח את משמרת יקים – אחת ממשפחות הכהונה שעברו לגליל לאחר חורבן בית המקדש השני. מהמעיין יוצאת אמת מים ששימשה בעבר את כל תחנות הקמח בנחל ואת הבוסתנים.
• הבוסתן – המחשה של החקלאות המסורתית שהייתה נפוצה בנחל.
• ברכות שכווי – מקום החיבור של נחל שכווי עם נחל עמוד יוצר ברכות קטנות ורדודות של מים צלולים, שמצלים עליהן עצי דולב גבוהים. במקום גם נובע מעיין קטן. ברחבה שליד הברכות נמצאים שרידי טחנת קמח. 
 
בנחל עמוד תחתי
מערות פרהיסטוריות ובהן ממצאים מתקופת האדם הקדמון
• מערת נחל עמוד –  פתח המערה פעור כ־30 מ' מעל ל"עמוד". לפני עשרות אלפי שנים הייתה קרקעית הנחל גבוהה יותר, והמערה הייתה קרובה יותר למים הזורמים. כיום אין שביל המוליך אל המערה, ולכן אין לעלות אליה. בשנת 1961 חפרה במערת העמוד משלחת ארכאולוגים יפנים וגילתה שרידי אדם מהתרבות המוסטרית (לפני 70,000 50,000 שנים). המשלחת שבה למערה בשנת 1964 וגילתה בה שלד כמעט מושלם של גבר שנקבר שכוב על צדו ומכווץ. גובהו של האדם הזה היה 1.70 מ', ונפח הגולגולת שלו היה יוצא דופן בגודלו: 1,750 סמ"ק – הנפח הגדול ביותר שהתגלה מעולם במאובני אדם. חלקים מהגולגולת חסרו, ואנשי המדע היו חלוקים ביניהם בשאלה אם מדובר בשלד של אדם מודרני או בשלד של אדם ניאנדרטלי. החידה נפתרה כ־30 שנים אחר כך. בחפירות נוספות שנערכו במערה התגלה בחלקה הצפוני שלד של תינוק בן 10 חודשים. השלד היה מכוסה בלסת של אייל, וכך נשמרו העצמות יחדיו עד ימינו. לשלד הזה נודעה חשיבות עצומה, משום שהיה אפשר לזהות בו את מאפייני האדם הניאנדרטלי: לסת תחתונה מסיבית, היעדר סנטר ונקב אליפטי בבסיס הגולגולת, במקום שבו היא מתחברת לעמוד השדרה. תכונות אלו אינן מאפיינות את האדם המודרני, והעובדה שסממנים אלו התגלו בשלד תינוק מלמדת שמדובר בתכונות מולדות המאפיינות את טיפוס האדם שהתגלה בנחל עמוד.

• מערת גולגולת (מערת זוּטִיָה) – שלט שהציבה רשות הטבע והגנים אוסר על כניסה למערה מחשש לפגיעה באוכלוסיות נדירות של עטלפי חרקים השוכנים בה, אך אפשר להתרשם ממנה מבחוץ. למערת גולגולת שמורה זכות ראשונים – בשנת 1925 החל כאן המחקר הפרהיסטורי בארץ ישראל . חלוץ המחקר, החוקר פרנסיס טרוויל־פיטר, גילה במערה גולגולת אדם שהוגדרה גולגולת של טיפוס אדם שכונה "האדם הגלילי". האדם הגלילי חי באזור לפני יותר מ־350,000 שנים. 

• "העמוד" – העמוד הוא זקיף מרשים של גיר סלע שגובהו 20 מ', ומכאן שמו של הנחל. תהליכי בליה הפרידו את גוש הסלע הזקוף מהמצוק הסמוך, והוא ניצב בדד בערוץ הנחל. מטיילים רבים עולים אליו ומתפעלים מיפי המקום.

