גן לאומי מצדה

ההר שהפך סמל לנחישות ולמלחמת גבורה

על צוק המבודד בלב מדבר, צוק המשקיף ממרומים על ים המלח ועל נופי הפרא של מדבר יהודה, שכן בעבר ארמון מפואר. בימי המרד הגדול התבצרו בו אחרוני המורדים ברומים, והפכו את מלחמתם הנואשת סמל למאבק לחירות. אירועי העבר המרתקים שהתרחשו על ההר והממצאים הארכאולוגיים שבו השפיעו על הכרזת הגן הלאומי מצדה אתר מורשת עולמית של אונסקו.

 
 
 
המתחם המזרחי
הגישה לגן הלאומי מצדה מכיוון ים המלח (כביש 90). במבואה המזרחית פועלים גם מזנון, מסעדה, חנות מזכרות ונקודת עזרה ראשונה.
• מוזאון מצדה – מוזאון מצדה על שם יגאל ידין פועל משנת 2007. בביקור במוזאון אפשר לשלב חוויה תיאטרלית ותסכית, המעניקים למבקרים רקע ו"מכניסים אותם לאווירה" לפני ביקורם באתר עצמו.
 הרכבל – מהמתחם המזרחי עולה רכבל חדיש ל"שער הנחש" שבפסגת ההר. הרכבל החדיש מחליף את הרכבל הישן משנות ה-70, הוא נטמע יותר בסביבה ו"פולש" פחות לאתר. הרכבל הישן הוקם בשנת 1971, והעלה מספר מוגבל של מבקרים לנקודה הנמוכה מהפסגה, ומשם נאלצו המבקרים לעלות לפסגה במדרגות. בשנת 1998 הוחלפה מערכת הרכבל כדי לענות לדרישות שנבעו מגידול במספר המבקרים באתר. תחנת הרכבל התחתונה נבנתה למרגלות ההר והייתה לחלק ממכלול מרכז המבקרים. המדרגות בתחנה העליונה בוטלו, והכניסה למבצר היום היא דרך גשר תלוי, העביר גם לאנשים בעלי מוגבלויות.
• שביל הנחש – אפשר לעלות למצדה גם ב"שביל הנחש" – כחצי שעה הליכה.
 
גישה לגן הלאומי מצדה מכיוון ערד (כביש 3199).
 
 מופע אורקולי – במבואה אמפיתאטרון, ובו מוצגים עם חשכה מופעי אור וקול, המציגים את סיפורה של ההתיישבות על המצדה.
 
• כלי מצור רומיים – למרגלות הסוללה מוצגים שחזורים של כלי מצור רומיים, אשר שמשו את הסרטת – " מצדה " ע"י חברת אוניברסאל ב- 1979
 
• חניון לילה – חניון לילה, ובו אוהלים קבועים ומשטחים לקמפינג. החניון מצויד בשירותים, במקלחות מים חמים ובפינות בישול, בתשלום.
 
• הסוללה – עלייה לאתר במשך 15-20 ד', על גבי הסוללה שבנו הרומים. הסוללה ממערב למצדה נמצא אוכף הנמוך בכ-60 מ' בלבד מפסגת ההר. בשנת 73' לספירה, במהלך מצור הרומים על הקנאים שהתבצרו על ההר,  ניצלו הרומים דרדרת טבעית שהייתה במקום הזה, בנו עליה סוללת עפר ותמכו אותה בקורות עצים. לאחר כמה חודשים עלה בידי הרומים להעלות בסוללה מגדל מצור שהרס את החומה. בתגובה בנו הנצורים שעל המצדה חומה מאולתרת, אך הרומים העלו אותה באש. מעל לסוללה חסר קטע בחומת הסוגרים. קטע זה נהרס במהלך המצור ומשם חדרו הרומאים למצדה.
 
