גן לאומי אשקלון

​​​

גן  לאומי אשקלון משלב אתר עתיקות מרתק, פארק לבילוי בחיק הטבע וחוף רחצה נהדר. באתר נחשפה עיר מהתקופה הכנענית התיכונה, מוקפת סוללה אדירה ובה השער הקדום בעולם שנושא קשת בנויה. חלקו הדרומי של הגן הלאומי משמר את עולם הצומח והחי של חולות מישור החוף

מוקדי עניין

  • השער הכנעני
  • הסוללה
  • חומות ימי הביניים
  • הבזיליקה הרומית
  • פארק לבילוי ולנופש בחיק הטבע
  • חוף רחצה
  • בארות אנטיליה
  • נופי טבע של חולות וכורכר
  • אמפיתאטרון מודרני ובו 10,000 מקומות ישיבה לאירועי תרבות

 

מקום בארץ

גן לאומי אשקלון שוכן בחלקה הדרומי של העיר אשקלון, ליד חוף הים. מכביש 4 פונים בכניסה הראשית לעיר ונוסעים בשדרות דוד בן גוריון כ-5 ק"מ, עד מעגל התנועה שבקצה הרחוב ופונים שמאלה לרחוב בן עמר.

 

תצפית נוף

ראש הסוללה: מראש הסוללה הכנענית יש תצפית נאה על מרחבי הגן הלאומי, על הים ועל העיר אשקלון וסביבתה.

 

תעודת זהות

גן לאומי אשקלון משתרע על כ-3,000 דונם. בגן הלאומי כלולים תל אשקלון ושרידי אשקלון העתיקה  התחומה בסוללה הכנענית, וכ-1,000 דונם חולות וכורכר בדרום הגן הלאומי, בין הסוללה למתחם קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון).

 

הסיבות להכרזה

  • שימור שרידי אשקלון לדורותיה, מהתקופה הכנענית התיכונה וימי המקרא עד ראשית המאה ה-20
  • ממצאים מרשימים בשטח ובעיקר עשרות עמודי גרניט וגן פסלים
  • שימור נופי כורכר חופי וחולות
  • הכשרת המקום לבילוי בחיק הטבע

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • ניהול חפירות ארכיאולוגיות בשיתוף משלחות חפירה ועבודות שימור ושחזור
  • הכשרת האתר לקליטת מבקרים לבילוי בחיק הטבע והצבת הסברים ואמצעי המחשה
  • הקמת חניון לילה בדגש על מניעת זיהום אור ורעש
  • הפעלת חוף רחצה בעונת הרחצה
  • הנגשת האתר לאנשים עם מוגבלויות
  • סקרים אקולוגיים של חי וצומח

 

פירוט מוקדי עניין

השער הכנעני: השער הכנעני של אשקלון נבנה מלבני בוץ וכורכר. הוא מתוארך לשנת 1850 לפנה"ס ונחשב לשער המקושת הקדום בעולם. השער בנוי בצורת מסדרון באורך כ-15 מ', גובהו כמעט 4 מ' ורוחבו יותר מ-2 מ'. נראה שעברו בו עגלות שוורים וחמורים עמוסים בסחורה בדרכן אל הנמל וממנו. השער שימש כ-250 שנה ואחר כך נקבר תחת סוללת עפר חדשה. לעיר נקבע שער במקום אחר, אך מקומו עדיין איננו ידוע.

מחוץ לשער, במורד אל הים, נחשף מקדש קטן ובו פסלון עגל בגובה כ-10.5 ס"מ עשוי ברונזה, והוא מהממצאים המרהיבים ביותר שהתגלו באשקלון הקדומה. הסגידה לעגל מזוהה עם פולחן "אל" או "בעל", אבי האלים הכנעני.

