גן לאומי בית שאן

גן לאומי בית שאן אוצר בקרבו את שרידי הפאר המרהיבים של בית שאן הרומית והביזנטית. מעל כל אלה מתנשא התל הגבוה שבו שכנה בית שאן המקראית. בלב הגן הלאומי עובר נחל חרוד, נחל שמימיו זורמים כל ימות השנה
 
 
 
• לילות שאן – מיצג אור-קולי מרהיב המוצג לאחר רדת החשכה.
 
• המבואה – דגם העיר הרומית-ביזנטית ותצפית על האתר.
 
• התאטרון הרומי – השרידים המרהיבים ושחזור התאטרון מהמאה השנייה לסה"נ.
 
• בית המרחץ המערבי – שרידי בית המרחץ הגדול של בית שאן, שפעל בתקופה הביזנטית. השרידים שנותרו מבית המרחץ מעניקים הזדמנות להכיר את הפן הזה של החיים בעת ההיא.
 
• הקרדו המשוחזר (רחוב פלדיוס) – רחוב סלול אבני בזלת שאורכו כ-150 מ'. בצדדיו נותרו שדרות עמודים ושרידי מבנים מרשימים.
 
• הסיגמה ופסיפס טיכה – כיכר חצי עגולה ששימשה למסחר ולבילוי. באחד החדרים שסביב הכיכר פסיפס, ובו גם דמותה של טיכה, אלת המזל של העיר.
 
• המקדש הרומי – שרידי מקדש גדול. ארבעת עמודי הענק שבחזיתו קרסו ברעידת האדמה של שנת 749, ומאז הם מוטלים על הארץ בדיוק באותו המצב.
 
• הפרופיליאון (מבנה השער) – שרידי שער בעל שלושה פתחים. נראה שדרך השער הזה נכנסו תהלוכות אל מקדש שהתנוסס בראש התל.
 
• הנימפיאון – שרידי מזרקה ציבורית מפוארת ומעוטרת.
 
• המונומנט (המבנה) המרכזי – שרידי מבנה שנמצא במפגש הרחובות הראשיים של העיר בית שאן בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית.
 
• הדקומנוס (רחוב סילוואנוס) – רחוב מרוצף אבני בזלת. בצדי הרחוב התגלו שרידי חנויות וברכת מים גדולה.
 
• הבזיליקה (אגורה) – שרידי השוק הפתוח שפעל בתקופה הביזנטית.
 
• רחוב הגיא – רחוב מרוצף אבני בזלת המוליך ל"גשר הקטוע" הנטוי על נחל חרוד.
 
• הגשר הקטוע – שרידי גשר מרשים מהתקופה הרומית, שהוביל אל השער הצפוני של בית שאן בתקופה הביזנטית ובתקופה הרומית.
 
• תל בית שאן – שרידי התל המקראי. מראש התל תצפית מרהיבה על בית שאן ועל עמק המעיינות.
 
• בית המרחץ המזרחי – בית מרחץ גדול, שנחשף בחלקו, בין רחוב סילוואנוס לתאטרון.
 
• שירותים ציבוריים – מבנה ובו חצר מוקפת עמודים. בקירות החצר נקבעו 57 מושבי אסלה.
 
• מתחם פולחני – מכלול דתי, ובו מקדש, מזבחות ונימפיאון-מזרקה.

פירוט מוקדי העניין
• לילות שאן – מיצג אור-קולי מרהיב המציג את הממצאים באתר ומספק חוויה רב-חושית.

• המבואה – דגם העיר הרומית-ביזנטית ותצפית על האתר. סמוך למבואה חנות מזכרות ומזנון.

• התאטרון הרומי – התאטרון, ובו כ-7,000 מקומות ישיבה, הוקם בסוף המאה השנייה לסה"נ. גוש המושבים הנמוך, ובו 23 שורות, שרד בשלמותו. מחוץ לתאטרון נמצא טור היקפי של אוֹמנוֹת שתמכו, כנראה, בקמרון שהקיף את התאטרון מבחוץ ונשא עליו גוש מושבים שלישי. הסקנה (סצנה), הקיר שמאחורי הבמה, התנשאה לגובה 21 מ', כגובה המושבים.

