גן לאומי עין חמד

פנינת טבע במרכז הארץ
בפיתולי הדרך לירושלים, בפינה נסתרת וקסומה, שוכן הגן הלאומי עין חמד. בתוך מרחבים מוריקים ומשובבי נפש, בין שפעת המים של נחל כסלון, בין התעלות והברכות, ובינות שבילי הטיול המוצלים, ניצבת פנינה היסטורית – "אקווה בלה" (המים היפים) – חווה חקלאית צלבנית שהשתמרה יפה ומספרת את סיפורו של המקום.
 
·         מתחם פיקניקים ומתקני משחקים
·         מבצר צלבני ושרידי חווה חקלאית
·         זרימת מי נחל מוסנקים (מערכת סגורה למחזור מים)
·         מערת הקבורה
פירוט:
·         מתחם פיקניקים ומתקני משחקים – הגן נועד בעיקר לנופש ולתיירות, ולכן כולל מרחב הגדול עם מדשאות, שולחנות פיקניק בצל העצים, שירותים וברזיות, וכן מתקני משחקים לרווחת הילדים והוריהם. המתקנים מונגשים לבעלי מוגבלויות. לאורך השנה מתקיימים במקום מגוון אירועי תרבות ומוזיקה,  והם מושכים קהל רב.
·         מבצר צלבני ושרידי חווה חקלאית – בחלקו הדרומי של הגן ניצב מבנה מבוצר מהתקופה הצלבנית, ונראה שהוא שימש חווה חקלאית. השרידים העתיקים טופלו ושומרו, והם מוסיפים לגן נופך היסטורי מסתורי וקסום.
·         זרימת מי נחל מוסנקים – מערכת סגורה אוספת את מי המעיינות הזורמים באפיק נחל כסלון ומזרימה אותם חזרה לנקודת ההתחלה. מערכת זו נועדה למנוע את התייבשות הנחל  בחורפים שחונים ובשנות בצורת.
·         שביל אל מערת הקבורה – מסלול הליכה מעגלי המוביל למערת קבורה מימי בית ראשון. המערה נמצאת מדרום לנחל.
תצפיות נוף:

 

 

·         מבנה צלבני מבוצר ושרידי חווה חקלאית המדגימה חקלאות עתיקה.
·         מסלול הליכה מוביל למערת קבורה קדומה, ובהמשכו תצפית נוף יפה אל הרי ירושלים.
 
סטטוס– הגן הלאומי הוכרז בשנת 1969
הסיבות להכרזה –
· באתר נמצאת אחת מהנביעות המזינות את נחל כסלון
· שרידי החווה החקלאית הצלבנית המבוצרת "אקווה בלה"
· שמורת טבע של אלונים עתיקים
מיקום בארץ – הגן הלאומי נמצא מדרום לכביש תל אביב-ירושלים, ממזרח לכפרים עין רפא ועין נקובא ומול הכפר אבו גוש וקיבוץ קריית ענבים.
  
·         רשות הטבע והגנים הסדירה במקום מתחם נופש לרווחת המטיילים, ובו אזור לפיקניקים, מתקני משחקים וחניה גדולה.
·         בגן יש מסלול טיול מעגלי מונגש לבעלי מוגבלויות ולעגלות. המסלול מתחיל סמוך לכניסה לגן ועובר דרך מוקדי העניין העיקריים שבו.
·         הרשות פועלת לשימור המבצר הצלבני ולחיזוקו מתוך הקפדה על שימור רכיבים מקוריים.
·         במרחבים הפתוחים של הגן נערכים לאורך השנה אירועי מוזיקה ותרבות לציבור הרחב, וכן אירועים פרטיים.
 
