שמורת טבע עיינות צוקים (עין פשחה)

​​​

נווה מדבר ירוק מתחלף בשממה

ברכות קסומות וצמחייה שופעת למרגלות מצוקים נישאים בלב נווה המדבר הנמוך בעולם. שמורת הטבע עינות צוקים שבצפון ים המלח היא אחת השמורות הייחודיות והמעניינות ביותר בארץ, הן בשל עושר מיני החי והצומח שבה, הן בשל שרידי הפעילות האנושית שהתגלו בה.

מוקדי עניין מרכזיים

• ברכות שכשוך ורחצה – הברכות נמצאות ב​אזור הכניסה לשמורה, כשלושה ק"מ מדרום למסעף קלי"ה, בכביש 90 (כביש חוף ים המלח). 
• מסלול טיול – המסלול המסומן עובר בבתי הגידול המגוונים שבשמורה ובין האתרים העיקריים שבה ולאורכו שלטי הסבר.  
• "השמורה החבויה" – חלקה הדרומי של השמורה. באזור זה נובעים עינות צוקים, והוסדר בו מסלול הליכה בין ברכות מים צלולים וצמחייה שופעת.  
• תצפית על נסיגת ים המלח – אפשר לצפות מרחוק על חוף הים הנסוג, ולהתרשם מהשינויים הקיצוניים שחלו במרחב בעשרות השנים האחרונות.

פירוט (מוקדי עניין מרכזיים)

• ברכות שכשוך ורחצה – כמה ברכות המקבלות מים מהמעיינות ומשמשות לצורכי נופש ופנאי. באתר כמה ברכות שכשוך המלאות כל השנה. הברכה העמוקה, ברכת "תמר", פתוחה לרחצה בחודשים יולי ואוגוסט בכל ימות השבוע, ומאמצע מרץ ועד סוף נובמבר – רק בסופי שבוע ובחגים. שירותי הצלה ניתנים בימים שבהם ברכת תמר פתוחה.

• "השמורה החבויה" – חלקה הדרומי של השמורה. באזור זה נובעים עינות צוקים, והוסדר בו מסלול הליכה בין ברכות מים צלולים וצמחייה שופעת. הכניסה לחלק זה של השמורה מתאפשרת לקבוצות בליווי מדריך בלבד. בסופי שבוע נערכים סיורים באזור זה, במועדים אחרים יש לתאם את הביקור מראש עם הנהלת השמורה.
• תצפית על נסיגת ים המלח – באזור השמורה נסוג קו החוף יותר מקילומטר בעקבות התייבשות ים המלח. בשל סכנת הבולענים ואי יציבות הקרקע, אי אפשר להגיע לחוף הים עצמו, אך אפשר לצפות בו מרחוק ולהתרשם מהשינויים הגדולים שחלו במרחב בעשרות השנים האחרונות. 

תצפיות נוף

• תצפית האגם – מגדל תצפית בחלק הדרומי של השמורה, שממנו אפשר לצפות לעבר "המיקרו-קניונים" – הערוצים המתחתרים (הכניסה לאזור זה בסיורים המודרכים בלבד).
• תצפית לים המלח הנסוג – נקודת תצפית ממזרח לברכות השכשוך.

תעודת זהות

הסיבות להכרזה

 • בית גידול לח נדיר בגודלו ובאיכותו המקיים מגוון מרשים של מיני חי וצומח.
• ערך נופי מרשים – נווה מדבר לחוף ים המלח.
• אתר נופש ותיירות מרכזי באזור.

מיקום בארץ

 

השמורה נמצאת בצפון ים המלח, מדרום לקיבוץ קלי"ה, לאורך רצועת חוף בת כחמישה קילומטרים, למרגלות מצוק ההעתקים.  

