שמורת טבע חוף דור הבונים

​​​

רצועת חוף ציורית ויפה, רצועת החוף המפורצת ביותר בארץ. במקום שזורים יחד נופי פרא בראשיתיים וערכי טבע מיוחדים, ויש בה מסלולי הליכה וחניון יום ולילה. בסמוך לשמורה זו נמצאים השמורה הימית, שמורת הטבע ים דור הבונים, והגן הלאומי תל דור.

מוקדי העניין המרכזיים

·       חוף חולי קסום ומפרץ סלעי לשהות יום ולילה (חניון יום ולילה בחוף המרכזי, ובו שירותים, מקלחות חוף, שולחנות פיקניק וסככות צל, כלי קיבול להבערת מדורות, מזנון, מרכז הסברה על היונקים הימיים ועל הסביבה החופית; מתחם החוף הצפוני)
·       מסלולי הליכה על רכס הכורכר לאורך מפרצי הסלע בים וטבלאות הגידוד
·        הגן הלאומי תל דור – שרידי עיר עתיקה ונמל עתיק
 

פירוט מוקדי העניין

  •  חניון יום ולילה – המתחם נמצא בחוף המרכזי, והוא מציע למבקרים שלל אפשרויות בילוי בטבע. בחניון מרכז הסברה על היונקים הימיים ועל הסביבה החופית, מזנון,  סככות צל, שולחנות פיקניק, כלי קיבול להבערת מדורות, וכמובן, שירותים ומקלחות חוף.  
  • מסלול הליכה – מסלול טיול מעגלי חולף ברצועת החוף הסלעי המפורצת ביותר בארץ. השביל מסומן באדום, והמסלול מתחיל בחניה הדרומית ופונה דרומה, לאורכם של המפרצים. בהמשך, באזור "גבעת הפריחה", מתפצל המסלול לשניים. המסלול עובר ליד כמה מהאטרקציות הייחודיות למקום: "המערה הכחולה" – מערה שנוצרה לאורך שנים רבות בעקבות תהליכי כרסום, המסה והתמוטטות. המערה קיבלה את שמה בזכות גווניה הכחולים, ויופייה מושך מבקרים רבים. "מפרץ הצדפים" הוא מפרצון המרופד בשכבה עבה של צדפים שמצאו דרכם אל החוף, ו"הספינה הטבועה" –  שרידי ספינה שהובילה מלט ועלתה על שרטון סמוך לחוף. עדות לפעולת האדם נמצא בשרשרת בארות עתיקות שנחצבו כאן כדי להגיע אל מפלס מי התהום, הסמוך למדיי לפני השטח. הבארות  סיפקו לתושבים מי שתייה ושימשו גם להשקיה – לצדן אפשר לראות שרידים של שקתות אבן להשקיית בעלי חיים. גם שרידי תעלות וברכות שנותרו מתעשיית דגי ים למאכל, מלווים את המסלול, וכן מחצבת כורכר עתיקה וגדולה ו"מערת קליאופטרה" – ברכה שחצב האדם, אך עברה תהליך בלייה טבעי בעזרת גלי הים. המים מגיעים לברכה זו במעבר תת-קרקעי מתחת לסלע. על פי האגדה קלאופטרה התפעלה מיופייה הקסום של הברכה, ואף טבלה בה, ובעשותה כך, העניקה לה את שמה. ממזרח לרכס הכורכר נמצאת "המרזבה" – עמק שטוח שצורתו מזכירה מרזב, והוא  מנקז אליו מי גשמים ונחלים. בשל התנאים הטופוגרפיים והגאולוגיים של השטח שטחי המרזבה מוצפים לעתים בחורף, ובסוף החורף אפשר ליהנות כאן מפריחת צבעוני ההרים, הבולט בנוף באדום לוהט.  
  • הגן הלאומי תל דור – בתל דור נמצאים שרידיה של העיר דור, עיר נמל עתיקה שהוקמה במקום בשל המפרצים הטבעיים שעל קו החוף. התל מתרומם מעל קו הים, אפשר לצפות ממנו תצפיות מרהיבות, והוא טומן בחובו ממצאים מרגשים ומרתקים. עיר הנמל דור נוסדה בתקופה הכנענית (לפני כ-3,500 שנה). הספינות עגנו במפרצים הטבעיים למנוחה  או מצאו בהם מחסה מפני סערה, וכך נולד הצורך ביישוב שיספק לעוגנים כאן גם שירותים נוספים. דור גדלה והייתה לעיר גדולה ומבוצרת, ויעידו על כך מבני הציבור, בתי המגורים הפרטיים, וכמובן, החומות הגדולות, ששרידים מהן נותרו בחלקו המערבי של התל. העיר ידעה ימים של שגשוג ותהילה, וגם תקופות של חורבן ודלות, והיא ניטשה רק בתקופה הביזנטית. שרידי התקופות השונות נתגלו בחפירות שנעשו בתל בעשורים האחרונים, ובהן נמצאו פריטים מעניינים וייחודיים. למשל, נמצאו כאן כלים ממצרים, שמקורם בספינות המצריות שעגנו במקום, וגם רצפות פסיפס, עוגנים מכמה תקופות ועוד. הממצאים מוצגים ב"מוזאון המזגגה" בקיבוץ נחשולים הסמוך. המוזאון מספר את סיפורה המרתק של העיר דור.  