הסוללה הכנענית: שרידי אשקלון מוקפים סוללת עפר אדירה. הסוללה תחמה את גבולות היישוב בקשת באורך כ-2,200 מ'. זהו קיר עפר ענקי, המתנשא לגובה 15 מ' ועוביו בבסיסו יותר מ-30 מ'. סוללת העפר שימשה בסיס למערכת ביצורים ולחלקלקה. החלקלקה נבנתה מתערובת של לבני בוץ ואבני כורכר, והקיר החיצוני שלה נבנה מאבני כורכר מסותתות.

במערב אין הסוללה קיימת, אם משום שנהרסה על ידי גלי הים, אם משום שלא הייתה קיימת כלל במתכונתה היבשתית. הסוללה נבנתה בתקופת הברונזה התיכונה (2000­-1550 לפנה"ס) ושימשה את תושבי אשקלון יותר מ-500 שנה.

חומות ימי הביניים: את חומות אשקלון ששרידיהן המרשימים נותרו עד ימינו בנו המוסלמים הפטימיים במאה ה-12, כדי ליצור מתחם מבוצר נגד הצלבנים. בחומה היו 4 שערים: שער ירושלים, שער עזה, שער יפו ושער הים, והם נקראו לפי כיוון יעדי היציאה מהם. ממזרח לשער הכנעני יש קטע מרשים של החומה מעל החפיר העמוק. גלי הים הרסו חלק מחומת הים ויצרו מראות מרשימים של קטעי חומה ובהם משולבים עמודים ופריטים ארכיטקטוניים ממבנים קדומים יותר.

הבזיליקה הרומית: במרכז הגן הלאומי עומדים שרידי מבנה עמודים מן התקופה הרומית (מאה 2 או תחילת המאה ה-3 לספירה). זו הייתה הבזיליקה של העיר – חצר מוקפת טורי עמודים, שקירותיה ורצפתה היו עשויים שיש. אורך טור העמודים הגיע ל-110 מ'! בבזיליקה התנהלו החיים הציבוריים של העיר.

חוף רחצה: בעונת הרחצה (אפריל-אוקטובר) פועל בגן הלאומי חוף רחצה מוסדר ובו שירותי הצלה, מקלחות ושירותים.

בארות אנטיליה: בתחום הגן הלאומי יש 67 בארות, רובן מהתקופה הביזנטית. 5 מהן בארות מטיפוס אנטיליה.  

נופי טבע של חולות וכורכר: חלקו הדרומי של גן לאומי אשקלון הוא אתר טבע, ובו נשמר העולם המיוחד של הצומח והחי בחולות. בגלל האופי היובשני של הקרקע החולית והקרבה הגיאוגרפית לחולות המדבר ולים, שולטים בשטח צמחי מדבר כגון רותם המדבר ולענה חד-זרעית, אך צומחים בו גם צמחים ים-תיכוניים כמו קידה שעירה. בקרבת החוף מתקיימת צמחייה ייחודית, למשל חבצלת החוף ולבנונית ימית, המותאמת לתנאי הרסס המלוח הבא מהים.

אמפיתאטרון: שיפוע הסוללה הכנענית מנוצל בחלקו הדרומי-מזרחי למושבי אמפיתאטרון מודרני, ונערכים בו מופעי תרבות. האמפיתאטרון יכול לקלוט 10,000 צופים.

 

גיאוגרפיה

אשקלון הקדומה שכנה במישור החוף הדרומי, בין נחל אבטח לנחל שקמה. למקום זה היו מעלות רבות: אשקלון הייתה תחנת מסחר חשובה בזכות מיקומה בצד הדרך הבין-לאומית העתיקה ממצרים לסוריה, ויצאה ממנה דרך רוחב נוחה לכיוון ירושלים. העיר גם התברכה בשפע בארות שופעות מים, באקלים נוח ובקרקעות פוריות, והם העניקו לה עורף חקלאי גדול ויציב.

ערכה האסטרטגי של אשקלון בימי קדם לא סולא בפז, שכן מי ששלט בעיר היה יכול לחסום את הגישה ממצרים וממדבר סיני אל הארץ הנושבת. אמנם אשקלון הייתה נטולת מפרץ טבעי, אך נראה כי תושביה השכילו ליצור בה נמל משגשג כבר בתקופה הכנענית, ולהפוך את העיר לתחנה מבוקשת בנתיבי המסחר הימיים. נמלה הקדום של אשקלון טרם התגלה, ונראה שנסתם בסחף ברבות השנים.

