מסלול טיול בשפלת יהודה

 מסלול הטיול שלפניכם עובר בין אחדים מאתרי שפלת יהודה, אזור המהווה מדרגת ביניים בין מישור החוף ממערב והרי יהודה ממזרח. גבעות השפלה מתנשאות, באזור בית גוברין ובית שמש

 

דרגת קושי: קל למשפחות 
 
 סוג הטיול : 
 הולכי רגל  
רכב רגיל  
רכב שטח  
מתאים למשפחות   

  
חשיבותו האסטרטגית של האזור הייתה רבה, כפי שאפשר ללמוד מהביקור בתל גזר ובתל עזקה.
הסלע העיקרי הבונה את השפלה הוא קירטון - סלע רך אך עמיד יחסית לבליה. סלעים אלה מכוסים במקומות רבים בציפוי של קרום גירי קשה, הידוע בשם "נארי". המבנה הגיאולוגי גרם לכך שהשפלה דלה מאוד במעיינות. למרות זאת, בשפלה היה בימי קדם יישוב מפותח מאוד. מקורות המים העיקרי של התושבים היו בארות ובורות מים, שנחצבו בסלעי הקירטון הרכים. בורות מים והמערות שנחצבו הם מסימני ההיכר הבולטים של האזור, כפי שאפשר להיווכח בעת הביקור בגן לאומי בית גוברין.
גן לאומי יער חולדה
תחנתנו הראשונה היא יער חולדה, השוכן מעט ממזרח לקיבוץ חולדה. החניון שביער הוותיק הזה כלול בתחומי גן לאומי חולדה. זה יופי של מקום לא רק להתחיל בו את היום בארוחת הבוקר שמביאים מהבית, אלא גם אתר היסטורי מעניין. בנטיעת היער, שניטע לזכרו של בנימין זאב הרצל, החלו בדיוק לפני מאה שנה (1908).
בין עצי היער ניצב "בית הרצל", שנבנה בשנת 1909. הקומה העליונה של הבית שימשה למגורי מנהל חוות ההכשרה חולדה ואילו הפועלים התכבדו בלינה במרתף. כך או אחרת, החווה הפכה למופת של עבודה עברית בארץ ישראל. במאורעות תרפ"ט (1929) תקפו מאות ערבים את חולדה,אך 20 הצעירים שנמצאו בה לא נכנעו. בקרב נהרג אפרים צ'יזיק, מפקד חולדה. עמידת הגבורה של חולדה הפכה לסמל דוגמת קרב תל-חי.
על קברו של אפרים צ'יזיק ניצבת אנדרטת חולדה, פסל אבן מעשה ידיה של הפסלת הנודעת בתיה לישנסקי. הפסל מתאר שלוש דמויות: אפרים צ'יזיק, אחותו שרה, ודמות נוספת לזכר הנופלים במערכות ישראל. המצבה מסמלת את עמידת היישובים העבריים מאז תל חי ועד חולדה. האנדרטה הוצבה במקום בשנת 1937.
במלחמת העצמאות הייתה חולדה "התחנה האחרונה" לפני היציאה לירושלים. זכר לאותם ימים אפשר למצוא בבריכת המים העגולה, העשויה בטון, השוכנת בשולי חורשת הזיתים בכניסה ליער. מבריכה זו הזרימו מים לירושלים ב"קו השילוח" - צינור שהונח במלחמת העצמאות לאורך דרך בורמה וסיפק מים לעיר הנצורה.

גן לאומי תל גזר
מיער חולדה ניסע מזרחה לצומת חולדה ומשם שמאלה לצומת נחשון. כאן (כביש 44) נפנה שוב שמאלה, ניסע כמה דקות ונפנה ימינה לכרמי יוסף. בכיכר הראשונה שבכניסה ליישוב נפנה שמאלה וניסע בין בתי היישוב לדרך המובילה לתל גזר.  
  