• מצוק רם המשמש לקינון דורסים – בשנת 1864  תיאר הכומר וחוקר הטבע הנרי בייקור טריסטרם קינון של מאות נשרים, כמה פרסים, בזי צוקים ויוני סלע במצוקי נחל עמוד. בעבר קיננו במצוקים גם עיטים ניציים. גם כיום, אף שדורסים רבים ברחבי ישראל נפגעו, מצוקי הנחל משמשים אתר קינון חשוב לדורסים. בדצמבר 2010 נצפו עד 50 נשרים הבאים לללון במצוק נחל עמוד מדי לילה בלילה, וכן דורסים מזדמנים אחרים, כגון עזנייה ועיט סלעים. בשנה זו נבנו במקום תשעה קינים של נשרים. מיני דורסים נוספים המקננים או שוהים באזורי המצוקים של נחל עמוד הם עקב עיטי, בז אדום, בז מצוי, עיט ניצי, רחם, עזניה שחורה וחִוויאי.  

• מעיינות עין שַׁבְשֶׁבֶת ועין עמוד – עין עמוד הוא מעיין עונתי, הנובע מתוך סלעי גיר שנוצרו באיאוקן. המים הם מוקד משיכה לחסרי חוליות, כגון שפירית אדומה ושפירית כחולה. במעיין גם מתפתחים ראשנים של קרפדות. עין שבשבת זכה לשמו בזכות שבשבת רוח שהקימו במעיין אנשי קיבוץ חוקוק בשנות ה־-50. השבשבת נבנתה במסגרת ניסיונם לשאוב מים מהמעיין לשוקת שנועדה להשקיית בהמות בכוח הרוח. מעל למעיין נמצא אתר נחל עמוד, שבו נמצאו ממצאים מהתקופה הניאוליתית ועד לתקופה הביזנטית.

• מצפור צ'רה – המצפור נקרא על שמו של צבי צור (צ'רה), שהיה מנכ"ל "מקורות" בשנים 1964 1967. בתקופת כהונתו החלה "מקורות" להפעיל את המוביל הארצי. המצפור משקיף על הגיחון (סיפון) שבו חוצה המוביל הארצי את נחל עמוד ומתגבר על ערוץ שעומקו כ־150 מ'. בקטע זה המים עוברים בתוך צינורות פלדה. לאחר שהם יורדים בגדה הצפונית של הנחל, הם שבים ועולים לגדתו השנייה בלי צורך בהשקעת אנרגיה (חוק הכלים השלובים). אורך הצינור כ־700 מ' וקוטרו 3.10 מ'. הצינור הותקן בתוך תעלה חצובה במצוק, בעומק 5 מ' וברוחב 10 מ'. הצינור מצופה בטון בדמות מדרגות. 

תצפיות נוף
בתחילת המסלול אפשר לראות את צפת ואת גוש הרי מירון.

 
סטטוס: השמורה הוכרזה בשנת 1972.
 
הסיבות להכרזה:
• בשמורה עובר ערוץ של נחל איתן, ובו צמחיית גדות נחלים מפותחת. המעיינות הנובעים בתחום השמורה והנחל הזורם בה הם בתי גידול חשובים של בעלי חיים האופייניים למקומות לחים ובמיוחד של דו־חיים, שאתרי הרבייה שלהם ברחבי ישראל נפגעו מאוד.
• מצוקי הנחל משמשים כאתרי קינון לעופות דורסים.  
• בנחל עמוד וביובליו מתקיים מעבר רציף מחברות צומח של חורש ים־תיכוני מפותח בגובה של מעל 1,000 מ' שבהר מירון, למופע סוואנה פתוח של מזרח הגליל התחתון בגובה 200- מ', על בעלי החיים והצמחים האופייניים להם.
• השמורות השונות שהוכרזו לאורכו של נחל עמוד הן חלק ממסדרון אקולוגי חשוב מצפון לדרום, ורצף השטחים הטבעיים השמורים לאורך הנחל וסביבו מאפשרים מעבר של בעלי חיים וקשרים בין אוכלוסיותיהם בגליל העליון ובגליל התחתון.
 