המים הזכים מושכים בעלי חיים, והגן הלאומי עין חמד ידוע כמקום משכנן של ציפורי שיר רבות, לצד יונקים ומכרסמים למיניהם.
הגן הלאומי וסביבתו הטבעית עשירים בחיות בר החולפות בגן ונהנות מהמים הרבים ומהמזון הנמצאים בו. שועלים ותנים הם היונקים העיקריים הנראים פה ושם כשהם חוצים את הגן. בחלקו העליון של הגן, שבו מספר המבקרים קטן יותר, ניכרת פעילות של יונקים אחרים, כמו דרבנים, וגם של מכרסמים קטנים. הפעילות "האווירית" במקום שוקקת חיים. בתוך המבצר חיה אוכלוסייה של עטלפי פרות, ומקורות המים משכו אליהם עם השנים ציפורי שיר רבות. נקר סורי, אדום חזה ולבן חזה, נחליאלי צהוב ונחליאלי לבן, צופית וציפורים אחרות עשו את המקום לצבעוני ושמח, וקולם נשמע ברחבי הגן. כשמבקרים רבים החלו לפקוד את המקום הגיעו בעקבותיהם עורבים ועורבנים, ואחריהם הגיעו גם הקאקים – ציפורי שיר אוכלות כול ממשפחת העורבים – ובשבילם הגן הוא מסעדה אחת גדולה!
 
הצמחייה המגוונת בגן הלאומי עין חמד היא שילוב נפלא של צומח בר טבעי ונטיעות מעשה ידי אדם, והודות לשילוב הזה הגן הוא נקודת חן בוטנית וגם מקום נופש פופולרי בחיק הטבע.
בעין חמד ירוק כל השנה. העמק הקטן טובל בצומח האופייני לאזור, והגיוון והעושר של הצומח מושכים את העין. הרי ירושלים מאופיינים בחורש ים-תיכוני. בגיא הדרומי של הגן עדיין נותר חורש טבעי כזה, ואפשר למצוא בו עצים כמו אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית ואלת המסטיק, אשחר, קטלב, ולבנה רפואי, לצד הקיסוס המטפס, וכן שיחי לוטם, מרווה, אזוב מצוי, אחי-רותם, הפורח בצהוב עז, ושיח אברהם. לכל אלו מתלווים עצים שניטעו בידי אדם, כמו אורן ירושלים, צפצפה, עצי דולב מזרחי ענקיים וותיקים וברוש צריפי, והם מוסיפים לעושר שמסביב. באזור המבצר בעין חמד נותרו שרידים של חקלאות קדומה, ובהם, בין היתר, עצי בוסתן ותיקים, כמו זית וחרוב, שקד ותאנה, רימון, תפוח ואגס, וגם עצי תות, שסק וחבוש, ואפילו אוג הבורסקאים, שממנו מפיקים את תבלין הסומק.
בסמוך לגן הוכרזה שמורת טבע קטנה. שם השמורה   אקווה בלה, שטחה 8.5 דונמים, ובה חלקת אלונים מצויים עתיקים, הגדולים ביותר מסוגם בהרי ירושלים.
החורף והאביב הם שעותיו היפות של הגן, אז הוא מתמלא בפריחה עונתית, במרבדים של נרקיסים, רקפות, כלניות ונוריות, ובעיקר נורית הלב – זהו אזור הפריחה היחיד במרכז הארץ שבו נורית הלב פורחת במקבצי ענק. באביב מבצבצים כאן גם מיני סחלב, כמו הדבורנית.
 
