שמורת טבע נחל חרמון (בניאס)

בשמורת הטבע נחל חרמון (הבניאס) נמצא המפל הגדול בישראל, מעל זרם המים השוצף כל ימות השנה נמתח שביל תלוי, ויש בה שרידים ייחודים של מורשת האדם.
 
 
מוקדי העניין המרכזיים:
• מפל הבניאס
​• השביל התלוי
• מקדש פאן ומערת פאן
• טחנת הקמח מטרוף 
 
 
מפל הבניאס מפל הבניאס הוא המפל בעל עוצמת הזרימה החזקה ביותר בישראל – הוא צונח בעוצמה וברעש אדירים מגובה של כ-10 מ' לברכה יפהפייה מוקפת בצמחייה. אפשר להשקיף על המפל (ולהירטב מן המים הניתזים) ממרפסת העץ המסודרת. שאון המים הזורמים והמראה המרהיב הופכים את החוויה למהנה במיוחד.
 
• השביל התלוי – רשות הטבע והגנים הנגישה חלק מקטע הנחל באמצעות שביל תלוי, שאורכו כ-100 מ', המאפשר לנוע בסמוך למים השוצפים.
 
• מקדש פאן ומערת פאן – סמוך למעיין הבניאס עולה שביל מדרגות רחב אל מערת בניאס. חמש הגומחות החצובות במצוק שליד המערה הן שריד ממקדשו של האל פאן, שמשמו נגזר שם המקום – פניאס (ובערבית – בניאס). בחזית מערת האל פאן נמצאים שרידי מקדש שבנה המלך הורדוס  לכבודו של הקיסר אוגוסטוס.
 
• טחנת הקמח מטרוף – טחנת קמח פעילה ששימשה את הכפריים ממסעדה ומעין קיניה, וכן טחנות הרוסות נוספות במורד הנחל (טחנת אום-רעי ליד נחל סער, וטחנת אל-מחדה וטחנת סבעה בקרבת המפל), עם שרידים ארכיטקטוניים רומיים וצלבניים.
 
 
 מהתצפית אפשר לראות זרימת מים חזקה באפיק קניון הבזלת התלול של נחל הבניאס. בקניון אשדות ומפלים שוצפים, ובכללם מפל הבניאס – העז והמרשים במפלי ישראל – הצונח בכוח רב מגובה של כ-10 מ'.

• השביל התלוי הבנוי מפלדה ומרוצף בלוחות עץ לאורך כ-100 מ' מאפשר לחוות מקרוב את המים השוצפים, לצפות בהם מלמעלה ולהתרשם מצמחיית גדות הנחלים ומהמסלע המיוחד במינו של הנחל.

 
 
סטטוס: שמורת הטבע נחל חרמון (הבניאס) הוכרזה בשנת 1977.
 
הסיבות להכרזה:
• ערכיות נופית גבוהה והחשיבות שבאספקת המים הרצופה והבלתי מופרעת למערכת ההידרולוגית של הירדן.
• מפגש של קטעי מסלע שונים זה מזה: דולומיט, בזלת וטרוורטין, היוצרים מגוון עשיר של בתי גידול. החשיבות הרבה שבשמירה על רצף בתי הגידול הללו.
• שימור האתר הארכאולוגי שבו שרידי העיר הקדומה פניאס.
 
מיקום בארץ: בגליל העליון המזרחי, לרגלי החרמון, במפגש הגולן ועמק החולה.
 
 
 
 
• רשות הטבע והגנים פועלת לשימור המגוון הביולוגי בשמורה, אגב ביעור מיני צמחים פולשים הגדלים בה, ובהם עצי אזדרכת, וצפצפה מכסיפה ושיח הקיקיון.
• הרשות עוקבת אחר איכות המים בשמורה, ובעיקר אחר בתי הגידול האקווטיים הייחודיים הנוצרים במקום הודות למגוון איכויות המים והטמפרטורה הנמוכה הקבועה שלהם.
• בשנת 2010 פיתחה הרשות מסלול טיול על השביל התלוי, מעל זרימת המים השוצפים, המעצים את חווית המבקר במקום.
• בעת האחרונה עשתה הרשות בשיתוף רשות העתיקות עבודות שימור בעיר בניאס הצלבנית, ובהן שימור השער הצלבני הדרומי .
 
