שמורת טבע נחל פרת - עין פרת

עין פרת הוא מעיין שופע מים, הנובע בקניון מדברי מרהיב עין. מלבד נחל זורם ובריכות טבעיות תמצאו כאן גם טבע מרתק בספר מדבר, ומנזר שממשיך את מורשת הנזירות הביזנטית ברוח הנזירים שהתבודדו בכוכי מדבר יהודה.

מוקדי עניין

• עין פרת
• מנזר פארן
• מצוק טיפוס וגלישה
• בריכת תמר
• אזור פיקניק 
• חורבת עלמית
• מסלולי טיול

מקום בארץ

שמורת טבע עין פרת נמצאת בחלקו העילי של נחל פרת (ואדי קלט), ממזרח ליישוב עלמון (ענתות).

אפשר להגיע לשמורה בשתי דרכים:

  • משכונת פסגת זאב: ממשיכים בכביש 437  לעלמון (ענתות) ועוקבים אחר שלט ההכוונה החום לעין פרת. נכנסים ליישוב ולאחר כקילומטר פונים ימינה.
  • מכביש 1: נוסעים לכיוון מעלה אדומים ובמישור אדומים, אחרי תחנת הדלק שמדרום לכביש, פונים שמאלה לכיוון בית אל (כביש 437) ומשם לעלמון ולעין פרת.

הערה: השמורה נמצאת בתחומי יהודה ושומרון. יש להישמע להוראות גורמי הביטחון.

תצפיות נוף

  • תל אל כבוס: גבעה ליד קופת האתר (מחוץ לגדר היישוב עלמון) משקיפה על מעלה אדומים, על רכס הר הזיתים, על כפר אדומים, על מצפה יריחו ועל ערבות יריחו.
  • תצפית באזור הקופה: מכאן נפרס נוף שמורת עין פרת.
  • חורבת עין פרת (ח'ירבת פארה): תצפית נאה על ערוץ נחל פרת ויובלו ואדי נימר.

תעודת זהות

עין פרת נובע במערבה של שמורת נחל פרת. השמורה הוכרזה בשנת 1988 כדי להגן על הגדות והערוצים של נחל פרת ויובלו נחל מכמש (ואדי סווינית). היא פרוסה על כ-30 ק"מ ומשתרעת על 28,050 דונם. הקצה המערבי של השמורה, ליד גבע בנימין (אדם), מתנשא כ-600 מ' מעל פני הים ואילו רום הקצה המזרחי, ליד יריחו, הוא כ-200 מ' מתחת לפני הים.

הסיבות להכרזה

  • שימור עולם הטבע של ספר המדבר ונחל מדברי שופע מים 
  • שימור האתרים הארכיאולוגיים שבתחום השמורה

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • הכשרת האתר למבקרים
  • • הקמת מרכז מבקרים
  • הכשרת שבילי הליכה מוגדרים למטיילים
  • הקמת חניון יום 
  • הכשרת מצוק לטיפוס ולגלישה
  • עריכת סקרים ומחקרים בשמורה
  • הדברת מינים פולשניים ומתפרצים

פירוט מוקדי העניין

עין פרת
המעיין נובע אל בריכת סלע טבעית וספיקתו (כ-1500 מ"ק מים ביממה) יוצרת פלג איתן. המעיין שימש בעת העתיקה מקור מים חשוב של יריחו. מהמעיין יצאו אמה מראשית התקופה החשמונאית ועליה נבנתה אמה בתקופה המוסלמית הקדומה. ממזרח למעיין התגלו גם שרידי אמות מהתקופה הביזנטית ואף שרידי טחנת קמח.

בשנת 1927 החלו הבריטים לשאוב את מי המעיין לסיפוק צורכי תושבי מזרח ירושלים. ב-1970 חוברה ירושלים כולה לרשת המים הארצית והשאיבה הופסקה. שרידי בית המשאבות וצינור השאיבה המנדטורי עדיין נראים בשטח השמורה. בעבר שימשה הבריכה להשקיה וכיום היא מקום רחצה להנאת המבקרים באתר.