בזכות יתרונותיה הגיאוגרפיים הייתה אשקלון עיר חשובה, והיא שמרה על מעמדה אלפי  שנים. 

 

היסטוריה וארכיאולוגיה

ממצאים מהתקופה הניאוליתית מעידים על התיישבות אדם באשקלון (מחוץ לתחום הגן הלאומי) כבר לפני כ-10,000 שנה.

מקור השם אשקלון הוא כנראה שורש המילה "שקל", המציין מידת משקל – שם הולם לעיר נמל ומסחר. השם המפורש אשקלון נזכר ב"כתבי המארות" המצריים במאה ה-19 לפנה"ס. מאוחר יותר מופיע השם בכתובות מצריות אחרות.

בתקופת המקרא הייתה אשקלון אחת מחמשת סרני פלשתים. העיר נזכרת בקינת דוד על מותם של שאול ויהונתן: "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים" (שמואל ב, א 20). אשקלון קשורה גם למעלליו של שמשון הגיבור. שמשון היכה כאן 30 פלשתים וגזל מהם את בגדיהם כדי לשלם את שכר רעיו אחרי שפתרו את חידתו המפורסמת (שופטים י"ד).

אשקלון מילאה תפקיד גם במאבק נגד אשור. צדקא, שליט אשקלון, הצטרף למרד של חזקיהו מלך יהודה (701 לפנה"ס). בתגובה עלה סנחריב מלך אשור על העיר והחליף את השליט הבוגדני בנתין מטעמו. המלך הבבלי נבוכדנאצר, שהגיע לעיר אחר כך, היה רחמן פחות. בשנת 604 לפנה"ס הוא הגלה את אגא, מלכה הפלשתי האחרון של אשקלון, והחריב את העיר עד היסוד.

בתקופה הפרסית הייתה אשקלון עיר מסחר משגשגת בחסות ערי הנמל צור וצידון. בחפירות בתל אשקלון התגלה בית קברות ובו היו טמונות עצמותיהם של יותר מ-1,500 כלבים. במאות ה-6 וה-5 לפנה"ס נהגו לקבור כלבים בבתי קברות משלהם ואפשר שאף סגדו להם.

אחרי שאלכסנדר הגדול כבש את ארץ ישראל ב-332 לפנה"ס הפכה אשקלון לעיר הלניסטית עצמאית, ותושביה אימצו את השפה היוונית ואת תרבותה. העיר נותרה עצמאית גם כשהחשמונאים שלטו בארץ, ואף הטביעה מטבעות משלה – אות מובהק לשלטון עצמי.

בתקופה הרומית הגיעה אשקלון לשיא פריחתה. העיר השתרעה מצפון לדרום על 1,100 מ' ורוחבה היה 600 מ'. שטח זה היה צר מלהכיל את אוכלוסייתה הגדלה, ואט אט התהווה מסביב לעיר מרחב צפוף של כפרים קטנים ובתי חווה. בסביבות אשקלון התגלו 35 אתרי התיישבות מהתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירה), והם היו העורף החקלאי של העיר. העיר הפכה למרכז מסחר אזורי בחיטים, ובתחומה גידלו מטעי תמרים, גינות ירק וכרמים. זן מיוחד של בצל בשם סקליון נושא עד היום את זכר שמה של אשקלון.  בתקופה הביזנטית (מאות 6-5 לספירה) הייתה אשקלון מעצמה של יין משובח, והוא נשלח משערי הנמל שלה לארצות אירופה.