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • חפירת ברכות חדשות האיום המרכזי על עינות צוקים הוא נסיגת ים המלח, הגורמת לשינוי במפלס הנביעות המזינות את המערכות האקולוגיות בשמורה. כדי להגן על המערכת האקולוגית ולשמור על ערכי הטבע נחפרו בחלקה הדרומי של השמורה שתי ברכות חדשות.
  • שיקום לאחר שרפה – שרפות פורצות בשמורה, בדרך כלל בעקבות פעילות הצבא או רשלנות של מטיילים. שרפות אלו פוגעות פגיעה קשה במיני החי והצומח ומעודדות השתלטות של מיני צומח אגרסיביים, כגון קנה מצוי. כדי לצמצם את סכנת השרפות ולמנוע השתלטות מינים אגרסיביים, הובאו לשמורה כמה חמורים הרועים בשטח ומלחכים את הצמחייה הגבוהה.
  • ממשק מיני דגים – אוכלוסיות הדגים שבשמורה הן אוכלוסיות מבודדות, שאין להן קשר עם אוכלוסיות דגים במעיינות אחרים בחוף ים המלח. פגיעה באוכלוסיות אלו עלולה להביא להכחדתן המוחלטת מהשמורה, ולכן נערך מעקב רב-שנתי אחרי מצב אוכלוסיות הדגים בשמורה, בליווי חוקרים מהאקדמיה. הברכות החדשות שבשמורה נועדו, בין היתר, לסייע לשימור מיני הדגים שבאזור.
  • סקרי עטלפים – בשל שפע הצמחייה, המים ומזג האוויר החם, השמורה היא בית גידול אידאלי לחרקים, ובעקבותיהם למגוון מיני עטלפים הניזונים מהם. כדי לעקוב אחרי אוכלוסיות העטלפים הוצבו בשמורה גלאים והונחה רשת ערפל, המאפשרים לחוקרים לזהות את העטלפים שבשמורה.
  • ניטור ציפורים – מאז שנת 1988 ועד היום רשות הטבע והגנים עוקבת אחרי אוכלוסיות הציפורים בשמורה בעזרת פריסת רשתות ערפל ותיעוד המינים הנלכדים, ובכלל זה איסוף נתוני גיל, שומן ומשקל, וכמובן, טיבוע הציפורים. הניטור מצביע על הימצאות של מגוון מיני הציפורים בשמורה – מינים יציבים, מינים מקננים רק בקיץ ומינים השוהים בשמורה לתקופה קצרה בלבד, בחורף. מהממצאים עולה שמגוון מיני הציפורים מגיע לשיאו בעונות הנדידה (סתיו ואביב). המעקב המתמשך מאפשר להבחין בשינויים שנתיים ועונתיים בהרכב אוכלוסיות הציפורים בשמורה. בסופי השבוע בתחילת הסתיו מתקיימת בשמורה פעילות טיבוע הפתוחה לקהל הרחב. 

החי

בשל שפע המים בעינות צוקים צומחת בשמורה צמחייה שופעת וחיים בה בעלי חיים רבים. בשמורה נערכים מחקרים וסקרים אקולוגיים רבים, והם מעידים על מגוון מינים גבוה ומרשים. מגוון זה בולט על רקע היותה של השמורה "אי" מבודד מבחינה אקולוגית מבתי גידול לחים אחרים, ובו גם מינים ותתי-מינים אנדמיים (ייחודיים) לאזור ים המלח.  
בשמורה חיים ארבעה מיני דגים, ביניהם הדג האנדמי נאווית ים המלח, והדגים אמנון הירדן ואמנון מצוי, השונים מהאמנונים האחרים בארץ – וייתכן שיכירו בהם בעתיד תתי-מין אנדמיים. זהו אזור הנביעות העשיר ביותר בדגים סביב ים המלח.

בשמורה תועדו כ-210 מיני חרקים (ובהם כ-50 מיני זבובאים וכ-50 מיני עשים). את שפע החרקים הגדול מנצלים 12 מיני עטלפים הפעילים באזור, וכן גם עשרות מיני ציפורים – הן ציפורים החולפות באזור בעונת הנדידה, הן ציפורים המקננות באזור ונמצאות בו לכל אורך השנה. שפע המים מושך גם מגוון מיני יונקים – גם אוכלי עשב, כגון דרבן ושפן הסלעים, וגם טורפים, כגון צבוע מפוספס, זאב ותן זהוב.

