גן לאומי אפולוניה (תל ארשף)

​​​

שוכן על מצוק כורכר שפניו לחוף ימה של הרצליה. באתר מבצר צלבני מרשים – תפאורה רומנטית לזוגות אוהבים, וגם זירת פעולה המסעירה את דמיונם של הילדים.

מוקדי העניין

 

חפיר העיר -  צדו הדרומי של חפיר העיר נחפר בשנת 1998, ובעזרתו אפשר לעמוד על גודלה וחוסנה של העיר בתקופה הצלבנית. בשנת 1996 נחפר שער העיר המזרחי, שעדיין נמצא בשטח תע"ש. אפשר לראות בבירור שהחפיר ממשיך מעבר לשטח החפור  ושעומקו כ-4.5 מ'.   

הווילה הימית הרומית – בתחילת שנות ה-80 נחפר חלק קטן מהווילה הרומית, אך רק לאחר החפירות הנמרצות שנערכו בשנת 1998 התגלתה הווילה הרומית במלוא תפארתה. הווילה הצופה לים מתוארכת למאה הראשונה לסה"נ, והיא חרבה ברעידת אדמה בשנת 127/8 לספירה.  

המבצר הצלבני - בנייתו של המבצר מתוארכת לשנת 1241 וחורבנו לשנת 1265, עם כיבוש העיר על ידי ביברס, הסולטן הממלוכי. מבנה המבצר מושפע ממבצרים דומים בדרום-אנגליה ומעיד שהאדריכל היה אירופי. במבצר שלוש מערכות ביצורים: חפיר עמוק ורחב ידיים, חומה ראשונה (מערך ביצור חיצון) חומה שנייה ודונג'ון (מגדל עוז). את המבצר בנה בליאן מאיבלין, הסניור של ארסור, אך בשנת 1261, עם תחילת מסעו של ביברס לארץ ישראל, הוא הוחכר עם העיר ארסור (אפולוניה) ונחלתה לשליטת ההוספיטלרים. ביברס צר על האתר 40 ימים בקירוב והביא לבסוף לחורבנו. למרגלות המבצר מעגנה ששימשה לעגינת סירות קטנות.

שביל הים - מנקודת הפיצול השביל יורד לכיוון הווילה הרומית ואחר כך נצמד לתוואי החומה. המסלול חוזר ונפגש עם המסלול העליון במתחם עץ האשל.

כבשן הזכוכית - כבשן הזכוכית שבכניסה לגן פעל בתקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). עד כה התגלו עדויות למספר כבשנים באפולוניה ובסביבתה הקרובה, ונראה שתעשיית הזכוכית הגולמית הייתה אחד מענפי הכלכלה החשובים של העיר משך התקופה. בעזרת שרפה בטמפרטורות גבוהות במיוחד (1,100 מעלות צלזיוס) הפך כבשן הזכוכית את החומר הגולמי, חומר שעיקרו צורן (סיליקה) הנמצא בחול ים, למשטח של זכוכית גולמית שעוביו כ-50 ס"מ. לאחר הצריפה פורקו משטח הזכוכית והכבשן, ומכאן שהכבשן שימש לצריפה אחת בלבד. משטח הזכוכית פורק לגושים אשר נמכרו לאומני הזכוכית לטובת יצור כלים וחפצים מזכוכית בכבשן נפרד.

מסגד סידנא עלי מסגד סידנא עלי הוקם בשנת 1481 ונקרא על שם הלוחם עלי איבן עלים, שלפי האמונה המוסלמית, נפל בקרב נגד הצלבנים באפולוניה בשנת 1250. צריח המסגד מתנשא לגובה 21 מ'. את המסגד בנה שאמס א-דין, שקברו נמצא בעיירה ג'לג'וליה. המסגד פעיל כיום, והכניסה אליו מותרת בלבוש צנוע בלבד.
בין המסגד למצוק החוף נמצא בית קברות מוסלמי עתיק, שהוא אתר עתיקות, ובו מצבת קבר השיח' מנצור וכמה קברי פיר מוזנחים. 

