שמורת טבע חי בר בכרמל

​​​

החי-בר שבכרמל מוקדש לגידול בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה או שנכחדו מן האזור ולהשבתם לטבע. במקום גרעיני רבייה של היחמור הפרסי, אייל הכרמל, וכן של נשרים ועופות דורסים, שאף הם חלק מפרויקט ההשבה לטבע 

  •  צפייה בגרעיני הרבייה של היחמורים הפרסיים ושל איילי כרמל, שהם מושבים פרטים בחזרה אל הטבע. מאז הוחל בהשבת פרטים ממינים אלו לטבע, חיים יחמורים בגליל ובהרי יהודה, ואיילים – בכרמל, אך קשה לצפות בהם בטבע. ביקור בחי-בר כרמל הוא הזדמנות לצפות בחיות אציליות אלו מקרוב. 
  • צפייה מקרוב בנשרים, שהם עופות בסכנת הכחדה בישראל. הנשרים המתרבים בחי-בר כרמל מושבים אל הטבע בפרויקט ארצי רחב ושמו "פורשים כנף על הנשרים והעופות הדורסים בישראל". מטרת הפרויקט היא להגדיל את אוכלוסיית הנשרים שהתמעטו בארץ בעשרות השנים האחרונות. 
  • צפייה בפרטים של צבי ארץ-ישראלי הנמצא בסכנת הכחדה. הפרטים הגדלים בחי-בר מתרבים בו, וחלקם מושבים אל הטבע.
  • צפייה בדורסים נוספים: עיטם לבן זנב, עיט ניצי ועוד
  • צפייה בעזי בר ובכבשי בר – אוכלי עשב החיים בחי-בר כרמל בתוך מכלאות מגודרות.
  • מרפסת תצפית הצופה אל חוף הכרמל ואל הכרמל – מהמרפסת נשקף נוף יפה דרומה ומערבה, לאזור חוףהכרמל והכרמל, למפגש מרהיב עין של כחול וירוק.
  • רחבת התצפית הסמוכה לכלוב הנשרים וצופה אל נחל גלים – נחל גלים מתחיל בכרמל ומסתיים בים התיכון.מכאן נשקף נוף הנחל המאופיין בחורש ים-תיכוני.
  •  

מיקום בארץ

חי-בר כרמל נמצא על הר הכרמל, סמוך לאוניברסיטת חיפה. ההגעה מכביש חיפה-עוספיה(672)לכיוון האוניברסיטה, בכיכר האוניברסיטה פונים שמאלה חזרה לכיוון דרום-מערב ופונים ימינה לחי-בר כרמל.
 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • גידול גרעיני רבייה של מיני בעלי חיים שחיו בעבר בארץ ונכחדו ממנה, לשם השבתם לטבע.
  • הקמת גרעיני רבייה של מיני עופות דורסים בסכנת הכחדה. הגוזלים מאוקלמים לסביבה הטבעית ומשוחררים לטבע לאחר שסומנו והורכבו עליהם משדרים כדי שיהיה אפשר לעקוב אחר תנועותיהם ברחבי הארץ, ברחבי המזרח התיכון ובאירופה.
  • רשת של תחנות האכלה הפרושה בכל רחבי הארץ, מספקת לעופות מזון זמין ונקי מרעלים ומתרופות.
  • חינוך והסברה – אלפי תלמידים בכל רחבי הארץ נחשפים לתכנית החינוכית של החי-בר בכל שנה, ומשתתפים בסיורים לימודיים הקשורים לגרעיני הרבייה של בעלי החיים המיועדים להשבה לטבע. פעולות הסברה נערכות גם בקרב חקלאים, מטיילים, גורמי תכנון והציבור הרחב.

