גן לאומי אפולוניה (תל ארשף)

גן לאומי אפולוניה שוכן על מצוק כורכר שפניו לחוף ימה של הרצליה. באתר מבצר צלבני מרשים – תפאורה רומנטית לזוגות אוהבים, וגם זירת פעולה המסעירה את דמיונם של הילדים. 
 

  
 ·         חפיר העיר
·         הווילה הימית הרומית
·         המבצר הצלבני
·         שביל הים
·         כבשן הזכוכית
·         מסגד סידנא עלי
·         בית הדינוזאור
 
פירוט מוקדי העניין: חפיר העירצדו הדרומי של חפיר העיר נחפר בשנת 1998, ובעזרתו אפשר לעמוד על גודלה וחוסנה של העיר בתקופה הצלבנית. בשנת 1996 נחפר שער העיר המזרחי, שעדיין נמצא בשטח תע"ש. אפשר לראות בבירור שהחפיר ממשיך מעבר לשטח החפור  ושעומקו כ-4.5 מ'.
 
הווילה הימית הרומית – בתחילת שנות ה-80 נחפר חלק קטן מהווילה הרומית, אך רק לאחר החפירות הנמרצות שנערכו בשנת 1998 התגלתה הווילה הרומית במלוא תפארתה. הווילה הצופה לים מתוארכת למאה הראשונה לסה"נ, והיא חרבה ברעידת אדמה בשנת 118 לספירה. 
 

המבצר הצלבניבנייתו של המבצר מתוארכת לשנת 1241 וחורבנו לשנת 1265, עם כיבוש העיר על ידי ביברס, הסולטן הממלוכי. מבנה המבצר מושפע ממבצרים דומים בדרום-אנגליה ומעיד שהאדריכל היה אירופי. במבצר שלוש מערכות ביצורים: חפיר עמוק ורחב ידיים, חומה ראשונה (מערך ביצור חיצון) חומה שנייה ודון ג'ון (מגדל העוז). את המבצר בנה בליאן דה איבלין, הסניור של ארסור, אך בשנת 1261, עם תחילת מסעו של ביברס לארץ ישראל, הוא הועבר עם העיר אפולוניה כולה לשליטת ההוספיטלרים. ביברס צר על העיר 30 יום ועוד שלושה ימים – על המבצר. למרגלות המבצר מעגן ימי קטן שסירות יכלו לעגון בו.

  

שביל הים מנקודת הפיצול השביל יורד לכיוון הווילה הרומית ואחר כך נצמד לתוואי החומה. המסלול חוזר ונפגש עם המסלול העליון במתחם עץ האשל.

  

כבשן הזכוכית – כבשן הזכוכית שבכניסה לגן פעל בתקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). עד כה התגלו כ-12 כבשנים בקרבת אפולוניה, ונראה שתעשיית הזכוכית הגולמית הייתה אחד מענפי הכלכלה החשובים של העיר. בעזרת שרפה בטמפרטורות גבוהות במיוחד (1,100 מעלות צלזיוס) הפך כבשן הזכוכית את החומר הגולמי, חומר שעיקרו צורן (סיליקה) הנמצא בחול ים, למשטח של זכוכית גולמית שעוביו כ-50 ס"מ. לאחר הצריפה פורקו משטח הזכוכית והכבשן, ומכאן שהכבשן שימש לצריפה אחת בלבד. מכמות החרסים שהתגלו בקרבת הכבשנים, אפשר להסיק שהם שימשו לייצור כלי חרס כמה פעמים לפני שנצרפה בהן הזכוכית, ולאחר מכן הן נעזבו ונבנה כבשן חדש. 

 

מסגד סידנא עלי – מסגד סידנא עלי הוקם בשנת 1481 ונקרא על שם הלוחם עלי איבן עלים, שלפי האמונה המוסלמית, נפל בקרב נגד הצלבנים באפולוניה בשנת 1250. צריח המסגד מתנשא לגובה 21 מ'. את המסגד בנה שאמס א-דין, שקברו נמצא בעיירה ג'לג'וליה. המסגד פעיל כיום, והכניסה אליו מותרת בלבוש צנוע בלבד.
בין המסגד למצוק החוף נמצא בית קברות מוסלמי עתיק, שהוא אתר עתיקות, ובו מצבת קבר השיח' מנצור וכמה קברי פיר מוזנחים.
 