הצלבנים היו עוד חוליה בשרשרת הארוכה של כובשים ושליטים שעברו בארץ ישראל והותירו בה את רישומם. הצלבנים הגיעו לארץ בסוף המאה ה-11, הם ערכו בארץ מסעות כיבוש ומלחמות עקובות מדם, אך גם הביאו אתם מאירופה סגנון בנייה חדש.
רוב המלחמות בעת העתיקה היו מלחמות דת, וכך גם בימי הביניים. בשנת 1095 הכריז האפיפיור אורבנוס השני על רעיון מסע הצלב לארץ הקודש, מסע שנועד לשחרר מידי המוסלמים את המקומות הקדושים לנוצרים ולשמור על קבר ישו שבמתחם כנסיית הקבר בירושלים. בתקופה ההיא הייתה אירופה בשלה למהפך החשיבתי הזה, וארבע שנים אחר כך, ב-1099, כבר הגיעו ראשוני הצלבנים לירושלים והקימו את ממלכת ירושלים הצלבנית הראשונה. 90 שנה אחר כך הביסו אותם המוסלמים, אך הצלבנים חזרו וכבשו את רצועת החוף, והמשיכו לשלוט כאן עוד כמאה שנים, עד שבשנת 1291 ניגף אחרון הצלבנים מארץ ישראל.
הצלבנים הטביעו חותם עמוק בארצות ששלטו בהן בדמות המבצרים הרבים שנבנו בסגנון הבנייה של ימי הביניים האירופיים בכ-80 נקודות אסטרטגיות ברחבי הממלכה. בין היתר, בנו הצלבנים חוות חקלאיות מבוצרות שחלשו על שטחי חקלאות שנמסרו למשפחות אצולה או למסדרים הצלבניים. לפי מחקרים ומיפוי אדריכלי, את המבנה בעין חמד בנו הצלבנים באמצע המאה ה-13, בימיו של המלך פולק מאנז'ו, והוא הועבר לידי אנשי המסדר ההוספיטלרי, שכשמו כן הוא – מסדר שהתמחה במתן שירותי רפואה ואירוח.
השם "אקווה בלה" מופיע בתעודה אחת משנת 1168 בהקשר להצעת המקום למלך הונגריה, אולם בפועל נותר המקום בידי המסדר ההוספיטלרי, וככל הנראה שימש חווה חקלאית. עם זאת, עלתה גם ההשערה שהמקום שימש בית הבראה לחולי המסדר ומקום נופש לאביריו.
על בסיס אתרים צלבניים רבים שנבנו בדרך לירושלים (כדי לשמור על הציר ועל המים שלאורכה), הוקמו בשנים שאחר כך כפרים ערביים, והמבנה בעין חמד זכה לכינוי "דיר אל באנאת" – "בית הבנות". ייתכן שהשם מעיד שהמבנה שימש בית ספר לבנות או מנזר לנשים, אולם סבירותה של השערה זו נמוכה.
 