כללי התנהגות באתר ובחניון לילה

המבקרים מתבקשים להישמע לכללים הבאים:

  • שהיית לילה מותרת בתחום חניון הלילה בלבד
  • חל איסור מוחלט על הכנסת גנרטורים / מערכות שמע מכל סוג שהוא לשטח האתר
  • אסורה הפעלת מערכות הגברה / קריוקי ומוזיקה בשטח האתר
  • הדלקת אש בחצאי חביות ובתחום חניון הלילה בלבד
  • הצדפים הנם ערך טבע מוגן, אין לאסוף ולהוציאם משטח האתר
  • הכניסה לחוף ולשמורה ברכב אסורה
  • דייג תת ימי וברשתות מהחוף אסור בשטח השמורה הימית
  • פנו את הפסולת שצברתם לפחי האשפה הפזורים באתר

     

תצפיות נוף

  • תצפית ראש רכס הכורכר מאפשרת תצפית רחבה על רצועת החוף הסלעי והמפורץ, ומבט צפונה ומזרחה גם אל רכס הכרמל.
  • תצפית גבעת הצבעונים יפה במיוחד בסוף החורף, וממנה אפשר להשקיף אל הים ואף אל הספינה הטבועה.
  • תצפית תל דור מאפשרת תצפית מעל לעתיקות העיר דור, ובעיקר אל שרידי הנמל העתיק שלמרגלות התל. השרידים יפהפיים ומרשימים, וכדאי להקדיש להם זמן מה. מדרום לתל נחה הלגונה היפה של חוף נחשולים ומצפון משתרע קו החוף המרהיב.

תעודת זהות שמורת הטבע חוף דור-הבונים 

סטטוס

השמורה הוכרזה בשנת 1980.
 

הסיבה להכרזה

שמירה על המערכת האקולוגית הייחודית לחופי הים התיכון של ישראל. בשמורה זאת בתי גידול מגוונים: רכס הכורכר, החוף החולי, החוף הסלעי, מלחת החוף, קו המגע בין הים ליבשה, שוניות הצינורניים, טבלאות הגידוד והים הרדוד, כל אלו שופעים חי וצומח. יחודיים ששימורם חיוני למערכת האקולוגית. 

מ

יקום

שמורת חוף דור-הבונים נמצאת במישור החוף, בין אזור השרון לחוף הכרמל .
 

תעודת זהות שמורת הטבע ים דור-הבונים

סטטוס

 השמורה הוכרזה בשנת 2000.

הסיבות להכרזה

  • שימור בתי הגידול החוליים והסלעיים של מדף היבשת, מתחום טבלאות הגידוד במזרח ועד עומק של 30 מטרים במערב. 
  • שמירה על המגוון הביולוגי, על בעלי החיים ועל האצות המצויים בשטח השמורה.
  • השמורה היא מרכז רבייה והפצה של בעלי חיים ימיים לבתי גידול סמוכים, ובכך היא מאפשרת קיום מדגה.
  • שמירה על אזור טבעי למטרות בילוי ונופש
  • הגברת המודעות הסביבתית על ידי חינוך והסברה  

מיקום

שמורת טבע ים דור הבונים נמצאת במישור החוף, בין אזור השרון לחוף הכרמל, ממערב לשמורת הטבע חוף דור-הבונים – שהיא גבולה המזרחי. השמורה הימית משתרעת מהגן הלאומי תל דור בדרום ועד שפך נחל מערות בצפון, וגבולה המערבי הוא במרחק שני קילומטרים מקו החוף.
 

