שמורת טבע עין גדי

נווה המדבר עין גדי הוא הגדול בארץ. יש בו מעיינות ומפלים ולמרגלות המצוקים, ביתם של היעלים ושפני הסלע, זורמים פלגי מים.

מוקדי העניין העיקריים

  • מפל דוד – מפל איתן באפיק נחל דוד. אפשר להגיע אליו בשביל מטיילים. לכל המשפחה.
  • נחל ערוגות – זורם כל ימות השנה ולאורכו שביל טיול לאוהבי הליכה, המוביל אל המפל הנסתר ואל הבריכות שבמעלה הנחל.
  • מעיין עין גדי – נובע בצלע ההר ומקיים צמחייה שופעת. ליד המעיין שרידי טחנת קמח קדומה.
  • מערת דודים – מערה קטנה ואינטימית בראש מפל דוד.
  • המקדש הכלקוליתי – שרידי מקדש קדום סמוך למעיין עין גדי. המקדש מיוחס לתקופה הכלקוליתית (לפני יותר מ-5,000 שנה) והוא משך אליו מאמינים מהסביבה.
  • הקניון היבש – קטע בנחל דוד (מעל לנביעה) ובו גבי מים המתמלאים לאחר השיטפונות, וכן נקודת תצפית מרשימה – "מפל החלון". למיטיבי לכת בלבד.
  • מעלות עין גדי – 5 שבילים תלולים מטפסים מנווה עין גדי לרמת מדבר יהודה: מעלה הר ישי, מעלה עין גדי (מעלה קדום, שיש הסבורים שהוא "מעלה הציץ" הנזכר בדברי הימים ב', כ' 16), מעלה בני המושבים, מעלה איסיים (מעלה רומי קדום), ומעלה צרויה. כולם למיטיבי לכת בלבד, ואין לטייל בהם בחודשי הקיץ או בימים שבהם עומס החום כבד.
  • תל גורן – שרידי היישוב הקדום בעין גדי. בתל נמצאו שרידי יישוב מתקופת הברזל (המזוהה עם תקופת המקרא), מהתקופה הפרסית, מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית.
  • אנדרטה לזכר 7 חניכי השומר הצעיר ולוחם הפלמ"ח שנספו באסון המדורה במסע למצדה בתקופת המנדט הבריטי.

תצפיות נוף

בשמורה תצפיות נוף רבות והן משקיפות על ים המלח, על נווה עין גדי ועל רמת המדבר. נקודות התצפית רובן ככולן נגלות לאורך המעלות המטפסים על מצוק ההעתקים. אלה כמה:

  • הר ישי – נקודת התצפית הצפונית בשמורה. עד מלחמת ששת הימים היה כאן מוצב צה"ל שחלש על "הקו הירוק" מצפון לעין גדי. השביל לתצפית מתחיל בבית ספר שדה עין גדי. הטיפוס בו הוא בדרגת קושי גבוהה.
  • ראש מעלה עין גדי – תצפית בין נחל דוד לנחל ערוגות בראש מעלה קדום – קטע מדרך שחיברה את עין גדי לרמת המדבר בואכה בית לחם.
  • הר צרויה – נקודת התצפית הדרומית בשמורה, מעל קיבוץ עין גדי ונחל ערוגות.

תעודת זהות

שמורת טבע עין גדי במרכז מדבר יהודה משתרעת לאורך מצוק ההעתקים בצמוד לקיבוץ עין גדי וממערבו. שטח השמורה כ-14,350 דונם. היא כוללת את קניוני הנחלים דוד וערוגות (הזורמים בתחום השמורה כל ימות השנה), ואת המצוקים הנישאים ביניהם. בשטח זה יש ארבעה מעיינות. הם נובעים כל ימות השנה ומקיימים נווה מדבר ייחודי.

הסיבות להכרזה

נווה עין גדי הוא נווה המדבר הגדול בישראל. סביב פלגי המים והצמחייה השופעת חי בו עדר גדול של יעלים, וזהו מקלטם העיקרי בישראל. עד שנות האלפיים קיימה השמורה גם אוכלוסייה קטנה של נמרים. בשמורה יש גם צמחים נדירים בסכנת הכחדה בישראל, בפרט צמחים ממוצא טרופי-יובשני כגון גופנן המדבר ומרואה עבת-עלים.

