גן לאומי כורזים

​​​

גן לאומי כורזים משמר שרידים מרשימים של כפר יהודי מתקופות המשנה והתלמוד, ובהם שרידי בית כנסת מפואר. נופי הבראשית, התצפית על הכנרת וציון שם המקום בברית החדשה מושכים אליו עולי רגל נוצרים.

מוקדי עניין

  • בית כנסת
  • מקווה טהרה ובית מרחץ
  • בתי מגורים
  • בתי קשתות
  • בתי בד
  • קבר שייח' רמאדן אבו-כראזה
  • אוסף פריטים אדריכליים

 

מקום בארץ

גן לאומי כורזים שוכן בלב רמת כורזים שמצפון לכנרת, בין היישוב כורזים למושב אמנון, מדרום לכביש 8277. 

 

תצפיות נוף

תצפית השיזף הוותיק: תצפית על הכנרת, האזור שבו פעל ישו. סמוך לתצפית מוצב שלט הסבר על "כורזים במסורת הנוצרית", ובו חור הצצה המזמין את המבקר לצפות בצלב על רקע המים וההרים.

תצפית שפני הסלע: תצפית מהרובע המערבי על הר כנען. בתצפית מוצב שלט הסבר.

 

תעודת זהות

גן לאומי כורזים הוא בתחום המועצה האזורית מבואות חרמון. שטח הגן המוכרז, על פי תכנית מאושרת משנת 1983, הוא כ-306 דונם. הגן הלאומי נקרא על שם העיר הקדומה כורזים (כּוֹרָזִין בשמה הארמי), המשתרעת על כ-100 דונם משטח הגן הלאומי. כ-20 דונם משטח העיר הקדומה הוכשר למבקרים. 


הסיבות להכרזה

  • שימור שרידים מרשימים של כפר יהודי מימי בית שני והמשנה והתלמוד.
  • טיפוח המורשת ההיסטורית של אתר קדום רב חשיבות ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים.

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • הכשרת האתר לקליטת מבקרים והצבת שלטי המחשה
  • הכשרת תוואי תנועה לרכב לאנשים עם מוגבלויות
  • הכשרת רחבת חניה והצבת שולחנות וספסלים לפיקניק  
  • חפירות ארכיאולוגיות חינוכיות בבית האמידים המזרחי
     

פירוט מוקדי העניין

ביישוב כורזים מוכרים חמישה רבעים. הרובע המרכזי והעשיר נחפר בחלקו ושוחזר, וכך גם מבנים מעטים ברובע המערבי. לפי תכנון העיר בתקופה הרומית גם כורזים נבנתה במבננים גדולים (אינסולות) וכל מבנן נתחם בארבעה רחובות. אלה האתרים העיקריים הנחשפים לעיני המבקר:

בית הכנסת: בית הכנסת הוא מבנה מטיפוס גלילי, בנוי אבני בזלת. חזית הבניין, הפונה כלפי דרום, היא החלק המעוטר והמפואר ביותר במבנה. היא כוללת רחבה וממנה עלו תשע מדרגות אל שלושת פתחי בית הכנסת. הפתח המרכזי, הגדול, מעוטר בגמלון מפואר.

בפינתו הצפונית-מערבית נשען קיר בית הכנסת על סלע חצוב. לאורך הקירות של אולם התווך (22.80X16.70 מ') היו ספסלים. 12 עמודים, המוצבים בצורת האות חי"ת, תמכו בקומה השנייה של המבנה. יש סברה שהקומה השנייה הייתה קומת תאורה. בבית הכנסת מוצגים מרשימים: עיטור קונכייה מפואר והעתק של אומנת ארון הקודש; העתק של ממצא יוצא דופן – כס בזלת,  המכונה "קתדרא דמשה", ועליה כתובת הקדשה לתורם שבכספו נעשה הכס; ולאורך הקירות נראים תבליטים ברמה גבוהה. מרביתם מתארים דמויות אדם, חיות, דמויות מיתולוגיות, צמחים ועיטורים הנדסיים.

בית הכנסת נועד לא רק לתפילות אלא גם להתכנסות, וכן שימש בית דין. חדרים צמודים אליו שימשו כנראה אכסניה לעוברי אורח, מגורים לעסקנים, מוסדות צדקה וחדרי לימוד.  

מכלול מקווה הטהרה: מקווה הטהרה שוכן במרכז היישוב והוא חלק מקבוצת מבני ציבור, בהם בית הכנסת. טור עמודים ואומנות מחלק את מכלול המבנה לשניים. מהמבנה יש כניסה לבור הטבילה, ובו שתי מדרגות מעל לקרקע ושבע מדרגות תחת פני הקרקע. גג הבור עשוי לוחות בזלת באורך כ-2 מ'. סמוך לבור הטבילה נמצא בור מים סגלגל ובמרכזו עמוד הנושא את תקרת האבן. ייתכן שבור זה היה ה"אוצר" – מאגר מים לא שאובים הדרוש למקווה טהרה. היום בור "האוצר" מכוסה בסורג.