מנזר פארן
ביקור במנזר פותח צוהר לאורח החיים של נזירי מדבר יהודה בתקופה הביזנטית. זהו ראשון המנזרים במדבר יהודה ומייסדו, הנזיר חריתון, הקים עוד שניים. חריתון נולד בעיר איקוניום (כיום קוניה שבטורקיה) שבאסיה הקטנה. בתחילת המאה ה-4 לספירה הוא עלה לרגל לירושלים בעקבות רדיפות דת. על פי המסורת הנוצרית לכדו אותו שודדים ואסרו אותו במערה שליד עין פרת. המנזר נוסד בשנת 330 לספירה. נזיריו התבודדו בכוכים ונהגו להיפגש רק בימי שבת וראשון לתפילה משותפת בכנסייה. טיפוס מנזר זה מכונה לאורה.  

ב-614 לספירה כבשו הפרסים את ארץ ישראל והוציאו להורג את הנזירים במנזרי מדבר יהודה וגם את נזירי מנזר פארן. מאוחר יותר הכנסייה הרוסית, נציגת האורתודוקסיה היוונית, פרסה את חסותה על המנזר ועל יסודות המבנים הביזנטיים נבנו בשלהי המאה ה-19 מבנים חדשים, אולם בתחילת המאה ה-20  המנזר ננטש. בראשית המאה ה-21 הגיע לכאן הנזיר אולג מהכנסייה הלבנה בחברון והחל לשקם את המקום. היום המערה שבה נאסר חריתון, לפי המסורת, היא קפלה מעוטרת באיקונות. 

קברו של חריתון נמצא במערה קטנה בלב חצר המנזר. מטיילים חדי עין יכולים להבחין בשרידי המבנה הקדום המקיפים את מקום הקבר. כנראה הקבר היה בקריפטה של כנסייה, כמקובל בכנסיות ביזנטיות.

המערה שבה נמצא כיום אולם התפילה המרכזי (ועוד מערות בנחל) שימשה מסתור ליהודים מפני הרומאים בימי המרד הגדול, זמן רב לפני התקופה הביזנטית.

על המבקרים במנזר לבוא בלבוש צנוע – כתפיים מכוסות ומכנסיים או חצאית ארוכים (מתחת לברכיים). הנזיר מקבל אורחים בסבר פנים יפות, בתיאום מראש בלבד. טל' לתיאום: 052-5399075.

מצוק גלישה וטיפוס
המצוק שבגדה הצפונית של הנחל, ליד עין פרת, מותר לגלישת צוקים. רשות הטבע והגנים הכשירה בו טבעות אחיזה, אך הגלישה מותרת רק בהדרכת מדריך מוסמך ולפי כל כללי הזהירות.

בריכת תמר
מעיין קטן הנובע בגדה הצפונית לתוך בריכת בטון בעומק 2.5 מ'. ליד הבריכה צומח עץ תמר ומכאן שמה. הבריכה נמצאת לצד שביל מסומן שחור. השביל עולה מהחניון שבצל האקליפטוסים לחורבת עין פרת (ח'ירבת עין פארה).

חורבת עלמית
חורבת עלמית שוכנת מעט ממערב לצומת כביש 437 עם כביש הגישה ליישוב עלמון. בחורבה התגלו שרידי יישוב מתקופת הברזל (התקופה הישראלית הקדומה). המקום מזוהה עם עיר הלוויים עלמון (יהושע כ"א 18). בחורבה התגלו גם מבנים וחללים תת-קרקעיים ומערכת מסתור מימי מרד בר כוכבא. למרגלות התל, ליד הכביש לכפר חיזמא, נמצא קבר שיח' עבד אל-סלאם, המשמש מדי פעם בפעם אתר תפילה לתושבי הסביבה.