מיקום בארץ
הגליל העליון והגליל התחתון. נחל עמוד חוצה את מזרח הגליל העליון ואת מזרח הגליל התחתון ונשפך לכנרת בבקעת גינוסר, מדרום לתל כנרות.​
 
 
שמורת הטבע נחל עמוד היא משמורות הטבע המטוילות ביותר בישראל. החלק המטוייל ביותר הוא נחל עמוד עילי, שמים זורמים בו  כל ימות השנה. בשמורה עוברת רשת של שבילים להולכי רגל, שאורכה הכולל הוא כ־40 ק"מ. בשמורה עוברים שניים מהשבילים החשובים בישראל: שביל ישראל ושביל מיַם אל ים. 
• חניון לילה – במבואת השמורה הרשות מפעילה חניון לילה מוסדר, ובו מים, שירותים, תאורה ופינוי אשפה לרווחת המטיילים. החניון יכול לקלוט כ־1,000 איש.
• סקרי חיות בר – הרשות מקיימת בשמורה מערך ניטור של אוכלוסיות עטלפים, וכן עורכת ספירת צבי ארץ־ישראלי, ספירות נשרים, סקר עופות, סקר יונקים רב־שנתי בעזרת מצלמות מיוחדות, סקר קינון דורסים וניטור רעייה.
• סקרי צומח – הרשות מקיימת ניטור קבוע של הצמחייה בשמורה לשם מעקב אחר מצב הצמחייה והשפעת הרעייה עליה, וכן סקרים של מיני צמחים נדירים מעת לעת.
• שימור שרידי מורשת האדם – הרשות שיקמה בוסתנים בשמורה ליד עין יקים. כמו כן הרשות פועלת לשימור טחנות הקמח והמבטשות העתיקות לאורך הנחל. 
 
עולם החי בשמורה עשיר מאוד בזכות שפע המים, הצמחייה הרבה והמצוקים הגבוהים.
בשמורת טבע נחל עמוד ובסביבתה נותר רצף של שטחים פתוחים, והם המאפשרים קיום יציב של אוכלוסיות בעלי חיים מגוונות. בתחום השמורה חיות אוכלוסייה גדולה של חזירי בר; אוכלוסייה יציבה של צבי ארץ־ישראלי, המונה כמאה פרטים; וכן חיים בה צבועים, זאבים, תנים, סמורים, נמיות, דרבנים, דלקים, גיריות מצויות, שועלים מצויים, שפני סלע, מיני מכרסמים ומינים אחדים של עטלפים.
 
בנחל חיים זוחלים רבים, והוא אתר רבייה חשוב לסלמנדרה הכתומה, לאילנית ולצפרדע הנחלים מקבוצת הדו־חיים, קבוצה הנמצאת בסכנת הכחדה עקב אובדן חמור של בתי הגידול הלחים בישראל.
 
עולם העופות בנחל עשיר מאוד גם הוא. בסבכים ובבתות הפתוחות אפשר למצוא מבחר גדול של ציפורי שיר, במצוקי הנחל מקננים או שוהים עופות דורסים, כגון עקב עיטי, בז אדום, עיט ניצי, רחם ובז מצוי, ועל עצים מפותחים מקנן החוואי. בעבר התקיימה במקום מושבת קינון שמנתה כ־40 נשרים ונצפו במקום עזניות שחורות ואוחים. בכוכים דוגרים סנונית מערות, סיס הרים וסיס גליל. בעת האחרונה נצפה כותלי במצוקי נחל עמוד תחתון, ובמצוקי הגיר חי מין שבלול אנדמי ושמו סגורית הארבל.
 
בפלג המים שוחה חפף ישראלי – דג שבנחל עמוד מגיע לאורך של כ־20 ס"מ. שפתו העליונה חופה על התחתונה ומכאן שמו. דג זה מסוגל לשחות נגד הזרם ואף להתגבר על מפלים קטנים. המעיינות הם בסיס למגוון רחב של בעלי חיים חסרי חוליות, ובהם סרטן הנחלים, שפריריות ושפיריות וסרטנים ירודים.
 
 
 
עושר של חורש ים־תיכוני סבוך ומפותח בחלקו העילי של הנחל, וחורש פתוח בחלקו התחתון של הנחל, סמוך לכנרת.
לכל אורכו של נחל עמוד ויובליו מתקיימות כתריסר חברות צומח והמעברים ביניהן חדים למדיי, ואפשר להבחין בהם בקלות על פי חילופי המסלע, הגאומורפולוגיה והרום. חברות הצומח הן חברות ים־תיכוניות, אך יש עליהן השפעה יובשנית של מזרח הארץ.
 