מקום בארץ

השמורה נמתחת לאורך מצוק ההעתקים במרכז מדבר יהודה, סמוך לכביש 90, כ-50 ק"מ מדרום לצומת אלמוג וכ-60 ק"מ מהעיר ערד.

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

יופיו של מרחב עין גדי הפך אותו זה מכבר למוקד משיכה למטיילים. על מנת להפחית את ההשפעה של עומס המטיילים על השמורה הוסדרה מערכת שבילי טיולים, וכבר בתחילת שנות ה-70 הונהגה גבייה של דמי כניסה לאתר. בדרך זו נשארו כמה אזורים השמורים לעולם החי והצומח ללא הפרעה.

כדי להזרים מים בשמורה ולספק מים לשימושי האדם נחתם בשנים האחרונות הסדר עם קיבוץ עין גדי, המנצל חלק ממי המעיינות.

בשמורה נעשות פעולות לשיקום ולשימור נוף הצומח במדרון עין גדי, בהיותו בית גידול ייחודי בנווה המדבר.

חי

היעל הנובי, המככב גם בסמל רשות הטבע והגנים, מותאם לחיים באזורי מצוקים וסלעים. השמורה היא ביתו של עדר יעלים מן הגדולים בארץ. מלבד יעלים בולטים כאן מאוד שפני סלע. יונקים אחרים כגון שועלים, זאבים ועטלפים הם פעילי לילה, ובשמורה תועדו 16 מיני עטלפים. במצוקים מקננים עופות דורסים כגון נשר. ציפור שכיחה מאוד היא טריסטרמית – עוף בינוני ממשפחת הזרזירים, הניכר בצבעו השחור ובכתמים הכתומים בכנפיו. הוא נקרא על שם הנרי בייקר טריסטרם, הכומר והזואולוג הבריטי שגילה את המין למדע. נזכיר גם את הציפורים עורב קצר-זנב, שחור-זנב וקורא מדברי. בזוחלים נציין נחש נדיר וארסי שקשה לפגוש – צִפְעוֹן שָׁחֹר‏. נחשים אחרים שחיים באזור הם אפעה וזעמן דק. שפע המים בשמורה מאפשר גם את קיומן של אוכלוסיות צפרדע הנחלים, סרטן נחלים, חלזונות דוגמת שחריר הנחלים, ושפיריות. בחרקים החיים בשמורה ראויה לציון הנמלה אורגת אשלים, הבונה מושבות קינון בסלעים לאורך נחל ערוגות.

צומח

רבים מצמחי השמורה הם ממוצא סודאני, כלומר יובשני-טרופי. למשל העצים שיזף מצוי, שיטה סוככנית, שיטה סלילנית, מורינגה רותמית, סלוודורה פרסית, זקום מצרי, פתילת-המדבר הגדולה (תפוח-סדום) ואחרים הם אופיינים לסאוונה במזרח אפריקה.

ליד המים גדלים העצים אשל ארץ-ישראלי, ערבה מחודדת וצפצפת הפרת, וכן חישות קנים גבוהות של עבקנה שכיח, קנה-סוכר גבוה, קנה מצוי ואחרים. כמובן, לא ניתן להתעלם משפע השרכים מהמין שערות-שולמית מצויות הגדלים בפלגי המים הזורמים. במדרונות היובשניים בולטים זוגן השיח וערטל מדברי.

ארכיאולוגיה והיסטוריה

שפע המים בעין גדי אפשר התיישבות אדם מימי קדם, בייחוד התיישבות העוסקת בגידול גידולים חקלאיים המבוססים על מערכות השקיה. בעבר היה היקף השטח המושקה במי המעיינות כ-1,100 דונם, לעומת כ-500 דונם בלבד היום, שקיבוץ עין גדי מעבד באמצעים מודרניים.

הגידול החקלאי הקדום המפורסם ביותר של עין גדי הוא צמח האפרסמון, צמח בושם קדום (שאין לבלבל עם הפרי הנקרא כיום אפרסמון), שזכה למוניטין רב. כמו כן בלט כאן צמח הכופר, המוזכר בשיר השירים: "אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי".

כפי הנראה, ההתיישבות הראשונה בעין גדי הייתה בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-5,000 שנה. בתקופה זו פעל בה מקדש מרכזי, והוא משך אליו עולי רגל ממרחקים. בקרבת המקדש לא נמצאו שרידי יישוב קבע מתקופה זו, אך מעריכים שאוצר כלי נחושת בן התקופה, שהתגלה במערת המטמון בנחל משמר, שייך למשתמשים במקדש.