מסלולי טיול מומלצים

  • מקופת הכניסה לעין פרת: מסלול בדרגת קושי קלה משער השמורה עד מרכז המבקרים של השמורה (בית המשאבות). השביל מסומן בצבע כחול, אורכו כקילומטר. משך הטיול כחצי שעה.
  • מחורבת עלמית לעין פרת: מסלול בדרגת קושי בינונית מח'ירבת עלמית שבצומת ענתות עד בית המשאבות. השביל מסומן בצבע ירוק ומשתלב בשביל מסומן בכחול. אורכו כ-3 ק"מ, משך הטיול כשעה וחצי. יש להסדיר את תשלום דמי הכניסה במרכז המבקרים.
  • מבריכת הסלע לחורבת עין פרת: דרגת קושי קלה. מתחילים במעבר שליד בריכת הסלע (סימון שחור) וצועדים לחורשת האקליפטוסים. עוברים ליד בריכת התמר, ממשיכים לחורבת עין פרת ומסיימים בבריכה שבחורבה (המפל לשעבר). אורך המסלול כ-2 ק"מ הלוך ושוב. משך הטיול כשעה.
  • מעין פרת לעין מבוע: שני מסלולים למיטיבי לכת מעין פרת עד עין מבוע (ליד היישוב אלון)/ המסלולים מתחילים בפיצול השבילים המסומנים באדום ובכחול, כחצי קילומטר ממזרח לחורשת האקליפטוסים. השביל המסומן באדום עובר בשליש העליון של הגדה הצפונית של הנחל והוא פוגש את ערוץ הנחל רק לאחר כ-4 ק"מ, במפגש נחל פרת עם יובלו נחל מכמש. משם הוא ממשיך עוד כ-1.5 ק"מ באפיק הנחל לעין מבוע. שביל זה יבש כולו ואינו מוצל, ועל כן אינו מומלץ בעונות השנה החמות.
    השביל המסומן בכחול עובר בערוץ הנחל ולאורכו בריכות רבות. אורכו כ-4 ק"מ עד למפגש עם נחל פרת, ומשם הוא נמשך עוד כ-1.5 ק"מ במורד הנחל לעין מבוע. משך הטיול 3¬-5 שעות.


על המטיילים לצאת מעין פרת עד השעה 11:00 כדי לא להיקלע לחשכה. יש להתייעץ עם פקחי השמורה טרם היציאה.

גיאוגרפיה

נחל פרת (ואדי קלט) זורם מהמורדות המזרחיים של הרי בית אל, חוצה את צפון מדבר יהודה ונשפך לירדן ליד יריחו. השם העברי של הנחל מסתמך על זיהוי המקום פרת המוזכר בספר ירמיהו עם ח'ירבת עין פארה שליד עין פרת. הכפר הסמוך ענתא, המזוהה עם ענתות המקראית, הוא הכפר שחי בו הנביא ירמיהו.

ברוב מהלכו עובר נחל פרת בקער שממזרח לקמר רמאללה. הקער מלא במסה של סלעי קירטון ששקעו בים שהציף את האזור בתקופת האיאוקן. קרקע שנוצרת על קירטון כמעט אינה מחלחלת, ולפיכך גם המשקעים המעטים שיורדים כאן אינם נספגים בה. כך נוצר אזור מדברי, הידוע במקורות בשם מדבר בנימין (המדבר של ארץ בנימין).

בחלקיו העיליים הנחל מתחתר בגיר הקשה של הקמר, ואילו בתחום הקער במדבר יהודה הערוץ העמוק חותר בסלעי הקירטון ובסלעי הגיר הקשה שמתחתם, ונוצר קניון עמוק ומרשים. באפיק הנחל נובעים מעיינות שופעי מים ובחלקים רבים ממנו זורמים מים כל השנה. הניגוד בין המדבר למים הזורמים בנחל מרשים מאוד.

עין פרת ושאר מעיינות הנחל שופעים מים אף שהם נובעים באזור דל מאוד בגשם. הסיבה לכך היא המבנה הגיאולוגי של הרי יהודה. שכבות הקרקע בהרי יהודה נוטות מזרחה כבר באזור נווה אילן. באזור זה יורדים משקעים בכמות רבה יחסית. מי הגשם מחלחלים בקרקע, זורמים מזרחה בשכבה נושאת מים ופורצים בכל מקום שבו נקטע רצף השכבות. במקומות אלו נובעים מעיינות נחל פרת.

ארכיאולוגיה והיסטוריה

בתקופת הברונזה הקדומה (3300-2200 לפנה"ס), בראשית התפתחותה של החברה העירונית, קמו בחבל בנימין ערי מדינה , וכן ערים קטנות יותר וכפרים, בהם חורבת עין פרת שבתחום השמורה. בתקופת הברונזה התיכונה 2 (2000-1550 לפנה"ס) ידע האזור עוד גל התיישבות גדול והוקמו ערים חדשות ובראשן ירושלים, וככל הנראה היא השפיעה גם על ההתיישבות בתחום נחל פרה.