• בית המרחץ המערבי – בית המרחץ הגדול נבנה בסוף המאה הרביעית לסה"נ ופעל לאורך כל התקופה הביזנטית. אורכו 100 מ' ורוחבו 90 מ'. בבית המרחץ הייתה חצר מוקפת סטווים, שמסביבה, משלושת אגפיה, מבחוץ, פנו אליה חדרים, רובם מרוצפים בפסיפסים או באריחי שיש צבעוני. החצר המרכזית שימשה פלסטרה – מקום לאימון גופני. בבית המרחץ היו שמונה אולמות וארבע ברכות רחצה פתוחות ומוקפות עמודים. בין הברכות עמדו מזרקות.

• הקרדו המשוחזר (רחוב פלדיוס) – אורך הרחוב כ-150 מ', והוא נקרא על שמו של המושל שבנה את הסטיו שלצדו. השם נזכר בכתובת שנמצאה ברחוב. רצפת הסטיו הייתה מכוסה כולה פסיפסים. הרחוב נסלל בין התאטרון למקדש, באמצעו קטע מרוצף אבני בזלת שהונחו בדגם אִדרה, ומתחתיו עברה תעלת ניקוז. לצד קטע זה נבנה סטיו, שעמודיו נשאו כותרות יוניות ורצפתו כוסתה בפסיפסים. הרחוב היה רחוב מסחרי ובסטיו פעלו חנויות.

• הסיגמה ופסיפס טיכה – כיכר חצי עגולה בצדו המערבי של הרחוב. כתובת שהתגלתה במקום מכנה את האתר "סיגמה", כנראה משום שצורת הכיכר הזכירה את צורת האות היוונית סיגמה. הסיגמה שימשה מרכז למסחר ולבילוי. על פי כתובות שנמצאו במקום, היא נבנתה בימי תיאוסוביוס בן תיאוסוביוס, מושל הפרובינקיה פלשתינה סקונדה (בשנת 570 למניין סקיתופוליס, היא שנת 507 לסה"נ). סביב הסיגמה נבנו 12 חדרים או חנויות, וכן שלושה אפסיסים בצדי הרחבה ובמרכז. במרכז הפסיפס שבאחד החדרים מופיע מדליון ובו דמותה של טיכה, אלת המזל של העיר. היא מתוארת כאישה שעל ראשה כתר דמוי חומה בעלת שיניות ומגדלים, ובידה קרן שפע שבה פֵּרות ועץ תמר.

• המקדש הרומי – המקדש נבנה לפני הנימפיאון, בצומת הרחובות הגדול של בית שאן. שרידי המקדש הנראים כיום באתר נבנו במאה השנייה לסה"נ. המקדש נהרס כנראה במאה הרביעית, בימי השלטון הנוצרי. המקדש מרכזי, גדול ומפואר, ועם זאת, אין לדעת בבטחה למי סגדו כאן. חזית המקדש פונה לצפון-מערב, והיה בה אולם קדמי שבחזיתו ניצבו ארבעה עמודי ענק שגובהם 9.5 מ' ומשקלם כ-25 טונות כל אחד, שסותתו מאבן אחת. בראש העמודים היו כותרות קורינתיות גדולות שתמכו בגמלון. הגמלון התנשא, כנראה, לגובה 14 מ', ואל המפלס עלה גרם מדרגות רחב. העמודים וכותרותיהם קרסו ברעידת האדמה של שנת 749, והם מוטלים על הארץ כפי שהותיר אותם רעש האדמה. על המדרגות, על אדן של פסל, נתגלתה כתובת יוונית חשובה, וזה תרגומה: "במזל טוב, תושבי העיר ניסה סקיתופוליס, עיר קדושה ועיר מקלט, אחת הערים היווניות של קוילה סוריה, הקדישו [את הפסל הזה לכבוד] הקיסר מרקוס אורליוס אנטוניוס אוגוסטוס על ידי הקורטור תאודורוס בן טיטוס".

