גן לאומי ברעם

​​​

גן לאומי ברעם מציג מבנה מפואר של בית כנסת מימי התלמוד, במצב השתמרות נדיר. ליופיו של המבנה הקדום מצטרפים הנופים של שמורת הטבע יער ברעם ושל הרי הגליל

מוקדי עניין

• שרידי בית כנסת מפואר מתקופת התלמוד
• כנסייה מרונית מהכפר בירעם

מיקום בארץ

גן לאומי ברעם שוכן בגליל העליון, ליד מושב דוב"ב. נוסעים מצומת חירם כ-2 ק"מ צפונה (כביש 899) וממשיכים היישר בכביש 8967 לכיוון מושב דוב"ב. אחרי כ-300 מ' פונים ימינה לגן הלאומי.

תצפית נוף

רחבת החניה מעניקה תצפית מזרחה, לכיוון יער ברעם.

תעודת זהות

גן לאומי ברעם הוא גן לאומי מוכרז. הוא משתרע על 28 דונם ובשטחו בית כנסת גדול ושרידי בית כנסת קטן. הגן הלאומי הוא חלק מתכנית ששטחה 95 דונם. יתרת השטח, הכוללת חלק ניכר משרידי הכפר בירעם, מוגדרת שמורת נוף בתכנית זו.

הסיבה להכרזה

• שימור שרידי שני בתי כנסת מימי המשנה והתלמוד

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

• חפירות באתר בשיתוף גורמי מקצוע כגון רשות העתיקות
• שחזור ושימור בית הכנסת
• הכשרת האתר למבקרים – הקמת רחבת חניה, שירותים, פינת פיקניק ושלטי המחשה
• הפקת "מסע בעקבות קמע המזל" – חוברת פעילות לכל המשפחה
• אפשרות לערוך טקסי בר-מצווה בבית הכנסת
• בשנת 2016 תוכשר הנגשה לאנשים עם מוגבלויות

פירוט מוקדי העניין

בית הכנסת הגדול:

בית הכנסת הקדום בברעם הוא המשומר בישראל. את המבנה חשפו בשלמותו ה' קוהל וק' ווצינגר בראשית המאה ה-20, בצעדיו הראשונים של מדע הארכיאולוגיה. אמנם החופרים חשפו את המבנה, אך לא אספו ממצאים בשיטה מסודרת.

חזית בית הכנסת העתיק של ברעם השתמרה לכל גובה הקומה הראשונה והיא השלמה ביותר בישראל. קורת האבן שבין הקיר לעמוד שבימין המבנה מונחת במקומה מאז בניית הבניין. בני גילה הם גם שלושת הפתחים שבחזית: פתח מרכזי גדול ומצדיו פתחים קטנים יותר, שני חלונות מלבניים בצדדים וחלון מקושת גדול מעל הפתח המרכזי.

פיתוחי אבן נאים מעטרים את הפתחים. מעל משקוף הפתח המרכזי מגולף זר ענפים יפה. העיטורים המגולפים משני צדי הזר הושחתו. על סמך עיטורים בבתי הכנסת ברמה ובבית הקברות של בית שערים החוקרים משערים שגם בברעם גולפה מכל צד של הזר דמותה של אלת ניצחון מכונפת (ויקטוריה בשמה הרומי, ניקי בשמה היווני).

באפריז, מעל המשקוף, נראה עיטור המתאר שריג גפן יוצא מתוך כד. מהשריג משתלשלים עלי גפן ואשכולות ענבים. חדי עין יבחינו שבחלק העליון של האבן התחתונה, היוצרת את החלון הימני, חקוקה כתובת בארמית: "בנוי דאלעזר בר יודן", שפירושה בניו של אלעזר בן יודן. בתקופת המשנה והתלמוד דיברו יהודי הגליל ארמית. 

החלל הפנימי של בית הכנסת שוחזר בחלקו. על העתקי בטון של אדני עמודים (פדסטלים) הציבו עמודים. בחלקו הצפוני של המבנה מונחת על רצפת האריחים קורת אבן גדולה ובה שקעים רבועים (ארכיטרב). קורות מסוג זה הונחו על העמודים ונשאו את רצפת הקומה השנייה, ובה שלוש גלריות – ממערב, מצפון וממזרח.