בתקופת הברזל (1200–586 לפנה"ס), עם התנחלות שבטי ישראל, נשטף האזור בגל גדול של התיישבות, הניכר בעשרות אתרי התנחלות. גל התיישבות זה קשור להתפתחות יהודה וישראל. שרידים מתקופה זו התגלו בח'ירבת עלמית, המזוהה עם עלמון המקראית, וגם בחורבת עין פרת, שבה נמצאו חרסים, חומה גדולה ומתחם קבורה מאותם ימים. על סמך ממצאים אלו הוצע לזהות את המקום עם פָּרָה – עיר בנחלת בנימין (יהושע י"ח 23), וייתכן שלמקום זה הלך ירמיהו לטמון את אזור המותניים שלו: "קום לך פרתה" (ירמיהו י"ג 3). 

הנחל שימש גבול טבעי בין נחלות יהודה ובנימין. יש המזהים אותו עם נחל כרית, הנחל שאליהו הנביא ברח אליו מפני המלך אחאב: "לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן" (מלכים א, יז 3). נחל מכמש, היובל העיקרי של נחל פרת, מזוהה עם המקום שדרכו הוביל יהונתן את צבאו של שאול אביו לניצחון על הפלישתים.
עם חורבן הבית הראשון והרס ממלכת יהודה נותר עיקר היישוב היהודי בתחומי חבל בנימין, ואליו חזרו הגולים בימי שיבת ציון והניחו בו את היסודות לכינונה של פחוות יהודה האוטונומית. נחל פרת נכלל בתחום הפחווה ומאוחר יותר בתחום הממלכה החשמונאית. בנחל נראים שרידי אמה מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים ממעיינות נחל פרת לחוות חקלאיות ולארמונות החורף של החשמונאים ליד יריחו. על שרידי האמה החשמונאית נבנו אמות מאוחרות יותר – בתקופה הרומית אמה הרודיאנית למבצר קיפרוס, בתקופה הערבית הקדומה (מאה 7 לספירה) אמה אומאית העשויה חרס, ובמאה ה-20 אמת אל-חוסייני, שנבנתה מבטון. 

בימי המרד הגדול ברומאים, בעיקר בתקופת מרד בר כוכבא, היישוב בבנימין חרב.

בתקופה הביזנטית, עם עליית הנצרות, נוסדו במרחב יישובים נוצריים ובמקומות מבודדים, בהם עין פרת, שהו נזירים מתבודדים ונבנו מנזרים, בהם מנזר פארן שבתחום השמורה. מי המעיינות נוצלו להפעלת טחנות קמח ולהשקיית שדות מעובדים. בשנת 1919 בנו בני משפחת אל-חוסייני אמה מודרנית, וגם היום היא מזרימה מים לשדות ולמטעים שבסביבת יריחו. 

צומח

שמורת טבע עין פרת נמצאת במעבר מהצומח הים-תיכוני לצומח המדברי. באזור הספר הזה נמצא מגוון רב של מיני צמחים, שמקורו בשני האזורים הפיטוגיאוגרפיים האלה. 

את ערוץ הנחל מקשטת צמחיית נחלים, הניזונה ממי המעיינות. עם צמחים אלו נמנים גרגיר הנחלים – הצומח בגושים בשולי המים, וניכר בפרחיו הלבנים ובטעם הצנון של עליו. אתו צומחת נענה משובלת, הניכרת בניחוח המנתה של עליה ובגבעולי פרחיה הגבוהים, הנושאים פרחים סגולים. צמחי גדות נפוצים אחרים הם קנה מצוי, סוף מצוי – הנושא עלים ארוכים ושטוחים דמויי סיף – וגומא מאורך – צמח רב-שנתי הגדל לאורך כל הנחל, בעל עלים ארוכים המסתיימים בחוד קוצני.

העץ הנפוץ באזור הוא שיזף מצוי. פירותיו – כדורים עגולים קטנים – אכילים בסתיו כשהם מצהיבים. חלק מעצי השיזף נושאים צמחים אדומי פרחים. אלה פרחיו של הרנוג השיטים – צמח טפיל שסופג מים ומינרלים מהעץ הנושא אותו.

שיח אופייני לאזור – גובהו מגיע ל-2-4 מ' ויוצר סבך קוצני של ענפים – הוא אוג קוצני.

בסדקים שבמצוקי הנחל תמצאו את הצלף הקוצני, כתלה חריפה ומציץ הסורי, שלושה צמחים אופיניים לסדקי סלעים גם בחבל הים-תיכוני. במדרונות נפוץ מאוד גם בן השיח סירה קוצנית.