החי

יחמור פרסי

היחמור הפרסי הוא מין ממשפחת האיילים, והוא נקרא "יחמור" (שם הנזכר כבר במקרא) על שם צבע פרוותו האדמדמה כצבע אדמת החמרה. להשבת היחמור הפרסי לטבע משמעויות ממשקיות אקולוגיות רחבות – היחמור הוא אוכל עלים ועשב גדול (משקלו יותר מ-100), ולכן הוא אוכל "וגוזם" את העצים והשיחים בחורש כל ימות השנה, ובכך מסייע לדילול החורש הסבוך ולמניעת התפשטות שרפות.
ארבעת היחמורים הראשונים הובאו לארץ מאיראן במבצע מיוחד והרואי בסוף שנות השבעים, בעיצומה של המהפכה האסלאמית. עד המהפכה היו למדינת ישראל יחסים דיפלומטיים עם איראן, והיחמורים הועברו לישראל כחלק מהסכם חילופין עם משפחת השאה. היחמורים הוצאו מאיראן באישור חתום והוטסו ממנה במטוס אל-על האחרון שעזב את אדמת איראן.
היחמורים משוחררים לטבע מאז 1996. תחילה הועברו למכלאת אקלום בנחל כזיב, וכיום הם משוחררים גם בנחל שורק בהרי יהודה, בהר סאסא באזור המרון ואף בחרמון. במכלאה הם שוהים כחודש, ואז משוחררים אל השטח הטבעי שמסביב כשהם נושאים משדר ואפשר לעקוב אחריהם. 
 

אייל הכרמל

גם איילי הכרמל, שחיו בעבר באזור ונכחדו, משוחררים לטבע שחרור מבוקר. שלא כמו הבאת היחמורים, הבאתם של איילי הכרמל לארץ הייתה משימה פשוטה למדי, משום שאייל זה נפוץ ברחבי אירופה. האיילים שוכנו בחי-בר כרמל, ולאחר שהתאקלמו והתרבו, החל משנת 1996, שוחררו כמה פרטים באזור רמת הנדיב, וכן בהר חורשן שבדרום הכרמל. ניטור קבוע ותצפיות אקראיות בשנים האחרונות הראו שאוכלוסיית האיילים מתרבה (נצפו פרטים צעירים בלי משדרים). גם לאיילים חשיבות רבה במערכת האקולוגית של החורשים בצפון הארץ, כיוון שהאייל הוא בעל חיים מעלה גירה האוכל בעיקר את עלוות עצי החורש. כמו כן, זרעיהם של עצי החורש מתרככים בקיבת האיילים, והפגיעה החלקית במעטפת הזרע מעלה את כשירותו של הזרע לנבוט. בכך מסייע אייל הכרמל גם בהפצת עצי החורש.
 

הנשר המקראי  

שנים רבות הלך ופחת מספרם של הנשרים, עד שבשנת 1995 היו בארץ כ-60 זוגות מקננים בלבד, כלומר – סכנת הכחדה. הסיבות להתמעטות הנשרים רבות: צייד בלתי מבוקר, הרעלות בעקבות שימוש מרובה בחומרי הדברה בחקלאות, פיתוח תעשייתי מואץ, אימוני הצבא, זיהום סביבתי, התחשמלות ועוד. כדי לאושש את אוכלוסיית הנשרים והדורסים הוקם בחי-בר כרמל גרעין רבייה לעופות דורסים ונשרים. העופות מוחזקים בכלובי רבייה. הביצה הראשונה נלקחת להדגרה כדי ליצור גירוי להטלת ביצה נוספת, ובכך להביא להכפלת פוטנציאל הרבייה. בכל קן מותירים ביצת דמה כדי לשמור על גירוי הדגירה. לאחר הדגירה המבוקרת והבקיעה הגוזל מוחזר לחיק משפחתו. כשהגוזל מגיע לגיל פריחה, הוא מועבר לכלוב אקלום, ושם הוא מתרגל תעופה ולומד את הנוף שאליו הוא עתיד לשוב עם הגעתו לבגרות מינית. כל העופות המשוחררים לטבע מטובעים בטבעות סטנדרטיות, כסופות, ולרוב גם בטבעות צבעוניות, המסייעות לזהות אותם מרחוק. בשנים האחרונות מוספים גם תגי כנף, כדי שיהיה אפשר לזהות את הנשרים במעופם. במקרים מסוימים מוצמדים לגב העוף משדרים, כדי שיהיה אפשר לעקוב אחריו. משדר פשוט מסייע במעקב אחר הנשרים בגבולות הארץ, ומשדר לווייני מאפשר התחקות אחר הפרט בכל מקום שיגיע אליו. אחד הנשרים שמשודר במשדר לווייני הגיע עד תימן וחזר לכרמל.
 

