גן לאומי עבדת

​​​

אתר מורשת עולמית - בלב המדבר על גבעה גבוהה מעל ערוץ נחל צין ניצבות חורבותיה המרשימות של עיר נבטית עתיקה

מוקדי עניין

  • במבואת הכניסה: סרטון (מתורגם ל-10 שפות), דגם תלת-ממדי של העיר, ותצוגה ארכיאולוגית.
  • בית המרחץ (סמוך לכניסה לגן הלאומי): מבנה שמור היטב מהתקופה הביזנטית ובו חדר הלבשה וכמה חדרים שבהם היו מים בטמפרטורה שונה: חדר קר, חדר פושר, שני חדרים חמים ותנורים. המים באו מבאר סמוכה שעומקה כ- 64 מ'.
  • מערת קבורה רומית: מערת קבורה מפוארת. בכניסה מבנה שבחזיתו תבליטי שמש, ירח ומזבח, ובמערה עצמה יותר מ-20 כוכי קבורה. הגישה משביל צדדי בין העיר התחתונה לעיר העליונה.
  • מצודת העיר: נבנתה במרכז היישוב ושימשה להתכנסות ולמקלט לתושבים בעת סכנה.
  • שתי כנסיות ביזנטיות: כנסייה דרומית, המכונה כנסיית תיאודורוס הקדוש על שם פטרון העיר, המונצח באחת הכתובות שנתגלו כאן; וכנסייה צפונית ובה הייתה הקתדרלה של העיר. מאחוריה נמצא אגן טבילה בצורת צלב.

מקום בארץ

גן לאומי עבדת נמצא על אם הדרך למצפה רמון, כ-10 ק"מ מדרום למדרשת בן-גוריון וכ-20 ק"מ מצפון למצפה רמון, ממזרח לכביש 40. כביש גישה קצר (1 ק"מ) מאפשר נסיעה עד העיר העליונה, אך למי שזמנו בידו מומלץ ללכת במסלול ההליכה המלא, המתחיל ליד הכניסה לאתר.

תצפיות נוף

תצפית המקדש הנבטי: תצפית נוף בעיר העליונה, בשרידי מקדש נבטי,  המשקיפה בעיקר מערבה וצפונה. מהתצפית נראים בורות רמליה, העורף החקלאי הקדום ומרחבי רמת עבדת.

תצפית המצודה: מראש אחד ממגדלי השמירה במצודת העיר יש תצפית היקפית על חורבות עבדת ועל מרחבי רמת עבדת.

תעודת זהות

האתר הוא שרידיה של עיר שהתקיימה כאלף שנה –  מהתקופה הנבטית הקדומה עד התקופה הביזנטית. העיר משתרעת על גבעה גבוהה ובולטת מעל ערוץ נחל צין. היא נקראה על שמו של המלך הנבטי עבדת השני, והוא קבור בה. בהיווסדה הייתה תחנת דרכים ב"דרך הבשמים" הקדומה, ושגשגה בעיקר בתקופה הביזנטית. לאחר רעידת אדמה עזה בשנת 630 והכיבוש הערבי בשנת 636 דעכה העיר ולבסוף ננטשה.

הסיבות להכרזה

עבדת הנה אחת מערי הנבטים השמורות בארץ. היא מייצגת מכלול ארכיאולוגי של עיר ושל מערכת מפותחת של חקלאות קדומה ובורות מים.

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

עבדת היא אתר ארכיאולוגי מן החשובים בנגב. בשנת 2005 זכתה להכרה של אונסק"ו והוכרזה עם ערי המדבר ודרך הבשמים אתר מורשת עולמית. במקום נעשו חפירות ארכיאולוגיות נרחבות והוסדרו שבילי מטיילים. באוקטובר 2009 עבדת עלתה לכותרות עקב מעשה ונדליזם חמור שגרם נזק כבד לשרידים ארכיאולוגיים. בפרויקט שיקום ארוך נעשה שחזור של פריטים שנפגעו וחוזק מערך האבטחה במקום.

ארכיאולוגיה והיסטוריה

את עבדת ייסדו הנבטים במאה ה-4 לפנה"ס. בראשיתה הייתה תחנת דרכים על נתיבי "דרך הבשמים" – דרכי המסחר הקדומות מחצי האי ערב לעיר עזה ולים התיכון. נתיבים אלו שימשו שיירות גמלים והן הובילו בעיקר תבלינים ובשמים.

העיר התפתחה בימיו של המלך עבדת השני (המאה ה-1 לפנה"ס) ונקראה על שמו. מתקופה זו נתגלו בה מקדש ומחנה צבאי ועוד מבנים. בסוף המאה ה-1 לספירה הסבו תושבי העיר את עיקר מקור פרנסתם לחקלאות, וכתובת שהתגלתה בעיר מתקופה זו מזכירה את המלך הנבטי רבאל השני – "מחיה ומושיע עמו". כנראה בלחץ היד הקשה של הרומאים, שפגעו בכלכלה הנבטית, הוא שהניח את היסודות לפיתוח חקלאות ולגידול בעלי חיים.