בשלהי הקיץ נראה בשמורה את עמודי התפרחת של החצב המצוי, ולאחר הגשם הראשון נחזה בסתוונית היורה.

בחורף עולה כאן מגוון רחב של צמחים פורחים ובהם כלנית מצויה, נורית אסיה, רקפת מצויה, עכנאי יהודה ומקור חסידה גדול.

בעבר נטעו תושבי המקום עצי בוסתן – תאנה, רימון, תמר ועצי הדר – והם גדלים בתחום השמורה. חורשת עצי האקליפטוס, שבצלה נמצא חניון הפיקניק, ניטעה בימי המנדט הבריטי, כשמי עין פרת נשאבו והוזרמו לירושלים.

חי

שפע המים הצלולים והצמחייה הם בסיס לקיומו של עולם חי עשיר.

במים נפוץ מאוד שחריר הנחלים, חלזון בעל קונכייה שחורה הניזון מאצות זעירות. השחריר רגיש לזיהום ועצם קיומו מעיד על מים נקיים. סרטן הנחלים פעיל מאוד והוא מתפרנס מחרקים, מתולעים ומכל בעל חיים שיצליח לצוד. במים חיים גם מיני דגים, בהם עגולסת וחפף.

בסבך צמחי המים מקרקרות בקול אילנית מצויה וצפרדע הנחלים מקבוצת הדו-חיים. האילנית חיה על צמחים בדרך כלל, ומכאן שמה. קל לזהותה על פי צבע הגוף הירוק בהיר שלה ועפעפי עיניה הזהובות. עם קבוצת הזוחלים נמנים מניפנית מצויה – שממית בהירת גוף ולה קצות רגליים דמויות מניפה, שבעזרתם היא נצמדת לסלעים. נפוצים מאוד גם פריטים של חומט פסים – לטאה בעלת גוף חלק ולאורכו חמישה פסים בהירים. גם נחשים יש כאן, בהם זעמן שחור, שעשוי להגיע לאורך 2 מ' (בהתבגרותו הוא לובש צבע גוף שחור מבריק), ובמים חי נחש מים משובץ, שצבעו ירוק-חום. נחשים אלו אינם מסוכנים, בניגוד לנחש הארסי אפעה מגוון.

מגוון העופות עשיר מאוד. שלדג לבן חזה שוכן כאן דרך קבע. ציפורים יציבות ונפוצות מאוד הן סנונית המדבר – ציפור אקרובטית המלווה את רוב חייה באוויר וצדה חרקים תוך כדי מעוף – וטריסטרמית –  ציפור שאין לטעות בה: צבע גופה שחור, וכשהיא פורשת כנפיים נראים שולי הכנפיים הכתומים. שריקות הטריסטרמית מפלחות את אוויר השמורה, אך קריאות להקות הקאק, אחד ממיני העורבים, גוברות עליהן. הקאק חי בקבוצות ומקנן במערות ובנקיקי סלע. בשמי השמורה מעופף גם עורב שחור – ציפור גדולה בצבע שחור מתכתי ולה מקור עבה וחזק. 

עם העופות הדורסים בנחל נמנים בז מצוי, המקנן בשטח השמורה, ועיט ניצי – עוף בסכנת הכחדה בישראל. בקיץ מעופף כאן החוויאי – דורס גדול המתמחה בלכידת נחשים וזוחלים אחרים. מדורסי הלילה נציין את כוס החורבות, המקננת בשמורה, ואת האוח העיטי – דורס הלילה הגדול בישראל – הניכר בציציות האוזן הארוכות שלו.

 

בדרך היורדת אל השמורה רועה דרך קבע עדר של צבי ארץ-ישראלי. בלילה פעילים כאן דרבן, המשאיר אחריו בורות קטנים במקומות שחפר כדי לאכול שורשים ופקעות, ושועל מצוי. בין הסלעים חיים שפני סלע. קל לצפות בהם משום שהם פעילי יום. מכרסם נפוץ אחר הוא קוצן מצוי, שגודלו כגודל עכבר. גופו מכוסה פרווה חומה-צהבהבה ושערות גבו עשויות זיפים קוצניים. החדף הקטן, יונק שמשקלו אינו רב מ-7 גרם בדרך כלל, מיטיב לצוד חרקים וחסרי חוליות, אך קשה מאוד לראותו מפני שהוא פעיל בעיקר בלילה. ביום מעדיפים החדפים להסתתר בין הסלעים והצמחים או במחילות.