בגן הלאומי עין חמד משמרים את שרידי המבצר הצלבני המרשים. לצד המבצר נמצאת חווה חקלאית מאותה התקופה, וכן ברכות חצובות ביד אדם.
רוב השרידים הארכאולוגים בגן הלאומי הם מהתקופה הצלבנית, ובהם מבנה מבוצר ושרידי חווה חקלאית. המבנה המבוצר היפה מאפשר לנו להציץ  אל התקופה שלפני כאלף שנה. במבנה המרובע שתי קומות ושטחו כאלף מ"ר. כמה מיסודות המבצר נבנו על סלע האֵם, ואחרים נחצבו  לתוך הסלע, ולכן בכמה מקומות (מצפון וממערב) הקומה השנייה היא בגובה פני הקרקע. בניית המבצר הושלמה ברצף אחד, ועל גבי האבנים שבקירות אפשר להבחין בסימני הסיתות. סימנים אלו דומים לעיטורים, ושימשו, כנראה, חתימתם של הסתתים – בעזרתם זיהו את הסתת שעבד במקום ויכלו לחשב את תפוקת העבודה שלו, ועל פיה לשלם לו את שכרו.
שער הכניסה הראשי למבנה היה סגור בעבר בדלת כבדה, ואפשר לראות את הסימנים שהותיר הבריח המקורי של השער. השער מוביל לחצר פנימית, שרצפתה היא, למעשה, סלע האם. מהחצר עולה גרם מדרגות פתוח המוביל לקומה השנייה, וממנה אפשר להיכנס לשלושה חללים מאורכים שבהם קמרונות חבית (קמרון בצורת חצי גליל אופקי): האולם הצפוני; האולם הדרומי, ובו קיר חזית הפונה דרומה שהשתמר עד לגובה 12 מטרים, ויש בו כותרות ובסיסי עמודים וגם שרידי בית בד; והחדר המערבי, המכוסה שפוכת ומפולות ואינו חשוף כלל. בקומה העליונה אפשר להבחין בשרידי מגדל קטן שנשתמרו בו חרכי ירי צרים המאפיינים את הבניה הצלבנית. חרכים אלו נועדו לתצפיות לקראת בוא האויב. אחת הסברות היא שמגדל שימש אמצעי תקשורת בין המבצר הזה למבצרים השכנים.
אחד ממאפייני הבנייה הצלבנית הוא בניית קירות עבים, במקרה זה בעובי 2 מטרים בערך, מאבני גזית מסותתות, ומילוי הרווחים שבין האבנים בדֶבֶּש – תערובת של אדמה, אבנים וסיד. מבחינת הנדסית, הבנייה הצלבנית מבוססת על קירות כבדים שביניהם חללים, ובחללים קמרונות חבית או קשתות צולבות – לתמיכה מרבית. גם הגגות עשויים ממילוי דֶבֶּש וכדי למנוע נזק מתמשך ולעצור את תהליכי ההרס צופו הגגות ביריעות איטום ביטומניות .
היום המבצר חשוף לפגעי הזמן והאקלים. האבנים נשחקות, הקירות נסדקים והקריסות מחייבות פעולות שימור דחופות. בשנים האחרונות נערכו במקום עבודות נרחבות לחיזוק הקירות ולאיטום הגגות. הרווחים שבין האבנים והסדקים מולאו, ושוחזרו פרטים מיוחדים במבנה, כגון פתחים, כותרות, מדרגות ועוד. כדי לשמור על המבנה ועל מאפייניו השתמשו המשמרים בחומרים המקוריים ועבדו בשיטות המשמרות את שיטות העבודה המקוריות. כך, למשל, העדיפו סיד על מלט ולא נעשה שימוש בברזל.
כאמור המבצר שימש חווה חקלאית, ועדות לכך הן הטרסות העתיקות ועצי הבוסתן הוותיקים. שפעת המים סייעה לגידולים החקלאיים, וידע הידרולוגי וטכנולוגי מתקדם אפשר לתושבי המקום להרחיב את מאגרי המים על ידי חציבת נקבות בנקודות הנביעה והזרמת המים לברכות סלע טבעיות או לברכות שנבנו או נחצבו בסלע כדי לאגור את המים. ברכות אלו עדיין נראות בשטח. אחד ההסברים לבחירת המקום הזה לבניית המבצר היא שהמבצר נועד לשמור על מקורות המים בדרך לירושלים, ואם כך, העיסוק בחקלאות במקום עשיר כל כך במים היה כמעט מובן מאליו.
 