בחינה מדוקדקת של המבנה מגלה אי-התאמות בין חלקיו: העמודים אינם מתאימים לסִפִּים והכרכובים אינם מתאימים לפתחים. תופעה זו בולטת במיוחד בקצה המזרחי (הימני) של אפריז המשקוף, ונראה ששברו אותו כדי להתאימו למשקוף. בחפירה בשנת 1998 נמצאו מתחת למרצפות מטבעות, בהן מטבעות מהמאה ה-5 לספירה (הנחת מטבעות תחת הרצפה היא מנהג יהודי להבאת מזל טוב), כלומר הרצפה הונחה במאה ה-5. בעקבות ממצאים אלו עלתה סברה שבית הכנסת נבנה במאה ה-3 במקום אחר, פורק ונבנה מחדש בברעם.

בבית הכנסת לא נמצאו הספסלים שהיו מוצבים לאורך הקירות וגם לא מתקן ארון הקודש בקיר הדרום. ייתכן שבתקופות מאוחרות הוא שימש למגורים, או אולי נבנו בו ספסלי עץ והם לא שרדו.

הכנסייה המרונית:

סמוך לבית הכנסת נמצאים הכנסייה המרונית ושרידי הכפר בירעם. במלחמת העצמאות השתלט צה"ל על הכפר, וב-13 בנובמבר 1948 הצטוו התושבים לעזוב אותו ולא הורשו לשוב. חלק מהתושבים גלו ללבנון ואחרים הסתתרו באזור הכפר, ובסופו של דבר נאלצו לעקור לגוש חלב ולמקומות אחרים בישראל. הכנסייה המרונית, המבנה היחיד שנותר שלם בכפר, נפתחת לציבור הרחב בחגים ובאירועים חגיגיים. תושבי הכפר וצאצאיהם מנהלים מאבק משפטי ארוך על הזכות לשוב לכפרם. 

בית הכנסת הקטן:

כ-400 מ' מצפון לבית הכנסת הגדול תועדו בסוף המאה ה-19 שרידים של עוד בית כנסת, שממנו שרד בעיקר הפתח המרכזי. בשלמותו נשא הפתח עיטור של שתי דמויות, כנראה של בעלי חיים, משני צדיו של זר. לאורכו של המשקוף נחקקה כתובת עברית שלמה ומרשימה: "יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל, יוסה הלוי בן לוי עשה המשקוף הזה תבוא ברכה במעשיו". מאוחר יותר נותץ המשקוף וחלק אחד הועבר למוזאון הלובר בפריז. בשטח נותרו פזורים פריטים אדריכליים ממבנה זה.

בחפירות שעשתה רשות העתיקות ב-1998 התגלו יסודות בית הכנסת (12X16 מ') וכן נמצאו קמע ברונזה ובו כתובת השבעה מאגית בשפה הארמית, ו-60 מטבעות משלהי התקופה הרומית או מראשית התקופה הביזנטית.

קבר נחמן קטופא:

קבר שמיוחס לנחמן קטופא (חטופא) בן המאה ה-5 לספירה. השם נחמן בא לו משום שעד לידתו היו הוריו חשוכי ילדים, ואילו השם קטופא ניתן לו על שום שהמוות קטפו (או חטפו) בגיל צעיר. על פי המסורת כבר ביומו הראשון בעולם אמר נחמן דברי תורה. אביו נבהל והשתיקו, והילד לא הוציא הגה מפיו עד יום הולדתו ה-12. כשמלאו לו 12 החל לנבא את כל העתיד לקרות עד ביאת המשיח, וכשסיים את דבריו נפל ומת. הקבר נחשב קדוש, ונשים עקרות פוקדות אותו כדי לזכות בפרי בטן. מייחסים לו גם סגולות של ריפוי ילדים.

קבר עובדיה הנביא:

הקבר מיוחס לנביא עובדיה, בעל הספר הקצר ביותר בתנ"ך – פרק אחד ובו נבואה העוסקת באדום.

מוזאון בר דוד, קיבוץ ברעם:

מוזאון לאמנות וליודאיקה, מוצגים בו כמה ממצאים מבית הכנסת הקדום בברעם.

גיאוגרפיה

גן לאומי ברעם נמצא בלב הגליל העליון, כ-2 ק"מ מצפון לצומת חירם. זהו אזור הררי, המתנשא כ-700 מ' מעל פני הים, ועמוד השדרה שלו הוא נחל דישון. נחל גדול זה מנקז את החלקים המזרחיים של הרי מירון, מנתב את מהלכו מזרחה ונשפך לירדן ליד קיבוץ חולתה. בחורף זורמים מים לכל אורכו אך בקיץ האפיק חרב, בעיקר בגלל שאיבת מים ממעיינותיו.