הפרופיליאון (מבנה השער) – מצפון למקדש, מצדו השני של הרחוב, התגלו שרידי שער בעל שלושה פתחים, ולפניו מערכת של אומנות אבן גדולות שביניהן עמודים. מעבר לשער נתגלו שרידי אולם, שבשניים מקירותיו היו גומחות. מכלול מפואר זה שימש, כנראה, בית שער של הדרך שעלתה מן המקדש שלרגלי התל אל המקדש שהתנוסס בראש התל. נראה שהשער שימש לתהלוכות דתיות.

• הנימפיאון – הנימפיאון נבנה מול הסטיו, מצפון-מערב למונומנט (למבנה) המרכזי. זהו מבנה בעל חזית מפוארת ששימש מזרקה ציבורית. כתובת הקדשה, שזמנה סמוך לשנת 400 לסה"נ, מציינת את בניית הנימפיאון, אולם היא מדברת על בנייה מחודשת. הנימפיאון הקדום נבנה במאה השנייה לסה"נ. העיטור האדריכלי של הנימפיאון הוא מן העיטורים המעולים שנמצאו בארץ. המים זרמו לברכה רדודה שבחזיתו מתוך צינורות שמאחורי הנימפיאון. מבנה הנימפיאון שילב פאר רב וקרירות נעימה. גובהו של המבנה היה כ-13 מ' מעל הרחוב. גם מבנה זה התמוטט ברעידת האדמה בשנת 749.

• המונומנט (המבנה) המרכזי – במפגש הרחובות במרכז העיר הייתה רחבה מרוצפת, ומעליה התנשא מבנה עמודים מפואר. המבנה ניצב על מסד דמוי טרפז שגובהו 3.95 מ' מעל לרחבה. המסד היה בנוי בזלת ומצופה אבני גיר. פריטי שיש רבים שנמצאו במפולת לרגלי המסד מעידים שהמבנה היה בניין עמודים מפואר ובראשו קשתות. אף שאי אפשר לשחזר את המבנה כולו, הפריטים שנמצאו מעידים שבמבנה-העל היו קשתות שיש מעוטרות, ואפריז שהיה מעוטר בדמויות של חיות בתוך מדליונים של עלי אקנתוס.

• הדקומנוס (רחוב סילוואנוס) – הדקומנוס הוא רחוב מרוצף אבני בזלת, שעלה מהמונומנט המרכזי לכיוון דרום-מזרח. בצדו הדרומי-מערבי תחם את הרחוב קיר בזלת עבה שהותקנו בו חנויות קטנות שקורו בקמרונות. בחזית הסטיו, במקביל לרחוב, הייתה ברכת נוי מוארכת (487 מ' אורכה, ו70 ס"מ עומקה). בתקופה הביזנטית, בראשית המאה השישית לסה"נ, נסלל על התוואי הרומי רחוב חדש במפלס גבוה יותר, ועל הברכה נבנה אולם חדש שתקרתו נשענה על עמודי הסטיו. בתקופה האומיית יצא האולם מכלל שימוש, ובמקומו הוקמו 18 חנויות שבחזיתן סטיו שנישא על עמודים וקשתות. ברעידת האדמה של שנת 749 נפלו עמודים ומבנים. קטע מחזית החנויות שוחזר. כתובת שנמצאה במקום מזכירה עורך דין מסקיתופוליס ושמו סילוואנוס, שהיה מעורב בהקמת האולם.

הבזיליקה (אגורה) – הבסיליקה הוקמה בתקופה הביזנטית, והייתה שוק פתוח, מוקף בסטווים. במאה השישית צומצם שטח הבסיליקה, וליד השער הצפוני-מזרחי נבנה בזאר בסגנון "מזרחי", במגמה לפתח את המסחר בעיר. בבזאר היו 21 חנויות בארבע שורות, וביניהן שתי סמטאות.