הגן הלאומי עין חמד משתרע לאורך 600 מטרים של נחל כסלון. הנחל מתחיל ממזרח לגן, באזור ההררי של מבשרת ציון, עובר בתוך האזור ההררי הזה, בדרך נוספים לו מי מעיינות, והוא זורם הלאה אל נחל שורק.
אחת האטרקציות גן הלאומי עין חמד היא המים הזורמים בו בכל ימות השנה. מערכת המים שנוצרה במקום מבוססת על המבנה הגאולוגי המקומי ועל סוגי המסלע באזור. נחל כסלון הוא ערוץ גדול, הוא מתחיל את דרכו בהרים הסמוכים למבשרת ציון – הרי בית סוריק והר אדר – וקטע ממנו שאורכו 600 מטרים עובר בתוך הגן הלאומי עין חמד והיה לחלק בלתי נפרד ממנו. אמנם זהו קטע קצר יחסית, אך נראה שהוא הקטע היפה ביותר בנחל, ובעיקר הקטע העשיר ביותר במים.
בדרכו מערבה חתר הנחל בסלע המקומי, שחק את השכבה המחלחלת (דולומיט) וחשף את שכבת הסלע האטימה למים (חוואר), ובה נעצר החלחול. כאשר שכבה זו נחשפה זרמו המים שהיו כלואים עליה החוצה ויצרו במקום מעיינות המכונים "מעיינות שכבה"' (משום שהם נובעים משכבת סלע תת-קרקעית ובלתי חדירה). לנביעות בעין חמד (הגלויות והסמויות), אין ספיקות מרשימות (עד 12 מ"ק מים בשעה), וכך גם למרבית המעיינות בהרי יהודה. הסיבה לכך היא הטופוגרפיה. המבנה המבותר של האזור וסוגי הסלע שבו אינם מאפשרים איסוף יעיל של מי גשמים, ולכן המעיינות מפיקים כמויות קטנות של מים.
בעבר מצאו החקלאים שיטות להגדיל את כמות המים הנובעים – במקום הנביעה הם חצבו נקבה עמוקה, וכך חשפו את פני שכבת הסלע נושאת המים והגדילו אותה. בזכות הנקבות הללו גדלה כמות המים הנאגרים, ורבים מהם נאגמו לתוך ברכות – בנויות או חצובות. בגן הלאומי עין חמד כמה נביעות שבהן נעשה שימוש בשיטת הנקבה. בחלק העליון של הגן שתי נביעות קטנות, ונביעה אחת נמצאת מתחת לכביש המוביל לכפרים עין רפא ועין נקובה. נביעה זו זורמת לתוך נקבה שאורכה שמונה מטרים! למימיו הזכים של המעיין הזה מייחסים תושבי האזור, יהודים וערבים כאחד, סגולות מרפא ייחודיות, כמו הגברת האון הגברי, הולדת בנים, והם נחשבים מים טהורים המתאימים לאפיית מצות לפסח.
לצד ההיבט הגאולוגי, גם להיבט האקלימי השפעה על משק המים בגן. כמות המשקעים השנתית באזור הרי ירושלים נעה בין 600 ל-800 מ"מ בשנה. מי הגשמים תורמים להעשרת מי התהום (אקוויפר ההר), ובחורף, כאשר יש אירועי גשם חזקים, נוצר גם נגר עילי. שפיעת המעיינות בגן תלויה בכמות המשקעים השנתית, שכן מדובר באגני ניקוז קטנים. בעתות בצורת ובחורפים שחונים התייבשו המעיינות כמעט לגמרי, וכדי למנוע פגיעה באתר ובטבע, נדרשה התערבות אנושית. לשם כך נבנתה מערכת מים סגורה הממחזרת את המים, מסניקה אותם ומזרימה אותם שוב בזרם מחזורי מעגלי. בקצה המערבי והנמוך של הגן נבנתה ברכת אגירה האוגמת את המים הזורמים בנחל. משם הם נשאבים בעזרת משאבה הסונקת את המים מעלה ודוחפות אותם לתחילת מסלול הזרימה. כיוון שמדובר במי מעיינות, איכותם הגבוהה נשמרת, והם משמשים להשקיה.
 
מבנה הקרקע ותצורות גאולוגיות משפיעים השפעה מכרעת על החי והצומח, על הנוף ועל משטר המים. כך השפיעה הגאולוגיה על המסלע באזור הרי ירושלים ועל היווצרות המעיינות באזור עין חמד.
הנוף המיוחד של הרי ירושלים נוצר בעקבות פעילות גאולוגית. קמר רמאללה וקער ירושלים אחראים לעיצוב המרחב הטופוגרפי, ולכך נוספו גם סוגי המסלע שנוצרו במקום ברבות השנים, ובעיקר סלעי המשקע הימיים המאפיינים את כל שדרת ההר המרכזית, ובהם גיר, דולומיט, חוואר, קירטון וצור – כל אחד מהם מתקופה אחרת. הסלעים "מונחים" זה על גבי זה בשכבות, כמו עוגה. גם כמות המשקעים הגבוהה באזור תרמה את תרומתה לעיצוב הנוף וסייעה לתהליכי הבלייה והשחיקה הטבעיים ולהתחתרות נחלים שחשפו את שכבות הסלע למיניהן. חלחול המים בשכבות הסלע משתנה על פי ההרכב השכבות ורמת הסדקים שבהן –  ישנן שכבות חדירות למים וישנן שכבות אטימות למים, ובעומק הקרקע יוצרות השכבות האטומות את אקוויפר ההר.
הרי ירושלים מאופיינים בסלע גיר קשה, המכונה 'דולומיט', ומתחתיו שכבות בלתי חדירות, הנקראות חוואר. כשנחקרה הקרקע בסביבת הגן הלאומי עין חמד נחשפה תצורת סלע מיוחדת שזכתה לכינוי 'תצורת שורק'. במקרה הזה התאפיין המסלע בשכבות מתחלפות של דולומיט קשה בגוני צהוב ושל סלע חוואר רך. עומקה של התצורה מגיע ל-180 מטרים, והיא נחשפה עם השנים, כאמור בשל תהליכי שחיקה ובלייה טבעיים, התחתרות נחלים, אבל גם בשל פעילות גאולוגית ותנודות של הקרקע. בנקודות רבות שבהן נחשפה באזור הרי יהודה, יצרה התצורה הזאת נוף של מדרגות סלע, ועליו בנה האדם את מרבית הטרסות החקלאיות. מעל לתצורת שורק נמצאת תצורה אחרת – 'תצורת כסלון', אף היא עשויה מדולומיט קשה, אך בגוון אפור. דולומיט זה מאפיין מצוקים.
בנוף המתחלף הזה יש לתצורות הסלע המשתנות השפעה רבה על משטר המים. בהרי ירושלים נובעים למעלה ממאה מעיינות, מרביתם קטנים. עין חמד הוא אחד מהם, והוא נובע מעל החוואר החרסיתי שנגלה במעמקי האדמה.
 

