גן לאומי תל מגידו

מגידו נמנתה עם הערים החזקות והחשובות בכנען. שרידי הארמונות, המקדשים, השערים  ומערכת המים המשוכללת של העיר מעידים על עצמה רבה. לפי מסורות נוצריות למרגלות מגידו (ארמגדון) יתרחש אירוע אדיר, ורק המאמינים ישרדו אחריו.

מוקדי עניין

  • תצוגה וסרטון על תולדות האתר
  • שרידי העיר הכנענית
  • שרידי העיר הישראלית
  • מפעל המים התת-קרקעי והמנהרה התת-קרקעית

מקום בארץ


גן לאומי מגידו שוכן ממערב לכביש 66, כ-2 ק"מ מצפון לצומת מגידו.  

תצפיות נוף

התצפית הצפונית: סמוך לארמון הצפוני יש נקודת תצפית מרהיבה, המתנשאת כ-60 מ' מעל מישורי עמק יזרעאל. מהתצפית נראים היטב גבעת המורה, הר תבור, הגלבוע והרי נצרת. במערב נראה רכס הכרמל. 
 

התצפית הדרומית: צופה על מוצא נחל עירון לעמק יזרעאל, וממחישה היטב את חשיבותה האסטרטגית של מגידו.

מעמדות התצפית בתל מגידו המקומות שנזכרו במקרא ובברית החדשה, ובהם נערכו קרבות מכריעים, מתממשים לנגד עינינו. בעקבות תיאור החזון האפוקליפטי בספר חזון יוחנן שבברית החדשה עולי רגל נוצרים מאמינים שמגידו היא "הר מגידון" (ארמגדון). לפי החזון יילחמו במישור שלמרגלות הר מגידון כוחות הטוב בכוחות הרע בקרב אחרית הימים (חזון יוחנן פרק טז), ולאחר פורענויות רבות תבוא מלכות האל על הארץ. חזון יוחנן שאב את השראתו מנבואתו של הנביא זכריה, ובה תיאור קרב אחרית הימים בבקעת מגידון.

תעודת זהות

תל מגידו הוא גן לאומי מוכרז מאז שנת 1966. הגן הלאומי משתרע על 190 דונם והוא מקיף את התל (שטחו כ-60 דונם). משנת 1903 היו בתל עונות חפירה רבות, והשרידים הרבים והחשובים שנמצאו בו הציבו אותו במרכזו של חקר תקופת המקרא במחקר המדעי המודרני. בשנת 2005 הכריז אונסק"ו שתל מגידו הוא אתר מורשת עולמית (וגם התלים המקראיים חצור ובאר שבע). אזור מגידו ובכלל זה תל מגידו הוא המרחב הביוספרי הראשון שהוכרז בישראל. 

הסיבות להכרזה

  • שימור תל חשוב מתקופת המקרא מהחשובים בישראל, המייצג התיישבות אדם במשך אלפי שנים – מתקופות פרהיסטוריות עד התקופה הישראלית. למרגלות התל היה יישוב גם בתקופה הרומית.

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • שימור האתר ושחזור המבנים הארכיאולוגיים
  • הכשרת האתר למבקרים
  • הקמת מבואה ובה דגם האתר, תצוגה וסרטון על תולדות מגידו
  • הנגשת האתרים העיקריים באתר, בהם מפעל המים, לאנשים עם מוגבלויות
  • מזנון וחנות לספרים, מפות ומזכרות 
     

פירוט מוקדי העניין

התקופה הכנענית

שער העיר וארמון כנעני: הממצאים העיקריים מהתקופה הכנענית הם שער העיר (מאה 15 לפנה"ס) ורצפת האבנים המקוריות מאותם ימים המוליכה אליו. לידו ניצב הארמון הכנעני – שרידי מבנה ענקי שחדריו הקיפו חצר מרכזית. באחד מחדריו התגלו ממצאים מרהיבים, בהם חפצי זהב, מאות תכשיטי שנהב מעוטרים, וחדר רחצה מרוצף צדפים.