הערבים כבשו את אשקלון במאה ה-7. הם העניקו לה מעמד מיוחד בגלל מבנה זיכרון (משהד) שבו לפי המסורת נשמר ראשו של חוסיין בן עלי, נכדו של מוחמד, שגופו קבור בכרבלא שבעירק. בשנת 1154 הועברה הגולגולת לקהיר מחשש שתיפול לידי הצלבנים. אשקלון המשיכה לשגשג באותם ימים ובמאה ה-11 ביצרו אותה השליטים הפטימים בחומות, ושרידיהן נראים גם בימינו.

בשנת 1153 כבשו הצלבנים את העיר, אך הם נאלצו לנטוש אותה בשנת 1187 מאימת המצביא המוסלמי הנודע צלאח א-דין. לאחר שכוחותיו ספגו תבוסה קשה בקרב ארסוף (אפולוניה) בשנת 1191, טענו האמירים שלו שאין ביכולתם להגן על אשקלון מפני צבאו המתקרב של ריצ'רד לב הארי. למורת רוחו נאלץ צלאח א-דין להחריב את חומת העיר: "קל לי לאבד את כל בניי מאשר להניע אבן אחת מן החומות הללו", אמר. הצלבנים השתלטו על אשקלון עוד באותה שנה, אך בשנת 1270 כבש הסולטן הממלוכי בייברס את אשקלון והחריבה, ומאז לא קמה עוד עד העת החדשה.

 

צומח

גן לאומי אשקלון משמר את הפיסה האחרונה של נופי חוף הים, רכס הכורכר והחולות שאפיינו בעבר את סביבות העיר. בשטח המשתרע על פני כ-1,000 דונם נותר מגוון רב של נופים ובתי גידול – תערובת של קרקעות חוליות, תצורות כורכר ועצים נטועים בחלקות שעובדו בעבר.

באתר הטבע בחלקו הדרומי של הגן הלאומי השתמר העולם המיוחד של הצומח והחי של מישור החוף. בגלל האופי היובשני של הקרקע החולית והקרבה הגיאוגרפית לחולות המדבר, שולטים בשטח צמחי מדבר כגון רותם המדבר ולענה חד-זרעית, אך צומחים בו גם צמחים ים-תיכוניים כמו קידה שעירה. בקרבת החוף מתקיימת צמחייה ייחודית המותאמת לתנאי הרסס המלוח הבא מהים, כגון חבצלת החוף, נר הלילה החופי, צלבית החוף, אספסת החוף ולבנונית ימית. בשקעים ובמקומות הנמוכים צומחים עצי אשל וגבעולי קנה מצוי, הניזונים ממי תהום גבוהים.

בסקר בוטני שנערך בגן הלאומי נמצאו 24 מינים אנדמיים (בלעדיים) למישור החוף של ישראל. מעניינת נוכחותו של השבטוט המצויץ – מין נדיר ביותר במישור החוף (אך שכיח בחולות עמוקים בנגב ובערבה). בחורף ובאביב פורחים צמחי בצל ופקעת כגון כלנית מצויה, נורית אסיה, שום תל אביבי וצבעוני ההרים.

בתחום הגן הלאומי צומחים עצים גדולים של אשל הפרקים, והם מוסיפים יופי למקום וצל לנופשים. בגן קטן מגדלים צמחים שהיו בעבר בשימוש האדם באזור אשקלון, בהם זנים מיוחדים של גפנים וגופנן דביק – צמח ששימש בעבר ליצירת דבק.   

 

חי

בגן הלאומי מתקיים מגוון מרשים של זוחלים. בסקר ראשוני נמצאו 16 מיני זוחלים ונראה שהמקום מייצג

היטב את המצאי של חולות מישור החוף הדרומי. בולטת מאוד נוכחותה של הלטאה שנונית השפלה – מין המוגדר בסכנת הכחדה חמורה. שנונית השפלה אנדמית לקרקעות החוליות שבחופי ישראל ודרום לבנון ובית גידול זה הולך ונעלם. עם מיני הזוחלים האחרים שהתגלו נמנים זיקית, צב יבשה מצוי, שנונית חולות, שממית עצים, נחושית עינונית וקמטן מצוי.