תעודת זהון גן הלאומי תל דור

סטטוס 

גן לאומי מוכרז

הסיבה להכרזה

תל ארכאולוגי וחוף ים סלעי ייחודי, ובו מפרצים חוליים וטבלאות גידוד והן שוניות צינורניים (ורמטידים).

מיקום בארץ

הגן הלאומי דור נמצא במישור החוף, ממערב לקיבוץ נחשולים.
 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • הסדרת מתחם נופש לרווחת המטיילים. במתחם הוסדר חניון יום ולילה, ובו שירותים, מלתחות, סככות צל ועוד, ואכיפת האיסורים להקים רעש ולהאיר את המקום מעבר למותר כדי שלא להפריע לבעלי החיים.
  • הקפדה על הבערת אש במקומות מוסדרים ובכלי הקיבול הייעודיים בלבד, ועל סילוק שאריות הפחם בגמר השימוש.
  • הקמה של מרכז הסברה על יונקים ימיים ועל הסביבה החופית ותפעולו.
  • אחזקה שוטפת של מסלולי הטיול בשטח השמורה, חסימת שבילים והסדרת שבילי אופניים.
  • פיקוח בתחומי השמורה החופית, השמורה הימית והגן הלאומי, לרבות אכיפת החוק האוסר נסיעה ברכב בחופי הים.
  • ניטור מינים פולשים טיפול בהם ומיגורם. מינים כמו טיונית החולות (הטרוטקה), צדפה בוצית מגוונת ועוד.
  • ניטור החי והצומח ושמירה על בית הגידול הייחודי בטבלאות הגידוד.
  • תיאום ותגובה במקרים של זיהומי ים מקומיים ואזוריים.
  • עריכת מחקרים על הסביבה החופית בתחום השמורה (בשיתוף מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר, כמו אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר ימים ואגמים, אוניברסיטת בר אילן ועוד)
  • קיום אירועי הסברה ושיתופי פעולה בין ארגונים סביבתיים להעלאת המודעות לשמירה על הסביבה הימית והחופית. 

החי

מפגש של ים ויבשה הוא כר נרחב לעושר של בעלי חיים. בחוף דור-הבונים מתקיים עולם עשיר במיוחד, משום שבאזור חיים בעלי חיים ימיים ובעלי חיים יבשתיים, ויש בו בתי גידול ייחודיים לצמחים המושכים אליהם בעלי חיים ייחודיים. בעלי החיים האלה פיתחו התאמות פיזיולוגיות ייחודיות המאפשרות להם להתקיים בתנאים המשתנים שינוי קיצוני: מרטיבות ליובש, מעמידה מול מפץ גלים בזמן סערה, לרגיעה בשעות הבוקר. הצורך לשרוד סייע לבעלי החיים האלה לפתח התאמות שבעזרתן נקבע באיזה מרחק מקו המגע שבין הים ליבשה יימצא בית הגידול שלהם. כך נוצר "חיגור" – מעין מערך חגורות של בתי גידול, זו אחר זו, שבכל אחת חיים מינים אופייניים, ובהם גם משפחות בעלי חיים מוכרות.
 

בשמורה הימית

חיים בעלי חיים האופייניים לים התיכון, לצד כמה מינים ייחודיים. כך, למשל, נמצא כאן דגים פלאגיים, יונקים ימיים וצבי ים. בים הרדוד, באזורי השטיפה של הגלים ובטבלאות הגידוד, קיים עושר גדול של יצורים חיים, ובהם רכיכות, שלל סרטנים (כמו בלוט ים), מלפפוני ים, ספוגים, כוכבי ים, ספוגי ים, וכן חלזונות, ובהם חופית, קווצי עור, נבוביים, אלמוגים, ובהם שושנת ים אדומה, דונגית, וכן דגי שונית, כמו קרנונים, טווסונים, ואפילו אזור התקבצות והפריה של דקרים (לוקוסים). גם התולעונים ("צינורניים") חיים באותו בית גידול, ועל פי שמם אפשר להבין שמדובר במעין תולעת מאורכת. ייחודם הוא שהם בונים את בתיהם כצינורות גיריים סביב גופם המוארך, וחיים על טבלאות הגידוד – משטחי הסלע הנמצאים בים לרגלי הכורכר. בית הגידול מוצף ונחשף חליפות, ולתולעונים תפקיד חשוב בעיצובו.
 