 

בית הדינוזאור חציבת המערות בתוך סלע הכורכר יצרה מבנה מעניין ומסתורי. המבנה כונה "בית הדינוזאור", ועיריית הרצליה העניקה לו מעמד של אתר תיירות. בית הדינוזאור מושך סקרנים רבים ומקשט את קו החוף. חלקו העליון של המבנה נמצא על גבול הגן הלאומי אפולוניה, אך רובו בשטח עיריית הרצליה. 
 
·         תצפית האשל – תצפית מראש המצוק אל הים, אל קו החוף ואל המבצר הצלבני
·         התצפית אל הים מ"ספסל האוהבים" – אתר רומנטי לפיקניקים
·         מגדל העוז (דון גו'ן) – תצפית אל הים מהמגדל שעל הצוק
·         תצפית אל המפרץ הנעלם
  
סטטוס:
גן לאומי אפולוניה הוא, למעשה, שני גנים: האחד, גן לאומי אפולוניה (גן מאושר על פי תמ"א 8), והשני, גן לאומי סידנא עלי (מוכרז משנת 1969).
הסיבות להכרזה:
·         סידנא עלי הוכרז גן לאומי מתוקף היותו מבנה היסטורי לשימור. המתחם מהמאה ה-14 כלל את המסגד והמבנים הסובבים אותו.
·         מתווה גן לאומי אפולוניה אושר בשל העיר הצלבנית שקווי המתאר שלה נראים בשטח עד היום.
 
מיקום בארץ:
מתחם אפולוניה ממוקם מצפון להרצליה פיתוח. מתחם סידנא עלי נמצא בתוך גבולות הרצליה פיתוח וגובל בצפון בחומות העיר אפולוניה. שני הגנים נמצאים על מצוק כורכר ופניהם אל הים.
 
 
  
·         פעילות למיגון המצוק
·         חפירות ארכאולוגיות והכשרת הגן לביקורי קהל (החפיר הדרומי, המבצר הצלבני, הווילה הרומית)
·         פעולות שימור (כבשן הזכוכית, המבצר, הווילה רומית, בריכות המים, הגת השומרונית)
·         מניעת נזקים שגורמים שועלים ליסודות המבצר
·         ארועי תרבות ופולקלור המחיים את עברו של המתחם
·         הכשרת פינות פיקניק לרווחת המטיילים
·         ארגון מבצעי ניקיון בשטח גן לאומי סידנא עלי
·         שתילת עצים (אלונים וחרובים) שהועתקו מכביש מספר 5, ליד מחלף ירקונים, בעת סלילתו, והעתקת אשלים ושיזפים מכביש מספר 531, בין חורשים לרשפון
·         שמירה על רכס הכורכר כבית גידול ההולך ונעלם
 עיקרו של הגן הוא עיר קדומה שיושבה בפעם הראשונה בידי הפיניקים במאה השישית לפסה"נ. הפניקים שקראו למקום ארשוף, על שם האל רשף והפיקו כאן את צבע הארגמן וסחרו עם ארצות הים התיכון ועם האוכלוסייה בפנים הארץ.
היוונים זיהו את רשף עם אפולו ועל כן קראו למקום אפולוניה.
בתקופה הרומית (המאה הראשונה עד המאה השלישית לסה"נ) גדלה העיר והתפתחה, ועל כך מעידה הווילה שנתגלתה בדרום האתר – וילה מתוכננת ובנויה להפליא, לפי מיטב המסורת הארכיטקטונית המערבית.
בתקופה הביזנטית (המאה הרביעית עד המאה השביעית לסה"נ) הגיעה אפולוניה (שנקראה אז סוזוסה) לשיא פריחתה והייתה למרכז האורבני של דרום השרון. העיר השתרעה על פני כ-280 דונם, והיו בה מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית, תעשיית זכוכית ענפה, כנסייה מפוארת ונמל פעיל.
עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעי לסה"נ, צומצם שטחה של העיר לכ-90 דונם ושמה הוסב לארסוף. היא הוקפה בחומה ובמרכזה נבנה רחוב שוק.
בשנת 1101 נפלה העיר בידי הצלבנים, והם שיקמו את ביצוריה, ואף הקימו בצפונה מבצר בנוי לתפארת, ובו שער שמצדדיו מגדלים חצי עגולים ואולמות גדולים סביב חצר פתוחה. במבצר נבנו שלוש מערכות של חומות, והן הוקפו בחפיר רחב ידיים, וכן נבנה נמל מוגן בשוברי גלים לרגלי המצוק. בשנת 1265 נכבשה העיר בידי הסולטן הממלוכי ביברס, נחרבה בפקודתו עד היסוד ולא יושבה עוד.
 
