המלצה למסלול טיול בצפון הארץ

 פרגנו לעצמכם שלושה ימים וצאו לבלות במקומות היפים ביותר בישראל. בשמורות הטבע המפגש הוא בלתי אמצעי ואילו בגנים הלאומיים אפשר לפגוש באמצעות יצירות האמנות את הרושם שבעלי החיים האלה הותירו על בני האדם.

 

דרגת קושי: קל למשפחות 
   
אופי המסלול: הולכי רגל  
                      מתאים למשפחות    
 
משך הסיור: תלוי בכם
עונה מומלצת: סתיו​​

ספארי בשמורת החולה
לשמורת החולה מגיעים מכביש ראש פינה - קרית שמונה (כביש מס' 90), בין סימני ק"מ 453-454.
בשמורת החולה אין רגע דל.
עשרות אלפי עופות מעדיפים לחרוף בעמק הצפוני שלנו ואת מספרם של העופות העוברים בשמי החולה מי ימנה?
לשמורת החולה יש זכות ראשונים. זו השמורה הראשונה שהוכרזה בישראל, כאשר חובבי הטבע הבינו שייבוש האגם וביצות החולה, שהתחולל בראשית שנות ה-50, עלול להמיט אסון כבד על נפלאות עולם הצומח והחי במקום.
מאז נולדה השמורה התחוללו בה שינויים ושיפורים רבים.
אחד מהם, שהחל לפעול לאחרונה, הוא מרכז המבקרים המדהים "עופוריה".
הסיור במרכז מתחיל מול דגם של עמק החולה, בסרטון המסביר על היווצרות עמק החולה וייבוש האגם והביצות.
שתי דיורמות (תפאורות גדולות היוצרות אפקט של תלת-ממד) מציגות את העופות והיונקים של עמק החולה.
מכאן מגיעים ללב העניין: מופע מולטימדיה משוכלל, מרהיב עין ורווי אפקטים, שבו צופים במשקפיים מיוחדים המעניקים תחושה של תלת ממד.
במשך 15 דקות חש כל צופה שהוא מצטרף ללהקה של עופות נודדים והופך לאחד מהם. הביקור מסתיים בחידון טריוויה ממוחשב על שמורת החולה.
 
ובכל זאת, אין כמו הדבר האמיתי.
שמורת החולה משמרת נופים של אגם, ביצות ושטחי אחו.
שביל הטיול שבשמורה הוא חוויה שאין שני לה בישראל: השביל, שאורכו כקילומטר וחצי, עובר בגשר עץ ארוך מעל המים, בלב סבך של גומא הפפירוס, הצמח שממנו הפיקו המצרים הקדמונים את הפפירוס המפורסם.
 במרכז "שביל הביצה" נמצא מסתור, שממנו אפשר לצפות בנוחיות באגם ובעופות שבו, מבלי להטרידם. אל תמהרו.
קצת סבלנות, מגדיר ציפורים ומשקפות (ניתן לשכור במקום) יחשפו בפניכם את סודות חייהם של עופות המים. שקנאים שמתייצבים בשורה כדי לדוג יחד דגים, קורמורנים שאורבים לטרפם מנקודות תצפית גבוהות, שלדגים ססגוניים ושלל מינים של ברווזים ססגוניים.
תוך כדי ההליכה בשביל תוכלו לצפות גם בעדר של תואים (ג'מוסים), שנועד להשתלט על העשבייה בשמורה.
סמוך למרכז המבקרים נמצאת חלקה מגודרת שבה מגדלים עדר של יחמור פרסי, "גיבוי" לאוכלוסיות אחרות בישראל, במקרה שחס וחלילה ייפגעו.
זה מביא אותנו ל"מולדת החדשה" של היחמור הפרסי בישראל: שמורת נחל כזיב.
 