החוף החולי

 דל במיני בעלי חיים בהשוואה לחוף הסלעי, וחיים בו סרטני חולות, יונקים ימיים, מגוון רחב של חסרי חוליות, וגם צבי ים, העולים לחוף כדי להטיל את ביציהם, ומיני צדפים (רכיכות). במפרץ הצדפים אפשר לראות את הצדף השכיח נעמית (גליצמריס), מין שחי בטין המכסה את קרקעית הים. על פי מחקרים, צדפים אלו חיו כאן לפני אלפי שנים, נשמרו קבורים בקרקעית הים (בית גידולם הטבעי), ובעת האחרונה נחשפו על ידי זרמי הים ונפלטו אל החוף.
 

ביבשה

חיים מיני זוחלים, וכמובן, יונקים, אם כי ממינים מועטים, כמו מריון מצוי, גרביל החוף, חתולי חולות, שועלים וארנבות, ואפילו עטלפים, קיפודים וצבאים.
 

באוויר

 מעל מעופפים מגוון עופות, שאוכלוסייתם משתנה עם עונות השנה. עופות מים מככבים כאן, ומינים כמו חרמשון גדול, חופמי חוף ושלצדף, לצד אנפות וברווזים, נמצאים כאן בשפע. גם ציפורי שיר, כמו דוחל שחור גחון, תפוחית וירקון חיות כאן, לצד עופות דורסים (בזים ועוד).
 

הצומח

הצומח בשמורת הטבע חוף דור-הבונים ובגן לאומי חוף דור נוצר ממפגש של מינים שהגיעו משלושה בתי גידול: בית גידול ים-תיכוני חופי, בית גידול שולי חורש ים-תיכוני ומינים שטיפסו צפונה מהמדבר. השילוב הייחודי יצר כאן עולם של צומח עשיר ומיוחד. השוני בתשתית (בקרקע) הצמיח פסיפס מעניין של חברות צומח, לרבות בשטחי המלחה – שהם מהשטחים הספורים שנותרו במלחות החוף , וגדלים בהם צמחים מיוחדים. כור ההיתוך הזה עודד התפתחות של מינים הייחודיים רק למקום הזה (מינים אנדמיים), ובהם אלמות ארץ-ישראלי, חומעת האווירון, סביון יפו וחבצלת החוף. הצומח כאן עומד בפני אתגרים מורכבים, ולכן חשוב להגן עליו.
גבעות הכורכר מאופיינות בתצורה של בתה חופית נמוכה. הצומח בבתה החופית עמיד לרסס ים מלוח ולרוחות חזקות שנושבות במקום, ולמרות הקשיים הוא עשיר ומלא, ובו צמחייה ים-תיכונית, צמחיית חוף, ואפילו צמחים נדירים האופייניים למלחה. כל אלו יכולים לצמוח כאן משום שהם פיתחו תכונות מיוחדות המאפשרות להם להתקיים בתנאים המיוחדים האלה וסיגלו לעצמם "אורח חיים" המסייע להם להתמודד עם קשיי הקרקע ועם הקרבה לים. לדוגמה, עלי הציפורנית הבשרנית השרועה מכוסים שערות ארוכות ודביקות המגנות עליהם מפני גרגרי החול המתעופפים ברוח ומרסס הים. חבצלת החוף מצפה את עליה בשכבת שערות דקיקה הדוחה מים ורסס, ולמעשה, מונעת צריבות. את מי הגשם המחלחלים בחול, קולט במהירות סביון יפו ואוגר אותם בעלים הבשרניים שלו.
 