כמה מינים של חרקים בשמורה ראויים לציון מיוחד, ובהם הנמלה האורגת, שזהו גבול תפוצתה הצפוני בעולם, והחיפושית ברקנית האשל. הנמלה האורגת מקיימת מערכת יחסים מיוחדת עם כנימות וציקדות – היא ניזונה מהפרשותיהם. 

הצומח

הצומח האופייני לעינות צוקים הוא צומח לח, המשלב צמחי מים מתוקים, הצומחים בקרבת המעיינות, וצמחי מלחה, הצומחים באזורים המרוחקים מהמעיינות שבהם הקרקע מלוחה יחסית.
בשמורה ניכרת תופעה המכונה חיגור צומח: בכמה אזורים בשמורה אפשר להבחין ברצועות ששולטות בהן חברות צומח שונות זו מזו. אופי הצמחייה משתנה לפי המרחק מהמעיינות ומשטחי ים המלח לשעבר.


חגורות הצומח העיקריות הן ארבע:

  1. במערב שולטת חברת מלוח קיפח וימלוח פגום, שהם שיחים מדבריים האופייניים למלחות.
  2. החגורה השנייה משלבת עצי אשל (מכמה מינים) ושיחי מלוח קיפח.
  3. בחגורה השלישית, הסמוכה יחסית למעיינות, גדלים עשבוניים רב-שנתיים – קנה מצוי וקנה-סוכר גבוה.
  4. צמוד למעיינות ולאורך פלגי המים שולטת חברת צומח נוספת, אף היא עשבונית, ובה בולטים סוף מצוי וסמר חד.

שני מיני צומח נחשבים תחרותיים במיוחד ושולטים בחלקים גדולים מהשמורה – קנה מצוי וסמר חד. בשמורה אפשר לפגוש, כמובן, מינים נוספים מלבד אלו שהוזכרו לעיל, ובהם עצי צפצפת הפרת ושיחי בן-טיון בשרני. 

היסטוריה

המקורות ההיסטוריים הקשורים לשמורה מעטים, והסיבה לכן היא, כראה, ריחוק האתר מהיישובים המרכזיים בסביבה. ייתכן שהנביא יחזקאל מזכיר את המעיינות באחת מנבואותיו על הפיכת ים המלח לאתר דייג ומכנה אותם "עין עגליים" – "וְהָיָה יעמדו (עָמְדוּ) עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם" (יחזקאל מ"ז, י'). 
במרחק קילומטרים ספורים מעינות צוקים נמצא הגן הלאומי קומראן, שהתפרסם בזכות גילוי המגילות הגנוזות ובזכות היישוב המזוהה עם כת האיסיים, כת שפעלה בתקופת בית המקדש השני ועליה סיפרו ההיסטוריון יוסף בן-מתתיהו והיסטוריונים נוספים. 
במהלך המאה ה-19 הגיעו לאזור ים המלח חוקרים אירופים. אחד הבולטים שבהם היה הכומר הסקוטי הנרי בייקר טריסטראם, מי שזכה לכינוי "אבי החי והצומח בארץ ישראל", שתיאר את המקום והפליג בשבחו. בספרו "מסע בארץ ישראל – יומן 1864-1863", כתב החוקר שעצר באזור עם משלחתו המדעית ובמשך יומיים התענג על המראות.

קשה להאמין, אולם לפני פחות ממאה שנה היו מקומות שבהם הגיע מפלס הים עד למרגלות המצוק ממש. בשנים 1900 1914 דאגו חוקרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל לסמן את מפלס ים המלח על סלע בקרבת עינות צוקים. הסלע נמצא כיום צמוד לכביש חוף ים המלח, ומכונה "סלע הקרן הבריטית", ואפשר להתרשם ממנו במהלך נסיעה בכביש הגובל בשמורה.