בשנת 106 לספירה, לאחר מותו של המלך, סופחה עבדת לאימפריה הרומאית והמשיכה להתפתח. לשיא שגשוגה הגיעה בתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירה). תושבי העיר התנצרו והקימו כנסיות מפוארות, התפתחה חקלאות אינטנסיבית, הוקמו מערכות לאגירת מים ונחפרו מערות רבות במדרון. המערות שימשו בעיקר בתי מלאכה ומחסנים לשימור ולעיבוד התוצרת החקלאית. בשלהי התקופה הביזנטית התערער המצב הביטחוני בעיר.

בשנת 630 בערך העיר נפגעה ברעידת אדמה עזה וזמן קצר לאחר מכן, בשנת 636, כבשו את האזור השבטים הערביים. שני גורמים אלו חרצו את גורלה והעיר ננטשה.

המחקר הארכיאולוגי המודרני בעיר החל במאה ה-19 ובשנת 1870 זיהה החוקר פאלמר את האתר וקבע שהוא העיר עבדת. חפירות ארכיאולוגיות שיטתיות החלו בשנת 1958 בראשות מיכאל אבי-יונה ואברהם נגב, חוקרים מן האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות ה-70 נעשו במקום עוד חפירות.

בשנות ה-50 הוקמה ליד העיר חווה חקלאית (חוות אבן-ארי) בניסיון לשחזר את שיטות החקלאות הקדומות ואת הדרכים לאצירת מים.

גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה

עבדת שוכנת על אחת הרמות הגדולות בישראל והיא נקראת על שמה – רמת עבדת. רמת עבדת מבותרת בערוצים רבים, וגובהה עולה בהדרגה מ-500 מ' מעל פני הים בגבולה הצפוני (אזור מצוק הצינים) עד כ-700 מ' בגבול עם רכס מחמל. המסלע האופייני לה הוא סלעי קירטון (תצורת מטרד), ומעליהם נחשפים סלעי גיר (תצורת חורשה). שתי תצורות אלו ותצורות אחרות במרחק מה מן העיר זכו בפי הגיאולוגים לשם הכולל חבורת עבדת, והן מתוארכות לתקופת האיאוקן (לפני 55-35 מיליון שנה). העיר עבדת עצמה בנויה על גבעה גירנית מתצורת חורשה.

הידרולוגיה

למרגלות העיר מתחתר ערוץ נחל צין, אחד הנחלים הגדולים בארץ (אורכו 120 ק"מ). זהו נחל אכזב, ורק שיטפונות חורף נדירים מפרים את השלווה. כקילומטר ממערב לעיר (מחוץ לגבולות הגן הלאומי) חצובים בצלע הנחל בורות רמליה – סדרת מאגורות נבטיות ללכידת מי השיטפונות ולניצולם להשקיית גידולי חקלאות. הספקת המים לעיר עצמה נעשתה מבורות מים מקומיים ומבאר הצמודה לבית המרחץ. במרחק הליכה מהעיר נובעים כמה מעיינות – עין מעריף, עין עבדת ועין מור בנחל צין (בגן לאומי עין עבדת), ועין עקב עליון ועין עקב בנחל עקב.

הצומח

הצמח הבולט ברמת עבדת הוא זוגן השיח, ולידו מינים מדבריים אחרים כגון אשליל שעיר, וכן צמחים חד-שנתיים (בייחוד באביב בשנים גשומות) דוגמת גרגיריון ערבי, היוצר כתמי פריחה צהובים במרחב.

החי

בעלי החיים השכיחים ברמת עבדת הם בעלי חיים קטנים, בהם המכרסם קוצן זהוב, ציפורי המדבר שחור-זנב וסלעית לבנת-כנף, זוחלים כגון חרדון מצוי וכן פרוקי רגליים.

 

​כיצד מגיעים:

  סמוך לכביש 40 בין שדה בוקר ומצפה רמון 15 דקות משדה בוקר. 

 

משך הסיור:

שעה-שעתיים

עונה מומלצת:

 כל השנה

לא לוותר:

  • סיבוב במרכז המבקרים הממחיש את דרך הבשמים וביקור במחנה צבאי שנחפר זה לא מכבר.
  • במבואת הכניסה נמכרת תוצרת האזור מעשי ידיהם של אומנים מקומיים
 

מה יש עוד:

  • חנות מידע
  • מזכרות וספרות למטיילים
  •  סרט "דרך הבשמים"
  •  ממצאי עתיקות
  •  מזנון ומרכז הדרכה

ניתן להזמין פעילויות וטקסים: 

 - לפרטים הקישו כאן

 שעות פתיחה

  הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
     

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דרכי התקשרות

טלפון: 08-6551511

 פקס: 08-6550954
 

כניסת כלבים

מותרת - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה (אסורה כניסה למבנים) לפרטים הקישו כאן
 

​ מידע נוסף

 מצורפת דפדפת האתר

מצורפת דפדפת האתר בשפה האנגלית Click here for site pamphlet


    בגן לאומי עבדת  מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

    • חניות
    •  מערך כניסה
    • בית שימוש

    שביל המחבר מונומנטים באתר

    • הווילה הרומית
    • דרך השירות
    •  הגת והאקרופוליס​

    30.791927,34.768731
    גן לאומי עבדת - צילם דורון ניסים

    חדשות מהשטח

    עצור חדשות