גן לאומי הבשור (פארק אשכול)

​​​

גן לאומי הבשור הוא פינה ירוקה במדבר על גדת נחל בשור. בלב מישורי הלס של הנגב המערבי נובע מעיין שופע וסביבו מדשאות רחבות ידיים ואלפי עצים נותני צל. גן לאומי הבשור הוא מקום נפלא לבילוי בחיק הטבע ובסיס יציאה מצוין לטיולים במרחבי חבל הבשור

​מוקדי ענייןמקום בארץתצפית נוףתעודת זהותפעילות רט"ג לשמירה על המקוםפירוט מוקדי ענייןגיאוגרפיה​​​​היסטוריה וארכיאולוגיהצומחחי

מוקדי עניין

  • עין בשור – מעיין שופע ובריכות שכשוך לילדים
  • שולחנות פיקניק בצל עצים
  • שחזור גשר רכבת מימי המנדט
  • אתר עתיקות מהתקופה המצרית הקדומה
  • שני מסלולים קלים לאופניים
  • חניון לילה מוסדר

מקום בארץ

גן לאומי הבשור שוכן בנגב המערבי, ממערב לאופקים ומדרום לכביש 241.

גישה לאתר: נוסעים מאופקים מערבה (כביש 241). כ 2.5 ק"מ אחרי צומת אורים פונים שמאלה.

הבאים ממערב, מכיוון צומת מעון, נוסעים בכביש 241  כ 7 ק"מ אחרי צומת מעון פונים ימינה לדרך הגישה לפארק.  

תצפית נוף

גבעת המצפור (גבעת שלאלה). גבעת שלאלה מתנשאת רק כ-15 מטרים מעל סביבתה, אך פסגתה מעניקה תצפית יפה על מישורי הנגב המערבי ועל ערוץ נחל בשור החוצה אותם, על תל פרעה (שרוחן) ועל נתיבות וארובות תחנת הכוח באשקלון.

תעודת זהות

בעת הכרזת הפארק בשנת 1966 נכללו בתחומו כ-3,000 דונם. בפברואר 1986 נוספו לשטח המוכרז של הפארק עוד 615 דונם. הגן הלאומי נקרא גם פארק אשכול לזכר לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

יוסף (ג'ו) יחזקאל, חבר קיבוץ אורים, גילה את יופיו של המקום. הוא ניקה לבדו את סבך הצמחייה מסביב למעיין ונטע את העצים הראשונים, ובזכות חזונו הפך המקום לגן לאומי הבשור. את האתר מנהלים בשיתוף פעולה רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל ומועצה אזורית מרחבים.

הסיבות להכרזה

  • יצירת אתר בילוי בחיק הטבע בצפון הנגב
  • שמירת נופי מים ובתרונות
  • שימור הערכים הארכיאולוגיים וההיסטוריים של הפארק

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • איסוף נביעת עין הבשור לברכות
  • חפירות ארכיאולגיות באתר עין הבשור ושימור האתר
  • שחזור גשר הרכבת המנדטורי על נחל בשור
  • פיתוח שבילי אופניים מסומנים
  • טיפוח האתר לקליטת מבקרים
  • הקמת חניון הבשור (חניון לילה מוסדר)

פירוט מוקדי העניין

 

נביעות עין הבשור

עין בשור (עין שלאלה) הוא שמו של ריכוז נביעות גדול, ששפיעתו הכוללת היא כ-60 מ"ק מים בשעה. המים חמימים למדי ( כ-21 מעלות צלזיוס) ומליחותם גבוהה יחסית, כ-1,300 מ"ג כלור לליטר. רשות הטבע והגנים אוספת את מי המעיינות ומזרימה אותם בפלג לברכה ארוכה ויפה. פלג אחר יוצר סדרה של ברכות שכשוך לילדים. חלק מהמים משמש להשקיית צמחי הנוי בגן הלאומי והשאר זורם לטבע, אל ערוץ נחל בשור.
במלחמת העולם הראשונה בנו הבריטים בעין בשור מאגר גדול והוא אגר 2 מיליון ליטרים מים. המים הגיעו למאגר בצינור שהונח בד בבד עם התקדמות הכוחות מהנילוס, ומן המאגר הם שונעו יומם וליל ליחידות שבמוצבים בשיירות גמלים עמוסים במכלי מים. על הנביעות הראשיות בנו הבריטים מתקני בטון ללכידת המים, ועד היום ניצב מבנה בטון בריטי בנקודת הלכידה של המעיין. 