• רחוב הגיא – סמוך לבסיליקה הוקם צומת שבו נפגשו שלושה מהרחובות המרכזיים של העיר. הארוך והחשוב שבהם כונה בפי החופרים רחוב הגיא, משום שהוא נמשך במקביל לאפיק נחל עמל. הרחוב נמשך מהצומת המרכזי עד לשער העיר, לכיוון צפון-מזרח, ובחלקו היה הרחוב מרוצף אבני בזלת, ומדרכות נסללו משני צדדיו. רוחב הרחוב המרוצף כ-8 מ', ורוחבו הכללי – 24 מ'. משני צדי הרחוב ניצבו טורי עמודים נושאי קורות אבנים. העמודים ניצבו על אדנים ובסיסים, ובראשם היו כותרות קורינתיות. אורך הרחוב עד השער הצפוני-מזרחי היה כ-560 מ'. הוא חצה את נחל חרוד בגשר ענק. גובה העמודים, לרבות הבסיסים והכותרות, היה כ-6.9 מ'. משני צדי המדרכות המקורות נבנו חנויות שפתחיהן פנו אל המדרכות. עמודי הרחוב נמצאו נפולים בעקבות רעידת האדמה של שנת 749 לסה"נ.

• הגשר הקטוע – שרידי גשר מרשים מהתקופה הרומית, הנטוי על נחל חרוד. הגשר הוביל מהשער הצפוני של בית שאן "שער דמשק", הנמצא בראש המדרון שמצפון לנחל חרוד. אורך הגשר היה 37 מ' ורוחבו – כ-18 מ'. הגשר קרס ברעש האדמה שפקד את האזור ב-18 בינואר, בשנת 749 לסה"נ. חלקיו המרשימים של הגשר שנותרו עומדים זכו לשיפוץ ולחיזוק.

• תל בית שאן – גרם מדרגות תלול עולה לראש התל המקראי. בתל התגלו שרידי מבנים מתקופת השלטון המצרי ומבצר צלבני. מראש התל תצפית מרהיבה על הסביבה.

• בית המרחץ המזרחי – בית מרחץ נוסף, גדול ומרשים, נחשף בחלקו בין רחוב סילוואנוס לתאטרון.

• שירותים ציבוריים – ממזרח לחלק הדרומי של בית המרחץ נמצא אולם שירותים – לטרינה. המבנה כולל חצר מוקפת עמודים, מרוצפת בפסיפס, ומשלושת צדדיה – סטווים. אל קירות הסטווים הוצמדו אדני שיש מוארכים, וכך נוצרו 57 מושבי אסלה. מתחת למושבים הותקנו תעלות ביוב שעברו בהן מים זורמים, וניקזו את השפכים אל מערכת הניקוז העירונית.

• מתחם פולחני – מכלול דתי ובו מקדש, מזבחות ונימפיאון. המקדש נבנה על פודיום ריבועי מוגבה, שמדרגות הובילו אליו. על המזבחות נכתבו כתובות.
 
תצפיות נוף

• המבואה – תצפית לעבר אתרי העיר הרומית-ביזנטית
• תל בית שאן – תצפית מרהיבה על מרכז העיר הרומית-ביזנטית, על נחל חרוד הזורם למרגלות התל, על הגשר הקטוע ועל נהר הירדן וסביבתו
• אזור האתנחתא – תצפית על הדקומנוס
 
 
סטטוס – הגן הלאומי בית שאן הוכרז בשנת 1965.
 
הסיבות להכרזה – שימור התל המקראי בית שאן, ובו שרידים שראשיתם בתקופה הכלקוליתית; שימור שרידי העיר המפוארת מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית, הכשרת והצגתם לקהל; שימור בית הגידול הלח של נחל חרוד.
 
מיקום בארץ – הגן הלאומי נמצא בחלקה הצפוני של העיר בית שאן. הגישה מרחוב שאול המלך.
 
פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום
 
• סיוע בחפירות ארכאולוגיות רחבות היקף
 
• פיתוח נופי של האתר לרווחת המטיילים
 
• הצבת אמצעי המחשה, הסברה ושילוט
 
• שחזור ממצאים ארכאולוגיים, ובהם עמודים לאורך הקרדו והדקומנוס, התאטרון, בית המרחץ, בית המושל המצרי, הנימפיאון-מזרקה, מבנה הציבור המרכזי ורצפות פסיפס
 
• שימור בית המושל המצרי ותחזוקה שוטפת לשימור רצפות הפסיפס
 
• דילול הצמחייה שגדלה על העתיקות לשם שמירה על העתיקות
 
• רעייה של כבשים ובקר בגדות נחל חרוד למניעת שרפות
 
• טיפול במיני צמחים פולשים בנחל חרוד
 
 
היסטוריה
 
לבית שאן עבר ארוך ומרתק. העיר ניצלה עד תום את הקרקעות הפוריות ושפע המים שמסביבה, את האקלים הנוח לחקלאות ואת מיקומה הגאוגרפי בצומת דרכים חשוב מאין כמותו.
 
בני אדם קבעו בתל בית שאן את ביתם כבר באלף החמישי לפסה"נ. בתקופה הכנענית המאוחרת (מאות 12-16 לפסה"נ) משל באזור, ובארץ ישראל כולה, השלטון המצרי.
 
נראה שבמשך זמן-מה שלטו בעיר הפלשתים. על פי המקרא, הפלשתים הוקיעו את גופות המלך שאול ובניו על חומת בית שאן, לאחר שהביסו את צבאי ישראל בקרב הגלבוע: "וַיָּשִׂמוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן " (שמואל א, לא 10). מאוחר יותר (בשנת 732 לפסה"נ) החריב מלך אשורתגלת פלאסר השלישי את בית שאן במסע מלחמה שערך נגד ממלכת ישראל.
 
בתקופה ההלניסטית (המאה 4 הרביעית לפסה"נ), יסדו מתיישבים חדשים בבית שאן עיר-מדינה (פוליס), על פי מיטב המסורת של התרבות העירונית ההלניסטית במזרח: רחובות מעוטרים בעמודים, מקדשים, תאטראות, שווקים, בתי מרחץ ומזרקות מים. העיר נקראה ביוונית ניסה-סקיתופוליס , על שם אומנתו של דיוניסוס, אל היין. על פי מסורת המתיישבים, האומנת נקברה בבית שאן. גילוי פסלו של דיוניסוס בחפירות שנערכו באתר מעיד שאכן התושבים סגדו לו.
 
בשנת 63 לפסה"נ, לאחר תקופה קצרה של שלטון החשמונאים בעיר, כבשו הרומים את העיר, והיא נכללה בין ערי הדקפוליס – קבוצת ערים בעלות צביון תרבותי הלניסטי-רומי, רובן בעבר הירדן. בעיר המשגשגת הוקמו מבני ציבור מפוארים.
 
גם בתקופה הביזנטית, כאשר דת המדינה הייתה הנצרות, המשיכה בית שאן לפרוח, ובמאה החמישית לסה"נ הייתה לבירת המחוז השני של ארץ ישראל (פלסטינה סקונדה), שכלל את עמקי הגליל ואת עבר הירדן המזרחי. העיר השתרעה על פני כ-1,300 דונמים ואוכלוסייתה מנתה יותר מ-40,000 תושבים. העיר נודעה כאזור חקלאי משובח והצטיינה בייצור בדי פשתן איכותיים. האמורא ריש לקיש אמר על בית שאן את אמרתו המפורסמת: "אם גן עדן בארץ ישראל הוא, בית שאן פתחו" (תלמוד בבלי, עירובין י"ט ע"א).
 
לאחר הכיבוש הערבי, במחצית הראשונה של המאה השביעית, הפסידה בית שאן את בכורתה לטבריה, ובשנת 749 החריב את העיר כליל רעש אדמה אדיר. בית שאן הפכה ליישוב כפרי, ובתקופה הצלבנית הוקמה בה, ממזרח לאמפיתאטרון החרב, מצודה שניצלה לא מעט מאבני הבניין שלו.
 