הסיירים שהסתובבו באזור בתקופת המנדט התקשו למצוא את הדרך לעקוף את המצוק. ובעקבות זאת, סומן בעינות צוקים שביל ההליכה הראשון בישראל, עוד בשנת 1947. זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת העצמאות והשביל נזנח. לאחר מלחמת ששת הימים נסלל כביש חוף ים המלח המוכר לנו כיום, ובשביל הישן כבר לא היה צורך.
עם הקמתו של קיבוץ קלי"ה נוצלו מי עינות צוקים לזמן –מה לענף המדגה בקיבוץ, והיום מי המעיינות זורמים במלואם לטבע. 

ארכאולוגיה

בתחום השמורה התגלו שני מתחמים ובהם שרידים ארכאולוגיים. שרידים אלו מעידים על התעשייה הקדומה שהייתה במקום – הפקת בושם משיחי האפרסמון, וכן על המעגן והמספנה שפעלו לחוף השמורה.

מתחם ארכאולוגי אחד נמצא סמוך לכניסה לשמורה ונכלל במסלול ההליכה המוסדר. במתחם זה נמצאת חווה חקלאית מימי בית שני, ובה מתקן ייחודי שלהערכת החוקרים שימש לייצור בושם משיח האפרסמון. האפרסמון הקדום, הגדל בנאות המדבר באזור ים המלח, אינו קשור לצמח המכונה כיום אפרסמון. בושם האפרסמון שווק ברחבי האימפריה הרומית, וסוד ייצורו אבד עם השנים. בשנים האחרונות טענו חוקרים שהצליחו לשחזר את תהליך ייצור הבושם. מתקן זה הוא היחיד מסוגו שנחשף בישראל.
 
המתחם השני נמצא בקצה הדרומי של השמורה, כחצי ק"מ מצפון ליישוב אבנת. כאן נמצאים שרידי מצודה עתיקה – "מצד קדרון", המכונה בערבית "ח'רבת מזין", על שם "מִדִּין", אחת מערי שבט יהודה – "בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה .וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן" (יהושע ט"ו, ס"א-ס"ב). מלבד  השרידים מתקופת הברזל (התקופה הישראלית) התגלו במקום גם שרידים מהתקופה החשמונאית, ובהם מבנה מרכזי ששימש מצודה, מספנה ומעגן סירות. בשנת 2002 התגלה במקום זה מטמון ובו 2,500 מטבעות ברונזה שתוארכו לתקופת המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. לדעתו של פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל, האתר שימש מעגן מלכותי, וממנו היה אפשר להפליג ליישובים אחרים באזור חוף ים המלח. הסירות שימשו, כפי הנראה, גם לאיסוף גושי אספלט טבעי שנפלטו מדי פעם ממעמקי ים המלח ושימשו לצרכים מגוונים. 

גאולוגיה

השם הערבי של שמורת הטבע עינות צוקים – "עין פשח'ה" מציין מצוק שבור ומבוקע, כמו המצוק הלא-רציף שמול עינות צוקים. המצוק מתנשא לגובה של כ- 360 מטרים מעל למעיינות, בשיפוע של 72%, אך הדבר אינו ניכר, משום שלמרגלות המצוק נערמו סלעים רבים, והם ממתנים את השיפוע. משום שהשיפוע "התמתן" היה יכול השביל הקדום, "מעלה צוקים", לעבור כאן ולעלות מהשמורה אל ראש המצוקים. 
המצוק בנוי מסלעי משקע השייכים ל"חבורת יהודה", מגילאי הקנומן והטורון. בבסיס המצוק נמצאים סלעים של תצורת הלשון מתקופת הפלייסטוקן. 
תשתית השמורה עצמה בנויה קרקעות אלוביאליות (המשלבות חלוקים, חול וחרסית), ואילו בשטחים שנחשפו עם נסיגת ים המלח נמצאת "תצורת צאלים" החרסיתית. 