• בורות המים הצפוניים – הורדוס בנה מערך איסוף מים מרשים בממדיו. סכרים שבנה בערוצי נחל מצדה היטו את מי השיטפונות לתעלות, והתעלות מילאו 12 בורות עצומים שנחצבו במדרון הצפוני של מצדה בשני מפלסים. קיבולת הבורות עמדה על 40,000 מ"ק. מהבורות הובילו את המים על בהמות משא דרך "שער המים" אל בורות אגירה שבבמת הר.
•  הארמון הצפוני – שרידי ארמונו הפרטי המפואר של הורדוס, על שלושת מפלסיו, רצפות פסיפס וציורי קיר משוחזרים.
הארמון הצפוני הוא מבנה נועז, הבנוי בראש ההר על פי תהום. הארמון בנוי על שלוש מדרגות סלע, בהפרש גובה כולל של כ-30 מ', ולהקמתו נדרשו קירות תמך חזקים. הארמון בנוי בהשפעת האדריכלות ההלניסטית והרומית. המדרגה העליונה שימשה מעונו הפרטי של הורדוס. באגף המגורים היו ארבעה חדרים ואולם מרכזי. החדרים רוצפו ברצפת פסיפס בדגמים גאומטריים, והקירות עוטרו בציורי קיר. בחדר הדרומי-מערבי השתמרה רצפת פסיפס בדגמי משושים בצבעי שחור-לבן, דגם מקובל ברומא ובסביבתה, וייתכן שיש בהימצאותו כאן כדי להעיד על כור מחצבתם של האמנים שיצרו אותו. מבחוץ נבנתה מרפסת חצי עגולה, שבעבר הייתה מוקפת עמודים. המרפסת משקיפה על מצוק ההעתקים של מדבר יהודה, על ים המלח ועל מערך המצור הרומי. במרכז המדרגה התיכונה היה אולם עגול, מוקף עמודים, שמהם שרדו רק היסודות. אולם זה יועד לאירוח ולמשתאות. גם במרכזה של המדרגה התחתונה היה אולם מוקף סטווים. הקירות החיצוניים של האולם עוטרו בדגמים מכוירים (סטוקו), והקירות הפנימיים – בפרסקאות (ציורי קיר שצוירו על טיח לח) בדמות לוחות שיש צבעוניים ובדגמים גאומטריים. לארמון היה גם בית מרחץ קטן, ובו התגלו שרידים של שלושה שלדי אדם, כנראה של המורדים. בבית המרחץ התגלו צמות של אישה, שהשתמרו להפליא.
 
• בית הכנסת – שרידי אחד מבתי הכנסת היחידים מימי בית שני שהשתמרו. מבנה ששימש בימי הורדוס אורווה, הפך בידי המורדים בית כנסת. שני בורות שנכרו ברצפת החדר, ובהם נמצאו קטעי גווילים מקראיים, שימשו כנראה גניזה. לקירות הוצמדו ספסלים בנויים. זהו אחד מבתי הכנסת הקדומים המעטים שפעלו בסוף ימי בית המקדש השני. מדרום לבית הכנסת, ב"סוגר המגילות", התגלה אוסף נדיר של ממצאים מימי המרד, ובהם קטעי מגילות ופפירוסים.

• חדר הגורלות – במקום זה נחשפו שברי חרס נושאי כתובות, בעיקר שמות של אנשים, ובהם "בניאיר", שמו של מנהיג הסיקריים, הקבוצה הדומיננטית במורדי מצדה. ייתכן שאלה הם הגורלות שהטילו המורדים בלילה שבו בחרו לשים קץ לחייהם. ייתכן גם שהשמות קשורים במער ניהול החיים של קהילת המורדים.
 
• הכנסייה הביזנטית – הכנסייה הייתה מקום התכנסות של נזירים מתבודדים. האולם המרכזי של הכנסייה רוצף בפסיפס צבעוני והקירות עוטרו בדגמים שעוצבו בעזרת חרסים ובאבנים ששוקעו בטיח. האפסיס שבקצה האולם השתמר במלואו. זגוגיות החלון שבקיר האפסיס התגלו בחצר, וכן נמצאו עשרות מהרעפים שכיסו את הגג. בחדר המערבי של הכנסייה נמצאה רצפת פסיפס, ובה דגמים צמחיים ומדליונים, המתארים פֵּרות וסל של לחם הקודש.
 
• הארמון המערבי – ארמון זה הוא המבנה הגדול במצדה, הוא נבנה במימיו של הורדוס, וגודלו  3,700 מ"ר. בחדר הכניסה נבנו ספסלים, והקירות מעוטרים בדגמים מכוירים (סטוקו). בקומה הראשונה נמצא גם אולם. על שום ארבעה שקעים שברצפתו, שבהם ננעצו אולי רגלי כיסא המלך, משערים שהיה זה "חדר הכס". גרם מדרגות מוביל לקומה שנייה, וממנה אפשר להשקיף על מכלול רחצה, ובו רצפת פסיפס מפוארת.
 