בית הדינוזאור חציבת המערות בתוך סלע הכורכר יצרה מבנה מעניין ומסתורי. המבנה כונה "בית הדינוזאור", ועיריית הרצליה העניקה לו מעמד של אתר תיירות. בית הדינוזאור מושך סקרנים רבים ומקשט את קו החוף. חלקו העליון של המבנה נמצא על גבול הגן הלאומי אפולוניה, אך רובו בשטח עיריית הרצליה. 

תצפיות נוף

  •        תצפית האשל – תצפית מראש המצוק אל הים, אל קו החוף ואל המבצר הצלבני
  •         התצפית אל הים מ"ספסל האוהבים" – אתר רומנטי לפיקניקים
  •        מגדל העוז (דונגו'ן) – תצפית אל הים מהמגדל שבמבצר
  •         תצפית אל המפרץ הנעלם

תעודת זהות

 

סטטוס:


גן לאומי אפולוניה הוא, למעשה, שני גנים: האחד, גן לאומי אפולוניה (גן מאושר על פי תמ"א 8), והשני, גן לאומי סידנא עלי (מוכרז משנת 1969).

 

 

הסיבות להכרזה:

 

  • סידנא עלי הוכרז גן לאומי מתוקף היותו מבנה היסטורי לשימור. המתחם מהמאה ה-14 כלל את המסגד והמבנים הסובבים אותו.
  • מתווה גן לאומי אפולוניה אושר בשל העיר הצלבנית שקווי המתאר של חומותיה נראים בשטח עד היום.

מיקום בארץ:

מתחם אפולוניה ממוקם מצפון להרצליה פיתוח. מתחם סידנא עלי נמצא בתוך גבולות הרצליה פיתוח שגובל בצפון בחומות העיר אפולוניה. שני הגנים נמצאים על מצוק כורכר ופניהם אל הים.     
 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום: 

  •         פעילות למיגון המצוק
  •         חפירות ארכאולוגיות והכשרת הגן לביקורי קהל (החפיר הדרומי, המבצר הצלבני, הווילה הרומית ועוד)
  •        פעולות שימור (כבשן הזכוכית, המבצר, הווילה רומית, בריכות המים, הגת השומרונית)
  •         מניעת נזקים שגורמים שועלים ליסודות המבצר
  •         ארועי תרבות ופולקלור המחיים את עברו של המתחם
  •         הכשרת פינות פיקניק לרווחת המטיילים
  •          ארגון מבצעי ניקיון בשטח גן לאומי סידנא עלי
  •        שתילת עצים (אלונים וחרובים) שהועתקו מכביש מספר 5, ליד מחלף ירקונים, בעת סלילתו, והעתקת אשלים ושיזפים מכביש מספר 531, בין חורשים לרשפון
  •         שמירה על רכס הכורכר כבית גידול ההולך ונעלם

היסטוריה

עיקרו של הגן הוא עיר קדומה שיושבה בפעם הראשונה בידי הפניקים בשלהי המאה השישית לפסה"נ. הפניקים שקראו למקום ארשוף, על שם האל רשף והפיקו במקום בין היתר את צבע הארגמן וסחרו עם ארצות הים התיכון ועם האוכלוסייה בפנים הארץ.
היוונים זיהו את רשף עם אפולו ועל כן קראו למקום אפולוניה.
בתקופה הרומית (המאה הראשונה עד המאה השלישית לסה"נ) האתר התפתח כעדות מקורות היסטוריים בני התקופה ווילה שנחפרה בדרום האתר –מתוכננת ובנויה להפליא – לפי מיטב המסורת האדריכלית הקלאסית.
בתקופה הביזנטית (המאה הרביעית עד המאה השביעית לסה"נ) הגיעה אפולוניה (שנקראה אז סוזוסה) לשיא פריחתה והייתה למרכז העירוני של דרום השרון. העיר השתרעה על פני כ-280 דונם, והיו בה מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית, תעשיית זכוכית ענפה, כנסייה מפוארת ומעגן פעיל.
עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעי לסה"נ, צומצם שטחה של העיר לכ-80 דונם ושמה הוסב לארסוף. היא הוקפה בחומה ונחשף ממנה רחוב שוק.
בשנת 1101 נפלה העיר בידי הצלבנים, ששיקמו את ביצוריה, ואף הקימו בצפונה מבצר בנוי לתפארת בשלהי התקופה הצלבנית, ובו שער שמצדדיו מגדלים עגולים למחצה ואולמות גדולים סביב חצר פתוחה. במבצר נבנו שלוש מערכות של חומות, והן הוקפו בחפיר רחב ידיים, וכן נבנתה מעגנה מוגנת בשוברי גלים לרגלי המצוק. באפריל 1265 נכבשה העיר בידי הסולטן הממלוכי ביברס ונחרבה בפקודתו עד היסוד ולא נושבה עוד באופן רציף.
בתקופה המוסלמית המאוחרת עבר הגרעין היישוב לאזור המסגד של סידנא עלי. מבנה זה של המסגד נבנה במאה ה-14, ובתוכו קברו של עלי איבן עלים, אחד ממכובדי העיר ארסוף.
בשנת 1942 הוקמה במקום תחנת משטרה בריטית – משטרת סידנא עלי. התחנה צוידה במכ"ם כדי למנוע מאניות מעפילים להגיע לחוף. עם הקמת המדינה, שוכנה במקום לתקופה קצרה מפקדת חיל הים, ולאחר מכן הוקם במקום מוסד לשיקום נוער עבריין הפועל כאן עד היום.

