גן לאומי בית אלפא

בגן לאומי בית אלפא שרידים מרשימים של בית כנסת מתקופת התלמוד ובו פסיפס מן המפוארים שהתגלו בישראל. את התמונה משלים סרטון הממחיש את הווי החיים בתקופת התלמוד ואת יצירת הפסיפס

מוקד עניין

מקום בארץ

הגן הלאומי שוכן בתחומי קיבוץ חפצי בה, למרגלות המדרון הצפוני של הגלבוע. מיד לאחר הכניסה לקיבוץ פונים שמאלה, נוסעים כ-100 מ' ומגיעים לרחבת החניה של הגן הלאומי.

תצפית נוף

מרחבת החניה נראה מדרונו התלול של הגלבוע, המתנשא מעל עמק חרוד.

תעודת זהות

גן לאומי בית אלפא הוא גן לאומי מוכרז, המשמר שרידים של בית כנסת מפואר מתקופת התלמוד.

הסיבות להכרזה

  • שימור וטיפוח אתר בית כנסת בעל רצפת פסיפס ייחודית.

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • שימור, שחזור והמחשה בבית הכנסת הקדום
  • הקמת מבנה ממוזג מעל האתר
  • הכשרת האתר למבקרים: הקמת רחבת חניה, שירותים, פינת פיקניק ושלטי המחשה
  • הנגשת האתר לאנשים עם מוגבלויות
  • הפקת סרט על הווי החיים בבית אלפא הקדומה בשפות עברית, אנגלית, גרמנית, ספרדית ורוסית

 

פירוט מוקד עניין

שרידי בית הכנסת: מבחינה אדריכלית מבנה בית הכנסת דומה למבני כנסיות מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. המבנה נבנה במאה ה-5 לספירה וכלל חצר (אטריום), פרוזדור מבוא (נרתקס), אולם תווך ושתי סיטראות מצדדיו, וגומחה (אפסיס) בקצה אולם התווך. בתי הכנסת נבדלים מן הכנסיות בכיוון הפתחים והאפסיס. בכנסיות הפתחים פנו למערב והאפסיס למזרח, ואילו בתי הכנסת נבנו בציר צפון-דרום והאפסיס פנה לירושלים.

הסיטראות מרוצפות בפסיפס לבן ובדגמים גיאומטריים. אולם התווך מרוצף פסיפס צבעוני בעל שלושה שטיחים, המתארים סצנות שונות. השטיח הראשון מתאר אריה ושור ניצבים מצדי שתי כתובות. בעלי החיים פונים כלפי היוצאים מבית הכנסת, ואילו הכתובות פונות כלפי הנכנסים.

בכתובת בשפה הארמית, שרוב חלקה הימני חסר, כתוב: "פסיפס זה נקבע בשנת מלכותו... של יוסטינוס המלך בדמי המכירה של מאה סאים חיטה... שנידבו אנשי הכפר". הכתובת מעידה על המאמץ של תושבי הכפר לגייס את סכום הכסף הדרוש ליצירת הפסיפס. כל תושב הפריש מיבולי הקציר כמידת יכולתו ובכסף שנאסף נשכרו האמנים יוצרי הפסיפס, ולא שכחו להזכיר את שמותיהם בכתובת השנייה, ביוונית: "מריאונוס וחנינא בנו עשו את העבודה". צמד אמנים זה נזכר גם בכתובת בבית הכנסת בבית שאן, וכנראה שם היה בית המלאכה שלהם. בהיותם תושבי המטרופוליס הם כתבו ביוונית.

מעניין שתאריך הקמת הפסיפס נקשר לשנות מלכותו של הקיסר יוסטינוס הראשון (518­-527), בנוסף למניינים אחרים שבהם השתמשו (בריאת העולם, מניין השטרות ומניין חורבן הבית).

השטיח התחתון באולם התווך מתאר סיפור מיוחד במינו, הלוא הוא סיפור עקדת יצחק. הסיפור מתפתח משמאל לימין, ומתוארים בו שני נערים וחמור, איל נאחז בסבך, ואברהם המניף את יצחק הקטן אל המזבח. מעליהם נראית כף יד ולידה כתוב "אל תשלח" – דבר האל לאברהם. אברהם ויצחק מצוינים בשמם העברי.

השטיח האמצעי השתמר ללא פגע והוא מתאר גלגל מזלות. שמו של כל מזל כתוב בעברית. במרכז המעגל מתואר הליוס (אל השמש) נוהג במרכבת השמים. מסגרת מרובעת מקיפה את גלגל המזלות ובכל אחת מפינותיה דמות אישה מתארת עונה מארבע עונות השנה. נראה כי לאחר המשברים הגדולים של המרד הגדול (67­-73 לספירה) ומרד בר כוכבא (132­-135 לספירה) השלימו היהודים במידת מה עם השלטון הרומי והדבר בא לידי ביטוי באמנות בתי הכנסת.