גאולוגיה
 
בית שאן נמצאת בנקודת המפגש של בקעת הירדן עם עמק חרוד, בלב השבר הסורי-אפריקני. האקלים בה חם, אך בבקעה נובעים מעיינות שופעים. האזור פעיל מבחינה סיסמית, ובמהלך ההיסטוריה היו באזור כמה וכמה רעשי אדמה.
 
נחל חרוד מתחתר בסלעי הבזלת בתחום הגן הלאומי. המעיינות הרבים שזרמו כאן בעבר הותירו אחריהם בגדות הנחלים משקעים של גושי טרוורטין.
 
הידרולוגיה
 
נחל חרוד מנקז את עמקי הצפון מקו פרשת המים הארצית מזרחה. הנחל מתחיל את דרכו למרגלות גבעת המורה באזור עפולה. הוא חוצה את עמק חרוד לכל אורכו, עובר בתחום הגן הלאומי בית שאן וממשיך לירדן. אורכו כ-32 ק"מ, ואגן הניקוז שלו משתרע על פני כ-195 קמ"ר.
 
בדרכו אל הירדן חוצה נחל חרוד את שלוש המדרגות של בקעת בית שאן: המדרגה העליונה, שעליה בנויה העיר בית שאן, צונחת במתלול בן 40 מ' אל המדרגה התיכונה, היא כיכר הירדן (עו'ר). מדרגה זו בנויה מסלעי חוואר הלשון, והיא התשתית של בקעת הירדן, ובתוכה חתר הנהר מדרגה שלישית – גאון הירדן (זו'ר) – הנמוכה מהכיכר בכמה עשרות מטרים.
 
נחל חרוד עובר בגן לאומי בית שאן בקטע שבין ה"גשר " ממערב, וממזרח ליד כביש 90, בכניסה לקניון הבזלת.
 
בנחל חרוד יש שטפונות חזקים בחורף, ובקיץ הוא זורם בזכות מים שמקורם בנקז שדות ובקולחים. בעבר זרמו בנחל שפכים גולמיים מהעיר בית שאן ומרפתות הקיבוצים, אך נוהג זה פסק.
 
הצומח
 
בנחל חרוד, בקטע שבתחום הגן הלאומי, נמצאו צמחים הקשורים למים, כגון קנה מצוי ועב-קנה שכיח. בנחל זורמים מים כל השנה, אך בדרכם הם קולטים מלחים המשפיעים על מיני הצמחים. בגדות הנחל שולטים צמחים עמידים למליחות, כגון פרנקניה שעירה, מלוח קיפח, אשל הירדן והגה קוצני. בנחל נמצא גם בלוטנית הדורים, מטפס מטיפוס תפוצה סודני נדיר בישראל.
 
במדרונות שמחוץ לתחום השפעת המים צומחים עצי שיזף, וביניהם מינים חד-שנתיים רבים. בגדות הנחל צומחים גם צמחים שניטעו בידי אדם, ובהם ברוש מצוי, סיסם הודי, קזוארינה ואורן ירושלים.
 
בנחל נעשית פעילות נגד צמחים פולשים, בעיקר נגד הפרקינסוניה השיכנית והשיטה הכחלחלה.
 
החי
 
במדרונות הפתוחים חיים מכרסמים, ובהם עכבר מצוי, קוצן מצוי, מריון מצוי, חולדה מצויה וחדף קטן. כן נפוצים הזוחלים צב מצוי, חרדון מצוי, נחושית עינונית ומניפנית מצויה. במי נחל חרוד חיים צבי ביצה. לתחום הגן הלאומי מזדמנים גם יונקים גדולים יותר, כגון שועל מצוי, חתול ביצות, תן זהוב, נמייה, ואפילו הלוטרה הנדירה. בתחום הגן הלאומי נפוצים העופות שלדג לבן חזה, חנקן גדול, שרקרק מצוי, בולבול, שחרור ומינים נוספים.
 