בשטחו המזרחי של הגן הוקם בשנות ה-50 מפעל תע"ש "נוף ים". במפעל יוצרו עד שנת 2000 חומרי נפץ, ולאחר מכן פונה המפעל מהמבנים, אך סטטוטורית נשאר השטח בידי תע"ש. המפעל יושב על שרידי העיר ותופס כשני שליש משטח העיר המבוצרת, וכן שטחים נרחבים שבהם שרידים ארכאולוגים מהתקופה הביזאנטית.

ארכאולוגיה 

המחקר הארכאולוגי המזהה את העיר עם אפולוניה הֵחל כבר במאה ה-19, עת נערכו סקרים ארכאולוגיים בארץ ישראל. העיר ארסוף נזכרת בכתבי ויקטור גרן, גאוגרף צרפתי שתר את הארץ ותיאר את נופיה הקדומים. בתחילת המאה ה-20 סקרה אגודת הסקר הבריטי P.E.F את העיר ומיפתה אותה. מפה זו תיארה עיר מוקפת חומה, ובה מבצר בקצה הצפון-מערבי ולמרגלותיו נמל בנוי. במהלך שנות ה-50 נערכו חפירות קטנות בעיקרן בשל הקמת מפעל תע"ש, שעדיין יושב בחלקו בשטח האתר. משנת 1977 חופרת באתר משלחת החפירות של אוניברסיטת תל אביב.

ראש המשלחת הראשון פרופ' ישראל רול ז"ל חשף בחפירותיו הראשונות שרידים של רחוב שוק מהתקופה המוסלמית הקדומה, וכן שרידי מבנים צלבניים ואף קדומים יותר. בשנת 1996 ערכה משלחת החפירות חפירת בדיקה בתוך שטח מפעל תע"ש, ובחפירה זו נחשפו שער העיר, שרידי יסודות של הכנסייה ואזור קבורה ממזרח לעיר. משנת 1998 החפירות מתרכזות בחלק המערבי של העיר, ובהן נחשפו המבצר המרשים, חפיר העיר הצלבנית וחומתה הדרומית ווילה מהתקופה הרומית. בשנים האחרונות משלחת אפולוניה בראשות פרופ' אורן טל חופרת ברחבי העיר ובעורף החקלאי שלה בשיתוף עם אוניברסיטאות מחו"ל ורשות העתיקות, במטרה לחקור את פרישת העיר ואת ההקשרים הימיים שלה. בין התגליות גת רחבת מימדים מהתקופה הביזנטית בצפון העיר ובה כתובת יוונית ייחודית המרמזת על בעלות שומרונית; פסיפס נושא כתובת דו לשונית יוונית ושומרונית מהתקופה הביזנטית ששימש במקור באולם של בית כנסת שומרוני; בתי מגורים מהתקופה הצלבנית וכמו כן מיני מתקנים חקלאיים, קברים ומצבורי פסולת בסביבת האתר הקרובה.