בתי מגורים: ממזרח לבית הכנסת נחשף חלק ממבנן (אינסולה) ובו שני בתים של משפחות אמידות. בכל בית חצר פנימית, חדרי מגורים, בורות מים וחדרי אחסנה. בין שני המבנים עוברת  סמטה מרוצפת אבנים מעוגלות ובה שוקת ובור מים. חלק מהחדרים היה מקורה בקורות אבן באורך כ-2 מ', והן מוטלות בסביבה. לאורך הקירות נבנו קשתות והן תמכו בתקרה.

בתי קשתות: ברובע המערבי שרדו בתי קשתות מהתקופה הממלוכית (מאות 14­-15 לספירה). הבתים נבנו בשיטה החורנית, על יסודות מהמאה ה-4. שני בתי קשתות שרדו כמעט עד מלוא קומתם. הבניינים מאופיינים בשלוש קשתות כפולות ועליהן מונחות קורות אבן לקירוי. בחלק מהקירות הפנימיים נבנתה שורת חלונות. זוהי צורת בנייה ייחודית לחורן. היא התגלתה לראשונה בכורזים וזכתה לכינוי "חלונות כורזים".

בתי בד: בכורזים נמצאו שלושה בתי בד. אחד, בקצה הרובע המערבי, הוא מן המאה ה-4 או ה-5 לספירה ושוחזר בחלקו. שני בתי הבד האחרים הם באזור שאינו פתוח למבקרים.

שייח' רמאדן אבו-כראזה: קבר השייח' שוכן בצל אלון תבור קשיש. המבנה נבנה כנראה בתקופה הממלוכית המאוחרת, והתושבים הבדווים של המקום קשרו אותו לגיבור מגיבורי צלאח אל-דין. בעבר נהגו לעלות לקבר כדי לנדור נדרים וליישב מחלוקות. 
אוסף פריטים אדרכיליים: תצוגה של כשישים פריטים אדריכליים, בהם אבני משקוף, כרכוב, חלקי עמודים דקים (אולי מהקומה העליונה של בית הכנסת) ואבן רחיים.

גיאוגרפיה

רמת כורזים מתנשאת מעל בקע הירדן ומפרידה את עמק החולה מבקעת כנרות. מבחינה גיאולוגית הרמה היא ינוקא. היא בנויה סלעי בזלת (בזלת יַרְדָּה) שמקורם בהתפרצויות שהתחוללו רק לפני כ-700 אלף שנה. על פני הרמה ניכרים לועות כבויים ושפכי בזלת נרחבים. אורכה של הרמה כ-12 ק"מ ורוחבה כ-7 ק"מ.

סלעי הבזלת יצרו סכר טבעי. הם חסמו את זרימת הירדן דרומה וגרמו היווצרות של מים, הלוא היא אגם החולה והביצות. ברמת כורזים הירדן מתחתר בסלעי הבזלת, וקטע זה ידוע היום בשם "הירדן ההררי".   

רמת כורזים צונחת בתלילות אל חופיה הצפוניים של הכנרת בהפרש גובה של כ-300 מ' (מ-70 מ' מעל פני הים לכ-220 מתחת לפני הים). בדרום הרמה נמצאים היישובים כורזים, אמנוּן ואלמגור. במדרון הדרומי של הרמה מתנשא הר נחום ובו כנסיית הר האושר, המשקיפה על הכנרת. לפי המסורת הנוצרית כאן נשא ישו דרשה ובה שמונה פסוקים הפותחים  במילה "אשרי", וזה מקור שם ההר.

הערוץ העיקרי המנקז את הרמה הוא נחל כורזים (ואדי ואבדאני, או ואדי אבו זלאפה), שאורכו כ-12 ק"מ. הנחל זורם רק בתקופות גשומות. יובליו העיליים מתחילים ברמת רזים (840 מ'), ליד צפת. הנחל אוסף עוד יובלים מאזור ראש-פינה ועמיעד ונשפך לכנרת. בערוץ הנחל, כ-300 מ' מצפון-מזרח לכניסה לגן הלאומי, נובע עין כורזים – מעיין עונתי דל.

היישוב במקום נהנה ממי מעיינות ומאדמה פורייה. לידו, סמוך מאוד לכביש בימינו, עברה הדרך הרומית העתיקה מהגליל לבית צידה ולבקעת הבטיחה.

ארכיאולוגיה והיסטוריה

היישוב כורזים נזכר בשמו לראשונה בברית החדשה והוא נמנה עם הערים שישו גער בתושביהן משום שלא חזרו בתשובה: "אז החל לגעור בערים אשר רוב גבורותיו  נעשו בתוכן ולא שבו. אוי לך כורזין! אוי לך בית צידה! כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו, הלא כבר שבו בשק ואפר" (מתי י"א 20­-21). יש המזהים את כורזים בשם היישוב כרזיים, או ברחיים, המוזכר בתלמוד הבבלי ועליו נאמר שגדלה בו חיטה משובחת (בבלי, מנחות פה, א).

