גן לאומי קיסריה

עיר הנמל האדירה שבנה המלך הורדוס 


"הוא בחר לו על שפת הים עיר אובדת, ושמה מגדל סטרטון. כי הייתה יפת נוף וראויה להתכבד". כך מתאר יוסף בן מתתיהו בספרו "תולדות מלחמת היהודים" את קיסריה, העיר המפוארת שבנה הורדוס

 
• התאטרון הרומי
• ארמון השונית
• מיצג "חוויית קיסריה"
• גן ממצאים ארכאולוגיים

מתחם ההיפודרום
• היפודרום, פרסקאות משוחזרים ומבנה שירותים עתיק
• בית מרחץ
• טיילת הים

מתחם העיר העתיקה והנמל
• השער הצלבני
• מיצגי "מסע בזמן"
• הנמל והעיר העתיקה
• נימפאון

פעילויות לקהל הרחב
• סיורי עששיות בלילות
• סיורים מודרכים על ידי מתנדבי "גן-קהילה"
 
פירוט מוקדי העניין המרכזיים
• התאטרון הרומי – מבנה התאטרון ניצב בקצה הדרומי של הגן הלאומי, והוא מבנה מרשים ובעל עוצמה. לכאן הגיעו שועי העם ופשוטי העם ליהנות ממופעי דרמה וקומדיה. צורת התאטרון הושפעה מהדגם הקלאסי של תאטראות רומיים: חצי עיגול (גורן), שבו נבנו גושי מושבים (קוויאות) שהופרדו במסדרון (וומיטוריום), ארנה – רחבה למרגלות המושבים, ששימשה לעתים למופעים, ואזור הבמה (אורקסטרה), שבקיסריה היה בו גם גב במה גבוה ומרשים שחרב (סקנה פרונס), וגם חדרים תת-קרקעיים – תאי הלבשה לשחקנים.

הביטוי המוכר "לחם ושעשועים" מקורו במסורת שייסד אוגוסטוס קיסר, שעל שמו נקראה העיר קיסריה. בהיותה עיר נמל שאירחה ימאים ויורדי ים, נדרשו קברניטי קיסריה להעסיק את האורחים, לספק להם מקומות בילוי ולשעשע אותם כדי לעודד אותם לשוב אליה ולהעשיר את קופתה. התאטרון היה אחד האמצעים לכך, והוא משמש בתפקידו זה גם היום – בימת מופעים לגדולי האמנים בארץ.

את התאטרון הקים הקיסר אספסיאנוס, בטכנולוגיה רומית המבוססת על קמרונות. בשלב מאוחר יותר הוסיף הורדוס עוד כמה גושי מושבים והגדיל אותו. היום אפשר לראות במקום כמה מהמושבים המקוריים וכן עיטורי שיש מהמאה השנייה לסה"נ. התאטרון חרב במאה השלישית. מגב הבמה לא נותר דבר. ליד גן הפריטים מוצבת מפה המציגה את המקומות שמהם ייבאו את חומרי הגלם לבניית התאטרון.
 