 

 

אתר עין בשור

באתר עין בשור נחשפו שרידי מבנה קדום ובו כמה נדבכי לבנים עשויות בוץ. האתר שוכן כ-200 מ' מדרום-מערב לעין בשור ונמצאו בו ארבע שכבות יישוב. שלוש השכבות הקדומות הן מתקופת הברונזה הקדומה (3300–2200 לפנה"ס). תחילה היה כאן כפר כנעני, אחר כך תחנת דרכים ממלכתית מצרית ואחריה שוב כפר כנעני. לימים המקום ננטש, אך נושב שוב בתקופה ההלניסטית (מאה 2 לפנה"ס) ואז הייתה בו תחנת דרכים או חווה.
באתר חפרה משלחת ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב בראשות רם גופנא ודן גזית. המבנה המשוחזר באתר מציג את שרידי תחנת הדרכים המצרית, והיא מעידה על נוכחות קבע מצרית בכנען כבר בימי נערמר, מייסד שושלת הפרעונים הראשונה. 

 

 

גשר הרכבת

מאז ימי קדם חצו דרכים עתיקות את נחל בשור באזור הנביעות, וכך היה גם בתקופת המנדט הבריטי. עם תום מלחמת העולם הראשונה הניחו הבריטים מסילת ברזל מרפיח לבאר שבע. המסילה חצתה את נחל בשור על גשר עץ בדיוק במקום זה. הקו נחנך ב-8 במאי 1918 והוא פעל עד 31 ביולי 1927. גשר העץ וקרון הרכבת המשוחזרים מנציחים את מסילת הברזל ההיסטורית. 

 

 

גבעת המצפור (שלאלה)

ראש גבעת המצפור הוא המקום הגבוה בפארק ונשקפים ממנו מרחבי הנגב המערבי. בגבעה נותר בור מים גדול מן הימים שנחפר בחצר כנסייה ביזנטית. במלחמת העולם הראשונה גילו לוחמים אוסטרלים  את פסיפס הכנסייה אחרי שנחשף בעמדת מקלע תורכית נטושה. איכות הפסיפס טובה. עיטוריו מתארים גפן ששריגיה צומחים מתוך אמפורה ויוצרים 9 שורות של מדליונים, 5 מדליונים בכל שורה. בכל מדליון מתוארים עופות וחיות והם פונים לגזע המרכזי, הנושא סלי פירות, גביע וציפור בכלוב. משני צדי האמפורה מתוארים שני טווסים. סגנון הפסיפס מזכיר פסיפסים שהתגלו בקרבת מקום בבית כנסת מעון ובחורבת באר שמע.

 

הפסיפס נהנה מיוקרה רבה בקרב הבריטים גם בזכות איכותו הטובה, אך בעיקר בזכות כתובת המוקדשת לאדם בשם ג'ורג'. כתובת הפסיפס מעידה שהוא נוצר בשנת 561 לספירה. הבריטים האמינו שזה ג'ורג' הקדוש, פטרון הכנסייה האנגליקנית. הפסיפס נלקח לאוסטרליה והיום הוא מוצג לראווה ב"היכל התהילה" שביד הזיכרון האוסטרלי, בעיר הבירה קנברה.

 

שבילי אופניים 

בפארק מסומנים שני מסלולי אופניים מעגליים, אחד באורך 2.2 ק"מ (סימון ירוק) ואחד באורך 7.5 ק"מ (סימון כחול). מסלולי הרכיבה קלים ומתאימים לכל המשפחה. נקודת המוצא והסיום היא בסככות שליד עין בשור. על הרוכבים לבוא מצוידים באופניים (אין השכרת אופניים בפארק).

 

 

מסלול דיסק גולף

דיסק-גולף (disc-golf) הוא ספורט שבו המשתתפים מתקדמים במסלול שלאורכו מוצבים סלי מתכת. על מנת להתקדם מנקודה לנקודה יש לקלוע צלחת פריזבי (צלחת מעופפת) לתוך הסלים. מטרת המשחק היא לסיים את המסלול, שלאורכו 18 סלים, בכמה שפחות זריקות (כמו בגולף). המסלול נבנה לשתי רמות מיומנות והוא מתאים לכל גיל ולכל רמה של יכולת גופנית. יש לבוא מצוידים בצלחות פריזבי. 