• בית המרחץ – בית המרחץ בנוי בסגנון רומי, וכל חדריו השתמרו היטב. במבוא חצר מוקפת עמודים, שנועדה לתרגילי התעמלות. חדר ההלבשה (אפודיטריום) מעוטר בציורי קיר ובמרצפות אבן מיוחדות. בזמן המרד נבנה במקום מתקן טבילה. בחדר הפושר (טפידריום) השתמרו להפליא ציורי הקיר. פתח בקיר החדר מוביל לברכה המדורגת של החדר הקר (פריג'ידריום), ומהחדר הפושר  מוביל פתח מזרחי לחדר החם (קלדריום), ובו רצפה הנשענת על עמודונים. אוויר חם זרם בצינורות חרס ששולבו בקירות וחימם את החדר. מגג בית המרחץ נפרשים נופי במת מצדה כולה.
 
• לשכת המפקד – מערכת חדרים מעוטרים בציורי קיר משוחזרים - לשכת המפקד, הסמוכה ל"שער שביל הנחש", בנויה סדרה של חדרים מעוטרים בפרסקו (ציורי קיר שצוירו על טיח לח). רוב העיטורים הם דגמים גאומטריים וחיקויי שיש. עיטורים אחרים מתארים צמחים.
• בור המים הדרומי – בור גדול ממדים לאגירת מים על במת ההר – בור מים גדול, שלקרקעיתו יורד גרם מדרגות בן 64 מדרגות. בקיר שליד המדרגות חרותה כתובת – שריד מביקור של תנועת נוער במצדה בשנת 1941.
 
סטטוס
הגן הלאומי הוכרז בשנת 1966.
 
הסיבות להכרזה
• האתר האחרון שבו התבצרו המורדים היהודים ברומים ולא ויתרו על חירותם גם במחיר חייהם.
• השתמרות של מבצר-ארמון שבנה הורדוס בלב אזור צחיח, פנינה ארכיטקטונית נדירה בקנה מידה עולמי.
• אתר נוף מרהיב במצוק ההעתקים של מדבר יהודה.
 
מיקום בארץ
גן לאומי מצדה מתנשא כצוק מבודד מעל חופי ים המלח, בין עין גדי לעין בוקק.
 
 
 
בגן הלאומי מצדה נעשו בשני העשורים האחרונים פעולות פיתוח רבות לשימור הממצאים הארכאולוגיים ולשחזורם, ולהנגשת האתר לרווחת המטיילים, עם הפנים למאה ה-21:
• קידום הגן הלאומי מצדה כאתר מורשת עולמית – רשות הטבע והגנים קידמה את הכרזת הגן הלאומי מצדה כאתר מורשת עולמית של הארגון הבינלאומי אונסקו, והאתר הוכרז בשנת 2001.
 
• רכבל חדש לנוחות המבקרים – הרכבל החדיש מחליף את הרכבל הישן משנות ה-70. הוא נטמע יותר בסביבה, נושא מספר רב יותר של אנשים, על פי  הדרישה הגוברת של המבקרים, ומיקומו החדש מאפשר גישה גם לאנשים בעלי מוגבלויות.

• שחזור שער "שביל הנחש" – בשער "שביל הנחש" בוצעו שחזור ושימור של הטיח המכויר (סטוקו) ושל הספסלים המקוריים ששימשו את השומרים ואת הממתינים בכניסה למצדה.

• שימור ושחזור ציורי הקיר בארמון הצפוני – לאחר שבמשך שנים של תצוגה באוויר הפתוח נפגעו הפרסקאות המקוריים בארמון הצפוני, שיחזרה רשות הטבע והגנים את הציורים הקדומים שחזור מדויק. הפרסקאות הוסרו מהקיר ושוחזרו במעבדה שנבנתה באתר עצמו. הטיח והצבעים נעשו בשיטות הקדומות ובחומרים שבהם השתמשו בימיו של הורדוס. את העבודה עשה צוות שימור של מחוז דרום ברשות הטבע והגנים. המקור מוצג במוזאון מצדה הסמוך למרכז המבקרים.

• מופע אורקולי – המופע נערך בצד המערבי של מצדה, והוא מספר את קורות מצדה בימים האחרונים של המצור במקום. ההר משמש תפאורה לתאורה הדרמטית ולחיזיון המרשים. משך המופע כ-50 דקות. המופע מוצג בימים ג' וה', בחודשים מארס–אוקטובר, בשעה 21:00. (הגישה מכיוון ערד בלבד בכביש 3199).

• מוזאון מצדה על שם יגאל ידין – מאז מאי 2007 פועל במבואה המזרחית מוזאון המעניק למבקרים חוויה מיוחדת, המשלבת ממצאים ארכאולוגיים ממצדה וסביבה תאטרלית.

