הר גריזים

​​​

הר הברכה - בראש הר גריזים נחשפו שרידי המתחם המקודש הקדום של השומרונים, וסביבו שרידי עיר גדולה מן התקופה ההלניסטית. מפסגת ההר נגלים נופי הרי שומרון ולמרגלותיו נראית העיר שכם כאילו היא מונחת על כף היד.

מוקדי עניין

• המתחם המקודש
• מזבח יצחק
• גבעות עולם
• קבר שיח' ע'נם
• הכנסייה המתומנת

מקום בארץ

הר גריזים מתנשא ליד היישוב ברכה. נוסעים לצומת תפוח בכביש 505 מאריאל או בכביש 60 מירושלים. מצומת תפוח ממשיכים צפונה עד צומת מחנה חורון, שם פונים מערבה אל היישוב ברכה. בשער הכניסה ליישוב פונים ימינה וממשיכים לפי השלטים דרך השכונה השומרונית אל האתר.
האתר נמצא בשטחי יהודה ושומרון.

תצפית נוף

שיח' ע'נם: קבר השיח' נמצא בין שרידי המגדל הצפוני-מזרחי של המתחם הביזנטי, ויש ממנו תצפית נפלאה על הר כביר ורכס טמון, על חלקו העילי של ואדי פַארְעָה (נחל תרצה), על הר עיבל, על מזרח שכם, על בלאטה ועל קבר יוסף.

תעודת זהות

הר גריזים הוא אתר תיירות ארכיאולוגי בניהול המנהל האזרחי ביהודה ושומרון. רשות הטבע והגנים מתפעלת אותו. האתר משתרע על כ-400 דונם ובו שרידים של עיר מהתקופות הפרסית וההלניסטית, מתחם המקדש השומרוני הקדום ושרידי מתחם ביזנטי. האתר פתוח למבקרים בימים שני עד שישי. הכניסה בתשלום.
הר גריזים נמצא בשטחי יהודה ושומרון, ליד העיר שכם.


הסיבות להכרזה
• אתר מקודש לבני העדה השומרונית ובו שרידי עיר המקדש השומרונית הקדומה.

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

• שימור אתר החפירות ותחזוקת המקום.
• הכשרת האתר למבקרים: יצירת שבילי הליכה, הצבת שלטים, הקמת מבנה שירותים וברזיות.

פירוט מוקדי העניין

המתחם המקודש: על הר גריזים נחשפה עיר גדולה מן התקופות הפרסית וההלניסטית שנבנתה סביב מתחם מקודש. העיר נחלקה לארבעה רובעי מגורים, וקירות הבניינים החיצוניים שימשו חומה. בעיר התגלו שרידי רחובות ובתי מגורים, שתי רחבות שוק וחנויות. מדרום למתחם המקודש נחשפו שרידי מבנה גדול ובו עשרות חדרים. בתוך המבנה נמצאו בית-בד, בניין מגורים מפואר וחנויות. רוב הבניינים כללו חצר מרכזית מוקפת חדרים: חדר אירוח, חדרי שינה וחדר אמבטיה. העיר השתרעה על פני 400 דונם ונראה כי התגוררו בה כ-10,000 איש.

במקום הגבוה ביותר בעיר נבנה המתחם המקודש. המתחם מוקף חומה ומבוצר היטב, ובמרכזו עמד המקדש. במתחם נתגלו שני שלבי בנייה: בשלב הקדום, מהתקופה הפרסית (סוף המאה ה-5 לפנה"ס), הסתפקו הבונים במתחם קטן יחסית (96X96 מ'), ובשלב המאוחר יותר, בתקופה ההלניסטית (מאה 2 לפנה"ס), השתרע המתחם על שטח של 200X100 מ'. המתחם נועד לקלוט את אלפי המאמינים שעלו למקום בשלושת הרגלים וקיימו בו את זבח הפסח.

מזבח יצחק: סלע מוקף גדר. על פי המסורת השומרונית על סלע זה התרחשה עקידת יצחק.

סלע גבעות עולם: משטח סלע גדול שלפי המסורת השומרונית הוא אבן השתייה. שם הסלע מנציח את ברכת משה ליוסף: "ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם" (דברים ל"ג 15).

12 האבנים: באתר זה השומרונים מזהים את מקום האבנים שהציבו בני ישראל בעוברם את נהר הירדן.