כמו בעלי החיים, גם הצמחייה על רכס הכורכר מסתדרת בחגורות על פי המרחק מקו המים ועל פי כושרו של הצמח לעמוד בפני השפעות הים והרוח. צמחים עמידים לרוח ולרסס ים נמצאים בחזית, ובהם קריתמון ימי, עדעד רותמי וערר כרתי. אחריהם נמצאים אגרופירון סמרני, עדעד תכול ולוטוס מכסיף, וגם נר הלילה החופי, לפופית החוף וחבצלת החוף. אגב, בסוף הקיץ ובסתיו מפיצים פרחי החבצלת ניחוח נעים וקל לזיהוי. בחגורה השלישית צומחים מינים הזקוקים לתנאי קיום קשים פחות, ובהם סירה קוצנית, מתנן שעיר וקורנית מקורקפת. אמנם חגורה זו מרוחקת מהים יותר, אך סימני הצריבה של מי הים עדיין ניכרים. מעבר לה אפשר למצוא נוף ים-תיכוני טיפוסי, ובו אלת מסטיק, קורנית מקורקפת וצמרנית סלעים, הנחשבים צמחים רגישים למלחי ים. ביניהם חיים גם גאופיטים (צמחי בצל ופקעת), כמו אחי אירוס מצוי, סחלב פרפרני וצבעוני ההרים. העצים הבודדים הנראים באזור הם, כנראה, שרידי בוסתנים שנטע האדם.
 
באזור הגבעות יש הבדל בצימוח בין המפנה המערבי, החשוף יותר לרסס הים, ובו הצמחים נמוכים ושרועים יותר, לבין המפנה המזרחי, שבו השפעת הרוח והים חלשות יותר, ולכן הצמחים בו גבוהים יותר ובריאים יותר למראה. בגבעת הפריחה כדאי לבקר בחורף ובאביב, אז משתוללים כאן פרחי הבר המוכרים: לוטם, כלנית, רקפת, נורית וצבעוני, לצד מינים נדירים, כמו סחלב הדבורנית.
 
מלבד הקרבה לים יש חשיבות רבה לסוג הקרקע: קרקע חולית או קרקע סלעית. בקרקע החולית, הקרובה ביותר לים, אפשר לפגוש מדחול דוקרני, צמח עמיד לרסס ים וגם לכיסוי בחול. לעומת זאת, בקרקע הסלעית (הכורכר), בחיגור הראשוני, חיים המתנן השעיר והסירה הקוצנית, שכאמור עמידים במידה מוגבלת לרסס הים אך מצליחים להתפתח יפה באזור הכורכרי. הרסס גורם לצמחים להיראות כמו כרים קוצניים ושטוחים – מראה שאינו אופייני להם במקומות שבהם התנאים טובים יותר.
 
בכיסי קרקע שבין סלעי הכורכר מרוכזים צמחים זעירים ומיוחדים, רובם מינים נדירים בסכנת הכחדה, כמו סגינה חופית, סיסן זוני, פרנקניה שעירה וציפורנית זעירה. בנוסף, אפשר למצוא כאן גם טיון בשרני, אצות ממגוון ממינים, מלוח קיפח, אלקנת הצבעים, רותם המדבר, ואפילו סתוונית היורה.
 
הצומח בשמורה הימית שונה לגמרי מהצומח ביבשה. הצומח הימי מבוסס בעיקר על אצות מכמה חטיבות, ובהן: סרגסון, פרשדונית, חסנית, ענפית, אזנית ונפוחית.
 
שולי השמורה מאופיינים באזור מלחה (ניקוז מים מליחים), בית גידול הנהיה נדיר מיום ליום, ובו עצים, כמו דקלים, אשלים ועוד, ועל הקרקע מינים נדירים, ובהם עדעד הביצות (מופיע ב"ספר האדום"), לחך המלחות, אחי גומא משחיר, בלוטה פלישתית ועוד.  
 