 
רשות הטבע והגנים ערכה בשנת 2006 שיפורים ושילטה את אתרי התל, אחד התילים החשובים מתקופת המקרא. עיקר השרידים בתל הם מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת ומהתקופה הישראלית, אז הייתה גזר עיר מרכזית וחשובה, ששלטה על צומת הדרכים במקום שבו הסתעפה הדרך לירושלים מדרך הים. בתחילת המאה ה-20 חפר כאן הארכיאולוג הבריטי מקאליסטר. הוא גילה אז, בין היתר, את "לוח גזר" - הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה עד היום. הכתובת מתארת כנראה עבודות חקלאיות על פי עונות השנה (לוח גזר מוצג כיום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. העתק מוגדל שלו ניצב במסלול ההליכה).
מסלול הטיול בתל עולה אל משטחי בטון ששימשו בעבר את מחנה החופרים. מכאן השביל עובר לעבר ההעתק המוגדל של לוח גזר והלאה לנקודת תצפית ומשם לגרם מדרגות הצופה אל מפעל המים - מנהרה משופעת שירדה אל מפלס מי התהום, כ-40 מטרים מתחת לפני השטח. בניית המפעל העניקה לתושבי גזר גישה ישירה למקור מים, מבלי שהיו תלויים בעין ורד (עין ירדה), הנובע למרגלותיו המזרחיים של התל.
שביל הטיול ממשיך לעבר גשר עץ המביא את המטייל אל השער הכנעני. יסודות האבן ואף כמה נדבכים של לבני בוץ עוד נותר במקום. סמוך לשער נמצאים יסודות האבן של מגדל שמירה ענק, שאורכו יותר מעשרים מטרים, מבנה מבוצר מהגדולים מאותה תקופה שהתגלו בישראל.
השביל ממשיך מזרחה, ומגיע ל"שער שלמה" - השער הדרומי של העיר בתקופה הישראלית (מאה 10 לפנה"ס). השער כולל מערכת תאים ומשני צידיו ניצבים מגדלי שמירה, שהשתלבו בחומת העיר. סימני השריפה שהתגלו בשער מיוחסים למסע שישק מלך מצרים, שתקף את יהודה בימי רחבעם.
התחנה הארכיאולוגית הבאה נמצאת בחלקו הצפוני של התל. כאן ניצבים עשר מצבות אבן ואגן אבן אחד. נראה כי כאן היה אתר פולחן בתקופה הכנענית.
לפני שחוזרים לנקודת המוצא מגיעים לנקודה הגבוהה בתל, המקום שבו שכן בעבר קבר שיח' מוחמד אל-ג'זארי. מכאן נראים מרחבי השפלה ומישור החוף עד תל אביב.
תל עזקה
נשוב לצומת נחשון ונמשיך היישר לפנים (כביש 44) לצומת שמשון. כאן נפנה ימינה וניסע בכביש מס' 38. נחלוף על פני בית שמש ונגיע למושב זכריה. בצומת הראשון אחרי המושב נפנה ימינה (כביש 383) כדי לגלות משמאל את השער לפארק בריטניה. הדרך הסלולה שמאחורי השער מגיעה לאחר כשני ק"מ לפנייה (שמאלה), המובילה למרגלותתל עזקה , שם נמצא גם חניון פיקניק.
התצפית מראש התל מרהיבה. התל חולש על פתחה של הדרך מעמק האלה להר. למרגלות התל, בין שוכה ועזקה, נערך הקרב המפורסם בין דוד וגוליית.
נצא ברכב מתל עזקה לדרך הפארק ונפנה שמאלה. הדרך יורשת היישר לכביש 38, מעט מדרום לצומת האלה. נמשיך בנסיעה מערבה (ימינה) לגן לאומי בית גוברין.
גן לאומי בית גוברין
מצורפת דפדפת מידע הכוללת את מפת האתר (קובץ pdf בגודל 609kb)
גן לאומי בית גוברין הוא אחתמהאטרקציות המהממות של ישראל. יש כאן שפע של מערות שפע של מערות מטיפוסים שונים ושרידי אתרים ארכיאולוגיים מרשימים. חלק מהמערות יוצרות מערכות מורכבות מאין כמותן של מבוכים, אולמות וחללים גדולים מתחת לפני הקרקע.
בראש הגבעה הגבוהה ביותר שבמקום מתנשא התל המקראי מרשה. העיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה ההלניסטית (מאות 2-3 לפני סה"נ). בתקופה החשמונאית כבש יוחנן הורקנוס את העיר וגייר בכפייה את תושביה האדומים. בתקופה הרומית נטשו התושבים את תל מרשה, והקימו סמוך לו את העיר בית גוברין, שהפכה לבירת חבל אדומיאה המערבית. בית גוברין הייתה מקום חשוב גם בתקופה הצלבנית. אנשי הכפר הערבי בית ג'וברין, שנטשו את המקום במהלך מלחמת העצמאות, ניצלו את הקירות החסונים של המבצר כדי להשעין עליהם חלק מבתיהם.
האתרים העיקריים בגן הלאומי בית גוברין הם:
מערות פעמון - סדרה של 80 מערות גדולות, המקושרות ביניהן במעברים חצובים.
מערות קבורה צידוניות - סדרה של מערות קבורה מרשימות מהתקופה ההלניסטית (מאות 3-2 לפני סה"נ).
מערכות משוכללות של בורות מים - בורות מים עצומים ששירתו את תושבי העיר מרשה בתקופה ההלניסטית.
מערת בית הבד - מערה ובה בית בד גדול ששוחזר על כל מרכיביו.
מערת הקולומבריום - מערה ובה כוכים ששימשו ככל הנראה לגידול יונים.
אמפיתיאטרון רומי ושרידי מבצר צלבני - שוכנים מצפון לכביש בית גוברין - קרית גת.  
 
משך סיור: 6-8 שעות.
סוג המסלול: המסלול מתאים לרגב פרטי ולאוטובוס
אופי הטיול: נסיעה  וטיולים.
טלפון: *3639
דמי כניסה: בגן הלאומי בית גוברין בלבד.