בתקופה המוסלמית המאוחרת עבר הגרעין היישוב לאזור המסגד של סידנא עלי. מבנה זה של המסגד נבנה במאה ה-14, ובתוכו קברו של עלי איבן עלים, אחד ממכובדי העיר ארסוף.
בשנת 1942 הוקמה במקום תחנת משטרה בריטית – משטרת סידנא עלי. התחנה צוידה במכ"ם כדי למנוע מאניות מעפילים להגיע לחוף. עם הקמת המדינה, שוכנה במקום לתקופה קצרה מפקדת חיל הים, ולאחר מכן הוקם במקום מוסד לשיקום נוער עבריין הפועל כאן עד היום.
בשטחו המזרחי של הגן הוקם בשנות ה-50 מפעל תע"ש "נוף ים". במפעל יוצרו עד שנת 2000 חומרי נפץ, ולאחר מכן פונה המפעל מהמבנים, אך סטטוטורית נשאר השטח בידי תע"ש. המפעל יושב על שרידי העיר ותופס כשני שליש משטח העיר המבוצרת, וכן שטחים נרחבים שבהם שרידים ארכאולוגים מהתקופה הביזאנטית.
 
 המחקר הארכאולוגי המזהה את העיר עם אפולוניה הֵחל כבר במאה ה-19, עת נערכו סקרים ארכאולוגים בארץ ישראל. העיר ארסוף נזכרת בכתבי ויקטור גרן, גאוגרף צרפתי שתר את הארץ ותיאר את נופיה הקדומים. בתחילת המאה ה-20 סקרה אגודת הסקר הבריטי P.E.F את העיר ומיפתה אותה. מפה זו תיארה עיר מוקפת חומה, ובה מבצר בקצה הצפון-מערבי ולמרגלותיו נמל בנוי. במהלך שנות ה-50 נערכו חפירות קטנות בעיקרן בשל הקמת מפעל תע"ש, שעדיין יושב בחלקו בשטח האתר. משנת 1977 חופרת באתר משלחת החפירות של אוניברסיטת תל אביב.
ראש המשלחת הראשון פרופ' ישראל רול ז"ל חשף בחפירותיו הראשונות שרידים של רחוב שוק מהתקופה המוסלמית הקדומה, וכן שרידי מבנים צלבניים ואף קדומים יותר. בשנת 1996 ערכה משלחת החפירות חפירת בדיקה בתוך שטח מפעל תע"ש, ובחפירה זו נחשפו שער העיר, שרידי יסודות של הכנסייה ואזור קבורה ממזרח לעיר. משנת 1998 החפירות מתרכזות בחלק המערבי של העיר, ובחפירות אלו נחשפו המבצר המרשים, חפיר העיר הצלבנית וחומתה הדרומית, מבנה וילה מהתקופה הרומית וגת מהתקופה השומרונית ובה כתובת יוונית יחודית. בשנים האחרונות משלחת אפולוניה בראשות פרופ' אורן טל חופרת ברחבי העיר בשיתוף אוניברסיטאות מחו"ל, במטרה לחקור את פרישת העיר ואת ההקשרים הימיים שלה. 
 
 בשטח הגן חיות בר רבות, והן מנצלות את השטחים הפתוחים שעל המצוק בסמוך לים. במקום נצפו נמיות, צבאים, דורבנים, שועלים מצויים, קיפודים מצויים, צבי יבשה וחרדונים מצויים. מבין בעלי הכנף נצפו כאן נקרים סוריים, שרקרקים, עורבים אפורים, כרוונים, דוכיפת, חוגלות ודוחלים שחורי גרון. על המצוקים מקננים בזים מצויים. באזור גם מיני ציפורים שאינן מקומיות במקורן, ולאחר שהובאו למקום בידי האדם הן מתרבות ונחשבות מינים פולשים, ובהם תוכי דררה וזרזירי מיינה.
 