• אמצעי המחשה מודרניים – רשות הטבע והגנים השקיעה משאבים רבים באמצעי המחשה ובשלטי זכוכית, המציגים הסברים תמציתיים ומאירי עיניים על כל פינה ופינה. באתר מוצגים מפות תבליט של מצדה, דגמי מתכת של אתרים מרכזיים, כגון הארמון הצפוני ודגם מים אינטראקטיבי, המאפשר למטיילים ללמוד על איסוף מי הגשמים על במת ההר בעבר.

• הנגשה לאנשים בעלי מוגבלויות – הגן הלאומי מצדה מונגש לאנשים בעלי מוגבלויות בתנועה, בראייה ובשמיעה, ובכלל זה האתרים בבמת ההר, המבוא המזרחי והמבוא המערבי.

• צוות שימור במצדה – רשות הטבע והגנים הקימה צוות שימור ייעודי לשימור ושחזור הגן הלאומי מצדה. הצוות עוסק בשיקום ובשימור המבנים הקדומים, מטפל בציורי הקיר ופועל להציגם לקהל המבקרים. בשל אופיו של האתר ומספר המבקרים הרב בו, הצוות פועל במצדה דרך קבע, במשך כל ימות השנה.
 
 
התצפית המזרחית – תצפית מרהיבה על ים המלח והרי מואב.
מרפסת התצפית בארמון הצפוני –מבט מארמונו הפרטי של הורדוס. מכאן אפשר להשקיף לעבר מצוק ההעתקים של מדבר יהודה, חופי ים המלח, השביל הקדום למעיינות נחל צאלים ולעבר הדָיֵיק הרומי.
התצפית המערבית – נקודת תצפית נאה על מדבר יהודה, נחל מצדה והסוללה הרומית.
התצפית הדרומית – נקודת תצפית על מצוק ההעתקים והר אלעזר, שבו שכן המחנה השמיני של הרומים.
 
 
 
הטריסטרמית – ציפור קולנית בעלת קריאה דמוית שריקה, שחורה כפחם ולה פסים כתומים על הכנפיים, הניכרים בעיקר בעת המעוף. ההבדל בין זכרים לנקבות ניכר בצבעו של הראש – ראש אפרפר לנקבות וראש שחור לזכרים. הטריסטרמיות השוכנות באזור המצדה אינן חוששת להתקרב לבני אדם, והן נעות בין המבקרים בזוגות של זכר ונקבה וגם בקבוצות.
עוף נפוץ נוסף הוא שחור-זנב, שגודלו כגודל דרור. הוא ניכר בגופו האפור ובזנב השחור שהוא פורש לעתים תכופות.
בשמי מצדה מרחפים גם העורב קצר-הזנב, המבצע להנאתו תרגילי לוליינות באוויר, והעורב חום-העורף.
למרגלות מצדה ייתכן מאוד שתפגשו יעלים. גם היעלים התרגלו לנוכחות אדם, והם משוטטים בסביבה כבעלי בית ממש.
המקור ההיסטורי החשוב ביותר לתולדות מצדה הוא כתבי יוסף בן מתתיהו, היסטוריון, סופר ומצביא יהודי, שחי בימי המרד הגדול ברומים.

ימי החשמונאים
על פי יוסף בן מתתיהו, הראשון שביצר את המקום הוא יונתן הכוהן הגדול, והוא שכינה את המקום "מצדה". נראה שהכוונה למלך אלכסנדר ינאי, ששלט בשנים 103–76 לפסה"נ. עד כה לא התגלו במצדה שרידים שניתן לשייכם בוודאות לתקופה זו.

ימי הורדוס
בשנת 40 לפסה"נ נמלטו הורדוס ובני משפחתו למצדה מפני מתתיהו אנטיגונוס החשמונאי, שהומלך בידי הפרתים. אנטיגונוס צר על מצדה, הורדוס יצא להזעיק עזרה, והמתבצרים כמעט שמתו בצמא, ורק גשם פתאומי הציל אותם ממוות. הורדוס שב למצדה והסיר את המצור. בשלהי המאה ה-1 לפסה"נ בנה הורדוס במצדה מבצר שנועד להגן על ממלכתו מפני אויבים מבחוץ, וגם להגן עליו מפני אויבים מבית. במבצר הוא בנה מתחם ארמונות פאר, בתי מרחץ, מחסנים, בורות מים עצומים וחומת סוגרים. לאחר מותו (4 לפסה"נ) הציבו הרומים חיל משמר במצודה.