הידרולוגיה ונסיגת ים המלח

סיפורה של שמורת עינות צוקים קשור קשר הדוק לסיפורו של ים המלח.
בעבר היה ים המלח גוף מים מרומיקטי (אגם שבו כמה שכבות של מים בצפיפות שונה, הנשענות זו על גבי זו). הסיבה להיווצרות צפיפויות שונות בגוף המים היא בדרך כלל שילוב של מליחות וטמפרטורה – מים עליונים חמים ומתוקים יחסית ומים תחתונים קרים ומלוחים. בעקבות הירידה החדה במפלס ים המלח, התערבלו מי ים המלח, ובשנת 1979 נעלם לחלוטין מבנה השכבות והים נהפך לגוף מים אחיד. חורף 1980 הגשום הביא לחזרת מבנה השכבות למשך שלוש שנים, אך מ-1983 ועד 1992 נוצרו שכבות מים רק לפרקי זמן קצרים. חורף 1992 הביא לחזרת התופעה לתקופה מסוימת.

יש הבדלים רבים בין קבוצות הנביעות לאורך חוף ים המלח. כמה מהנביעות מגיחות דרך סביבה מלוחה יחסית, ואחרות מגיעות מאקווה (אקוויפר) של מים מליחים הנשענת מעל לשכבת המים המלוחים של ים המלח. כמה  מהמעיינות חמים יחסית ועשירים במינרלים או במימן גפריתי. חלק הארי של מי המעיינות קשור לאקוות המים המתוקים מהרי יהודה, הנחשפת לאוויר העולם למרגלות מצוקי ההעתקים, ומיעוטם הוא תמלחות מים חמים הבוקעים ממעמקי האדמה.
לאורך השנים ניכרת תופעה של נדידת המעיינות. כיוון שהאקווה המזינה את מרבית המעיינות נמצאת מעל לשכבת מי תהום מלוחים, נסיגת ים המלח (מטר אחד ויותר בשנה) מביאה לנסיגת נביעות עינות צוקים מזרחה ודרומה.

לנסיגה זו יש שתי השפעות ברורות על השמורה: הראשונה היא התחתרות הערוצים הזורמים אל הים ההולך ונסוג. בעקבות זאת, בתי גידול של מים רדודים שבהם זרימה איטית על פני שטח נרחב, הולכים ומתחלפים בערוצים צרים ועמוקים שבהם זרימת מים מהירה. להשפעה השנייה השלכות חמורות אף יותר – מכיוון ששכבת מי התהום בעינות צוקים "נשענת" על שכבת מי התהום המלוחים, ונסיגת מפלס ים המלח מורידה גם את מפלס מי התהום המתוקים, בתי הגידול הלחים מתייבשים והנביעות נדחקות לאזורים מלוחים ביותר שאינם מאפשרים קיום של בעלי חיים וצמחים (ובמיוחד של מינים נדירים). בעקבות זאת, שטח הצמחייה בשמורה הולך ומצטמצם.
בעיה נוספת היא היווצרות בולענים. הבולענים נוצרים בעקבות תהליכי המסה של המלח בתת-הקרקע, לרוב בשטח שהיה מוצף בעבר במי ים המלח. שלוש שכבות הקרקע העליונות באזור זה הן שכבת חרסית יבשה, מתחתיה שכבת חרסית בוצית ומתחתיה שכבת מלח. נסיגת ים המלח מביאה לזרימת מי תהום מתוקים לכיוון הים. מים אלו ממיסים את שכבת המלח, ובעקבות זאת, גולשת שכבת החרסית הבוצית לעומק החלל שנוצר. החלל "עולה" כלפי מעלה, ומעליו נשאר קרום דק יחסית של חרסית יבשה. קרום זה נראה מבחוץ כקרקע יציבה, אולם דריכה עליו עלולה להביא לקריסתו הפתאומית. הבולען שנפער עשוי להגיע לעומק של עשרה מטרים ולהיקף של כ- 25 מטר. כיוון שאין כל סימנים חיצוניים לתופעה זו, ההליכה באזור הסמוך לחוף ים המלח מסוכנת ביותר. הבעיה בולטת בעיקר בחלק הצפוני של ים המלח, שבו חלה נסיגה חדה של קו החוף. בדרום ים המלח נשמר המפלס הגבוה באופן מלאכותי על ידי מפעלי ים המלח, ותופעת הבולענים נחשבת נדירה.
עד היום לא ידוע על פתרון זול ופשוט למניעת היווצרות הבולענים.