הגורמים העיקריים המשפיעים כאן על הצומח הם רוחות חזקות הנושאות רסס מי ים, מידת פריכותו של הכורכר והכיסוי החולי. ממזרח לאפולוניה היה בעבר יער אלוני תבור. הרס יערות השרון החל בתקופה הצלבנית, שבה ניצלו את העצים לבנייה ולשרפה, ונמשך עד סוף התקופה העות'מאנית. כיום לא נותר בקרבת אפולוניה כל שריד ליער.
אפשר לראות כאן צמחיית רכס כורכר בעלת עמידות גבוהה בפני רסס מי הים, ובה: מלוח קיפח, אטד, נר הלילה החופי, עדעד רותמי, אשל ומדחול דוקרני.
וכן, צמחיית חוף: קריטמון ימי, עדעד תיכון, עלקת ובן חצב יקינטוני (מועתק);
נטע אדם: חורשת אקליפטוס, אלונים וחרובים; וצמחייה פולשנית: שיטה מכחילה, הטרוטקה, ורבזינה זהובה, צלקנית נאכלת, וטיונית החולות.
 
 
למעשה, זהו רכס הכורכר השני באזור – הרכס הראשון נמצא בתוך הים.
הרכס הוא מצוקי, ובשל כך מתרחשת כאן לעתים קרובות גלישת מצוקים – תופעה גאומורפולוגית המחייבת תשומת לב וטיפול. הקרקע כאן היא קרקע חולית שהיא תערובת של אדמת סחף וחולות מישור החוף הנודדים.
 
רכס הכורכר השלישי הוא הרכס של כפר שמריהו, אכדיה והרצליה ב'. רכס זה מיושב באזור הגן, אך יש בו גם ממצאים ארכאולוגים, ועיקרם מערות קבורה שנקברו בה תושבי אפולוניה מתקופת בית שני ומהתקופה הביזנטית.  

כיצד להגיע:
בצומת כפר שמריהו פונים לכיוון הרצליה פיתוח (שילוט חום ילווה אתכם עד לכניסה לגן ), בכיכר השנייה פונים ימינה לרח' ווינגיט וממשיכים ישר עד לגן.

 

לא לוותר : תצפית על הווילה ועל השחזור מנקודת התצפית

 

מה יש עוד ? חניון פיקניקים בגן הלאומי חוף השרון.

בגן פינות לפיקניק ואסורה הבערת אש.
 
 
שעות פתיחה
* הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות

שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00

 

 

הודעה לציבור המטיילים:
בשל עבודות הנגשה בגן הלאומי אפולוניה, שביל הגישה הראשי סגור .
התנועה בגן אפשרית אך ורק בשביל המוליך דרך חצר המשק ולאורך האשלים וניתן להגיע אל  המבצר בלבד
 

 

 דרכי התקשרות:

טלפון : 09-9550929

הזמנת הדרכות ופרטים נוספים על פעילויות וסיורים ניתן לקבל במרכז הדרכה ירקון וחוף 03-9033130

 להזמנת כרטיסים למופעים חייגו 3639*

 

דמי כניסה :

יחיד: מבוגר 22 ₪ , ילד 10 ₪ , אזרח ותיק 11 ₪

 

קבוצה(מעל 30 איש)
מבוגר 19 ₪ , ילד 8 ₪ .
 
תושב הרצליה: 11 ₪, ילד תושב הרצליה: 5 ₪.
 
 
נגישות למוגבלי תנועה:
  בשלב זה נושא ההנגשה בשיפוצים, מקווים שהם יסתיימו בעוד כ-3 חודשים.
 
לידיעתכם:
 גן לאומי אפולוניה נמצא תחת עבודות חפירה דרמטיות העלולות לפגוע בחוויית הביקור.
החפירות חלקן במסגרת מחקר ארכיאולוגי ובשאיפה לפתוח מתחמים נוספים, וחלקם כחלק מפעולות להנגשת האתר למוגבלי הליכה.
 צר לנו אם ביקורכם יפגע במידת מה ואנו מקווים להבנתכם.

מצורפת דפדפת האתר להורדהapolonia.pdf

 

מצורפת דפדפת האתר בשפה האנגליתapolonia_eng1.pdf