 

 

לינה בחניון הבשור

בחניון הלילה ניתן להציב אוהל פרטי וליהנות משירותים אלו: שירותים, מקלחות חמות, פינת בישול וגז, מקרר, שולחנות וספסלים, תאורת שטח, ותאים לטעינת טלפונים ניידים. החניון מותאם ללינת קרוואנים.

 

גיאוגרפיה

הגן הלאומי שוכן על גדת נחל בשור – ערוץ גדול ורחב הממלא תפקיד חשוב בעיצוב הנוף בנגב המערבי. נחל בשור – אורכו כ-80 ק"מ – התברך באגן ניקוז אדיר המשתרע על 3,650 קמ"ר, גדול מזה של כל נחל אחר בישראל שנשפך לים התיכון. הבשור מתחיל את דרכו ברמת עבדת, ליד שדה בוקר. יובליו הראשיים – נחל באר שבע ונחל גרר – מנקזים את הרי חברון ואת גבעות להב.
נחל בשור הוא שריד מנהר קדמון ענקי, שסחף בעבר שברי סלעים ואבנים ויצר בנגב המערבי שכבה של חלוקי נחל בעובי עשרות מטרים ("אקוויפר החלוקים"). שכבה זו מתמלאת כל שנה מחדש במי שיטפונות והיא אוצרת בקרבה כמויות מים גדולות.
במשך השנים התכסתה שכבת החלוקים בכסות עבה של משקעי לס, ונוצרו המישורים הנרחבים של הנגב המערבי. נחל בשור מתחתר במשקעי הלס, ובמקומות שבהם ערוצו מעמיק עד שכבת החלוקים, כפי שקורה בכמה מקומות במורד הנחל, פורצים מים. רוב הנביעות הן עונתיות, אך בעין בשור שכבת החלוקים עבה במיוחד ומכילה כמויות מים גדולות מאוד, ועל כן נביעות עין בשור שופעות מים כל השנה.

היסטוריה וארכיאולוגיה

נביעות נחל בשור שימשו בסיס להתיישבות אדם על גדות הנחל כבר בתקופות פרהיסטוריות. בתקופת הברונזה התיכונה (1750­-1550 לפנה"ס) קמו ערים מבוצרות לאורך הנחל בתל פַרְעָה ("שרוחן"), בתל גַּמָּה (ג'מה) ובתל עג'ול שברצועת עזה.

השם נחל הבשור נזכר במקרא. על פי המסופר דוד המלך רדף אחר העמלקים שפשטו על צקלג (מזוהה עם תל שרע שבנחל גרר): "וַיֵּלֶךְ דָּוִד הוּא וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל הַבְּשׂוֹר" (שמואל א', ל' 9). אין ודאות שנחל הבשור שנזכר בתנ"ך הוא נחל בשור של ימינו. אדרבא, רוב החוקרים נוטים לזהותו עם נחל גרר של ימינו.

היישובים התקיימו על גדות הנחל עד התקופה ההלניסטית (מאה 2 לפנה"ס), ומן התקופה הרומית ואילך ניכרת התרחקות ממקורות המים. הארכיאולוג דן גזית משער שהסיבה לכך היא המלריה – מחלה שפגעה במתגוררים בקרבת הביצות שהמעיינות יצרו בתקופה ההיא.

בפברואר 634 התחולל בסביבת עין הבשור קרב דָּתִין. גדוד מוסלמי בפיקודו של עמר אבן אלעאץ (לימים כובש מצרים), שכנראה ניסה לחדור לארץ ישראל דרך הנגב, נתקל בגדוד ביזנטי וגבר עליו. מקומה המדויק של דתין, אם אכן מדובר ביישוב, אינו ידוע.

במלחמת העולם הראשונה מילא נחל בשור תפקיד חשוב. פעמיים, במרס ובאפריל 1917, נכשל הצבא הבריטי בכיבוש עזה מידי התורכים. למודי אכזבות החליטו הבריטים שהמתקפה הבאה תהיה על באר שבע. הם התכוננו למערכה כחצי שנה ועד כיבושה של באר שבע ב-31 באוקטובר 1917 הם ייצבו קו חזית בנחל בשור, ואת המרכז הלוגיסטי שלה קבעו בעין בשור.