סמוך לגן הלאומי, מדרום לכביש 89, נמצאת שמורת יער ברעם, המשתרעת על אלף דונם בקירוב. בשמורה צומח יער טבעי ורחב ידיים של אלון מצוי, וזה יוצא דופן. עציו זכו להגיע לממדים ניכרים.

היסטוריה וארכיאולוגיה

ברעם היה יישוב יהודי בתקופת בית שני ובתקופות המשנה והתלמוד, אך הוא אינו נזכר במקורות מן התקופה ההיא ועל קיומו אנו למדים ממקורות חיצוניים ומממצאים ארכיאולוגיים: שרידי מבנה שסגנונו האדריכלי מתוארך למאה ה-2 או ה-3 לספירה, ושרידי בית כנסת שתקופת בנייתו מתוארכת לסוף המאה-4 או לראשית המאה ה-5.

מכתבים מהגניזה הקהירית מספרים על הכפר ברעם שהתקיים כאן בתקופה המוסלמית הקדומה. עדויות של נוסעים יהודים מימי הביניים מספרות על שני בתי כנסת שהיו בכפר. בית כנסת אחד (הגדול) נזכר בפעם הראשונה בספר "מסע דפלסטינא" שכתב שמואל ברבי שמשון (1210): "ומשם הלכנו לכפר ברעם ומצאנו בכניסת העיר קבר ר' פנחס בן יאיר ובנוי עליו ציון גדול... ומלמעלה עומד בית הכנסת יפה מאוד וכתליו קיימים ושם מצאנו אסקופה שעליה היא בית המדרש ולמטה מן קבר עובדיה הנביא". בית הכנסת נקרא על שם רבי שמעון בר יוחאי בדרך כלל, אך גם על שם רבן יוחנן בן זכאי.

בית הכנסת הקטן יוחס לרבי שמעון בר יוחאי ונחשב גם למקום מדרשו של עובדיה הנביא, שנקבר בקרבת מקום. על בית כנסת זה יש עדות מתחילתה של התקופה העות'מאנית (1516¬-1518), מביקורו של רבי משה באסולה במקום. הוא העיד שראה את שרידי בית הכנסת העתיק ושרק שני שערים נותרו ממנו, וסיפר על כתובת שמצא: "על תתמהו על השלג שבא בניסן, אנחנו ראינוהו בסיון". מכתביו ניתן להסיק שהכפר לא היה קיים עוד בימים ההם. מבית כנסת זה שרד משקוף, והוא מוצג כיום במוזאון הלובר בפריז. נראה שיהודי ברעם נטשו את כפרם בתקופה הצלבנית או בתקופה הממלוכית.

לפני קום המדינה היה כאן הכפר המרוני בירעם. תושביו פונו ממנו במלחמת העצמאות ולא הורשו לשוב אליו עוד.

איך מגיעים:

גן לאומי ברעם שוכן בצד כביש הצפון, בין קיבוץ סאסא וקיבוץ ברעם (כביש מס' 899), כחצי קילומטר מהצומת של כביש הצפון החדש
(כ- 3 ק"מ ממזרח לצומת חירם).
 

משך הסיור :

שעה-שעתיים

עונה מומלצת :

אביב, קיץ, סתיו

 

לא לוותר :

גילופי האבן של חזית בית הכנסת, חוברת הפעלה לכל המשפחה "המסע בעקבות קמע המזל" בעלות של 10 ש"ח.

מה יש עוד:

מדשאה, שולחנות לפיקניק, נגישות למטיילים בכיסאות גלגלים,
 

שעות פתיחה

 הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות 
 

שעון קיץ: 

 
בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

 דרכי התקשרות

 טלפון : 04-6989301

מנהל הגן 7762139- 053

כניסת כלבים

כניסת כלבים מותרת - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה

לפרטים הקישו כאן

 מידע נוסף

מצורפת דפדפת האתר להורדה

    בגן לאומי ברעם מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

    •  חניות
    •  שביל
    • רחבות
    • תצפית
    • בית שימוש​

    33.043341,35.415229
    גן לאומי ברעם
    גן לאומי ברעם

    חדשות מהשטח

    עצור חדשות