• ארמון השונית – כשיוצאים מהתאטרון לכיוון הטיילת חולפים בחצר רחבה שבחלקה המערבי עמודים הפונים אל הים. חצר זו הייתה החצר הפנימית של אגף האירוח בארמון הורדוס המפואר. בארמון זה היו שתי קומות אירוח ומגורים. חלק נוסף של הארמון נבנה למרגלותיה המערביים של החצר, על גבי שונית ימית – מעין חצי אי שבלט לים. כשעומדים בקצה החצר ומביטים מערבה, אפשר לראות כמה משרידי הארמון, חלקם שקועים בים, ואפשר לדמיין את הפאר וההדר של המקום. אף על פי שהורדוס מעולם לא היה בקיסריה, יש חוקרים שמשייכים לו את הארמון, ומשערים שהיה עוד אחד מהמבנים המסעירים שלו. אחרים טוענים שייתכן שהארמון לא נבנה בימיו של הורדוס, שכן הוא סמוך מדיי למבני הציבור הגדולים בעיר (התיאטרון וההיפודרום), והורדוס, שהיה חשדן מטבעו, לא היה בונה  ארמון פרטי בסמיכות שכזאת למבני ציבור. ייתכן שהנציבים שהגיעו לעיר אחרי תקופת מלכותו של הורדוס, התגוררו בארמון משום שהעדיפו את חיי ההוללות של קיסריה על החיים המשמימים מבחינתם בירושלים. הארמון חרב עם השנים ונותרו ממנו שרידים מועטים. בשונית נותרו שרידיה של ברכת שחייה שנחצבה בסלע הכורכר שבים, ושכבת טיח הידראולי מספרת שהמים שבברכה היו מתוקים. נראה שהברכה פעלה בתקופות שבהן פעלו אמות המים לעיר. הברכה היא עוד הוכחה לנהנתנותם חסרת השובע של שועי העיר. לצדה של הברכה התגלו גם רצפת פסיפס ומקווה טהרה מהתקופה הרומית המאוחרת.

• מיצג "חוויית קיסריה" – חוויה קולנועית, "מסע בזמן" בהיסטוריה של קיסריה, שדרכו נחשפים המבקרים לתקופות השונות בתולדות העיר ולתרבויות ששלטו בה.
 
• גן פריטים ארכאולוגיים – כשיוצאים מהתאטרון לכיוון הים, חולפים דרך תצוגה מרשימה ביותר של ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו ברחבי הגן ומוצגים לקהל בלוויית הסברים. רוב הפריטים הם אלמנטים אדריכליים, ובהם עמודים וכותרות, קברים, פסלים ועוד. אפשר להתרשם באמצעות הפיתוחים העדינים, הסיתות הקפדני והאמנות על  פארה את העיר.

מתחם ההיפודרום
• היפודרום, פרסקאות משוחזרים ומבנה שירותים עתיק – סמוך לחלקה הדרומי של טיילת הים ובמקביל לקו החוף ניצב מבנה מרשים לא פחות – ההיפודרום. ההיפודרום המקורי נבנה בימי הורדוס ושימש בחגיגות חנוכת העיר, חגיגות מפוארות שהוקדשו לקיסר אוגוסטוס, וכללו, בין היתר, תחרויות אתלטיקה ומוזיקה, התגוששות גלדיאטורים, הצגת חיות פרא, וכמובן, מרוצי סוסים. כיוון שאז נבנה רק האגף המזרחי של ההיפודרום, ישבו הצופים מול הזירה ופניהם מערבה, אל הים, כתפאורה יפה. אורכו של ההיפודרום היה 300 מ' ורוחבו 50 מ'. משטח החול התאים למרוצי מרכבות סוסים. במרכז ההיפודרום הייתה מחיצה, וסביב המחיצה נערך המרוץ, והיא גם מנעה התנגשויות בין המרכבות. הרוכבים יצאו מתאי ההזנקה שבחלקו הצפוני של ההיפודרום ורכבו ברביעיות (קוודריגה) או בזוגות (ביגה).
 
בסוף המאה הראשונה לסה"נ או בתחילת המאה השנייה נבנה היפודרום גדול יותר בחלקה המזרחי של העיר, וההיפודרום הזה הפך לאמפיתאטרון ושינה את ייעודו לאתר למלחמות גלדיאטורים. בעלי החיים אוכסנו מתחת לארנה (הזירה). קירות ההיפודרום היו נמוכים, וכדי למנוע פגיעה של בעלי החיים בקהל הגביהו אותם ברשתות. בראשית שנות האלפיים התגלו על קירות ההיפודרום פרסקאות של בעלי חיים. הטיח המקורי היה חשוף לפגעי מזג האוויר וניזוק מרסס המלח ומהחולות, ולכן שוחזרו הציורים על לוחות עץ שהוצבו במקום סמוך.