יש כאן כמה חברות של אלון מצוי הנלווים אליו – אלה ארץ־ישראלית, קטלב מצוי, חרוב מצוי ולבנה רפואי; יער פארק של אלון התבור אליו נלווים אלה אטלנטית או שקד קטן עלים, ולצדם בתה עשבונית עשירה; חברה דמוית סוואנה של שיזף מצוי ושיזף השיח; חברות של שיחים – אשחר, שברק וברזילון. צומח המצוקים מתאפיין במינים יחודיים למצוק, כמה מהם  מינים נדירים, כגון דרדר נאה וציפורן משולשל על פריחתם הזוהרת בוורוד, שושנתית משורטטת ומיני פעמונית. בצמחייה העשירה בשמורה אפשר למנות יותר מ־50 מיני צומח נדירים, כמה מהם אנדמיים, המיוחדים לישראל.
 
באפיק הנחל צומחת צמחייה אופיינית למים זורמים. בחלק העילי של הנחל, שבו האקלים לח יחסית והמים זורמים כל השנה, צומח יער גדות נחלים מפותח של עצי דולב מזרחי וערבה מחודדת. מלווים אותם משוכות של פטל קדוש, המניב פרי טעים בקיץ, ומיני צמחים אחרים, כגון נענע משובלת, שיח אברהם מצוי והרדוף הנחלים. במים הרדודים, שבהם הזרימה איטית, צומחים כרפס הביצות וגרגיר הנחלים. ליד עין יקים צוות השמורה מטפח בוסתן עצי פרי במבנה חקלאות המדרגות המסורתית.
 
בחורף ובאביב מתכסים המדרונות היורדים אל הנחל בפריחה מרהיבה של צמחי בצל ופקעת, כגון רקפת מצויה, כלנית מצויה, יקינטון מזרחי, עירית גדולה, בן חצב יקינטוני, מישויה פעמונית, עיריוני צהוב וגביעונית הלבנון. אל כל אלו מצטרפים באביב מינים חד־שנתיים רבים בשלל צבעים. בסתיו המאוחר מופיעה בין סלעי נחל עמוד עליון פריחה צפופה של נרקיסים.  במדרונות הטרשיים היורדים לנחל אפשר לראות כתמים כריים ירוקים מבודדים של הדס מצוי.
בשמורה שרידי טחנות קמח ומבטשות – עדות לתעשיית אריגי הצמר ששגשגה בצפת בעבר, ומערות של האדם הקדמון הייחודי – "האדם הגלילי".
מגוון האתרים במרחב נחל עמוד ויובליו גדול, ורק אחדים מהם נחפרו חפירה ארכאולוגית מסודרת. באזור זה אפשר למצוא מערות הפרהיסטוריות , יישוב מבוצר מראשית תקופת הברונזה, אתרים ובהם ממצאים מתקופת הברזל, מספר ניכר של אתרים שיש בהם ממצא מהתקופה ההלניסטית, ובראשם המקדש בהר מצפה הימים המייצג את האוכלוסייה הפגאנית שישבה בגליל עד הכיבוש החשמונאי, אתרים שהוקמו בהם יישובים יהודיים לאחר הכיבוש החשמונאי, כמו כפר חנניה ואתרים מהתקופות מאוחרות יותר – התקופה הביזנטית, התקופה האסלאמית הקדומה והתקופה האסלאמית המאוחרת.
 
נחל עמוד עילי – בחלק העילי של השמורה, בקטע נחל שאורכו כ־2.5 ק"מ, נמצאות 18 טחנות קמח, מתוך 26 הטחנות בנחל כולו. מקבץ טחנות הקמח בחלק זה של הנחל הוא הגדול ביותר בארץ, כנראה בגלל הסמיכות לעיר צפת. לצד שרידי הטחנות השתמרו גם שרידי גשרים ואמות המים שהוליכו אל הטחנות, אך נמצאו בתהליכי התמוטטות. לפיכך, בעת האחרונה סיימה רשות הטבע והגנים עבודות שימור בטחנות הקמח שבשמורה. נראה כי הטחנות החלו לפעול במאה ה־16 וחדלו לפעול במאה ה־20, כאשר טכנולוגיות מודרניות החליפו את כוח המים.
 
