גן לאומי חמת טבריה

​​​

בגן לאומי חמת טבריה מוצג לראווה אחד הפסיפסים המרהיבים ביותר של בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל. באתר נובעים המעיינות החמים של חמת טבריה ויש בו מבנה חמאם תורכי מהמאה ה-18, שהשתמר להפליא

מוקדי עניין

  • מעיינות חמים
  • מתקני רחצה קדומים
  • בית כנסת מתקופות המשנה והתלמוד
  • חמאם תורכי
  • חדר תצוגת עתיקות

מקום בארץ

גן לאומי חמת טבריה שוכן לחופה המערבי של הכנרת, מדרום לטבריה. הכניסה לגן מכביש 90, בין סימני ק"מ 412­-413.  

תצפית נוף

המדשאה הגדולה שבאתר צופה על הכנרת והגולן.

תעודת זהות

גן לאומי חמת טבריה הוא גן לאומי מוכרז המשתרע על 13 דונם. האתר משמר שרידים של יישוב יהודי ובו בתי כנסת עתיקים מהתקופות הרומית, הביזנטית והאומיית, מעיינות מים חמים ומבנה ששימש חמאם בתקופה העות'מאנית.

הסיבות להכרזה

  • בית כנסת ובו פסיפס מפואר מתקופת התלמוד
  • חמאם תורכי מן המאה ה-18 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • שימור ושחזור בית הכנסת הקדום והתקנת אמצעי המחשה
  • שימור ושחזור החמאם התורכי
  • הכשרת האתר למבקרים: הקמת רחבת חניה, שירותים, פינת פיקניק ושלטי המחשה
  • הנגשת האתר לאנשים עם מוגבלויות
  • ארגון אירועים ופעילויות לכל המשפחה בחגים 

פירוט מוקדי העניין

מעיינות חמים: בתחום הגן הלאומי נובעים 17 מעיינות תרמומינרליים בטמפרטורה 60 מעלות צלזיוס בערך ובריכוז 36.5 גרם מלחים בליטר בערך, רובם כלורידים של נתרן וסידן ומקצתם אשלגן, ברומיד וסולפט. רוב המים מועברים למרחצאות חמי טבריה במערכת תעלות תת-קרקעיות. בתעלות נבנו ארובות לשחרור לחץ האדים, והמבקר בגן יכול להתרשם מהאדים הפורצים מהן. עודפי המים נאספים בברכה באתר.

עודפי המים והמים שחוזרים מחמי טבריה לאחר השימוש נאספים במתקן של מקורות בשטח האתר ומועברים אל המוביל המלוח.

בית הכנסת של סוורוס: בית הכנסת נמצא בתחומי העיר העתיקה חמת טבריה, סמוך לחומה הדרומית ולשער העיר. הוא נבנה שלוש פעמים: בית הכנסת הראשון נוסד בשנת 230 לספירה בערך, על שרידיו של מבנה ציבורי קדום. הוא חרב במאה ה-3 ככל הנראה, ונותרה ממנו פיסת פסיפס קטנה. היא מוצגת בקצהו הדרומי של הפסיפס המרכזי ובמפלס נמוך מעט ממנו.

בית הכנסת השני התקיים במאות ה-3 וה-4 לספירה ונותרה ממנו רצפת פסיפס מפוארת, מהקדומות שהתגלו בבתי כנסת בארץ. הפסיפס מחולק לשלושה סְפִינִים ("שטיחים"): בספין הצפוני מצוירים שני אריות וביניהם תשע כתובות הנצחה ביוונית לתורמים; בספין המרכזי מצויר גלגל מזלות מרהיב המקיף את דמותו של הליוס, אל השמש; ובספין הדרומי מצוירים ארון קודש וסמלים יהודיים כגון שתי מנורות של שבעה קנים, שופר ולולב.

בארבע פינות הפסיפס מתוארות דמויות ארבע נשים המסמלות את עונות השנה. יבולים חקלאיים ופריטי לבוש מעידים על עונות השנה. באחת הכתובות מוזכר שמו של אדם בשם סוורוס, שגדל בביתם של "הנשיאים המהוללים". יש המכנים את בית הכנסת הזה על שמו – בית הכנסת של סוורוס.

אל השמש במרכז הפסיפס ודמויות עירומות של גברים במזלות מאזניים ודלי מעוררים תהיות. מה לכל אלה ולבית כנסת? ציורים דומים נמצאו גם בבתי כנסת אחרים, למשל בבית אלפא. בולט מאוד גם ריבוי השמות היווניים הנזכרים בכתובות. נראה כי תופעות אלו מרמזות שהיהדות חשה עצמה בטוחה דיה ולא חששה שיהיה בהן כדי לאיים על מעמדה.

בית הכנסת של סוורוס חרב כנראה ברעש אדמה בראשית המאה ה-5. על הריסותיו נבנה מבנה גדול יותר ובו אולם ששני טורי עמודים מחלקים אותו לשלושה מרחבים. בקצה הדרומי, מאחורי הסככה, נראית גומחת התפילה המעוגלת למחצה. בית כנסת זה תפקד עד המאה ה-11 בשינויים מעטים.

בבית הכנסת נעשו עבודות שימור, שחזור והמחשה והוא מוקף קירות זכוכית המאפשרים קשר עין עם הנוף, עם שרידי מבני המגורים העתיקים ועם בית הכנסת המאוחר. המבנה ממוזג.