בשנים האחרונות מקיימת רשות הטבע והגנים אירועי תרבות מגוונים בהיפודרום, בחגים ובחופשות, בעיקר תחרויות סוסים, המחזירות את המראות בהיפודרום אלפיים שנים לאחור.
מבנה שירותים עתיק – כמו בכל עיר שוקקת וסואנת, גם בקיסריה נדרשו שירותים ציבוריים. אחד המבנים שנמצא באזור הביזנטי הוא הלתרינות – השירותים המשותפים. חדר השירותים היה מלבני, ובהיקפו ניצבו מושבים (שלא שרדו). המושבים נבנו מעל תעלה שזרמו בה מים ושטפו את הצרכים אל הים. השיתוף בין האנשים, גם ברגעים הפרטיים ביותר, היה מקובל בתקופה ההיא. גברים ונשים חלקו את חדר השירותים, גם בזכות העובדה שהכול עטו גלימות לגופם, וכל מה שנדרש ממי שנצרך לנקביו היה להרים קלות את גלימתו.

• בית מרחץ – בית המרחץ נמצא בלב העיר הביזנטית העתיקה של קיסריה. זהו בית מרחץ פרטי מפואר, שהיה שייך, כנראה, למושל העיר. לבתי המרחץ היה מבנה מסורתי, עוד מימי הרומים, שכלל חלל כניסה רחב ששימש להתעמלות ולחילוץ עצמות. בבית המרחץ הזה ניצבה בחלל הזה ברכה לטבילה מרעננת. בבית המרחץ היו כמה חדרים, וטמפרטורת המים בחדרים עלתה בהדרגה ככל שהתקרבו לאזור התנור – היו חדרים קרים, חדרים פושרים וחדרים חמים. בחדרים הפושרים והחמים היו גם אמבטיות. מערכת החימום שנבנתה כאן הייתה משוכללת מאוד לתקופתה, והתבססה על אוויר חם שהופק בתנור עצים וזרם בצינורות חרס מתחת לרצפת בית המרחץ ובתוך הקירות.
 
• טיילת הים – לאורך חוף הים הציורי של קיסריה, על רקע העיר העתיקה והיפה, הוקמה טיילת רחבה העוברת ממערב לעיר הביזנטית העתיקה ולהיפודרום ומחברת את השער הצלבני מצפון עם ארמון השונית מדרום. לאורכה של הטיילת מעקה מגודר המפריד בינה לבין הים.

מתחם העיר העתיקה והנמל
• השער הצלבני – הכניסה הצפונית-מזרחית לקיסריה היא דרך מבנה מונומנטלי משוחזר – השער הצלבני. השער הזה היה חלק ממערכת ביצורים מרשימה עוד יותר שבנה השליט לואי התשיעי. מערכת זו כללה חפיר וחלקלקה, חומה גבוהה ושערים מתוחכמים, שמנעו כניסה ישירה ליעד (בעזרת פניות) וחשפו פולשים פוטנציאלים לפגיעה מתוך העיר. אם עומדים בתוך השער ומביטים למעלה, אפשר לראות במרכז הקשת אבן שצורתה צלב.
 
• מיצגי "מסע בזמן" – "מסע בזמן" הוא ביקור בשלושה מיצגים המנסים להמחיש את ההיסטוריה של קיסריה למבקרים בגן הלאומי:

• "חוויית קיסריה" – חוויה קולנועית המשחזרת את ההיסטוריה של קיסריה, ודרכה נחשפים הצופים לתקופות השונות בתולדות העיר ולתרבויות ששלטו בה.

• "כוכבי קיסריה" – מפגש וירטואלי של המבקרים עם תריסר דמויות היסטוריות בולטות שהטביעו את חותמן בעיר. המבקרים יכולים לפגוש את גיבורי העבר, החל מהורדוס וכלה בברון רוטשילד, דרך רבים וטובים אחרים שפעלו ביניהם, להכיר אותם ולשמוע את סיפוריהם המרגשים והמרתקים. כמו כן, המיצג מציג תצפית תלת-ממדית על העיר, הממחישה את השינויים שעברה קיסריה במהלך ההיסטוריה.
 