 
נחל החרמון עשיר במיני בעלי  חיים, ומיוחד באוכלוסיות בעלי חיים שחלקן ממוצא אפריקני וחלקן ממוצא אירופי. בין היתר, נמצאים כאן מינים נדירים, כמו שבלול החרמון, סלמנדרה כתומה, עטלפון אירופי, לוטרה ושפני סלע.
שמורת הבניאס עשירה במיני בעלי חיים ומפגישה בין מינים צפוניים, כמו הלוטרה, ומינים דרומיים, כמו שפן הסלע. שפן הסלע הוא אחד מבעלי החיים הנפוצים בשמורה, ובחורף אפשר לראות משפחות של שפני סלע רובצות על מפולות הסלעים הגדולים.
כמה מבעלי החיים בשמורה מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה, ובהם סלמנדרה כתומה ועטלפון אירופי.
מן היונקים נמצא כאן צבאים, שועלים, גיריות ועוד, ומבין בעלי החיים הפעילים בלילה – חזירי הבר, תנים, דלקים, יערונים, וכן מכרסמים ועטלפים רבים. אוכלוסיית העטלפים המשחרים למזון במעיינות הבניאס עשירה במיוחד במיני עטלפי חרקים מסוגים שונים; בסקרי עטלפים שערכה הרשות בעשור האחרון נתגלו כ-11 מיני עטלפים.
בין העופות אפשר לראות להקות של יוני סלע המקננות בנבכי מערת המעיין. בז מצוי וצוקית בודדת נפוצים גם הם. ציפורי סבך רבות חיות בין צמחי הגדות, ובהן צטיה, סבכי שחור ראש, גדרון ופשוש.
במי הנחל חיים מיני בעלי חיים רבים, כמה מהם בתפוצה רחבה יותר מבמקומות אחרים בשל איכות המים והטמפרטורה שלהם. בין מיני הדגים חיים כאן חפף ארץ-ישראלי, המתרבה בברכת הקצינים שבה טמפרטורת המים גבוהה יותר מבשאר חלקי הנחל; בינון הירדן; עגלסת הירדן, וכן החלזונות שחריר הנחלים וסהרונית.
בשמורה חי גם שבלול החרמון, השבלול הגדול בשבלולי ישראל. שבלול זה נעלם מהבניאס, כנראה בעקבות איסוף של חובבים, ואוכלוסייתו הושבה לאזור ב-1999.
 
 
לאורך הנחל גדלים עצי דולב מזרחי וערבה מחודדת, ובמדרון גדלים אלון מצוי, לבנה רפואי, ומגוון צמחי החורש הים-תיכוני המתחלפים לאורך השנה.
תפארתו של נחל חרמון היא יער גדות הנחלים שבו, שעציו העיקריים הם דולב מזרחי, ערבה מחודדת, מילה סורית ומיש דרומי.
הדולב והערבה אופייניים לנחלי איתן הזורמים כל ימות השנה. קל לזהות את הדולב על פי עליו הגדולים דמויי הכף יד, הנושרים בחורף, ועל פי הפרות הכדוריים בעלי ה"שערות" הארוכות. העץ הבולט ביותר בשמורה הוא דולב מזרחי, המגיע לגובה של 15 מ', והערבה, שלעתים נחשפים שורשיה הניכרים בגוון האדום שלהם. המילה הסורית גדלה גם היא לאורך פלגים, והיא ניכרת בעלעלים בעלי השפה המשוננת.
בסוף החורף ובאביב מכוסה הצוק שמעל מקדש האל פאן בשפע של פרחי כרמלית נאה, בן-חצב יקינטוני ושלל פרחי אביב אחרים – צמחיית מצוקים עשירה המנצלת כל סדק וכל כיס קרקע. מצויים כאן גם טבורית נטויה, כתלית יהודה ושרכים, כגון דנדנה רפואית, רב-רגל פשוט, שרכיה אשונה (מין נדיר) ושרכרך סלעים. באזור המפל אפשר לראות משטחי פריחה כחולים של תורמוס ההרים ורקפת מצויה. בסתיו פורחים פרחי חבצלת קטנת פרחים, סתווניות וכרכומים.
בנוף השמורה צומחים גם עצים שניטעו ביד אדם, ובהם צפצפה מכסיפה ועצי בוסתן.
אזור המעיינות עשיר בצמחיית מים: ערברבה שעירה, שנית גדולה, גדותן הביצות, ורוניקת המים, כדורן ענף (מין נדיר מאוד) וקנה מצוי. צמחייה אחרת צומחת על המדרונות שמעל האפיק, הרחק מתחום השפעתם של המים הזורמים. כאן נמצא את הנציגים האופייניים של החורש הים-תיכוני: אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אלון התבור, לבנה רפואי וער אציל.
 