גאולוגיה וגאומורפולוגיה

אורכה של רצועת החוף של שמורת דור-הבונים ארבעה קילומטרים וחצי, ויופייה לא יסולא בפז. זהו החוף המפורץ ביותר בחופי ארצנו, והוא תולדה של תהליכים גאולוגיים ארוכי שנים שיצרו יצירת פאר. התהליך הגאולוגי שעיצב את החוף כפי שהוא היום הוא בן מיליוני שנים, והוא טרם נעצר. ראשיתו של התהליך בגרגרי החול שעל החוף. החול הזך הנח כאן עבר מסע של מאות ואלפי קילומטרים לפני שהגיע למקומו. החול נוצר במרכז אפריקה, שם סלעי יסוד קשים עברו (ועוברים) תהליכי בלייה טבעיים ומתפוררים לגרגרי חול חדים. החול המגיע אל הנילוס, מוסע בזרמים האדירים אל הים התיכון, ובדרך מעצבים המים את הגרגרים, משייפים אותם, מחליקים את קצותיהם החדים ויוצרים כדורים זעירים וחלקים. הים וזרמיו דוחפים את החול צפונה ומזרחה, והגלים מסייעים בהבאתם אל קו החוף. מקו החוף נע החול מזרחה בסיוע משטר הרוחות, ולכן גרגרי החול אינם חונים בחוף לטווח ארוך, אלא ממשיכים לנוע וליצור חוליות (דיונות). בשל התערבות האדם בטבע, למשל, בבניית סכר אסואן ואגם נאצר במצרים, ובבניית מרינות ושוברי גלים, הואטה הסעת החולות לחופי ישראל. חול חדש כמעט שאינו מגיע לכאן, ולכן החול שנותר יקר מאוד, ואין לפגוע בו או לכרות ממנו.
 
בשלב הבא בתהליך הגאולוגי נוצרו רכסי הכורכר. ראשיתו של כל רכס בחולית שנערמה ביבשה ואספה אליה חול, אך גם שברי צדפים העשויים גיר. עם השנים הומס  הגיר בסיוע הגשם, חלחל והתגבש בשכבות העמוקות ביותר לשכבה שבה לכד הגיר את החול והפך אותו לאבן חול גירית, הלוא היא הכורכר. החוף הישראלי בנוי מרכסי כורכר אורכיים. מאז הסתיים תהליך בניית רכסי הכורכר החל תהליך הפוך של שחיקת הסלעים האלה בסיוע הרוח וגלי הים, והם שעיצבו את החוף שלפנינו היום. הים ממיס את סלעי הכורכר בתהליך כימי, ואילו הגלים שוחקים אותם בתהליך מכני, ולכך נוסף תהליך ביוגני – פירוק הכורכר על ידי בעלי חיים החיים בסלעי הכורכר. התוצאה המתקבלת היא חוף ובו מפרצונים חוליים, כפים, שוניות, מערות חוף ומזקרות גלים, המעניקים לו את יופיו. השפעת הים ניכרת בכל מקום שבו נוגעים מימיו בכורכר – במפרצונים ובנקיקים שהים פרץ בכוח הגלים, וכן במפרצי חול, בצברי צדפים שנדחקו את החוף ובסלעי חוף מעניינים בהרכבם ובצורתם.
 
כשמסיירים על החוף וחולפים על פני המפרץ החולי מגיעים לגבעת כורכר שמעברה נמצא ריכוז סלעי חוף מוזרים שאינם דומים כלל לסלעי הכורכר המוכרים. אלה הם beach rocks, סלעי חוף המכילים כמות גדולה של שברי צדפים וגרגרי חול שהתלכדו לסלע על ידי חומר גירי (פחמת הסידן).
 
טבלאות הגידוד בנויות מתשתית כורכר, ועל כן תפוצתן מצומצמת. בישראל נמצאות טבלאות הגידוד הגדולות בעולם, ובשמורת חוף דור-הבונים אפשר לראות אותן לכל אורכן. טבלת גידוד היא, למעשה, גבעת כורכר שבלטה מעל פני הים, אך כיפתה נשחקה בתהליך ארוך ואטי. התוצאה היא מעין פלטה שטוחה המכונה "טבלת גידוד". לעתים חלקה המזרחי של טבלת הגידוד מחובר לרכסי הכורכר ולעתים מנותק מהם, מרכזה שטוח ומושפע מן הגאות והשפל, ובחלקה הפונה לים (כרכוב הטבלה) אפשר להבחין, בצפייה מקרוב, במעין מחילות דקיקות ומתפתלות שיצר בעל חיים מעניין – התולעון . התולעונים בונים את בתיהם כצינורות גיריים סביב גופם המוארך, ובכך יש להם תפקיד חשוב בעיצוב צורת הטבלאות האלה. בשנים האחרונות נעשו מחקרים מגוונים לאורך חופי ישראל, אך בשום מחקר לא נמצאו שרידים חיים של התולעונים (המכונים גם ה"צינורן הבונה"). ואם כך, נראה שהמבנה הייחודי הזה על כל מורכבותו נמצא בסכנת הכחדה.
 
