גן לאומי ממשית

​​​

גן לאומי ממשית - אתר מורשת עולמית, משמר את שרידיה של עיר נבטית מהתקופות הרומית והביזנטית ומציג את האדריכלות הנבטית במלוא תפארתה, על רקע נוף המדבר של הרי צפון הנגב

מוקדי עניין

  • שרידי עיר נבטית, שוחזרה בחלקה
  • כנסיות ממשית
  • סכרים נבטיים בנחל ממשית
  • צמחיית מדבר 

פירוט מוקדי העניין

פונדקי השיירות: שרידים של שני מתחמים גדולים מחוץ לחומות העיר ששימשו אכסניות לשיירות הסוחרים.

שער העיר: השער נבנה בתקופה הרומית המאוחרת. הוא היה חלק מביצורי העיר והגנו עליו שני מגדלים. השער ומגדליו מצוינים במפת מידבא (מפת פסיפס מהמאה ה-6 לספירה, שהתגלתה בכנסייה בעיר מידבא שבירדן). הוא נשרף וחרב במאה ה-7 לספירה.

בית האמידים: בית מפואר המשתרע על 1,000 מ"ר בקירוב. המבנה דו-קומתי ובו חדרים המקיפים חצר מלבנית. הוא כולל חדר משמר, אולם קבלת פנים, גנזך, חדרי משרתים, אגף מגורים, ועוד.

המגדל: מבנה רבוע, במקורו בן שלוש קומות. בקומת הכניסה השתמר חדר ובו קשתות שנשאו תקרה בנויה לוחות אבן. ניתן לעלות לקומה השנייה של המגדל בגרם מדרגות.

הכנסייה המערבית ("כנסיית נילוס הקדוש"): הכניסה לכנסייה הייתה דרך חצר מוקפת עמודים (אטריום) ובמרכזה בור מים מקורה. הכנסייה נבנתה כבזיליקה – אולם מרכזי ושתי סיטראות מצדדיו, ומן החצר הובילו לתוכה שלושה פתחים. בקצה האולם המרכזי נמצא האפסיס ומשני צדיו חדרים ששימשו לפולחן. האולם המרכזי מרוצף פסיפס מעוטר בכתובות בדגמים גיאומטריים  ובדמויות ציפורים. כתובת אחת היא כתובת הקדשה וזה תרגומה: "אלוהים הושע את עבדך נילוס, אוהב ישוע, אשר יסד [את הבניין] הזה ושמור על בני ביתו". כתובת זו היא שהעניקה למבנה את שמו.

בית מגורים: דוגמה לבנייה אופיינית לנבטים בממשית. הבית צמוד לקיר המזרחי של כנסיית נילוס הקדוש והוא מקיף חצר ובה בור מים. מהחצר יש מעבר לאורווה. חדר מדרגות מוביל לקומה שנייה ומשמר את סימני רעידת האדמה שתרמה להרס העיר, כנראה בשנת 363 לספירה. הבית שימש למגורים גם בתקופה הביזנטית, כפי שמעידים הצלבים החקוקים במשקופיו, אף על פי שנהרס בחלקו כדי לפנות מקום להקמת הכנסייה המערבית. הבית שוחזר בחלקו.

הכנסייה המזרחית ("כנסיית הקדושים והמעונים"): כנסייה זו נבנתה כבזיליקה והייתה חלק ממנזר. בכנסייה נמצאו עצמות אדם, כנראה של קדוש שסגדו לו. גרם מדרגות מרשים הוביל את הבאים לאטריום. במרכזו בור מים גדול ושלושה פתחים לכנסייה. ברצפת האולם המרכזי נחשפה רצפת פסיפס ובה שני צלבים, עדות לקדמוניותה של הכנסייה, שכן לאחר שנת 427 לספירה נאסר להציג צלבים ברצפות של כנסיות. בכנסייה נמצא אגן טבילה גדול בצורת צלב להטבלת מבוגרים, ולידו אגן טבילה רבוע קטן לתינוקות. בצדה המזרחי של הכנסייה, בחדרים שמשני צדי האפסיס, נחשפו שרידי תיבות שבהן נשמרו שרידי קדושים, והם שהעניקו את ההשראה לכינויה של הכנסייה בימינו.