תקופת המרד
בימי המרד, החל משנת 66 לסה"נ השתלטה על מצדה קבוצת מורדים, המכונה בכתבי יוסף בן מתתיהו "סיקריים" (הם נקראו כך על שמה של חרב קצרה – סיקי – שהסתירו בבגדיהם). אל המורדים במצדה הצטרפו אחרוני המורדים שעזבו את ירושלים, ובהם אלעזר בן יאיר, שהיה למפקד ההר.
המורדים התגוררו בחדרי חומת הסוגרים ובכמה מארמונות הורדוס. הם בנו בית כנסת ומקוואות וניהלו חיי קהילה. בשנת 73, או 74 לסה"נ, לאחר כיבוש ירושלים, הגיע למקום הצבא הרומי והטיל מצור על ההר כדי לחסל את כיס ההתנגדות שנותר במצדה. בהנהגתו של המצביא פלביוס סילבה, בנו הלוחמים הרומים שמונה מחנות ודָיֵיק (חומות מצור) שהקיפו את ההר סביב-סביב. במשך כמה חודשים בנו הרומים גם סוללה ממערב להר שהגיעה עד חומות מצדה. משהבינו מגִני מצדה שאפסה כל תקווה, בחרו מוות על פני עבדות. על פי יוסף בן מתתיהו, שתיאר בפירוט את השעות האחרונות של המגִנים, רק שתי נשים וחמישה ילדים מצאו מסתור ונותרו בחיים.

התקופה הביזנטית
במאה ה-5 לסה"נ התיישבו במצדה נזירים והקימו מנזר מתבודדים (לאורה). יש המזהים את המנזר במצדה עם מנזר "מרדא", שנזכר בספרות אבות הכנסייה. נראה שהתיישבות זו חדלה מלהתקיים עם עליית האסלאם (מאה 7 לסה"נ).
לאחר התקופה הביזנטית ננטשה מצדה ונשכחה. האתר זוהה בפעם הראשונה בשנת 1838 בידי החוקרים האמריקנים אדוארד רובינסון ואלי סמית, ובמרוצת השנים חפרו במצדה חוקרים אירופים ואמריקנים נוספים.
הארכאולוג שמריה גוטמן הוא הארכאולוג הישראלי הראשון שהחל לחפור במצדה, בשנת 1953, והוא זכה לגלות תגליות חשובות רבות. משלחת של בכירי הארכאולוגים הישראליים חפרה במצדה בשנת 1956, ואחריהם משלחת החפירות של יגאל ידין בשנת 1963. בשנים שאחר כך חפרו במצדה גם פרופ' אהוד נצר וד"ר גיא שטיבל.
מצדה שוכנת בראש גוש מבודד במצוק ההעתקים, התוחם את בקע ים המלח. צוק מצדה הוא הוֹרְסְט – גוש שהתרומם והתנתק ממצוק ההעתקים. פסגת מצדה מתנשאת לגובה של כ-400 מ' מעל מפלס ים המלח, וההר בנוי סדרה של שכבות גיר, דולומיט וחוואר. נחלי רמת המדבר פורצים את קו הצוקים בסדרה של קניונים אדירים, נקיקים ומפלים גבוהים. נחל מצדה הוא אחד הנחלים האלה.
אגן ים המלח הוא חלק מהבקע הסורי-אפריקני – מבנה גאולוגי שקצהו הצפוני נמצא למרגלות הרי הטאורוס בתורכיה וקצהו הדרומי – במזרח אפריקה. הבקע נוצר בעקבות שקיעה אנכית ותנועה אופקית, שבמהלכן נעה הגדה המזרחית של הבקע (עבר הירדן) צפונה ביחס לגדה המערבית. ים המלח הוא המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם. בשנת 2013 עמד מפלס ים המלח על כ-426 מ' מתחת לפני הים. ים המלח מאבד כמטר בשנה ממפלס מימיו.

 

כיצד להגיע:
כ-18 ק"מ דרומית לעין גדי או 12 ק"מ מכיוון עין בוקק הרכבל מכיוון מזרח (ים המלח).

 

דרכי הגישה למרומי מצדה:
כיום אפשר להגיע לפסגת ההר ברכבל שעולה מכיוון ים המלח או בשני שבילים: 
שביל הסוללה: שביל תלול, אך קצר ונוח, העולה מרחבת החנייה המערבית של מצדה (גישה מכיוון העיר ערד). שביל זה, הקיים עוד מתקופה קדומה ונפרץ בידי נזירים בתקופה הביזאנטית, מתגבר על הפרש גבהים של 100 מטרים. משך עלייה כ- 20 דקות.