קבר שיח' ע'נם: מבנה יחיד, מקורה בכיפה, בפינה הצפונית-מזרחית של המתחם. על פי מסורת מוסלמית זהו קברו של שיח' ע'נם, יליד הכפר בורין, מלוחמיו של צלאח א-דין. מסורות יהודיות מימי הביניים רואות במקום את קברו של חמור, אבי שכם. ערביי שכם והסביבה נוהגים לנדור במקום נדרים ולזבוח זבחים.

גיאוגרפיה וגיאולוגיה

הר גריזים, מדרום לעמק שכם, מתנשא לרום 881 מ' מעל פני הים. מולו מתנשא בצפון הר עיבל. להר שני רכסים עיקריים המשתרעים מדרום-מזרח לִצפון-מערב. אורך הרכס הצפוני כ-4 ק"מ ורוחבו כקילומטר אחד, ופסגת ההר היא בחלקו המזרחי. אורך הרכס הדרומי כ-2.5 ק"מ ורוחבו כ-1.5 ק"מ. שני הרכסים מתחברים במזרח. במזרח הרכס הצפוני משתרעת שלוחה הנקראת תל א-ראס. בחלק הדרומי של הרכס שוכן היישוב הר ברכה ובחלקו הצפוני בנויה השכונה השומרונית (קרית לוזה). בעמק שבין הרכסים שוכן הכפר ערק בורין.

הר גריזים והר עיבל נמצאים במרכז הרי שומרון, בלב קער גיאולוגי (קער שכם). הסלעים המרכיבים את הקער הם בעיקר סלעי קירטון רכים, אך סלעי הר גריזים והר עיבל הם סלעי חבורת עבדת – סלעי גיר קשה ועמידים בפני בליה. הקמר שמסביב היה מכוסה בסלעי קירטון רכים מחבורת הר הצופים. סלעי הקמר התבלו והותירו במרכז הקער "שאריות", הלוא הן הר גריזים והר עיבל. תופעה זו מכונה היפוך תבליט.

ארכיאולוגיה והיסטוריה

בתחילת התקופה הפרסית (מאה 6 לפנה"ס) השומרונים עדיין האמינו בקדושת המקדש שבהר הבית, ועל פי המסופר בתנ"ך הם אף הציעו את עזרתם בבניית בית המקדש השני (עזרא ד, 2). יוסף בן מתתיהו מציין שבעקבות הפילוג בין השומרונים ליהודים הקימו השומרונים את מקדשם בהר גריזים. לפי המסורת השומרונית הר גריזים הוא המקום שבו הקריבו יעקב אבינו ומלכיצדק מלך שלם קרבנות, כלומר זהו הר המוריה המקודש – מקום עקדת יצחק ואבן השתייה – ועל כן הקימו בו השומרונים את מקדשם. זהו המרכז הדתי והרוחני שלהם והאתר שאליו הם עולים לרגל וזובחים בו את קרבן הפסח.

הר גריזים נזכר בתנ"ך: "והיה כי יביאך ה' אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה" (דברים י"א 29¬-31). רבי אליעזר אמר שהתיאור בתנ"ך מכוון לשני הרים בבקעת הירדן שבני ישראל מצאו מיד לאחר שחצו את הירדן (ירושלמי סוטה ז, ג).

הבדלי גרסאות אלו הם הד למחלוקת המרה בין השומרונים ליהודים על קדושתם של ירושלים והר גריזים. הארכיאולוג ד"ר יצחק מגן חפר בהר גריזים ולדבריו בנה את המקדש סנבלט החורוני, בן דורם של עזרא ונחמיה, באמצע המאה ה-5 לפנה"ס. סנבלט חי כנראה בחווארה (חורון). הוא היה מצאצאי שארית הפליטה הישראלית שנותרה בשומרון לאחר גלות אשור והיה מושל שומרון מטעם הממלכה הפרסית, והוא שהחליט לנתק את הקשר עם ירושלים ולבנות מקדש לאל עליון בהר גריזים. בתו נישאה לבן משפחת הכהונה הגדולה בירושלים ונראה כי למקדשו הגיעו עוד כוהנים ובנו את המקדש בהר גריזים, במתכונת המקדש בירושלים. המסורת השומרונית רואה בהר גריזים, ולא בשילה, את מקומו של המשכן המקורי.