המצודה: המצודה הקדומה של ממשית נבנתה בנקודה הגבוהה בעיר. בשנת 1936 בנו שם שלטונות המנדט הבריטי את מבנה משטרת הרוכבים המדברית כדי לפקח על תנועת הבדווים והיהודים בנגב. המבנה נבנה על בניין נבטי קדום. גג המבנה מעניק תצפית מצוינת על שרידי ממשית הקדומה ועל נחל ממשית.

"השוק": רחוב משוחזר מהתקופה הנבטית. בשני צדיו טורים של חדרים ששימשו חנויות (יש הסבורים שהרחוב היה מחנה צבאי). בסוכות ובפסח נפתח בו וסביבו שוק ססגוני.

"בית נבטו": הבית הגדול ביותר שהתגלה בממשית. המבנה משתרע על 2,000 מ"ר בקירוב ובו חצרות פנימיות וגרמי מדרגות. הכינוי שניתן לבית מבטא את המאפיינים הנבטיים הרבים שהתגלו בו, בהם אורווה ל-16 סוסים וכותרות ובהן מגולפים ראשי אדם, קנקן ושור. בקירות אחד החדרים נמצאו שרידי פרסקאות המתארות את ארוס ופסיכה – דמויות מהמיתולוגיה היוונית. באחד מחדרי הבית התגלה מטמון של כ-10,800 מטבעות כסף מהמאות 1­-3 לספירה.

מאגר העיר: ברכה ציבורית גדולה (3X10X18 מ') קלטה את מי הנגר מהבתים ומהרחובות. בחפירות נמצא בברכה חרס ועליו כתובת, וזה תרגומה: "בשביל פלאביוס גורמוס, בנו של זכריהו, סיימת עבודה אחת מעבודות החובה בשביל הברכה, 25 לחודש דיוס". נראה כי תושבי ממשית תחזקו את הברכה בתורנות.

בית מרחץ: בית המרחץ של ממשית בנוי ליד המאגר ונראה שמימיו באו ממנו. בבית המרחץ היו שלושה חלקים עיקריים: פריג'ידריום – חדר ובו מים קרים, טפידריום – חדר ובו מים פושרים, וקלדריום – חדר ובו מים חמים. אפשר להבחין בצינורות החרס שנבנו בתוך הקירות ובהם זרם האוויר החם.

נחל ממשית:  שביל מסומן יוצא משער הכניסה לגן הלאומי ויורד לנחל ממשית. בנחל בנו תושבי ממשית העתיקה כמה סכרים לאגירת מים. בימינו נראים בבירור שלושה. הסכר התחתון שופץ בתקופת המנדט הבריטי ושימש את משטרת רוכבי הגמלים. במורד הנחל נכרתה באר.

תעודת זהות

אתר ממשית הוא גן לאומי מוכרז, המשתרע על 1,420 דונם. בשנת 1981 הגדירה תכנית המתאר הארצית לשמורות טבע ולגנים לאומיים (תמ"א 8) כ-3,870 דונם לגן, אך היא טרם אושרה. העיר עצמה משתרעת על 40 דונם.

גן לאומי ממשית הוא אתר מורשת עולמית. את מעמדו זה העניק לו ארגון אונסק"ו בשנת 2005 ובכך הוא מצטרף לערי המדבר העתיקות האחרות עבדת, חלוצה ושבטה – כולן על דרך הבשמים.