החי 

בשטח הגן חיות בר רבות, והן מנצלות את השטחים הפתוחים שעל המצוק בסמוך לים. במקום נצפו נמיות, צבאים, דורבנים, שועלים מצויים, קיפודים מצויים, צבי יבשה וחרדונים מצויים. מבין בעלי הכנף נצפו כאן נקרים סוריים, שרקרקים, עורבים אפורים, כרוונים, דוכיפת, חוגלות ודוחלים שחורי גרון. על המצוקים מקננים בזים מצויים. באזור גם מיני ציפורים שאינן מקומיות במקורן, ולאחר שהובאו למקום בידי האדם הן מתרבות ונחשבות מינים פולשים, ובהם תוכי דררה וזרזירי מיינה.

הצומח  

הגורמים העיקריים המשפיעים כאן על הצומח הם רוחות חזקות הנושאות רסס מי ים, מידת פריכותו של הכורכר והכיסוי החולי. ממזרח לאפולוניה היה בעבר יער אלוני תבור. הרס יערות השרון החל בתקופה הצלבנית, שבה ניצלו את העצים לבנייה ולשרפה, ונמשך עד סוף התקופה העות'מאנית. כיום לא נותר בקרבת אפולוניה כל שריד ליער.
אפשר לראות כאן צמחיית רכס כורכר בעלת עמידות גבוהה בפני רסס מי הים, ובה: מלוח קיפח, אטד, נר הלילה החופי, עדעד רותמי, אשל ומדחול דוקרני.
וכן, צמחיית חוף: קריטמון ימי, עדעד תיכון, עלקת ובן חצב יקינטוני (מועתק);
נטע אדם: חורשת אקליפטוס, אלונים וחרובים; וצמחייה פולשנית: שיטה מכחילה, הטרוטקה, ורבזינה זהובה, צלקנית נאכלת, וטיונית החולות.
 
למעשה, זהו רכס הכורכר השני באזור – הרכס הראשון נמצא בתוך הים.
הרכס הוא מצוקי, ובשל כך מתרחשת כאן לעתים קרובות גלישת מצוקים – תופעה גאומורפולוגית המחייבת תשומת לב וטיפול. הקרקע כאן היא קרקע חולית שהיא תערובת של אדמת סחף וחולות מישור החוף הנודדים.
רכס הכורכר השלישי הוא הרכס של כפר שמריהו, אכדיה והרצליה ב'. רכס זה מיושב באזור הגן, אך יש בו גם ממצאים ארכאולוגים, ועיקרם מערות קבורה שנקברו בה תושבי אפולוניה מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית.​

כיצד להגיע:

בצומת כפר שמריהו פונים לכיוון הרצליה פיתוח (שילוט חום ילווה אתכם עד לכניסה לגן ), בכיכר השנייה פונים ימינה לרח' ווינגיט וממשיכים ישר עד לגן.

לא לוותר :

על תצפית על הווילה ועל השחזור מנקודת התצפית 

מה יש עוד:

  • חניון פיקניקים בגן הלאומי חוף השרון.
  • בגן פינות לפיקניק ואסורה הבערת אש.

 

ניתן להזמין טקסים ופעילויות - למידע נוסף הקישו כאן

שעות פתיחה

הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00

  

בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

 דרכי התקשרות

טלפון : 09-9550929

 
פרטים נוספים על פעילויות וסיורים ניתן לקבל ביחידת הדרכה מחוז מרכז בטלפון 08-6220835

 להזמנת כרטיסים למופעים חייגו 3639*

דמי כניסה

מבוגר 22 ₪ , ילד 9 ₪ , אזרח ותיק 11 ₪

 

קבוצה (מעל 30 איש)
מבוגר 19 ₪ , ילד 8 ₪ .
 

כניסת כלבים

מותרת - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה, לפרטים הקישו כאן
 ​

בגן לאומי אפולוניה מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

  •  חניות
  •  פינת פיקניק
  •  בית שימוש
  • שילוט
  • שביל מעגלי מהחניה ועד לאתר העתיקות

- שביל המצוק לא מותאם לתנועה בכיסא גלגלים.​


32.191167,34.808047
גן לאומי אפולוניה
אפולוניה

חדשות מהשטח

עצור חדשות