מגן גילה בהר גריזים שרידים של עוד מקדש, גדול יותר, מתחילת המאה ה-2 לפנה"ס. מסביב למקדש הוקמה עיר גדולה על שטח גדול מ-400 דונם. רוב תושביה היו כוהנים שמילאו את כל חוקי התורה כלשונם. בחפירות נתגלו כ-400,000 עצמות בעלי חיים שהועלו לעולה – כבשים, עזים, מעט פרות ותורים. בחפירות התגלו גם כ-17,000 מטבעות זהב, כסף וברונזה, אלפי כלי חרס, כלי אבן, וכן כלי נחושת, כסף וזהב.

המקדש השומרוני לא נפל בכוח סמכותו מן המקדש בירושלים ובעטיו ניטש מאבק קשה בין יהודים לשומרונים. המחלוקת הדתית הידרדרה למלחמה בין החשמונאים לשומרונים. יוחנן הורקנוס צר על הר גריזים ושרף את העיר עד היסוד, ומעשהו זה ניכר בשכבת שרפה עבה ובמטבעות רבים של יוחנן הורקנוס ושל בנו ינאי.

למרות החורבן המשיכו השומרונים להתגורר באזור הר גריזים ולקדש אותו. במאה ה-4 לספירה, כ-400 שנה לאחר חורבנו, התירה ביזנטיון לשומרונים לחדש את המתחם, אך בשנת 484 החריב אותו הקיסר הביזנטי זנון ועל מקומו נבנתה כנסייה מתומנת והוקדשה לבתולה מרים. במאה ה-6 הקיף הקיסר יוסטיניאנוס את מבנה הכנסייה בחומות ובמגדלים, ובמאה ה-8 החריב את האתר הח'ליף העבאסי אל-מנצור. מאז הוא לא נושב עוד.
הפולחן השומרוני בהר גריזים התחדש בימי הביניים.

השומרונים

השומרונים הם בני עם קדום וקבוצה אתנית הרואה בעצמה צאצאים ישירים של בני ישראל. השומרונים חיים רק בארץ ישראל, בעיקר בהר גריזים ובחולון. שפתם עברית עתיקה ואורח חייהם מתבסס על נוסח תורה הכתוב בכתב שומרוני, הדומה לכתב העברי הקדום.

בתקופה הרומית מנו השומרונים יותר ממיליון נפש, אך מאוחר יותר הם נפלו קרבן לפרעות ולמעשי טבח, בעיקר בתקופה הביזנטית והצלבנית. היום הקהילה השומרונית מונה כ-800 נפש.

 

​​כיצד מגיעים: 
הר-גריזים נמצא ליד הישוב ברכה. לבאים מאריאל , הגעה מכביש 505 או מירושלים, נוסעים בכביש 60 צפונה, עד צומת תפוח.   מצומת תפוח וממשיכים צפונה עד צומת מחנה חורון, שם פונים אל הישוב ברכה.  בשער הכניסה לישוב ברכה פונים ימינה וממשיכים דרך שכונה השומרונית אל האתר. (לפי השילוט)

 

משך הסיור:

 שעה וחצי עד שעתיים

 

 מומלץ!

 לשלב ביקור באתר עם סיור מקדים בשכונה השומרונית.

 

מוזיאון, אתר זבח הפסח, מפעל הטחינה, וכן באתרים סמוכים עין מחנה ושמורת נבי איסמעיל (שמורת האלות האטלנטיות) בעליה לברכה.

 

ניתן להזמין טקסים ופעילויות - למידע נוסף הקישו כאן

שעות פתיחה

אפריל-ספטמבר 8:00-17:00
 
אוקטובר-מרץ 8:00-16:00
 
ימי שישי וערבי חג  8:00-15:00  

האתר פתוח בימים א'- ו'

 

בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דרכי התקשרות

  טלפון: 02-5950077                 

הזמנת הדרכות
ניתן להזמין סיור מודרך לקבוצות (בתשלום) בשפות אנגלית או עברית.
טלפון: 09-9539222
 

שימו לב!

בשל חגי השומרונים בהם אסורה הנסיעה לרכב משום שההגעה לאתר הר גריזים היא רק דרך השכונה השומרונית יהיה האתר סגור למבקרים בתאריכים:
15.10 - ראש השנה השומרוני
24.10 - יוה"כ לפי הלוח השומרוני

 כניסה לכלבים

מותרת - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה, לפרטים הקישו כאן

    התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.
    32.19847995,35.27226269
    הר גריזים
    הר גריזים