בחלק המזרחי של השמורה אפשר להבחין בשלט המורה על המדרגות היורדות אל פני הים. השלט נקבע בשנת 1984, וכיום הוא מרוחק כשני(!) ק"מ מקו החוף. כיום כבר אין גישה מהשמורה אל הים, ואת המרחק שבין השניים ממלאים שטחי בוץ טובעני שהגישה אליהם מסוכנת ואסורה. 

​כיצד להגיע:

השמורה שוכנת בצפון ים המלח 3 ק"מ דרומית לקיבוץ קליה על כביש 90
 

עונה מומלצת:

כל השנה
 

לא לוותר:

הדרכות בימי שישי בשעות: 10:00 ו- 12:00

 בימי שבת בשעות: 10:00 ,12:00 ,14:00
 

שימו לב!

 
בין החודשים יולי ועד לאמצע ספטמבר (14.09) לא מתקיימים סיורים בשל עומס חום.
 

קבוצות ובודדים יכולים לתאם סיורים בתשלום גם במהלך השבוע.

 

משך הסיור:  

בין שעה לשעה ורבע 

 

מה עוד?

  • אתר ארכיאולוגי מתקופת בית שני
  • בריכות שכשוך
  • שולחנות פיקניק
  • סככות צל

ניתן להזמין טקסים ופעילויות - למידע נוסף הקישו כאן

שעות פתיחה

שעון קיץ:

בכל ימי  השבוע -  8:00-17:00 כניסה אחרונה בשעה 16:00 (גם בימי שישי ושבת)  
 

שעון חורף: (החל מ 29.10)

 
בכל ימי השבוע -  8:00-16:00 כניסה אחרונה בשעה 15:00 (גם בימי שישי ושבת).

 

בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

 

בריכת תמר

בריכת 'תמר' שעומקה עד 1.5 מ' פתוחה בין מרץ לנובמבר:


במהלך שעון קיץ: בימי שישי 10:00 ועד 15:00 בימי שבת 10:00 ועד 16:00.
במהלך שעון חורף: בימי שישי 10:00 ועד 14:00 בימי שבת 10:00 ועד 15:00.
במהלך חודשי הקיץ פתוחה הבריכה בכל ימות השבוע מלבד יום רביעי.

ביתר חלקי השמורה השהייה אפשרית לאורך כל היום.

בריכת 'תמר' פתוחה רק במידה ויש מציל.  

אין גישה לים המלח 
 

דרכי התקשרות

 טלפון: 02-9942355
 
דואר אלקטרוני: st.einot-tzokim@npa.org.il
 
פקס: 02-9947815
 
 

להזמנת סיורים מודרכים לקבוצות

מרכז חינוך והסברה הר ובקעה
טלפקס  - 02-6541255
דוא"ל -  mh.deadsea@npa.org.il
 
10% הנחה בכניסה לאתר למזמינים הדרכה דרך מרכז החינוך וההסברה
 
של רשות הטבע והגנים (הנחה נוספת להנחת קבוצה ולהנחת סוכן)
 
 

כניסת חיות מחמד

 מידע נוסף

 

מצורפת דפדפת שמורת טבע עיינות צוקים - בעברית

 

מצורפת דפדפת שמורת טבע עיינות צוקים - בערבית

 

 ​Enot Tsukim  - דפדפת אנגלית

 
 

    בשמורת טבע עיינות צוקים  מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

    • חניה
    •  בית שימוש
    • שבילים באזור הנופש הכוללים את האתר הארכיאולוגי
    • פינת פיקניק
    • ברזיה וגישה לבריכת השכשוך
    • השמורה החבויה אינה מונגשת במלואה אך אפשרית לאנשים עם מוגבלות ניכרת בתנועה שמגיעים עם מלווה - יש לתאם מראש בטלפון 02-9942355.​

    31.71655,35.451496
    שמורת טבע עיינות צוקים
    שמורת טבע עיינות צוקים

    חדשות מהשטח

    עצור חדשות