• "מגדל הזמן" – במגדל הצלבני מוצג מיצג אנימציה ממוחשבת המציג את נופי העיר הקסומים לאורך ההיסטוריה. בעזרת המיצג אפשר להתרשם ממבצע הבנייה אדיר הממדים של הורדוס בקיסריה, וללמוד כיצד נבנו הנמל העצום ומבנים אחרים שעשו את העיר למה שהייתה.

• הנמל – ראשיתה של קיסריה בנמל המיוחד שבנה בה הורדוס. עד אז התבססו נמלי החוף על מעגנים טבעיים, והורדוס בנה את נמל המזחים הראשון מסוגו בים התיכון. המזחים הושקעו בים על גבי דוברות מעץ, ולצדם נבנו גם מגדלור ושוברי גלים. סחר התבואות נעשה בשיט סמוך לחוף המזרחי של הים התיכון, שהצטיין בזרמי ים נוחים. הספינות שיצאו ממצרים לרומא נזקקו למקום עגינה ומנוחה, למקום להצטיידות ולתיקונים, וגם למקום מוגן בזמן סערה. הרומים בקיסריה סיפקו לספינות האלה שירותי נמל ומיסוי, וכך הגדילו את הכנסותיהם. ההשקעה בבניית הנמל השתלמה והפעילות בו התרחבה. עיר הנמל הייתה למעין חלון לתרבויות רחוקות, שכן דרכה נכנסו ויצאו סחורות מכל אגן הים התיכון. הנמל פעל כמה שנים, אבל חוסר ידע הנדסי גרם לכך שהמזחים התמוטטו, ולמרות הניסיונות לשקמם, הם קרסו עד סוף התקופה הביזנטית והנמל הפסיק לפעול. אזור הנמל שסביבו נבנתה העיר הצלבנית הוא היום מתחם בילויים תוסס. במבנים העתיקים הוקמו בתי קפה ומסעדות, וכן גלריות המציגות אמנות ישראלית. בבמקום מתקיימות פעילויות לכל המשפחה בעיקר בסופי שבוע, בחגים ובחופשות, וכן מתקיימים בו אירועים מיוחדים ופסטיבלים.
 
• הנימפאון – שחזור מזרקת מים מהתקופה הרומית הקדומה.

גן הפסלים ממזרח לאתר
סמוך ליציאה מהשער הצלבני ניצב גן פסלים מיוחד ומעניין. למעשה, זהו רחוב שתושביו הציבו בו פסלים כדי לפארו. רוב הפסלים הם פסלי דמויות, ולפי ההשערה, הגדול שבהם הוא פסלו של הקיסר הדריאנוס.
 
• "סוסים בהיפודרום" – מופע סוסים המתקיים בחול המועד פסח;
• "פסטיבל העת העתיקה" – פעילות לקהל בחול המועד סוכות, פסטיבל תאטרלי הומוריסטי המעלה מיצגים וסיפורים מהעת העתיקה;
• "משחקים אולימפיים" – פעילות לקהל בשבתות (יש להתעדכן בתאריכים כאן באתר)
• סיורי עששיות בלילות – בקיץ מתקיימים בגן הלאומי קיסריה סיורי עששיות ליליים. בסיורים האלה זוכים המטיילים לסייר בעיר בשעות לא שגרתיות ולהציץ אל מסתריה. ההשתתפות בסיורים מותנית בהרשמה מוקדמת.
• סיורים מודרכים על ידי מתנדבי המיזם "גן-קהילה" – סיורים בתאטרון הרומי ובנמל קיסריה. הסיורים מתקיימים בשבתות.
 