שביל הנחש: שביל ארוך המתגבר על הפרש גבהים של 350 מטרים. השביל נוח ורחב, והוא עולה מרחבת החנייה המזרחית של מצדה. משך העלייה כ- 45 דקות.
שביל הנחש נפתח כשעה לפני זריחת החמה בכל בוקר. שביל הנחש נסגר בתנאי מזג אוויר חריגים ובדרך כלל על פי דיווחים מצה"ל על תנאי מזג אוויר קשים באזור.
 
משך הסיור: שלוש שעות
 
עונה מומלצת: כל השנה (בקיץ עדיף בבוקר)
 
לא לוותר! על ביקור במוזאון מצדה על שם יגאל ידין , ועל החזיון האור קולי במערב מצדה, הגישה מכיוון ערד בלבד ( הגעה עם רכב).
 

מה עוד ? מרכז מבקרים ובו שירותים מודרניים לרווחת המבקרים. סרט המספר את סיפורה של מצדה, מודל המתאר את מצדה וסביבותיה, תצוגה של ממצאים ארכיאולוגיים.

 

 

קיום פעילות טקסית בגן לאומי מצדה (למידע לחץ כאן​)

 
שעות פתיחה
* הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
 
שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 יולי אוגוסט: בכל שלישי וחמישי חיזיון אורקולי בשעה 20:30
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
הרכבל פועל בימים ראשון עד חמישי  ושבת 08:00-16:00
שישי וערבי חג 08:00-14:00
ערב יום כיפור 08:00-12:00
 
 
דרכי התקשרות:
 
טלפון: 08-6584207/8
 
מרכז הזמנות לחיזיון האור-קולי 08-9959333
 
פקס: 08-6584464
 
 
 
דמי כניסה לאתר:
מבוגר ₪29, ילד ₪15
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר ₪23, ילד ₪14
אזרח ותיק ₪15
סטודנט: 25 ₪
 
מבואה מזרחית (כניסה ורכבל שני כיוונים):
מבוגר ₪76, ילד ₪43
קבוצה: מבוגר  ₪71, ילד ₪40
אזרח ותיק: ₪38
סטודנט: 65 ₪
 
גן לאומי מצדה- כניסה ורכבל כיוון אחד:
מבוגר ₪57, ילד ₪29
קבוצה(מעל 30 איש): מבוגר ₪52, ילד ₪29
אזרח ותיק: 29 ₪ 
סטודנט: 48 ₪
 
שביל הנחש/סוללה רומית (עלייה רגלית-אפשרית עם אור בוקר ראשון):
מבוגר ₪29, ילד ₪15
קבוצה(מעל 30 איש): מבוגר ₪23, ילד ₪14
אזרח ותיק: ₪15
סטודנט: 25 ₪
 
רכבל כוון אחד (למנויים ובעלי כרטיס אישי):
מבוגר ₪29, ילד ₪15  
 
רכבל הלוך-חזור (למנויים ובעלי כרטיס אישי):
מבוגר ₪47, ילד ₪29
 
כניסה למוזאון מצדה 20  ₪ (ילד/מבוגר)
 
האתר כולו מותאם. חניה, המבואה החדשה, כולל הנסיעה ברכבל החדש וביקור בבמת הר מצדה מותאם לנכים עם כסאות גלגלים.
באמצעי ההמחשה באתר משולבים מודלים תלת ממדיים ותבליטים המאפשרים לעיוורים הבנה והתמצאות, בעזרת מישוש.

 

מצורפים:

 דפדפת האתר להורדה

 

 דפדפת האתר להורדה בשפה האנגלית

Click here for site pamphlet


מצדה
<a href="http://edit.parks.org.il/DocLib6/masadaMorim2012.swf">flash link</a>

חדשות מהשטח

טקסים בגן לאומי מצדה

גן לאומי מצדה מזמין אתכם לחוות את הרגעים המרגשים שלכם ב"רוח המקום". המיקום על ההר שהיה לאגדה, ...

טקסים בגן לאומי מצדה

ציורי קיר מימי הורדוס שוחזרו והושבו למצדה

הפרסקאות אופסנו במחסן במשך 20 שנה. בתום שחזור שביצע צוות בראשות רסטורטור איטלקי, הושבו הציורים ...

ציורי קיר מימי הורדוס שוחזרו והושבו למצדה