 

הסיבות להכרזה

  • שימור שרידי התרבות הנבטית הקדומה
  • שימור אדריכלות נבטית נדירה
  • שימור אתר על דרך הבשמים, דרך שקישרה בין עומאן ותימן לערי הנמל של הנגב

 

מקום בארץ


גן לאומי ממשית שוכן ליד כביש דימונה–ים המלח (כביש 25), כ- 6 ק"מ ממזרח לדימונה.

  

תצפיות נוף


תצפית המשטרה: תצפית נאה על מרחבי ממשית העתיקה ועל נחל ממשית מהנקודה הגבוהה באתר.

תצפית המגדל הנבטי: תצפית מהקומה השנייה של המגדל הנבטי על מרחבי העיר ממשית, על נחל ממשית, על הסכרים ועל העיר דימונה. 

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • חפירות ארכאולוגיות ושחזור מבנים נבטיים מהתקופות הרומית והביזנטית (בשיתוף גורמי מקצוע בתחומים אלו)
  • שמירה על  החי, הצומח והנוף בתחומי הגן
  • הכשרת האתר למבקרים
  • סימון שביל מטיילים לנחל  ממשית ולסכרים
  • "השוק הנבטי" – אירוע ססגוני בסוכות ובפסח המחיה את האתר
  • סיורי לילה מודרכים לאור עששיות
  • הפעלת הח'אן הנבטי – חניון לילה מוסדר למטיילים

 

גיאוגרפיה

ממשית שוכנת בבקעה קטנה בין רכס חתירה שבדרומו לרכס אפעה בצפונו, כ-6 ק"מ ממזרח לדימונה. ממשית הייתה העיר הנבטית המזרחית ביותר בנגב. מקומה העניק לה מעמד אסטרטגי מיוחד, משום שהיא סגרה פרצה באזור ספר שבו התקיימו רק יישובים מעטים.

העיר נבנתה על סעיף של הדרך הנבטית הראשית שעלתה מהערבה דרך מעלה עקרבים הרומי, מהלך יום אחד מהתחנה במצד חצבה. זו עיר מדבר ללא מקור מים קבוע, ותושביה ניצלו את קרבתה לנחל ממשית: הם בנו סכרים לאצירת מים וכרו בארות.

העיר השתרעה על שטח קטן, כ-40 דונם בלבד.

 

היסטוריה וארכיאולוגיה

ממשית הוקמה בגל ההתיישבות השני של הנבטים בנגב, לאחר אמצע המאה ה-1 לפנה"ס. השם ממשית בא משמו הרומאי של המקום – ממפיס, ואילו שמה הערבי של העיר – כורנוב – הוא כנראה נבטי.

בשל מיעוט שטחי מרעה, בממשית אי אפשר היה להישען על גידול גמלים וצאן. מבדיקת עצמות בעלי חיים באתר התברר שענף חקלאות אחד היה גידול חזירים, תופעה שמעידה על שפע של מים. מלבד חקלאות פיתחו הנבטים בממשית מקורות פרנסה בלתי שגרתיים, ולפי הצעתו של פרופ' אברהם נגב אחד מהם היה בית ספר לאדריכלות – תחום שהנבטים נחשבו מומחים בו. ענף כלכלי חשוב אחר היה גידול סוסים, כנראה. בממשית טיפחו גזע חדש של סוסים, שלימים נודע בשם "הסוס הערבי".

בראשית התקופה הביזנטית (מאה 4 לספירה) התנצרו תושבי העיר. באמצע המאה נבנו בה שתי כנסיות במימון השלטון המרכזי, ויש להניח שגם הן היו מקור הכנסה לתושבים. בתקופה זו נבנתה בממשית חומה באורך כ-900 מ'. החומה הקיפה את היישוב כולו וממשית הפכה לעיר הבצורה היחידה בנגב, להוציא את חלוצה, שהייתה מבוצרת בחלקה.