​​כיצד להגיע:

מצומת הגבעה הצרפתית (ירושלים) נוסעים לכיוון פסגת זאב.  

עוברים את מחסום חיזמה, ועולים על כביש 437 מזרחה המוביל לעלמון (ענתות), נכנסים ליישוב, פונים מיד דרומה לשער צדדי, יוצאים דרכו, נוסעים כ 500 מ' בדרך עפר, ועולים על כביש סלול- זהירות יש לנסוע לאט- הכביש מפותל מאד.
חניה ליד הנחל, וחניה עליונה מרוחקת יותר.

 

לאוטובוסים- חניה עליונה בלבד- בחגים אין גישה לאוטובוסים 

משך הסיור: 

בין  3-8 שעות

עונה מומלצת:

כל השנה

לא לוותר:

מעיין שזורם כל השנה

 מה עוד? 

 מצוקים, בעלי חיים יחודיים.

 שעות פתיחה

הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות

שעון קיץ:

 
בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
  

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

שימו לב!

 
  • היציאה למסלול הרגלי שבין עין פרת לעין מבוע (או הפוך) אסורה בהחלט לאחר השעה  11:00
  • המעבר והרחצה באזור הנביעה אסורים
  • החל מתאריך 1.7.13 חל איסור על הדלקת אש ומנגלים בשמורות הטבע עין פרת  ועין מבוע. בואו להנות מצמחייה ירוקה מעיין שופע נחל זורם ואוויר צח . 
 

לידיעת ציבור המטפסים בשמורת הטבע עין פרת​

מצוק הטיפוס הצפוני בעין פרת, שהיה סגור מסיבות בטיחות, נפתח למטפסים!
  •  כמה מסלולי טיפוס נסגרו על פי הנחיות מומחה. באתר שני מקטעים משולטים המותרים לטיפוס.
  • רשאי לטפס רק מי שעבר הכשרה מתאימה או מלווה על ידי מדריך מוסמך.
  •  חובה להשתמש בציוד תקני ותקין.
  • חובה להשתמש בעיגונים תקניים אשר הותקנו באתר, חל איסור מוחלט על שימוש בעיגונים אחרים מכל סוג שהוא.
  • היזהרו מפני אבנים מידרדרות!
  •  בימי גשם ואחריהם קיימת סכנת החלקה ואז הפעילות מסוכנת ואסורה.
  •  על המטפס קיימת החובה להיערך בהתאם לגובה המרבי של קיר הטיפוס.
  • חובה לחבוש קסדה וחל איסור שימוש ברתמות מאולתרות.
 
 

 דרכי התקשרות

 
טלפון:  02-5715859
דואר אלקטרוני: st-prat@npa.org.il
למידע נוסף על עין מבוע ניתן לפנות לאתר בטלפון 02-6339263 
 דף הפייסבוק שלנו
 
ניתן להזמין סיורים מודרכים לקבוצות (בתשלום):
מרכז חינוך והסברה שומרון
טלפון:  03-7942481
דוא"ל :miria1@npa.org.il
 

דמי כניסה

יחיד:מבוגר  29 ₪, ילד: 15 ₪,
קבוצה (מעל 30 איש כאשר התשלום במרוכז): מבוגר 23 ₪, ילד 14 ₪.
סטודנט: 25 ₪
אזרח ותיק: 15 ₪
 
10% הנחה בכניסה לאתר למזמינים הדרכה דרך מרכז החינוך וההסברה של רשות הטבע והגנים (הנחה נוספת להנחת קבוצה ולהנחת סוכן)

 מידע נוסף

 
מצורפת דפדפת האתר להורדהeinMabua.pdf

​​

בשמורת טבע עין פרת מבוצעות התאמת נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

  • חניה על מצע מהודק
  • פינת פיקניק וסככת צל על מצע מהודק
  • הירידה לנחל בשביל עפר ללא מדרגות
  • מרפסת תצפית לנוף מבטון
  • בית שימוש.

- למוגבלים בניידות מומלץ להגיע עם מלווה.


31.832326,35.304639
שמורת טבע עין פרת-צילם איגור קובליוב

חדשות מהשטח

עצור חדשות