אזור המקדשים: אתר מעניין ב"חתך הגדול" שחפרו המשלחות הראשונות במגידו. באזור זה נמצאו השרידים הקדומים ביותר באתר. המקדשים שימשו אתר פולחן כאלפיים שנה, עד תקופת ההתנחלות של בני ישראל  (מאה 12 לפנה"ס). בחתך הגדול, שנחפר עד לסלע הטבעי, נמצאו יותר מ-20 שכבות יישוב.

"הקבר האגאי": בחפירה של גוטליב שומכר התגלה מעל אזור המקדשים בור ובו שרידי מבנה תת-קרקעי. המבנה, בעל תקרה מקושתת, נמצא ריק מתוכן ולכן קשה לתארך אותו ולהסיק ממנו למה שימש. נראה שהוא נבנה בתקופת הברונזה המאוחרת או בראשית תקופת הברזל. אולי שימש חדר פולחן או מבנה של קבר.

 

התקופה הישראלית הקדומה

שער העיר: לא הרחק מהשער הכנעני התגלה שער העיר מהמאה ה-10 לפנה"ס. השער היה חלק ממערך הביצורים של מלכי ישראל ונראה שנבנה בימי אחאב. בימיו נבנו ככל הנראה גם מבני האורוות שהתגלו במגידו בשני אתרים נפרדים. המבנים ארוכים ובהם עדויות הקושרות אותם לסוסים, כגון אבוסים וקורות לקשירת בעלי חיים.

ארמונות ורובע אשורי: במגידו התגלו מבנים גדולים בנויים אבני גזית, ששימשו את מושלי העיר והיו מבני הציבור של מגידו. סמוך לארמון המזרחי נחשפו חלקים משכונת מגורים ובה בית ארבעה מרחבים – מבנה בסגנון המאפיין את הבנייה הישראלית בימי בית ראשון. הארמון הדרומי הוא גוש מבני ציבור בסגנון שהיה נפוץ במאה ה-10 לפנה"ס בסוריה ונודע בשם "בית חילאני". מבנים מטיפוס זה כללו חצר גדולה מוקפת חדרים בנויים בכמה קומות, חדר כניסה מפואר וחדר גדול – "חדר הכס". מתקופה זו נמצא גם בור עגול גדול, שקירותיו מדופנות אבני גוויל. החופרים מצאו בו גרעיני חיטה, וממצא זה מסייע לזהות בבור ממגורה ציבורית.

כמו כן התגלה רובע אשורי ובו שישה רחובות ישרים. הרובע שימש למגורים לאחר הכיבוש האשורי (732 לפנה"ס). בסמוך לו נמצאו שרידי מבנה מפואר, יחיד במינו בישראל, הדומה בתכניתו לארמונות אשור, אם כי בקנה מידה קטן יותר.  

מפעל המים: גולת הכותרת של מגידו היא מפעל המים האדיר, כנראה מימי המלך אחאב (מאה 9 לפנה"ס). המפעל נועד להביא מים לעיר מבלי לצאת מחוץ לחומות. תושבי מגידו חפרו פיר ענקי בעומק 25 מ', ומהפיר נחצבה מנהרה אופקית באורך 70 מ' עד לנביעת המעיין במערה חצובה מחוץ לחומות העיר. לא הרחק מפיר מפעל המים נמצאת "הגלריה" – כינוי למעבר סתרים צר מפנים החומות עד המעיין שלמרגלות העיר. המעבר היה מקורה כדי להסתיר את העוברים בו. הגלריה קיצרה את הדרך למעיין. לפני בנייתה נאלצו תושבי מגידו לצאת משער העיר בצדה האחר של מגידו. 

גיאוגרפיה

תל מגידו שוכן בראש גבעה גבוהה (157 מ'), הנושקת לרמת מנשה מזה ולמישורי עמק יזרעאל מזה. התל שוכן במקום אסטרטגי מאין כמוהו – בקרבת מוצא נחל עירון לעמק יזרעאל, על אם הדרך ההיסטורית הבין-לאומית שקישרה בין מרכזי התרבות במצרים, בסוריה ובמסופוטמיה. מקומה האסטרטגי, שפע  הקרקעות הפוריות והמים בעמק יזרעאל הם הגורמים שעשו את מגידו לאחת הערים החשובות בכנען. לא פלא שבמהלך ההיסטוריה נערכו קרבות רבים על השליטה במגידו.