כמה מהמבנים שימשו במאה ה־16 מבטשות. לאחר גירוש ספרד (1492) הביאו יהודים לצפת טכנולוגיה חדשה שסייעה להם בייצור אריגי צמר איכותיים. בתהליך הייצור הזה יש להכות בכוח בצמר (בטישה), יהודי צפת ייצרו מתקני בטישה שפעלו בכוח מי נחל עמוד, ולמתקני הבטישה הם קראו "בטאן". תור הזהב של מבטשות צפת נמשך שלושה-ארבעה דורות בלבד, ולאחריהם עברו מבני המבטשות הסבה לטחנות קמח רגילות.
 
נחל עמוד תחתי – המערות "שובך", "עמוד", "הגולגולת" (זוטיה) ו"אמירה", הנמצאות בחלקו התחתון של הנחל, הן מהמערות החשובות ביותר במחקר הפרהיסטורי של ארץ ישראל והמזרח התיכון.
בשנים 1925 1926 חפר טרוויל-פיטר במערות אמירה וזוטיה, בראשית שנות ה־60 נחפרה מערת עמוד בידי משלחת יפנית ומערת שובך נחפרה בידי בינפורד האמריקני.
בשנת 1973 חידשו בר־יוסף וגיסיס את החפירה במערת זוטיה .
במערות נמצאו שכבות מגורי אדם קדמון המתוארכות לכ־150,000 שנים לפני זמננו. שבר הגולגולת שנמצא במערת זוטיה הוא הקדום ביותר מסוגו המוכר כיום בארץ, והוא שויך לשלב המעבר שבין האדם הניאנדרטלי להומו ספינס, שלב המכונה היום "הומו ספינס ארכאי".
 
 
 
נחל עמוד מתגבר על הפרש גובה של כ־1,000 מ', חוצה שכבות סלע רבות ומגוונות ובדרכו לכנרת יוצר קניון מרשים בעל מצוקים זקופים.
 בראשית דרכו מתחתר נחל עמוד בתפר שבין סלעי הקירטון הרכים של הרי צפת (תקופת הסנון) לבין סלעי גיר דולומיט הקשים של הר מירון (תקופת הקנומן). הנחל עוקב אחר קו התפר ולכן זורם מצפון לדרום, שלא כמו רוב נחלי ישראל הזורמים ממערב למזרח. באזור זה הנחל יוצר ערוץ רדוד, וכך  נוצר פרוזדור חשוב ביותר למעבר מיני בעלי חיים מצפון לדרום.
 
בהמשך הנחל מתחתר בסלעי גיר קשים מגיל קנומן עליון. באזור זה מתנקזים ערוצי הנחלים שכווי, מירון, סתר ושמאי, ונוצר בו קניון שקירותיו מתנשאים לגובה 150 מ' מעל לערוץ הנחל.
 
החלק התחתי של נחל עמוד עובר בין סלעי גיר קשה מגיל האיאוקן התיכון. מסלע זה יוצר מצוקים זקופים משני צדי הערוץ. פעילות קארסטית שהתרחשה לאורך קווי שבירה גרמה להמסת הסלעים ולהיווצרות מערות גדולות שנמצאו בהן ממצאים פרהיסטוריים רבי־חשיבות. כאן גם ניצב עמוד הסלע המבודד שהעניק לנחל את שמו. סמוך לעמוד נובע עין עמוד, מעיין עונתי המזרים את את מימיו בחורף לפלג שאורכו כמה מאות מטרים.  
 
בבקעת גינוסר, המעובדת כולה, נחל עמוד נראה כתעלה, עד שהוא נשפך לכנרת. 
 
                       הידרולוגיה                            
בחלקו העילי של הנחל נובעים מעיינות היוצרים נחל איתן, וכן מעיינות עונתיים.
בנחל עמוד זורמים מים כל השנה. אגן הניקוז של הנחל משתרע על פני 125 קמ"ר, והוא כולל את המורדות המזרחיים של הר מירון, רמת דלתון הרי צפת ורכס לבנים. כמות המשקעים הממוצעת באזורים הרמים של השמורה עומדת על 750 מ"מ גשם בשנה, ובחורף זורמים בנחל כ-2 מיליון מ"ק מים. עין יקים נובע בנחל מירון, סמוך למקום שבו הוא פוגש את נחל עמוד. בעבר נשאבו מי המעיין והועברו לצפת, אך עתה הם זורמים לנחל. לאחר מאבק ממושך, בשנת 2008 "שוחרר" גם עין מירון לטובת הנחל. בתחום השמורה נובעים גם מעיינות קטנים יותר, חלקם מעיינות עונתיים, כגון עין סתר ועין עמוד. לפני קום המדינה נקרא בערבית המעיין עין פועם – עין א-גי'ן (מעיין השד). בימות הקיץ המעיין מתייבש לחלוטין, ולאחר שברכה פנימית במסלע שבבטן האדמה מתמלאת המעיין פורץ בעוז בשפע מים, ומכאן שמו העברי – עין פועם (נביעה בפעימות). אמנם עין כובס, שבפאתי צפת, נמצא מחוץ לתחום הרשמי של השמורה, אך מימיו זורמים אליה.
 