צומח

בגן לאומי הבשור צומחים כ-2,000 עצי תמר. זהו ריכוז עצי התמר לנוי הגדול בישראל. בפארק ניטעו גם עצי זית, אלה אטלנטית ואלת המסטיק, והם מצטרפים לעצי הבר שבאזור כגון מיני אשל, שיזף ושיטה סלילנית. באזורי הבתרונות ובגדות נחל בשור עולה בחורף פריחה ססגונית של צמחייה עונתית. בחודש פברואר הפריחה בשיאה במרבדים מרהיבים של כלניות אדומות.

חי

המעיינות, הצמחייה, נופי הבתרונות והשדות המעובדים הם בסיס למגוון רחב של בעלי חיים. בבעלי חיים ליליים כגון גירית, חתול ביצות, נמייה  ודרבן קשה מעט להבחין, אך משכימי קום ורוכבי אופניים עשויים לפגוש תנים ושועלים. 

קל יותר לצפות בעופות הרבים הבאים לכאן. בקיץ מקננות במצוקי הבתרונות הציפורים הססגוניות כחל ושרקרק מצוי. בחורף מרחפים בשמי נחל בשור מינים רבים של דורסים כגון בז ציידים ועיט השמש הנדיר, ובעונות הנדידה חונים כאן מיני עקבים ועיטים. החורף הוא גם שעתם של העגורים, המשוטטים בשדות בהמוניהם.

כל השנה ניתן לצפות בעופות יציבים כגון קטה חדת-זנב, רץ-מדבר וחוברה בשדות הבור של מערב הנגב. בתחום הפארק תוכלו למצוא שני מינים דוגרי קרקע: להקות של חוגלות, הנמלטות במשק כנפיים כשמבהילים אותן מרבצן, וכרוונים, הקופאים על עומדם למראה אדם משום שהם סומכים על צבעי ההסוואה המצוינים שלהם. עצי הפארק והשיחים מעניקים מזון ומסתור למינים רבים של ציפורי סבך וציפורי שיר ובהן מיני עלוויות וסבכי, חטפיות ואדומי-חזה.

​​​כיצד להגיע:

גן לאומי הבשור שוכן בנגב המערבי, ממערב לאופקים ומדרום לכביש 241. נוסעים מאופקים מערבה (כביש 241). כ 2.5 ק"מ אחרי צומת אורים פונים שמאלה.

הבאים ממערב, מכיוון צומת מעון, נוסעים בכביש 241 כ 7 ק"מ אחרי צומת מעון פונים ימינה לדרך הגישה לפארק.

 

משך הסיור:

שעתיים - יום 

עונה מומלצת: 

  כל השנה

 

לא לוותר:

טיול מכוניות בדרך הבשור

 

מה עוד?

אפשרות לינה ועריכת ארועי לילה/יום  

שעות פתיחה

* הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
 

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00​
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 

דרכי התקשרות:

טלפון: 08-9985110
 
פקס: 08-9985267

דמי כניסה:

יחיד:  מבוגר ₪22, ילד ₪9
 אזרח ותיק: 11
 קבוצה(מעל 30 איש) מבוגר ₪19, ילד ₪8
 
 

לינת שטח-קמפינג (אוהלים פרטיים):

רגיל: מבוגר 53 ₪ , ילד 42 ₪
מנויים: מבוגר 38 ₪ , ילד 32 ₪
תלמידים: 35 ₪
לינה וכלכלה מלאה 115 ₪ לתלמיד
 

כניסת כלבים

מותרת - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה, לפרטים הקישו כאן
 

מידע נוסף 

מצורפת דפדפת האתר להורדהeshcol.pdf

​​​

בגן לאומי פארק  הבשור(אשכול) מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:
 

  • לב הגן וחניון הלילה מונגשים
  • כולל חניה
  •  בית שימוש
  • שבילים
  • פינות פיקניק
  • ברזיות וגישה לבריכות השכשוך​

31.30525,34.495542
גן לאומי הבשור - פארק אשכול
גן לאומי אשכול

חדשות מהשטח

עצור חדשות