בחוף גם כמה ברכות מי ים קטנות ומשטחי מלח שנותרו לאחר התאדות המים. יש כאן שני סוגי ברכות: ברכות טבעיות – שנוצרו בעקבות תהליכי המסה, וברכות מעשה ידי אדם – שנוצרו בעקבות חציבת סלע אבן לבנייה. אפשר להבחין בקלות בהבדל בין שני הסוגים, משום שלברכות החצובות קירות זקופים, ואילו לטבעיות מבנה אמורפי – לא אחיד ולא מוגדר.  

הידרולוגיה

ברצועת החוף דור-הבונים מתקיימת מערכת הידרולוגית המבוססת על שלושה מרכיבים: נחל מהר"ל, שלוליות חורף ומי התהום.
 
נחל מהר"ל הוא נחל אכזב המתחיל בדרום הכרמל, נע מערבה ומנקז את עמק מהר"ל ואת בקעת שיר. הנחל צולח את רכס הכורכר התיכון באוכף רדוד, אבל המפגש עם הים נחסם בחוף חולי ויוצר ביצה, ורק בזמן שטפונות פורצים ממנו המים אל הים. כמה חלקים בנחל זכו להסדרה, ולכן לרוב הנחל אינו עולה על גדותיו, ולמרות החסימה בחוף, זרימות החורף מפלסות להן תוואים משתנים בדרכן לים.
 
שלוליות החורף הקבועות שנוצרו בשמורה נמצאות במרזבות, בעמקים שבין רכסי הכורכר (בעיקר בין הרכס המערבי לרכס התיכון) שבהם כלואים המים. מבין השלוליות בולטות שתיים עיקריות – השלולית הגדולה נמצאת מדרום לנחל מהר"ל, והשלולית הקטנה – מצפון לברכת הדגים (ברכת הקולחין שמדרום למושב הבונים). שלוליות נוספות נוצרות בכל חורף ורובן קטנות. השלוליות הן, למעשה, מי תהום גבוהים, ומספרן, שטחן, עומקן ואורך חייהן תלוי בכמות הגשמים. בעבר ניסו לנקז את מי השלולית הגדולה, וההצלחה הייתה חלקית. חלק מהמים נותרו במקום וקיימו את השלולית. אגב, השלולית מאכלסת מיני עופות מים רבים.
שמורת הבונים יושבת על אקוויפר החוף – על מאגר מי תהום תת-קרקעי הכלוא בשכבת קרקע אטימה מסוג קירטון. בין מי התהום האלה לבין מי הים נמצא שטח מגע המכונה 'הפן הבייני' המונע את המלחת מי התהום המתוקים. אולם בכמה אזורים בקרבת החוף חודרים למי התהום מים מליחים ומעלים את מליחות מי התהום. הסברה העיקרית היא ששאיבות יתר הרחיקו את הפן הבייני מזרחה, אם כי השערה אחרת מדברת על מפגש של מי התהום עם תמלחות עתיקות שהיו כלואות בתת-הקרקע. כך או כך, מי אקוויפר החוף המערבי הומלחו בשנים האחרונות, ולכן המים שבו הוגדרו מים שוליים, ותושבי האזור מנצלים אותם  לחקלאות ולברכות דגים.  

ארכאולוגיה

כיוון שיורדי ים חיו ברצועת החוף הזאת לאורך שנים רבות, הם הטביעו בה את חותמם בדרכים מגוונות. בתל דור, למשל, נמצאו שרידים ארכאולוגיים מתקופות רבות, ובהם מבנים, חומות, שערים, ברכות ועוד. בחלק המזרחי של רצועת החוף אפשר למצוא בארות שנחפרו משום שמי התהום היו גבוהים, וכך יכלו תושבי המקום ליהנות גם ממים מתוקים. תושבים אלו נעזרו גם בחומרי הגלם הטבעיים שנמצאו באזור בשפע. למשל, הם חצבו אבני כורכר לבנייה, ולכן נותרו בשטח גם מחצבות כורכר עתיקות (כמה מהן שקועות בים). הדיג היה ענף חשוב בכלכלת תושבי המקום, ולכן נראים על החוף גם שרידי ברכות שנועדו לאחסון דגים (פיסקינות), מתקנים תעשייתיים אחרים הקשורים לענף הדיג, וגם מערכת של ניקוז מים. ברכות אחרות שימשו למטרה שונה לגמרי – ברכות אידוי להפקת מלח, עוד ענף שהיה מקובל מאוד לחופי הים התיכון. בתהליך זה הופק מלח גם באזור המרזבות, ולשם כך הוקמו גם מתקנים להעברת מי ים מזרחה.
גם בים עצמו שקועים כמה מתקנים, וכן כלי שיט רבים ומרתקים מתקופות שונות. עוגנים רבים שנמצאו באזור מעידים על התפתחות טכנולוגית, והם מוצגים במוזאון המזגגה שבקיבוץ נחשולים.