משמעות השם אינה ברורה, ואולי נגזרה מהמילה "כרוז" – מודיע ברבים. שמו הערבי של האתר, ח'ירבת כָּרָאזֶה, משמר את שמו הקדום של המקום, והוא מגולם גם בשמות קבר שייח' רמאדן אבו-כראזה ומעיין ביר כראזיה הסמוך.

ראשית היישוב במקום בתקופה החשמונאית (תחילת המאה ה-1 לפנה"ס). הוא היה כפר קטן בחלק הצפוני של החורבה (אזור שטרם נחפר). תושביו היו יהודים, בדומה ליישובים אחרים בסביבתו כגון כפר נחום, מגדלא ובית צידה.

היישוב התפתח במאה ה-2 לספירה בעקבות גזרות אדריאנוס (שנת 135), שהביאו להגירת יהודים רבים מיהודה לגליל, והתפשט דרומה ומערבה. בספרו אונומסטיקון (ספר מהמאה ה-4, המזהה יישובים שנזכרו בתנ"ך ובברית החדשה) אוסביוס מקיסריה מספר שכורזים הוא מקום חרב, כנראה בגלל רעש אדמה, אך נראה שזמן קצר אחר כך הוא המשיך להתפתח עד שהשתרע על פני כ-70 דונם – רוב שטחה של הגבעה שעליה נוסד. בתקופה זו נבנו רובעי המגורים, מבני ציבור ובית הכנסת.

במאות ה-5 וה-6 היישוב המשיך להתפתח והדבר ניכר בשינויים שנעשו במבנה בית הכנסת ובמבנים אחרים. נראה כי במאות אלו התגוררו בו קרוב לאלפיים תושבים. הם גידלו חיטה, גפנים לתעשיית היין ועצי זית להפקת שמן.

כורזים ננטש במאה ה-8. במאה ה-13 התקיים בו יישוב יהודי דל. בתקופה העות'מאנית היה במקום כפר קטן של בדווים בני שבט זנע'ריה. הם התפנו ב-1948.

 

צומח

בתחום הגן הלאומי מתקיימים שני בתי גידול עיקריים: בתה עשבונית ובה עצים מעטים; ומעיינות וערוצים. בתחום הרמה צומחים כ-700 מיני צמחים.

הבתה העשבונית: רמת הבזלת מצמיחה שפע של צמחים עשבוניים, בעיקר דגניים. ברמה  צומחות אוכלוסיות גדולות של חיטת בר ("אם החיטה") ואבות של צמחי תרבות אחרים. באביב בולטים מאוד עמודי הפריחה הגבוהים של החוטמית הזיפנית.

רוב העצים הם מהמינים אלון תבור ושיזף מצוי. עצי אלון התבור הם שריד מיער פארק שהתקיים כאן בעבר. פרט מרשים של אלון התבור צומח בכניסה לאתר, סמוך לקבר שייח' רמאדן.

נראה שעצי השיזף מנצלים את השטח שנפתח עקב השמדת האלונים, ורבים צומחים בערוץ נחל כורזים. עוד צומחים כאן פרטים מעטים של שקד מצוי וחרוב מצוי.

צמחיית הנביעות: ליד הנביעות ובמקומות הלחים צומחים עבקנה שכיח, שיח אברהם מצוי וצמחי מים כגון זנב שועל ארוך ואגמון ימי.

 

חי

בתחום הגן הלאומי חיים שפני סלע ותנים, שניהם בעלי חיים נפוצים ברמת כורזים. שפני הסלע בולטים מאוד בגן הלאומי ומושכים את תשומת לב המטיילים, ולכן הוצב בו שלט הסבר על אודותם. לעתים נקלעים לתחום הגן הלאומי צבאים.

 

 

כיצד להגיע : 

 
על כביש 8277. בין צומת כורזים לאלמגור. 10 דקות מזרחית מצומת עמיעד.
 

עונה מומלצת :

כל השנה
 

לא לוותר :

אמנות העיצוב בבזלת
 

מה יש עוד:

שולחנות לפיקניק, תצפית נוף לכינרת, עצי שיזף ענקיים, אלון תבור עתיק 
 

שעות פתיחה

 הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות 
 

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
 בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דרכי התקשרות

טלפון : 04-6934982

כניסת כלבים

כניסת כלבים מותרת ברוב האתר - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה.

אסורה כניסת כלבים לבית הכנסתלפרטים הקישו כאן

 מידע נוסף


    התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.
    32.912414,35.564992
    גן לאומי כורזים
    כורזים
    לא ניתן להציג Web Part זה. כדי לפתור את הבעיה, פתח דף אינטרנט זה בעורך HTML תואם Microsoft SharePoint Foundation, כגון Microsoft SharePoint Designer. אם הבעיה נמשכת, פנה אל מנהל שרת האינטרנט.


    מזהה התאמה:a591109e-b1d9-6031-bdb1-a95292f24110