חמאם סולימן: בתקופה המוסלמית הקדומה (מאה 8) לא התקיים בחמת טבריה יישוב של ממש, אך המרחצאות המשיכו לפעול. גיאוגרפים מוסלמים מזכירים בכתביהם את המרחצאות. חמאם סולימן הוקם בשנת 1780, בתקופת שלטונו של ג'זאר פשה שליט נפת דמשק. החמאם שימש את תושבי האזור ואת עולי הרגל שבאו להירפא במימיו עד 1944.

במבנה החמאם נעשו עבודות שימור והביקור בו הוא חוויה (האולם ממוזג). המבנה משמש מוזאון המתעד את מנהגי הרחצה בחמאם. 

"המעיין הרומי": מעיין קטן שמימיו זורמים בתעלה פתוחה. המעיין מעניק הזדמנות למבקרים להתרשם מחום המים ומטעמם המלוח. הוא נוטה להתייבש כשמפלס הכנרת יורד.

שרידי מרחצאות קדומים: בקצה הדרומי של האתר נמצאים שרידי מרחצאות מהתקופה הרומית. אזור המרחצאות טרם נחפר, למעט ברכה מטויחת ששימשה לרחצה וקשתות אבן שתמכו במבנה עליון שלא שרד.

גיאוגרפיה

הכנרת פרוסה בלב בקע הירדן. גן לאומי חמת טבריה שוכן ממערב לכנרת וגובל במורדות הגליל התחתון המזרחי. אחד המאפיינים של האזור הם מעיינות חמים ועשירים במינרלים, הנובעים לאורך קווי השבירה של הבקע, והם המעיינות בחמת טבריה ובחמת גדר וגם נביעות תת-ימיות בכנרת. השברים וההעתקים שלאורך הכנרת משמשים צינורות למים באופקים שונים. בדרכם מעומק האדמה סופחים המים מינרלים ופורצים אל פני הקרקע.

היסטוריה וארכיאולוגיה

חמת טבריה היא אחותה הבכורה של טבריה, אחת משלוש ערי מבצר שנזכרות בתנ"ך בתחומי שבט נפתלי: "וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת" (יהושע י"ט 35). רק לאחר הקמת טבריה (מאה 1 לספירה) נקרא המקום חמת טבריה, כדי להבדילו מחמות אחרות. על פי התלמוד, בין חמת (שנקראה גם חמתן) לטבריה הפריד מיל אחד (מגילה ד ע"ב). השטח שבין הערים לא נבנה משום ששימש בית קברות. בתקופה הביזנטית הוקפה חמת בחומה משלה. קטעים מהחומה הדרומית נראים מדרום למעיין החם שבגן הלאומי ומדרום למרחצאות המרפא. קטע מהחומה הצפונית נראה מצפון למלון רימונים מינרל טבריה (גני חמת לשעבר). על פי שרידי החומות נראה שהחומות של חמת טבריה הקיפו כ-180 דונם.

מי חמת טבריה נחשבו בעלי תכונות מרפא כבר בימי קדם, ועל כן התירו חכמי ההלכה לרחוץ בהם בשבת. בתקופה הרומית הוקמו בחמת מרחצאות מפוארים והמקום משך אליו מבריאים מרחבי האימפריה. מטבע שנטבע בטבריה בימי הקיסר טריאנוס (100 לספירה בערך) מתאר את אלת הבריאות היגיאה יושבת על סלע שממנו בוקע מעיין.

בשנת 1921 חפר בחמת נחום סלושץ. עצם החפירה היה אירוע היסטורי, שכן זאת הייתה החפירה הארכיאולוגית הראשונה בישראל בראשות ארכיאולוג יהודי. בחפירות עבדו אנשי גדוד העבודה, אחרי שגילו את האתר בעבודות סלילת כביש טבריה-צמח (במקום שבו נמצאים חמי טבריה היום). בחפירה נחשף בית כנסת קטן מן המאה ה-4 לספירה. עם הממצאים שהתגלו בו נמנים מנורת שבעה קנים מגולפת בגיר, קטע סורג ובו תבליט מנורה, וכיסא אבן מטיפוס המכונה "קתדרה דמשה". שרידי בית כנסת זה אינם גלויים היום.

כיצד להגיע:

הגן הלאומי חמת טבריה נמצא לחופה המערבי של הכנרת בכניסה הדרומית לעיר טבריה ליד "חמי טבריה" . הכניסה לגן מכביש 90, בין סימני ק"מ 412-413
 

 משך הסיור: 

 30 - 60 דקות
 

 

עונה מומלצת : 

כל השנה
 

לא לוותר :

גלגל המזלות, מוזיאון חמאם סולימן, מי מעיין חמים ובריכת שכשוך
הדרכות למשפחות ובודדים  בסופי שבוע ובחגים  על ידי מתנדבי גן קהילה בין השעות:  10.00 - 13.00

שעות פתיחה

 * הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דרכי התקשרות

 טלפון : 04-6725287
 

דמי כניסה

מבוגר 14 ₪, ילד  7 ₪
סטודנט 12 ₪

אזרח ותיק  7 ₪ 

קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר 13 ₪, ילד: 6 ₪

כניסת כלבים

מותרת ברוב תחומי האתר- קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה,

אסורה בבית הכנסתלפרטים הקישו כאן

מידע נוסף

מצורפת דפדפת האתר להורדה

pdf Click here for site pamphlet

 


התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.
32.766603,35.549707
גן לאומי חמת טבריה

חדשות מהשטח

עצור חדשות