המוביל הארצי חוצה את נחל עמוד תחתון בצינור סיפון. הסיפון מוסווה כדי למזער את הפגיעה בנוף הנחל.
 
 

דרכי הגעה:
הכניסה לנחל עמוד עילי היא מכביש 866 בין צומת חנניה לצומת מירון, בין קילומטר 40 לקילומטר 41, שני ק"מ מצפון לכפר שמאי.
החלק העילי של הנחל הוא שמורת קולטת קהל, והכניסה אליו היא בתשלום.

מטיילים הנכנסים לנחל עמוד עילי בכניסות אחרות מתבקשים לשלם ביציאה. 

 

הכניסה לנחל עמוד תחתי מותרת מכביש 85 (כביש עכו-עמיעד), דרך מעבר שמתחת לכביש, בצמוד לחניון נחל עמוד. במקום חנייה מסודרת.

אפשר להיכנס לשמורה גם מכביש 8077 (כביש הגישה ליישובים חוקוק ולבנים), בנקודת המעבר של הכביש מעל הנחל, וגם שם יש חנייה מסודרת. עוד כניסה לשמורה היא מהגשר הרומי שבנקודה הדרום־מזרחית של הנחל, מקום חיבורו של הנחל לשביל ישראל.
 
אין כניסה לשמורה מהיישובים חוקוק וכחל וממצפור צ'רה.

 

מסיבות של שמירת טבע השהייה בשמורה מותרת משעה אחרי הזריחה ועד שעה לפני השקיעה, וההליכה מותרת רק באור יום.

 

משך הסיור: כ 3 שעות
 

עונה מומלצת: כל השנה - בעיקר באביב
 
לא לוותר: בחניון נחל עמוד קמפינג לינה המתאים למשפחות - במקום שירותים כימיים, ברזיות וחנייה מסודרת
 
מה יש עוד: בשמורה יש מזנון ותחנת מידע בה מומלץ להתייעץ לגבי מסלולי הנחל

 

הודעה חשובה

עקב עבודות פיתוח המתבצעות בכביש  85  , סומן וגודר מעבר בטוח

למטיילים בחצייה מתחת לכביש  בשביל נחל עמוד \ שביל ישראל.
 
יש להקפיד ללכת בתוואי המסומן ומשולט למטיילים !
 
 

שעות פתיחה:

 
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת כניסה למסלול ארוך 8:00-13:00
כניסה למסלול קצר 8:00-14:00
סגירת שמורה בשעה 16:00
בימי שישי וערבי חג השמורה נסגרת בשעה 15:00
 
שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת כניסה למסלול ארוך 8:00-14:00
כניסה למסלול קצר 8:00-15:00
סגירת שמורה בשעה 17:00
בימי שישי וערבי חג השמורה נסגרת בשעה 16:00
 
 
דרכי התקשרות:
 
טלפון: 6999984- 04
 
 
דמי כניסה:
 
מבוגר 29 ₪ , ילד 15 ₪ ,
קבוצה(מעל 30 איש)מבוגר 23 ₪ , ילד 14 ₪ .
סטודנט 25 ₪
אזרח ותיק:  ₪15
 
מחירי לינת שטח-קמפינג:
רגיל: מבוגר 42 ₪ , ילד 32 ₪
מנויים: מבוגר 27 ₪ , ילד 22 ₪
תלמידים: 25  ₪
של"ח: 20 ₪ (מינימום 2 לילות ובתיאום מראש)  ​
 

שמורת טבע נחל עמוד - צילם עפו בכרייה, רשות הטבע והגנים