• תצפית פנורמית מארמון הורדוס – אם עומדים בארמון השונית ומביטים סביב, אפשר להתרשם מגודלה של העיר, ומהמבנים המונומנטליים שבה, ובהם התאטרון וההיפודרום. ממערב חוף חולי והים. השילוב של מבנים עתיקים עם גוני הכחול של הים יוצר מראה ציורי ייחודי.
 
• תצפית מבמת המקדשים – מעל אזור המסעדות מתנשאת גבעה מלאכותית, שעליה נבנה בימי הורדוס המקדש לכבוד הקיסר אוגוסטוס. אמנם הגבעה אינה גבוהה מאוד (כ-10 מ'), אבל יש ממנה תצפית נהדרת אל כל העיר – מהשרידים הרומיים, דרך השרידים הביזנטיים ועד השרידים הצלבניים. ממזרח לגבעה נראים שרידי היישוב המאוחר – העות'מאני – וממערב עוטפת אותה רצועת חוף ונוגעת בה ברכות.
  
סטטוס – הגן הלאומי עתיקות קיסריה הוכרז בשנת 1968

הסיבות להכרזה – גן לאומי עתיקות קיסריה מציג רצף תרבויות של 2,500 שנות היסטוריה, ולכן הוא אתר בעל חשיבות לאומית ובין-לאומית. האתר משמר ערכי טבע, נוף ומורשת ומטפח אותם גם בעבור הדורות הבאים.

מיקום בארץ – על חוף הים התיכון, סמוך ליישוב קיסריה.
 
• שמירת ערכי טבע, נוף ומורשת בגן הלאומי ובסביבתו.
• שימור ממצאים ארכאולוגיים ושחזורם, תפעול האתר ותחזוקתו (התקנת תאורה, סלילת שבילים, התקנת ספסלים, בניית מתקני שירותים וכו').
• מיצוב הגן הלאומי קיסריה כעיר עתיקה "חיה ותוססת" – המתחמים הארכאולוגיים וההיסטוריים הוכשרו לשימושים מודרניים ומתקיימת בהם פעילות ערכית וחווייתית הקשורה קשר הדוק לים.
• הפקת אירועי תרבות בשבתות, בחגים ובחופשות, ובהם הופעות פולקלור, מופע סוסים בהיפודרום (בפסח), הצגות רחוב על קיסריה בעת העתיקה (בסוכות), אולימפיאדה ספורטיבית ברוח התקופה (בפורים) ועוד.
• תיקון נזקים שגרמו סערות ים לממצאים הארכאולוגיים.
• פיתוח אמצעי המחשה, סיורי הדרכה והצבת שלטי הסברה.
• הכשרת מקומות לביקור הקהל, וכן הכשרת מגרשי חניה.
• הפקת חוברת פקחים צעירים לילדים ונוער.
• הנגשת האתר לנכים.
 
קיסריה נעה כמטוטלת בין תקופות של פריחה ושגשוג לתקופות של הרס וחורבן. שרידיה הם עדות לימים של פאר והדר, וגם לתקופת נסיגה ושקיעה.

ראשיתה של העיר בתקופה הפרסית (במאה ברביעית לפסה"נ), אז נוסדה על חוף הים התיכון תחנת מסחר ובה מבצר הגנה. היישוב הזה היה חלק מרצף היישובים שהקימו אנשי צור וצידון על קו החוף, עד מצרים. שמו של היישוב הקטן היה "סטרטון" (בעברית, מגדל שרשן) – על שמו של מייסדו – מלך צידון.

בתקופה הרומית זיהה הורדוס את הפוטנציאל של המקום, ובשנת 30 לפסה"נ החל לבנות בו עיר נמל. העיר נקראה "קיסריה", לכבודו של הקיסר אוגוסטוס שנתן את שטחיה במתנה להורדוס. ערי נמל הוקמו בימים ההם ליד מפרצים טבעיים, ועשור אחר כך החל הורדוס לבנות בה נמל מלאכותי, מהגדולים במזרח הים התיכון והמשוכלל שבהם. הנמל תרם רבות ליציבותה הכלכלית של העיר.