על פי תעודות שנמצאו מניחים שחלק נכבד מתושבי העיר התגייס לחיל משמר והשתלב בהגנה על הגבול הדרומי-מזרחי של האימפריה הביזנטית. השלטון המרכזי שאף להשיג מאזן של שלום בעיר ספר זו. התושבים הועסקו בעבודות הצבא ואילו השבטים הנוודים זכו בקצבה קבועה, לפחות מאז ימי תיאודוסיוס הראשון (378­-395 לספירה). מאזן כוחות עדין זה, שעליו הושתת קיומה של ממשית, נמשך עד ימי הקיסר קונסטנטינוס (527­-565 לספירה). קונסטנטינוס כרת הסכם עם הפרסים ובעקבותיו התייתרה מערכת הגבול והוא הפסיק את התשלומים. ביצורי ממשית הועלו באש כבר כמאה שנים לפני הכיבוש הערבי, ולאחריו התקיים כאן יישוב קטן בתקופה הערבית הקדומה.

ממשית מייצגת את האדריכלות הנבטית במיטבה. בחפירות בעיר התגלו ממצאים רבים, בהם מטמון מטבעות ובו כ-10,500 מטבעות כסיף ומטיל עופרת גדול.

במאה ה-7, בעקבות הכיבוש המוסלמי, דעכה העיר עד שננטשה לחלוטין. בתקופת המנדט הבריטי בנו הבריטים על חורבות מבנה נבטי בניין ששימש את משטרת הרוכבים המדברית. הבניין עומד על תלו עד היום.

 

צומח

ממשית ממוקמת בשולי קמר חתירה, והצמחייה בסביבת העיר העתיקה מאפיינת את הרי הקמטים של הנגב הצפוני. בקמר נפוצים מאוד שכבות של סלעי גיר. בסדקים שבין הסלעים צומחים בני השיח לענת המדבר, ערטל מדברי ואשליל שעיר. במחשופי סלע דלי קרקע צומחים כתלה חריפה ואזובית המדבר, הניכרים בריחות החריפים שמדיפים עליהם כשממוללים אותם.

בערוץ נחל ממשית ובעמקים החוליים צומחים צמחי חולות, בהם חבצלת הנגב, הפורחת באוקטובר, וסתוונית הנגב, הפורחת בינואר.

לא הרחק מממשית נמצא האתר היחיד בעולם שבו צומחת לשון שור נגבית. בשל ייחודו ונדירותו של מין זה הוקם בגן הלאומי גן מקלט לצמח. בעזרת צוות מבנק הגנים (מכון וולקני) נקלטו בו בהצלחה שתילי לשון שור נגבית, והאתר מגבה את אוכלוסיית הבר ומשמש מקור לייצור זרעים ולהפצתם.

 

 

 

כיצד מגיעים:

 גן לאומי ממשית שוכן ליד כביש דימונה–ים המלח (כביש 25), כ- 6 ק"מ ממזרח לדימונה

 

משך הסיור:

שעה-שעתיים
 

עונה מומלצת:

 אביב, חורף, סתיו
 

לא לוותר:

 הסכר בנחל ממשית שמאחוריו נאגרו מי השיטפונות בנחל
 

מה עוד?

תצפית, התאמה חלקית למוגבלים, אפשרות לעריכת ארועים, חניון  

שעות פתיחה

הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
 

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג
8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דרכי התקשרות

טלפון: 08-6556478
 
פקס:  08-6571529

דואר אלקטוני: mamshit@npa.org.il
 

דמי כניסה

יחיד: מבוגר ₪22 , ילד ₪9
אזרח ותיק: 11 ₪
קבוצה(מעל 30 איש): מבוגר ₪19, ילד ₪8

 

כניסת כלבים

מותרת - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה, לפרטים הקישו כאן

​ מידע נוסף

מצורפת דפדפת האתר להורדה


התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.
31.027383,35.064667
גן לאומי ממשית-אתר מורשת עולמית צילם-דורון ניסים
גן לאומי ממשית -אתר מורשת עולמית-צילם דורון ניסים,רשות הטבע והגנים