השטיח העליון מתאר את ארון הקדוש ומעליו גמלון שבתוכו קונכייה. משני צדי הגמלון נראים עופות ומצדי ארון הקודש נראים מנורות בנות שבעה קנים. בשטיח מתוארים שופר, מחתה, אתרוג ולולב ושני אריות.

 

גיאוגרפיה

היישוב בית אלפא שוכן בשולי בקעת בית שאן ("עמק המעיינות"), למרגלות הר הגלבוע. אמנם הגלבוע עצמו דל מאוד במעיינות, אך למרגלותיו נובעים מעיינות שופעים. המקור לחלק ניכר מהמים הם הגשמים היורדים בצפון השומרון. שכבות הסלע בצפון השומרון בנויות באופן שמי הגשם המחלחלים בהם – מאזור שכם עד הגלבוע – זורמים בתת-הקרקע לכיוון עמק בית שאן ושם הם מגיחים לאוויר העולם.

שפע המים, האקלים החם והקרקע הפורייה משכו לאזור בני אדם כבר משחר ההיסטוריה.

 

ארכיאולוגיה והיסטוריה

בית הכנסת של בית אלפא שייך ליישוב יהודי קדום, שאינו נזכר במקורות. השם בן ימינו נקרא על שם החורבה שנמצאה במקום – ח'ירבת בית אילפא. בדצמבר 1928 סיפר אחד מחברי קיבוץ בית אלפא לארכיאולוג אליעזר סוקניק על גילוי רצפת פסיפס מעוטרת בשדות הקיבוץ השכן חפצי בה. סוקניק הבין שמדובר בשרידי בית כנסת עתיק, וזמן קצר אחר כך החל לחפור במקום עם עוזרו נחמן אביגד. גילוי הפסיפס, על גלגל המזלות ודמויות האדם שבו, הדהים את העולם היהודי כולו, שעד אז לא הכיר אמנות יהודית מעין זו.

עד היום נטוש ויכוח על המשמעות האמנותית של פסיפס בית הכנסת בבית אלפא ושל דומיו, שהתגלו מאוחר יותר בעוד מקומות – בחמת טבריה, בסוסיא ובנערן. רוב החוקרים סבורים שמימי בית שני עד ראשית המאה ה-3 לספירה תיאור דמויות היה בגדר איסור שאין לעבור עליו, אך בתקופה הרומית, בייחוד לאחר מרד בר כוכבא (132­-135 לספירה) ובימיו של רבי יהודה הנשיא (סוף המאה ה-2 לספירה) הושפע היישוב היהודי מהאמנות הפגאנית והציבור ניאות לקבל דמויות דו-ממדיות, אך לא פסלים.

כיצד להגיע:

בתוך קיבוץ חפציבה. על כביש 669 בין צומת השיטה לבית שאן.
כ- 10 דקות מערבית מבית שאן.
קו 412 מבית שאן לעפולה -פרטים במודיעין אגד.

משך הסיור: 

רבע שעה - חצי שעה

 

עונה מומלצת:

כל השנה, הפסיפס נמצא במבנה מקורה וממוזג.

לא לוותר:

מיצג אור קולי מיוחד שנמשך כ- 15 דקות
(בשפות עברית,אנגלית, גרמנית, ספרדית ורוסית)

מה יש עוד?

חנות מזכרות

שעות פתיחה

הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
  

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דרכי התקשרות

טלפון: 04-6532004

 

דמי כניסה

 

יחיד: מבוגר 22 ₪ , ילד  10 ₪ ,
אזרח ותיק: 11 ₪

 
קבוצה(מעל 30 איש): מבוגר 19 ₪ , ילד 8 ₪ .
 

כניסת כלבים

 

 מידע נוסף

 

בבית כנסת בית אלפא מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

  • חניה
  • בית שימוש
  • רחבת התכנסות
  • מודל בית הכנסת
  •  מבנה בית הכנסת​

32.518876,35.427651
פסיפס בית הכנסת  בגן לאומי  בית אלפא
בית כנסת בית אלפא

מבקרים בבית הכנסת בית אלפא 

 

פסיפס גלגל המזלות בגן לאומי בית אלפא 

חדשות מהשטח

עצור חדשות
  • נגישות ברשות הטבע והגנים

    רשות הטבע והגנים פועלת בשנים האחרונות להכשרת אתריה לביקורי אנשים עם מוגבלות. בכל הגנים הלאומיים, ...

    נגישות ברשות הטבע והגנים