לשיא פריחתה הגיעה קיסריה בתקופה הרומית-ביזנטית, ושרידי העיר מהתקופה הזאת מעידים על עיר משגשגת, עיר שהיו בה מערכת לאספקת מים זורמים, רחובות מתוכננים, מבני תרבות ומבני קהילה עירוניים (ממקדשים ועד תאטראות) ועוד. בתקופה הרומית הייתה קיסריה לבירת הפרוביניקה "יהודה" ומקום מושבם של הנציבים, אבל גם מקום מושבה של קהילה יהודית גדולה. בתקופה הביזנטית היא הייתה למטרופולין גדול, וזכתה למעמד חשוב בזכות קהילת הנוצרים שחיה בה.

בתקופה הרומית והביזנטית הייתה קיסריה עיר נמל מרכזית וצומת דרכים חשוב. ספינות סוחר עגנו בה להתארגנות, למנוחה ולתיקונים, הנמל שקק חיים, והעיר תססה בזכותו. הנמל היה מקור הכנסה עיקרי לקופת העיר, ומשהפסיק הנמל לפעול חדלה גם העיר קיסריה להיות מה שהייתה ועברה שינוי מהותי.

בתקופה המוסלמית הקדומה כבש את העיר החליף עומר (בשנת 640 לסה"נ) וממשיכיו שלטו בה כ-500 שנה. בתקופה זו ירדה העיר מגדולתה. בשנת 1101 כבשו הצלבנים את העיר. העיר הצלבנית הייתה קטנה מאוד ביחס לממדי העיר בתקופות קודמות, ועל חורבות הנמל הישן בנו הצלבנים נמל קטן יותר שהתאים לעיר שהקימו. ואולם, בשנת 1291 חרבה גם קיסריה הצלבנית בידי הסולטן הממלוכי אל-מליכ אל-אשרף, במהלך מכוון המכונה "אדמה חרוכה" – הממלוכים חששו משובם של הצלבנים, ולכן החריבו בשיטתיות את ערי החוף והנמל, וקיסריה אבדה תחת הריסותיה. בתקופה העות'מאנית היה המקום שומם, ורק בסוף המאה ה-19 קם במקום יישוב קטן של מוסלמים מבוסניה, ששרד עד 1948.
 
על סיפורה של העיר ועברה המפואר מעידים הממצאים המרשימים ששרדו בה. הממצאים הארכאולוגים, רבים מהם יוצאי דופן בגודלם, הם הבסיס לייחודו של הגן הלאומי קיסריה ולחשיבותו להבנת התקופה.

בשטח הגן פזורים ממצאים מכמה וכמה תקופות, עדויות למה שהתרחש במקום. הממצאים הקדומים ביותר משויכים לתקופה ההרודיאנית, דהיינו לראשיתה של העיר בימי שלטונו של המלך הורדוס. התאטרון, הארמון וההיפודרום הם המבנים הגדולים והבולטים ביותר בשטח מתקופה זו, ואליהם מצטרפים עוד מבנים מהעיר ההרודיאנית, ובהם מבנה השירותים העתיק, בית המרחץ ועוד. מהתקופה הביזנטית נותרו בעיר וילה מפוארת, רצפות פסיפס יפות ושרידי כנסייה. מהתקופה הצלבנית נמצאים החפיר שמסביב לעיר, הפוטרנה (פתח מילוט), החומה הבצורה, השערים והמגדלים שעל קו המים. בתוך שטח העיר הצלבנית נותרו גם שרידי הכפר המוסלמי הבוסני.