שמורת נחל כזיב
לשמורת נחל כזיב אפשר להגיע מפארק גורן, בצד כביש שלומי - סאסא (כביש מס' 899, בין סימני ק"מ 11-12) ומכיוון מצפה הילה, ליד מעלות.
נחל כזיב הוא המועמד הראשי לתואר "הנחל של הגליל".
הנחל מתחיל את דרכו בפסגות הר מירון, הגבוהות ביותר בגליל ובדרכו אל הים הוא חותר ערוץ עמוק, שמדרונותיו התלולים מכוסים בחורש סבוך ונהדר.
מבין עצי החורש מציץ במדרון הדרומי של הנחל המבצר הצלבני מונפורט ולמרגלותיו זורם פלג איתן כל השנה. זוהי שמורת נחל כזיב - ממלכת הטבע של הגליל, המשתרעת על יותר מ- 9,000 דונם. זוהי שמורה גדולה במושגים ישראליים.
רשות הטבע והגנים מנצלת את המרחבים גדולים של השמורה להשבה של יונקים ועופות אל הטבע הישראלי. 
 
בשמורת נחל כזיב מתקיים עולם מגוון של בעלי חיים. בבריכות הרדודות שוחים דגי חפף והמים משמשים אתרי רבייה למיני דו-חיים כגון סלמנדרה מצויה, טריטון הפסים וצפרדע הנחלים. עכשיו, עם הגשמים הראשונים, הדו-חיים נכנסים לפעילות אינטנסיבית ואפשר לצפות בהם.
בשמורה מתקיימים גם זוחלים נדירים כגון הנחש שלוון הקולר והלטאה הירוקה, שאוכלוסייתה הצטמצמה מאוד בישראל עד כדי סכנת הכחדה.
בין עצי החורש מוצאים מקלט נמנמן העצים - יונק שנמצא בסכנת הכחדה עולמית ומכרסמים אחרים כגון יערון גדול, שפן סלע ודרבן.
יונק גדול ונפוץ למדי הוא חזיר הבר. שמורת נחל כזיב משמשת גם משכן לדורסים רבים. בתחומי השמורה נערכים מבצעים להשבת בז צוקים, נשר ועיט נצי.
 
שמורת נחל כזיב נבחרה כמקום המתאים ביותר להשבת היחמור הפרסי לטבע.
היחמור הפרסי, שהיה נפוץ בעבר במערב אסיה, הפך בעקבות ציד מסיבי לבעל חיים בסכנת הכחדה.
ראשוני היחמורים שוחררו בשמורת נחל כזיב בשנת 1996.
תחילה שיכנו אותם במכלאת אקלום, הנמצאת ליד עין טמיר, ולאחר שהסתגלו לביתם החדש, שחררו אותם לנפשם.
כיום, על פי ההערכות, משוטטים בגליל יותר מ- 120 פרטים, שמעמידים צאצאים ונראה כי התאקלמו היטב.
היחמורים, בעלי חיים אוכלי עשב, עשויים לתרום למניעת שריפות משום שהם מפחיתים את כמות העשבייה היבשה שנותרת בקיץ בשטח.
המגמה של מדעני רשות הטבע והגנים היא להגיע בגליל לאוכלוסייה יציבה המונה כ-250 יחמורים.

היחמור הפרסי, שבני מינו משוטטים בגליל, נחשב גם הוא לבעל חיים נכחד, עד שכמה פרטים התגלו באירן בטבע ליד הים הכספי. בתקופת דמדומי שלטונו של השאה הפרסי יצא מי שהיה המטפל הראשי והאחראי על החי-בר באותם ימים, מייק ון חרייבנברוק לאירן והעביר במסע הרפתקאות כמה יחמורים לחצר השגרירות הישראלית בטהרן. היחמורים הועלו איכשהו על מטוס אל-על האחרון שעזב את אירן, ועשו את דרכם למשכנם החדש בחי-בר כרמל.
 
הכניסה לשמורת חי-בר כרמל נמצאת כ-300 מטרים מדרום לכניסה לאוניברסיטת חיפה (כביש מס' 672).
שמורת חי-בר כרמל, המשתרעת על פני כ- 6,000 דונם במערבו של הכרמל, נועדה לשמש מקלט למיני בעלי חיים קרובים, מתוך כוונה לשחרר את צאצאיהם לטבע ולהשיב לטבע הישראלי את זוהרו. עיקר העניין מתמקד בארבעה יונקים גדולים: יחמור פרסי, אייל הכרמל, עז הבר הכרתית וכבש הבר האירני. באותה הזדמנות מגדלים כאן גם רחמים ונשרים ודואגים לבריכות רבייה למיני דו-חיים.