עין גדי מוזכרת במקרא כמה פעמים במקרא. היא אחת מערי שבט יהודה במדבר, וכאן הסתתר דוד כשברח מפני שאול המלך בערך בשנת 1000 לפנה"ס (ועל שמו נקרא נחל דוד). התיעוד הארכיאולוגי של התיישבות יהודית במקום הוא מתקופה מאוחרת יותר, מהמאה ה-7 לפנה"ס. היישוב היהודי התקיים (בכמה הפסקות) יותר מאלף שנה, עד חורבנו באמצע המאה ה-6 לספירה.

היישוב הקדום בעין גדי נמצא בתל גורן. יושביו ניצלו את מי המעיינות לחקלאות שלחין, והגידולים החקלאיים העיקריים באזור היו תמרים ("חצצון תמר היא עין גדי", דברי הימים ב', כ' 2) ובושם האפרסמון.

עין גדי חרבה בידי הבבלים, התחדשה בתקופה הפרסית, ניטשה וחודשה שוב בתקופת החשמונאים ומאז היה בה יישוב יהודי כ-700 שנה. תושביו פיתחו חקלאות אינטנסיבית, בנו בריכות אגירה ואמות מים, והקימו מצודה, המשקיפה על נחל ערוגות. במקום הייתה אחוזת בית המלוכה החשמונאי ולאחר מכן חכר אותה המלך הורדוס, והיא הפכה לאחוזה קיסרית רומית. תושבי עין גדי לא השתתפו במרד הגדול ובמרד בר כוכבא, ונפגעו פגיעה אנושה מפשיטות הקנאים על היישוב. ליד היישוב הוקם מחנה צבאי רומי כדי להגן על הספקת האפרסמון. במאה ה-3 לספירה נבנה היישוב מחדש ונבנה בית כנסת, ובו כתובת המשביעה את התושבים לא לחשוף את סוד הקריה לזרים. מקובל לשער שסוד זה היה תהליך גידול האפרסמון והפקת שמן ממנו. עין גדי חרבה באמצע המאה ה-6 לספירה, ובימי הביניים (המאות ה- 14-13) הוקם כאן כפר קטן ובו טחנות קמח. בדורות האחרונים הייתה כאן רק התיישבות עונתית של בדווים משבט הרשיידה.

בתכנית החלוקה (1947) נכללה עין גדי בגבולות המדינה היהודית, ובמרץ 1949 תפסה את אזור עין גדי חטיבת אלכסנדרוני. היאחזות הנח"ל עין גדי הוקמה ב-1953 ואוזרחה 3 שנים לאחר מכן.

גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה

השמורה מקיפה את מצוק ההעתקים ואת מרגלותיו. המצוק נוצר עקב היווצרות בקע ים המלח, והמסלע לאורכו משתייך ל"חבורת יהודה" מגילי הקנומן והטורון (לפני 100-90 מיליון שנה). ברמת המדבר שבראש המצוק נחשפות תצורות גיאולוגיות של סלעי דולומיט, בעיקר, ולמרגלותיו נחשפת תצורת חצרה, המשלבת כמה שכבות ("פרטים" בשפה הגיאולוגית), ובהן סלעי דולומיט, קירטון וחוואר. במצוק ולמרגלותיו מתחלפות שכבות גיאולוגיות אחרות, חלקן קשות (סלעי גיר ודולומיט) וחלקן רכות (קירטון, חוואר וחרסית). עוביין משתנה, מ-50 מ' עד 140 מ'. ראויות לציון שכבת "פרט צפית", הבנויה סלעי גיר ובה נובעים מעיינות השמורה, ולמרגלותיה שכבת "פרט עין ירקעם", הבנויה קירטון וחרסית ועוצרת את מי התהום.

הפרש הגבהים הטופוגרפי בתחום השמורה מגיע ל-600 מ' מפסגת הר ישי (190 מ' מעל פני הים התיכון) עד חוף ים המלח (כ-430 מ' מתחת לפני הים) – פחות מ-2 ק"מ במרחק אווירי. בגלל השיפועים התלולים יש דרדרות סלע אדירות למרגלות המצוקים. הן בולטות בנוף השמורה וגם היום מאיימות על שבילי ההליכה העתיקים המטפסים לראש המצוק.