כיצד להגיע:
סמוך לכביש מס' 1 (ת"א-י-ם) עולים על מחלף חמד (בין הצמתים שורש והראל/מבשרת ציון) ופונים דרומה כמה עשרות מטרים.

10 דקות מירושלים.

30 דקות מת"א.

בשל מיקום הגן הלאומי ניתן לנפוש במדשאות לפני העלייה לירושלים או בחזרה מהעיר.
 
משך הסיור: 60 דקות - כל היום
 
עונה מומלצת: כל השנה
 
לא לוותר: מרכז הדרכה הרי יהודה וירושלים מזמין אתכם להדרכות גם בגן לאומי עין חמד בנושאים:
"בראשית" - בריאת העולם בשבע תחנות
"זכות הטבע למים"
להזמנת הדרכות חייגו: 02-6232191
 
מה עוד: שפע פרחי בר בעונה, ביניהם נורית הלב, הפורחת בגן בריכוזים גדולים במיוחד, שלכת יפיפיה בסתיו, שיטפונות עזים בימי גשם חזק.
מדשאות, מתקני פיקניק, מבצר צלבני, מסלול סיור, מתקני משחק.
 
 
שעות פתיחה
* הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00

 

דרכי התקשרות:
טלפון: 02-5342741
 
חפשו אותנו בפייסבוק גן לאומי עין חמד
 
דמי כניסה:
יחיד: מבוגר 22 ₪, ילד ₪10
אזרח ותיק: 11 ₪
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר ₪19, ילד ₪8

 

לינת שטח (קבוצות מעל 100 איש ובתיאום מראש בלבד):
מחירי לינת שטח-קמפינג:
רגיל: מבוגר 42 ₪ , ילד 32 ₪
מנויים: מבוגר 27 ₪ , ילד 22 ₪
תלמידים: 25  ₪
של"ח: 20 ₪ (מינימום 2 לילות ובתיאום מראש)   

 

נגישות נכים:

 לכל אורך הגן, קיים שביל למוגבלי הליכה ולעגלות.
נכים יכולים לבקר במבצר לבלות עם המשפחה בשולחנות פיקניק ומגרשי משחקים מותאמים

  
 
כניסת כלבים:
 
מותר, בתנאי שהם קשורים.
 
 
מנגל:
 
הבערת אש במצלה (מנגל) מותרת בחלקו העליון של הגן
 

גן לאומי עין חמד - צילם אריאל ליצ'ק

חדשות מהשטח

דווקא עכשיו חופשה בישראל - מחזקים את התיירות שלנו

מבצע הנחות ללינה בחניוני הלילה ולרכישת מנוי של רשות הטבע והגנים

דווקא עכשיו חופשה בישראל - מחזקים את התיירות שלנו