כאן טיפחו את אוכלוסיית היחמורים, וכאשר נוצר גרעין רבייה גדול מספיק, שוחררו יחמורים לטבע, תחילה בנחל כזיב ומאוחר יותר בנחל שורק.
אנשי רשות הטבע והגנים שחררו לטבע ברמת הנדיב ובשמורת הר חורשן גם את אייל הכרמל.

בחי-בר כרמל מגדלים גם את עז הבר הכרתית, בעל חיים שתורבת על ידי האדם בימי קדם והובא בצורה מכוונת לכרתים ולאיים אחרים ביוון.
בשלב זה אין כוונה לשחרר את העז הכרתית לטבע.
כבש הבר האירני לא חי בישראל מעודו כחיית בר.
בשמורת חי בר נעזרים בכבש הבר כחלק מהממשק למניעת שריפות ואין כוונה לשחררן לטבע.
לפרטים נוספים הקישו כאן
 
עידוד הילודה בשמורת גמלא
לשמורת גמלא נכנסים מכביש צומת דליות - צומת קצרין (כביש מס' 808), ליד סימן ק"מ 22.
צוקי שמורת גמלא משמשים משכן לעשרות זוגות מקננים של נשרים.
אין עוד תופעה כזו בישראל.
עם בוקר, אחרי שהשמש חיממה קצת את האוויר, הנשרים מנצלים את האוויר החם וממריאים לעיסוקיהם.
בשעות אחר הצהרים הם שבים לקניהם, כשהם מרחפים מעל לראשי המטיילים ממש. מצפור מיוחד מאפשר צפייה נוחה בנשרים.

סמוך לשמירה מפעילה רשות הטבע והגנים תחנת האכלה מיוחדת, המספקת לנשרים עצמות, כדי להעשיר את מלאי הסידן בגופם. פרויקט מיוחד שנערך כאן הוא "עידוד הילודה". פקחי רשות הטבע והגנים מנצלים את העובדה שנשרים נוהגים להטיל הטלת מילואים אם ההטלה הראשונה נכשלת. הם מסלקים את הביצה הראשונה מהקן ומאפשרים לנקבת הנשר להטיל ביצה נוספת. הביצים שסולקו מהקן מועברות למדגרה ושם בוקעים מהם גוזלים נוספים.
אם כבר נמצאים בשמורת גמלא, אין להחמיץ את הביקור בשרידי העיר היהודית הקדומה גמלא, שמרדה ברומאים ובמפל גמלא, המפל הגבוה בישראל.
 
גן לאומי ציפורי
כביש הגישה לגן לאומי ציפורי מסתעף מכביש צומת המוביל - נצרת (כביש מס' 79, בין סימני ק"מ 23-22).
בימי המשנה והתלמוד הייתה ציפורי עיר חשובה, ובתקופה מסוימת אף שימשה כבירת הגליל. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן התקופה הרומית, הכתיר את ציפורי בתואר "פאר הגליל כולו". בראשית המאה השלישית התגורר במקום רבי יהודה הנשיא ובהשראתו התבצעה כאן עריכת המשנה, מהפעולות המשמעותיות ביותר בתולדות העם היהודי.
אתר מדהים בגן הלאומי, פלא הנדסי ממש, הוא מאגר המים הענק של ציפורי, שאין שני לו בישראל. אורכו 260 מטרים, גובהו כ- 10 מטרים והוא חצוב כולו בסלע. המאגר פעל מהמאה ה-2 עד המאה ה-7 לספירה והוא מהווה חלק ממערך אספקת המים לעיר. בציפורי נחשפו גם תיאטרון רומי ובית כנסת קדום, עם רצפת פסיפס מעניינת.