הידרולוגיה

בתחום השמורה שני נחלי איתן: נחל דוד (קצר יחסית, מנקז שטח של כ-18 קמ"ר) ונחל ערוגות הגדול (אורכו כ-40 ק"מ והוא מנקז שטח בהיקף כ-200 קמ"ר בהר חברון וברמת מדבר יהודה). בשמורה נובעים ארבעה מעיינות קטנים: עין דוד (בנחל דוד), עין ערוגות (בנחל ערוגות), עין שולמית, ומעיין עין גדי במדרון שבין שני הנחלים. ספיקתם הכוללת היא כ-3 מיליון מ"ק בשנה, ומקור המים הוא מי גשמים שיורדים בהרי יהודה, מחלחלים למי התהום ובוקעים בתחומי השמורה.

 

כיצד להגיע:

על כביש 90 (ים המלח) כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי  

משך הסיור: 

 שעה וחצי-יום

עונה מומלצת:

אביב, חורף, סתיו
 

לא לוותר:

הליכה בנחל דוד עד המפל

מה עוד?

מזנון, חנות מזכרות
 

הערות:

במשך עונת הקיץ (יוני-נובמבר) יש להתעדכן בשמורה האם ניתן לטייל במסלולי מעלות השמורה: מעלה ישי, מעלה עין גדי, מעלה בני המושבים, מעלה איסיים ומעלה צרויה
 

שעות פתיחה

הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
 

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00

בחורף כניסה אחרונה אפשרית לנחל דוד עד השעה 15:00
 
כניסה אחרונה אפשרית לנחל ערוגות עד השעה 14:00
 
 היציאה מהשמורה עד השעה 16:00 בשל מניעים הקשורים לשמירת טבע
  
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00
 

דרכי התקשרות

טלפון: 08-6584285
  
פקס: 08-6520228
 

דמי כניסה

מבוגר  29 ₪,  ילד 15 ₪
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר ₪23, ילד ₪14
סטודנט 25 ₪
אזרח ותיק 15 ₪
 
  שימו לב! דמי הכניסה לנחל ערוגות זהים לדמי הכניסה לנחל דוד- הכרטיס מאפשר כניסה לנחל דוד, נחל ערוגות ובית הכנסת- באותו יום בלבד.
 
 

לבית הכנסת העתיק בלבד:

יחיד: מבוגר  ₪15, ילד ₪7
קבוצה(מעל 30 איש): מבוגר ₪14, ילד ₪6
 
סטודנט: 13 ₪
 
אזרח ותיק: 8 ₪
 

כניסת כלבים

 

קישורים למידע נוסף

 
  מצורפת דפדפת ומפת האתר
 
 ​

התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות בשמורת טבע עין גדי הן:

בכניסה הראשית לאתר

  • חניה
  • רחבת כניסה
  • תחנת שירות למטייל
  • בתי שימוש נגישים

 

בנחל דוד

הנגשת קטע  הכולל:

  • שביל מותאם לכיסאות גלגלים
  • רחבות מנוחה ותצפית
  • תחנת שמע
  • תצפית על מפל "האולימפית".

אורכו של השביל כחצי קילומטר, הוא תוכנן ונבנה באופן המשתלב בנוף המדברי, כאשר ההולכים בו נהנים מפינות מנוחה בצל עצי השיטה, כשלצידם יעלים ושפני סלע.

 

בית הכנסת

  • חניה ליד השער
  • שביל הליכה באתר העתיקות להליכה על גבי מצע מהודק היטב.
  • שביל גישה מוצל לעתיקות נגיש למוגבלים בניידות עם עמדות תצפית נגישות.
  • תחנת שירות למטייל
  • פינות פיקניק
  • בתי שימוש נגישים
  • שבילים עשויים מצע מהודק.

- למתקשים בניידות מומלץ להגיע עם מלווה.

 

מידע חשוב - לשמורת טבע עין גדי אסור להכניס חיית שירות, ניתן להשאיר את החיה בכלוב הנמצא בכניסה לשמורה למשך זמן הביקור.


31.466356,35.39439
עין גדי שמורת טבע
עיו גדי שמורת טבע

חדשות מהשטח

עצור חדשות