אבל לא רק בשטח הגן המוכר אפשר להתרשם משרידיה של קיסריה, שכן העיר העתיקה הייתה גדולה והתפרסה על שטח גדול יותר מתחום הגן הלאומי. בחוף האקוודוקט, למשל, אפשר להתמוגג מאמות המים שהובילו מי מעיינות אל העיר הרומית. אמות המים נבנו בעזרת ידע הנדסי מתקדם וטכנולוגיות מרשימות לאותה התקופה. פסיפס הציפורים, הנמצא מצפון לגן הלאומי (סמוך לכביש הגישה לאקוודוקט), הוא אתר מיוחד מהתקופה הביזנטית. ברצפת פסיפס נראים בבירור מיני ציפורים רבים. מחוץ לגן, בלב שטחי הבור, נמצאו שרידיו של ההיפודרום המזרחי, וקרוב יותר לעיר נמצא רחוב נוסף ובו פסלי ענק.

החפירות שנערכו במקום היו רחבות היקף, ומלבד חפירות ביבשה, נערכו גם חפירות תת-ימיות באזור הנמל ששקע. כך הפך הנמל למוקד עניין בין-לאומי למתעניינים בבניית נמלים בתקופה הרומית ובחקר ספינות טרופות ומטעניהן.

מלבד חפירות נעשתה בגן הלאומי עבודת שימור מאומצת ומקצועית שאפשרה את פתיחת הגן לקהל ואת הצגת הממצאים למבקרים מהארץ ומהעולם.
 

כיצד מגיעים:
סמוך לכביש החוף, ליד היישובים קיסריה, שדות ים וממערב לאור עקיבא.
הגעה מכביש החוף דרך המחלף שליד תחנת הכח "אורות רבין" ומהכביש הישן כנ"ל או דרך אור עקיבא.

 

משך הסיור : שעה - שלוש שעות

עונה מומלצת :
כל השנה

לא לוותר :
לצפות בים ממרומי התיאטרון הרומי, ללכת עם שקיעה בטיילת
 
מה יש עוד ? מרכז הדרכה, מסעדות, גאלריות, חוף רחצה וצלילה
 
שעות פתיחה:
* הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
מאי - אוגוסט בימים א'-ה' ושבת 08:00-18:00
בימי שישי וערבי חג האתר נסגר בשעה 16:00
ספטמבר - אוקטובר  בימים א'-ה' ושבת 08:00-17:00
בימי שישי וערבי חג האתר נסגר בשעה 16:00
נובמבר - אפריל בימים א'-ה' ושבת 08:00-16:00
בימי שישי וערבי חג האתר נסגר בשעה 15:00
 
 
דרכי התקשרות:
 
טלפון : 04-6267080

מייל\פקס :
04-6262056
 
 
דמי כניסה: 
יחיד: מבוגר 40 ₪ , ילד 24 ₪ .
אזרח ותיק: 20 ₪
סטודנט: 34 ₪
קבוצה(מעל 30 איש): מבוגר 36 ₪ , ילד 22 ₪ .
 
>>> הגן הלאומי קיסריה והמייצגים האורקוליים בכרטיס אחד!

 


כניסת כלבים : אסורה

 
 נגישות מוגבלי תנועה:
הביקור בתיאטרון, ארמון השונית השקוע בים, גן הפריטים הארכיאולוגיים, הטיילת של ההיפודרום, כולל ביקור בעיר הצלבנית העתיקה, הוכשר כולו לביקורי נכים בכסאות גלגלים
בשל גודלו העצום של האתר יגיע בקרוב למקום רכב נכים מיוחד והמבקר המוגבל יוכל לקבלו, ללא תוספת מחיר
 

מצורפת דפדפת האתר להורדה


גן לאומי קיסריה
היפודרום קיסריה
מטיילים בקיסריה - צילמה סיגלית כהן
מטיילים בקיסריה
קיסריה-צילמה סיגלית כהן
קיסריה-צילמה סיגלית כהן
גן לאומי קיסריה

חדשות מהשטח

מבצע אכיפה בחופים - עושים סוף לנהיגה בחוף

במבצע אכיפה משולב של רשות הטבע והגנים, שיטור ימי מתנ"א ומתנדבי "אור ירוק" בחופי הים בשבת ניתנו ...

מבצע אכיפה בחופים - עושים סוף לנהיגה בחוף