צבי ארץ-ישראלי

בכניסה לחי-בר כרמל נפגוש את הצבי הארץ-ישראלי, אחד הסמלים האופייניים לשמירת טבע בארץ. הצבי הוא בעל חיים נדיר בכרמל, הוא חברותי וחי בעדרים קטנים. לזכר קרניים הנוטות לאחור, והן משמשות אותו בקרבות בין הפרטים על שטח המחייה שאליו נכנסות נקבות שאתן הוא יכול להזדווג. הצבי נפוץ בארץ החל מהחרמון ועד למרכז הנגב, שם "מחליף" אותו צבי הנגב. הפרטים המוחזקים בחי-בר כרמל הם צבאים שנמצאו אצל אזרחים שהחזיקו בהם בניגוד לחוק. הצבי נחשב למין "אדום", כלומר בעל חיים שעתידו בסכנה ויש לפעול כדי שישרוד. הפרטים מהחי-בר מושבים לטבע בהדרגה.
 

עזי הבר וכבשי הבר

 עז הבר היא עז מבויתת, וכבש הבר בחי-בר כרמל מקורו באיראן. לא ברור אם מינים אלו חיו בטבע בארץ ישראל, או הובאו אליה ממקומות אחרים לאחר שבויתו. גם אם הובאו לארץ בעבר, היה זה לפני אלפי שנים, בתקופה שבה היה האקלים בארץ שונה מהיום, ולכן נראה שבעלי החיים האלה אינם מתאימים לחיים בטבע באזור הזה בימינו. הפרטים הגדלים בחי-בר כרמל אינם מיועדים להשבה לטבע.
 

הצומח

בחי-בר כרמל ובשמורת הטבע שמסביב לו מתפתח צומח ים-תיכוני טיפוסי לכרמל, ובו אורן ירושלים במופע טבעי וייחודי, ואלון מצוי שלצדו מטפסים רבים ומלווי חורש אחרים. הרכב הצומח במקום מושפע מאוד מהגאולוגיה המגוונת בכרמל.
עד לסלילתן של מסילות הרכבת במזרח התיכון בשלהי התקופה העות'מאנית, השתרעו יערות וחורשים על פני שטחים נרחבים בארץ ישראל. הרכבות מונעות הפחם הביאו לכריתה של חורשים ויערות רבים, אך בשלושת העשורים שלאחר הקמת מדינת ישראל הוקדשו משאבים רבים לשמירה על שט החורש הטבעי, למניעת כריתה לא חוקית ולמניעת לרעיית עזים בחורשים. באזורים רבים בארץ שיקם החורש הים-תיכוני את עצמו במהירות, הן מבחינת הצומח הן מבחינת ה (למעט בעלי החיים שנכחדו, כמובן). מאמצע שנות השבעים, וביתר שאת בשנות השמונים והתשעים, היו בחורש הים תיכוני בצפון הארץ שרפות גדולות. מניעת כניסת עדרים לשמורות וההגנה בפני כריתה הביאה להצטברות חומר מעוצה רב מאוד, וכאשר פרצה השרפה הגדולה בכרמל ב-2010 היה קשה מאוד לכבותה. כיום מקדמים בכרמל ממשקי כריתה ורעייה מבוקרים, כדי לשמור על מגוון בתי גידול ועל איזון מסוים בין שימור הטבע לבין הגנה עליו בפני נזקי השרפות. 

כיצד להגיע:

שלוש מאות מטר מדרום לכניסה לאוניברסיטת חיפה, על כביש חיפה - עוספיה (672) הפנייה מול חורשת הארבעים.

משך הסיור:

 שעה

עונה מומלצת:

כל השנה


לא לוותר:

סרט ופינת ישיבה ליד מכלאת היחמורים.
 

דרכי התקשרות

טלפון: 04-8320648
מייל: haybar@npa.org.il

 
- לפרטים נוספים ניתן להתקשר לשמורת טבע נחל מערות  04-9841750/2
או לפרק הכרמל - 04-8228983
 

זמני פתיחה  

  • בחודש אוגוסט השמורה פתוחה למבקרים כל יום.
  • במהלך השנה האתר פתוח בשבתות ובחגים בלבד.
  • באמצע השבוע ניתן לתאם ביקור לקבוצות במייל: haybar@npa.org.il  בשעות הבאות:

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00

  

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00

הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות

כניסת כלבים

אסורה הכניסה לכלבים ולבעלי חיים אחרים

    בשמורת טבע חי בר כרמל  מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

    • נגישות לבעלי מוגבלויות בכל חלקי החי- בר​

    32.75403,35.016758
    יחמור בשמורת טבע חי בר כרמל - צילם אהוד היילברגר
    יחמור בשמורת טבע חי בר כרמל - צילם אהוד הילברגר

    חדשות מהשטח

    עצור חדשות