היסטוריה

ההיסטוריה של ההתיישבות בתל דור ובחופי שמורת הבונים לוקחת אותנו אלפי שנים לאחור, לימים שבין תקופת הברונזה (הכנענית) לתקופה הערבית. המפרץ הטבעי משך למקום ספינות ששטו לחופי הים התיכון ונאלצו לעגון במפרצים לשם מנוחה או בזמן סערה. כך קמה כאן עיר נמל שהתפתחה והייתה ליישוב אסטרטגי חשוב ביותר.
 
אחד הממצאים ההיסטוריים החשובים שנמצאו כאן הוא שריד מהמאה ה-20 דווקא. מול מושב הבונים מזדקר מעל פני המים חרטום של ספינה טרופה, הנמצאת במרחק של כשלושים מטרים מהחוף, בעומק שני מטרים וחצי. הספינה נשאה מטען של שקי מלט וטבעה במקום לפני כתשעים שנה. נראה שמקור הספינה בטורקיה או בגרמניה, אך זהותה המדויקת עוד לא התבררה. כך או כך, עם השנים הפכה הספינה לשונית מלאכותית, וסביבה התפתח עושר של חי וצומח ימי. אפשר לשחות אל הספינה ולצלול בסביבתה.

כיצד להגיע:

נוסעים בכביש החוף הישן (מספר 4 ) עד צומת הבונים , ופונים מערבה למושב הבונים (המעבר בגשר מעל כביש החוף) . בכניסה למושב יורדים ימינה לדרך עפר, ופונים שמאלה בצומת השטים עד הכביש. בכביש פונים ימינה, חוצים בזהירות את פסי הרכבת ומשם ממשיכים לדרך העפר ולמגרש החניה הסמוך לחוף. 
 
אפשרות אחרת :
נוסעים בכביש החוף (כביש מספר 2) הבאים מדרום יפנו מזרחה במחלף זכרון יעקב , וימשיכו עד צומת פורידיס (כביש מספר 4) הבאים מצפון יפנו במחלף עתלית וימשיכו עד צומת אורן (כביש מספר 4) ומשם לכניסה למושב. 
 
 
עונה מומלצת: כל השנה
 
 

דרכי התקשרות

 טלפון : 04-8252266
 פקס : 04-8341516
  
 

לינת שטח

  • הלינה אפשרית בין פסח לסוכות
  • חניית קרוואנים אסורה
  •  תשלום ללינה ישולם עבור חנייה יומית כסך ימי השהייה 
  • המחיר כולל ביקור בשמורה 

לפרטים נוספים הקישו כאן

 

הכנסת כלבים

מותרת  רק בחוף המרכזי ובתנאים הבאים:
  • הכלב יהיה קשור לבעליו בכל זמן השהות באתר
  • הכלב ירכיב מחסום פה בכל זמן השהות באתר
  • חובה על הבעלים לנקות אחרי הכלב

 לפרטים הקישו כאן

 

חוף דור הבונים הינו חוף שאינו מוכרז לרחצה והרחצה בו היא על אחריות המתרחץ

 

    התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.
    32.639425,34.926404
    צבעונים בשמורת טבע חוף דור הבונים-צילמה רינת רוסו
    צבעונים בשמורת טבע חוף דור הבונים - צילמה רינת רוסו

    חדשות מהשטח

    עצור חדשות
    • מיזם של''ח בשביל ישראל

      ביום רביעי, 6.4, התקיים מיזם 'של"ח בשביל ישראל', בשיתוף פעולה עם אגף של"ח במינהל חברה ונוער של ...

      מיזם של''ח בשביל ישראל

    שמורת טבע חוף דור הבונים - צילם דורון ניסים

    ים וצדפים בשמורת טבע חוף דור הבונים