בשנת 2003 החלה רשות הטבע והגנים להציב בגן תיבות לעטלפי חרקים. התיבות אוכלסו בעטלפים, כנראה מהמין עטלפון לבן-שוליים. אוכלוסיות עטלפי החרקים בישראל הצטמצמו מאוד בגלל פגיעה בבתי הגידול שלהם, והצבת תיבות נועדה לאושש במידת מה את האוכלוסייה הזאת.

 

 כיצד להגיע:
הגן הלאומי נמצא בתוך העיר בית שאן, בכניסות לעיר שלטי הכוונה אל האתר
קו 412 מירושלים לעפולה לפרטים מודיעין אגד

 

 

משך הסיור : שעתיים עד ארבע שעות

עונה מומלצת :
אביב, חורף, סתיו
לא לוותר : תצפית על העיר הרומית ממרומי התל המקראי

 

מה יש עוד ? מזנון, חנות מזכרות, הדרכות בתיאום מראש, נגישות חלקית למוגבלים כולל רכב עזר

שעות פתיחה
* הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
 
שעון קיץ: 8:00-17:00
בימים א'-ה' ושבת
יולי אוגוסט: 8:00-19:00
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
דמי כניסה :
מבוגר 40 ₪, ילד 24 ₪
אזרח ותיק - 20 ₪
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר 36 ₪, ילד 22 ₪.
 
חוויה לילית קסומה - חיזיון "לילות שאן" החל מ-10 במרץ ועד סוף אוקטובר 2014 בימים ב',ג',ד',ה' מרדת החשיכה כל מחצית השעה. מותנה בתנאי מזג האוויר ובתאום מראש.
בימים נוספים במהלך השבוע ניתן להזמין סיור בתיאום מראש לקבוצות.
 
דמי כניסה ללילות שאן: (כולל סיור באתר)
מבוגר: 55 ₪
ילד: 45 ₪
מנוי/אזרח ותיק: 28 ₪
סטודנט/חייל בסדיר: 45 ₪
טלפון : 04-6587189
3639* לילות שאן - יש להתקשר בין השעות 8:00 - 16:00

מייל \פקס :
04-6581899
 
כניסת כלבים: 
 הכניסה לכלבים אסורה
 
נגישות נכים:
מבקר מוגבל שיגש למשרדי האתר, יוכל לקבל רכב מיוחד, ללא תוספת מחיר, ולנוע באמצעותו בכל רחבי האתר - בשעות היום בלבד.

 

נגישות נכים למופע הלילי
כדאי וניתן לסייר חלקית, האווירה באתר בלילה מאוד מיוחדת ואף מרגשת. אנו שמחים לבשר שנושא הנגישות לנכים בגן לאומי בית שאן שודרג בהשקעה כספית גדולה ומעתה יתאפשר למוגבלים לערוך סיור בחלקים נרחבים באתר בנגישות נוחה ויעילה
ניתן לראות עם כסא גלגלים את הסרט על תקופות בית שאן בהקרנת ענק על גב התיאטרון, אורך סרט המבוא כעשר דקות ומאוד מרשים.
מהטריבונה ניתן להגיע בעזרת הכיסא עד לבית המרחץ המערבי ולראות חלק נכבד מבית המרחץ, המרחק כ-150 מ'. לצאת מבית המרחץ באותה דרך שבה נכנסים ולרדת לרחוב הקרדו. ניתן ללכת עד סופו ולחזור חזרה לנקודה האחרונה לתיאטרון שבו מתרחשת החוויה האחרונה במופע הלילי. (100 מ')
מהתיאטרון עולים חזרה כ- 200 מ' למבואת הכניסה.
יש לציין שחלק מהשביל המוביל לא חלק אלא סלול במצעים מחצץ מהודק.

מצורפת דפדפת האתר


גן לאומי בית שאן - צילם רוני קציר
גן לאומי בית שאן - צילם זאב מרגלית, רשות הטבע והגנים
 

מבזקים מהשטח

גמר חתימה טובה

בערב יום כיפור שמורות הטבע והגנים הלאומיים יהיו פתוחים עד השעה 13:00, ביום כיפור כל האתרים יהיו ...

גמר חתימה טובה