 
בשטח השמורה התקיים פולחן האל היווני פאן, ומשמו נגזר גם שם המקום – פניאס (בערבית – בניאס). בחזית מערת הבניאס נמצאים שרידי מקדש שבנה המלך הורדוס לכבודו של פאן.
סמוך למעיין הבניאס עולה שביל מדרגות רחב אל מערת בניאס. חמש הגומחות החצובות במצוק שליד המערה הן שריד ממקדש שבנו היוונים במאה השנייה לפסה"נ לכבודו של האל פאן. האל היווני פאן – חציו אדם וחציו תיש – היה אל הספר, הרועים והעדרים. הוא חי במערות, ובהן התרכז הפולחן שלו, והוא מוכר כדמות המנגנת בחליל קנים.
בחזית המערה נמצאים שרידי המקדש המרשים שבנה כאן המלך הורדוס מאבן לבנה. בנו של הורדוס ויורש ממלכתו, פיליפוס, הקים במקום עיר ושמה "קיסריה של פיליפוס", כדי להבדילה מקיסריה שלחוף הים התיכון. בתקופתו פרחה העיר והייתה בעלת מעמד חשוב – הוטבעו בה מטבעות, הוקמו בה מקדשים, בתי מרחץ, תאטראות ומבני ציבור נוספים. בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית ירד מעמדה של בניאס. מתקופות אלו לא נתגלו ממצאים. בתקופה הצלבנית נבנה בבניאס מבצר, ששרידים ממנו נמצאו באתרי החפירות. בתקופה זו עברה בניאס כמה פעמים מידי הצלבנים לידי המוסלמים, עד שבשנת 1164 כבש אותה נור-א-דין.
מעל להריסות המצודה הצלבנית נבנה כפר ממלוכי. היישוב הכפרי בבניאס המשיך להתקיים עד המאה ה-20 וננטש במלחמת ששת הימים.
בבניאס התרחש גם אחד האירועים המשמעותיים ביותר בנצרות: שם קיבל פטרוס מישו את מפתחות מלכות השמים, שהם סמל הוותיקן (מתי, ט"ז 20-13), ועל כן הבניאס הוא מוקד עלייה לרגל לנוצרים מכל העולם.
 
 
מצודת הבניאס הצלבנית חפורה ברובה, ובה מגדלי השערים, אזור חנויות, קמרונות, בית קברות, חפיר ופינות החומה. במורד הנחל טחנות קמח עתיקות ושרידים ארכיטקטוניים רומיים וצלבניים.
לרגלי המצוק שליד מערת הבניאס נערכות חפירות. בחפירות נחשף המתחם הפולחני החשוב של בניאס, ובו השרידים המרשימים של המקדש. בקרבת מערת הבניאס נחשפו מבנים מהמאה הראשונה לפסה"נ, ובהם אריחי אבן בדגם מעוינים, דגם הנקרא אופוס רטיקולטום. מעל השרידים מבנה לבן – נבי ח'דר, שהוא גם כינויו של אליהו הנביא.
חובבי הארכאולוגיה ימצאו עניין גם בבניאס הצלבנית, שבה מצודת הבניאס, שער העיר, חפיר ופינת החומה, וכן באתר הקמרונות, שהוא למעשה רחוב מהתקופה הרומית וחנויות מהתקופה הצלבנית. בעת האחרונה, במסגרת המאמץ להציל מתחמים ארכאולוגיים בתוך אתרי רשות הטבע והגנים, נעשו במקום עבודות שימור של רשות העתיקות, והן כללו ייצוב הקירות הפנימיים של בית השער הצלבני הדרומי ושל שער הכניסה הפנימי. וכן חסימת מעבר השער החיצוני לכיוון דרום ושימור חזית החדר המערבי.
עוד נחשף באתר החפירות מבנה ציבור שהוקם בתחילת המאה הראשונה לסה"נ. המבנה השתרע על פני יותר מ-2,000 מ"ר, והיה אחד הגדולים והמפוארים בארץ ישראל. החוקרים סבורים שזהו ארמון אגריפס השני.
 