ציפורי מפורסמת בפסיפסים המרהיבים שהתגלו בה. אחד מהם מכונס "בית הנילוס", בגלל רצפת פסיפס המתארת חגיגות שנערכו במצרים בעת גאות הנילוס. הפסיפס מעניק הזדמנות לצפות בסצנות ציד, המתארות אגב כך בעלי חיים שאפיינו את סביבת הנילוס, ביניהם חזיר-בר, פנתר ואריה. בפסיפס המרכזי שהתגלה בבית מתואר ה"נילומטר". זהו עמוד שמדד את מפלס המים בנהר.  
 
גן לאומי מגידו
גן לאומי תל מגידו נמצא כשני ק"מ מצפון לצומת מגידו (כביש מס' 66, בין סימני ק"מ 22-21).
בזכות מיקומה האסטרטגי בקצה נחל עירון, בלב "דרך הים" הקדומה, הדרך הבינלאומית שהוליכה ממצרים לדמשק, הייתה מגידו עיר בעלת חשיבות עצומה. סיור בתל מתחיל במוזיאון, שבו מוצגים דגמים להמחשת המבנה הארכיאולוגי המורכב של התל.
סרטון המוצג במקום מתאר את תולדות העיר.
בלב התל ניצבים שרידי האורוות, ששימשו את חיל הברזל של אחאב.

גולת הכותרת של הביקור בתל הוא מפעל המים המשוכלל, שנבנה ככל הנראה בימיו של המלך אחאב. המערכת, שהסוותה את המעיין של העיר ואפשרה לשאוב ממימיו מבלי לצאת מתוך החומה, כוללת פיר בעומק 25 מטרים, שהגיע לסלע האם.
בקרקעית הפיר נכרתה מנהרה באורך 70 מטרים ובגובה שלושה מטרים.
קרקעית הפיר נמוכה ממפלס המעיין, כך שהמים זרמו מהמעיין לפיר, אל תוך תחומי העיר.
 
גן לאומי בית כנסת ברעם
גן לאומי ברעם שוכן בצד כביש הצפון, בין קיבוץ סאסא וקיבוץ ברעם (כביש מס' 899), כחצי קילומטר מהצומת של כביש הצפון החדש (כ- 3 ק"מ ממזרח לצומת חירם).

לא הרחק משמורת נחל כזיב נמצא גן לאומי בית כנסת ברעם, ששימש את תושבי הכפר אשר התקיים כאן בימי המשנה והתלמוד. בית הכנסת המרשים מציג לראווה חזית מפוארת ומעוטרת בגילופי אבן המתארים זר עלים, ענפי גפן ואשכולות ענבים ושתי דמויות מכונפות. בסוכות תקיים רשות הטבע והגנים פעילות הדרכה מיוחדת באתר.
 
גן לאומי בית שאן גן לאומי בית שאן נמצא בתחום העיר בית שאן, קיים שילוט הכוונה ברור לשרידים המרהיבים של העיר מהתקופה הביזנטית
בנוסף מופע לילי המרהיב "לילות שאן". המופע כולל אמצעים וירטואליים ומיצגים אורקוליים המעניקים למבקרים תחושה כאילו הם נמצאים בבית שאן העתיקה.
לאחר המופע מסיירים המבקרים לאורה של תאורה מיוחדת ברחובות המשוחזרים, בבית המרחץ, בתיאטרון ובשאר האתרים המרתקים של בית שאן העתיקה.
 
גן לאומי מבצר נמרוד שוכן בצד הכביש בניאס - נוה אטי"ב (כביש מס' 989) בין סימני
ק"מ 4-5. 
 
כל מטייל שמבקר במבצר נמרוד, מוצא את עצמו משתאה לנוכח עוצמתו של מבצר, המקנן כנשר במורדות החרמון.
אין עוד בשום מקום אחר בישראל מבצר בעל חומות ומגדלים אדירים כל כך.
כשהמבנה האדיר בא בעסקת חבילה עם נופי דרום לבנון, עמק החולה והרי הגליל - ברור שהביקור בו הוא חוויה.
לאחרונה התקינה רשות הטבע והגנים תאורה מיוחדת, המאירה את המבצר ומעניקה לו נופך מיוחד בלילה .