תחום הגן הלאומי הוא גם אזור פעילות של היונקים צבי ארץ ישראלי – מין אנדמי לישראל ובסכנת הכחדה – ושועל מצוי, וגם של מגוון עופות, בהם כרוון  מצוי – מין אופייני לאזורי חולות. במדשאות ובשטחים המשמשים לנופש ופנאי פעילים מאוד העוף הפולש מיינה מצויה ועורב אפור.

כיצד להגיע:

 מצומת אשקלון נוסעים בשד' בן גוריון ושמאלה ברח' ת.בן עמר.
מן הכניסה הצפונית של אשקלון נוסעים בשד' מנחם בגין, שד' ירושלים, רח' בר כוכבא ושמאלה ברח' הטייסים.
קו 6 עירוני. לפרטים- מודיעין אגד.
 
 

עונה מומלצת:

מתאים לכל המשפחה, בכל עונות השנה
 
 

נופש בחיק הטבע

  •  ארכיאולוגיה: השער הכנעני, הבזיליקה, שרידי החומה
  •  מסלולי טיול טבע וארכיאולוגיה
  •  אורחן לילה
  •  חוף רחצה מוכרז בעונה
  •  תכנית פקחים צעירים
  • מדשאות נרחבות, שולחנות פיקניק, מתקני מנגל, וברזיות
 

שעות פתיחה

קיץ:

8:00 - 20:00 (יציאה 22:00)
 

חורף:

 8:00 - 16:00 (יציאה 18:00)
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

שעות פעילות חוף הרחצה

חודששעות פעילות
אפריל - מאי 08:00-17:00
יוני - יולי - אוגוסט 08:00-19:00
ספטמבר 08:00-18:00
אוקטובר (עד 18.10) 08:00-17:00
  

דרכי התקשרות

טלפון: 08-6736444,  08-6739660
 
פקס: 08-6734227
 
פרטים נוספים על פעילויות וסיורים ניתן לקבל ביחידת הדרכה מחוז מרכז בטלפון 08-6220835
 

דמי כניסה

יחיד: מבוגר 28 ₪, ילד 14 ₪
 
סטודנט: 24 ₪
 
אזרח ותיק: 14 ₪
 
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר 23 ₪, ילד 13 ₪
 
תושבי אשקלון: כניסה רגלית חינם.
 
לרכב של תושבי אשקלון  20 ₪, בהצגת תעודת זהות לכל אחד מיושבי הרכב שהינם תושבי אשקלון
 

לינת שטח

בחודשים אפריל עד יולי -  בימי שישי ובחגי ישראל.
בחודש יולי -  בימים ד', ה', ו'
בחודש אוגוסט - פתוח כל יום

לקבוצות -
כל השנה בהזמנה ובתאום מראש (מינימום 1000 ש"ח להזמנה)
 

מחירי לינת שטח-קמפינג

רגיל: מבוגר 53 ₪ , ילד 42 ₪
מנויים: מבוגר 38 ₪ , ילד 32 ₪
תלמידים: 35 ₪
של"ח: 30 ₪ (מינימום 2 לילות ובתיאום מראש) 
 

כניסת כלבים

כניסת כלבים מותרת ברוב חלקי האתר- קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה,
לשטח חניון הלילה אסור להכניס בעלי חיים למעט כלבי נחייה
 

קישורים


בגן לאומי אשקלון מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

 

מתחם החוף כולל:

  • חניה
  • בית שימוש (בעונת הרחצה)
  • כבש ירידה לחוף הים

 

מתחם לב הגן כולל:

  • חניה
  • בית שימוש (במדשאה המרכזית)
  • אזור פיקניק כולל שולחנות
  • שבילים בחלק הצפוני של מתחם המדשאה המרכזית

 

השער הכנעני כולל:

  • שביל (כניסה לכיסאות גלגלים מחלקו העליון של השער הכנעני )
  • שילוט

31.662477,34.546367
גן לאומי אשקלון צילם ליעד כהן
גן לאומי אשקלון צילם ליעד כהן

חדשות מהשטח

עצור חדשות