 
הגאולוגיה הייחודית בשמורה מפגישה בין בזלת, גיר וטרוורטין (נטף נחלים), וכך נוצר בסיס להתפתחות בתי גידול מיוחדים של תצורות צומח מגוונות.
 
תחתית מצוק מעיין הבניאס עשויה גיר קשה מאוד בצבע אפור, ובו שפע גבישי קלציט נוצצים, ובמעלה המצוק סלע אדמדם, עשיר בתחמוצות ברזל, נקבובי ועשיר במאובנים. בנקודת המפגש שבין שני טיפוסי הסלעים, התמוטט חלק מפתח המערה ברעש אדמה שהתרחש, ככל הנראה, בשנת 1033, והמים שנבעו פעם מהמערה פרצו להם דרך בתחתית המדרגה. זו הייתה ראשיתו של נחל חרמון. היום זורמים מכאן מי המעיין לשלוש ברכות מלאכותיות, ומשם הם זורמים כמה מאות מטרים עד למפגש עם נחל גובתא, ולאחר מכן עד המפגש עם נחל סער. משם נמשך הערוץ לאורך "תפר ליתולוגי". 
 
 
נחל חרמון מנקז את המדרונות הדרומיים של הר החרמון וצפון הגולן, ובהם הנחלים סער, שיאון וגובתא, פרע ועין חילווה. רוב המים נובעים במעיינות שלמרגלות מערת בניאס, והם זורמים בטמפרטורה נמוכה, כ-15 מעלות, במשך כל ימות השנה.
נחל החרמון  מתחיל את דרכו למרגלות הר החרמון. ההר הענק סופג את מי הגשמים והשלגים המחלחלים אל אבן הגיר עד שהם פורצים למרגלותיו, במעיינות היוצרים את מקורות הירדן: דן, חרמון (בניאס) ושניר (חצבני). נפח הזרימה השנתית שלו מסתכם בכ-125 מיליון מ"ק מים (רבים ממימי הירדן). הנחלים סער, שיאון וגובתא, פרע ועין חילווה, מתנקזים כולם לנחל חרמון, אך רוב המים נובעים במעיינות שלמרגלות מערת בניאס.
אפיק הנחל יורד ב-190 מ' לאורך כ-3.5 ק"מ בזרימה חזקה, המסייעת למימיו להתחתר וליצור קניון, אשדות ומפלים. מגוון איכויות המים, הבדלי הגבהים והמפנים, האיונים הקטנים באפיק הנחל, וכן הטמפרטורה הנמוכה הקבועה של המים, כ-15 מעלות, תורמים ליצירת בית גידול מיוחד של צמחייה עשירה ובעלי חיים למיניהם.
 
 
​​​

כיצד להגיע: מכביש 99, מקרית שמונה או ממסעדה כ-15 דקות.

משך הסיור : כשעתיים
עונה מומלצת: כל השנה  
לא לוותר: על טיול בשביל התלוי

 
שעות פתיחה
* הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
  
 דרכי התקשרות:
טלפונים:   
04-6902577  מעיינות
6950272 -04 מפל והשביל התלוי
 
פקס:
04-6904066  מעיינות
6950272 -04 מפל והשביל התלוי
 
 
 
דמי כניסה:
יחיד: מבוגר  29 ₪, ילד: 15 ₪. אזרח ותיק 15 ₪,
סטודנט   25 ₪
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר 23 ₪, ילד 14 ₪.
 
 
ניתן לרכוש כרטיס משולב בניאס + קלעת נמרוד:
יחיד: מבוגר 41 ₪, ילד 20 ₪.
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר: 36 ₪, ילד: 19 ₪.
 
הערות:
הכניסה לשמורה עם כלבים אסורה!
ניתן להשאיר את הכלבים בתוך כלובים, בכניסה לאתר בקרבת מעיינות הבניאס או במפל- השביל התלוי.​
 
 
הבערת אש אסורה בכל השמורה!
 
 
הכניסה למים אסורה בכל השמורה!
 
 

מצורפת דפדפת האתר להורדהbanias.pdf


 

 
 

 

מבזקים מהשטח

מסלול נחל בניאס תחתון נסגר מסיבות בטיחות

המסלול יפתח מחדש לאחר בדיקה וטיפול של חבלני המשטרה וגורמי צה"ל. יתר המסלולים פתוחים כרגיל. לפרטים ...

מסלול נחל בניאס תחתון נסגר מסיבות בטיחות