ארכיאולוגיה והיסטוריה

חרסים מעטים שהתגלו במגידו מעידים שהאדם התיישב במקום כבר בתקופה הניאוליתית (האלף ה-6 לפנה"ס). העיר נזכרה בכתובות מצריות, בהן הכתובת המתארת את מסעו של פרעה תחותמס ה-3 (1468 לפנה"ס). מלך מצרים יצא לארץ ישראל כדי לדכא התקוממות של ערים כנעניות שמרדו בו בחסות ממלכת מִיתַנִי. גם מגידו הצטרפה למרד. הקרב המכריע התחולל בנחל קיני, למרגלות מגידו, ותחותמס ה-3 הביס בו את הכנענים. על פי התיאור המצרי מגידו נכנעה לאחר מצור קשה בן שבעה חודשים ונלקח ממנה שלל רב – 924 מרכבות, 2,238 סוסים, כס זהב, בקר וחיטה לרוב. 

מגידו נזכרת במקרא 11 פעמים. בספר שופטים מצוין שהיא עיר ששבט מנשה לא הצליח להוריש. אין יודעים אפוא מתי כבשו בני ישראל את מגידו, אך מלכי ישראל ביצרו אותה מחדש ובתקופתם היא הייתה עיר חשובה בממלכת ישראל.

במאה ה-10 לפנה"ס מגידו לא עמדה בפני פרעה שישק והוא כבש אותה במסעו בשנת 925 לפנה"ס. עדות לכך נמצאה בשבר אסטלה (כתובת על אבן) מימיו שהתגלה בתל. במאה ה-9 לפנה"ס עלה על מגידו חזאל מלך ארם והחריבה. בימי המלך אחאב הגיעה מגידו לשיא התפתחותה, אך תגלת פלאסר ה-3, מלך אשור (732 לפנה"ס), כבש אותה והשתלט על הגליל כולו. מהקרב בין המלך יאשיהו לפרעה נכה המצרי (609 לפנה"ס) ניתן להסיק שממלכת יהודה השתלטה על מגידו לתקופה קצרה.

מאז ירד קרנה של מגידו. במאה ה-2 לפנה"ס עבר היישוב ממגידו לכפר עותנאי, קרוב יותר לצומת מגידו היום. לאחר מרד בר כוכבא חנה בקרבת הכפר הלגיון הרומי השישי, ושמו של המקום הוסב ללגיו. בלגיו (היום עומד שם כלא מגידו) נמצא פסיפס נדיר מהמאה ה-3 לספירה המזכיר במפורש את שמו של ישו. 

אך ההיסטוריה הועידה למגידו תפקיד חשוב גם בעת החדשה. במלחמת העולם הראשונה התחולל באזור מגידו קרב מכריע בין הצבא הבריטי לצבא העות'מאני. הבריטים ניצחו, ובעקבות הניצחון זכה גנרל אלנבי, מפקד כוחות בריטניה, בתואר "הלורד מארמגדון".

חפירות ארכיאולוגיות ראשונות בתל נעשו בשנת 1903 בניהולו של גוטליב שומאכר מטעם החברה הגרמנית לחקר המזרח, ומאז נחשפו בתל 30 שכבות יישוב.

צומח

הצמחייה הטבעית בתל אופיינית למקומות שהושפעו משכנות האדם. זוהי צמחייה עשבונית ששולטים בה צמחים עשבוניים. נציגים חשובים של משפחת הדגניים הם שעורת הבולבוסין ושעורת התבור. מינים אחרים אופייניים לתל הם צמחים חד-שנתיים כגון חרדל לבן ולפתית מצויה. בתל צומחים עצי תמר. ייתכן שהם זרעים שנבטו מזרעי תמרים שאכלו החופרים בתל בראשית המאה ה-20. עצי הוושינגטוניה בתל הם צמחים שפלשו לתחומו ללא יד אדם, ככל הנראה. התבססות עצמית של נבטי וושינגטוניה עלולה לגרום נזק לעתיקות.

בגבעות שמחוץ לגבולות התל צומחים בני שיח המאפיינים את הבתות של רמת מנשה ועמק יזרעאל, כגון אזוב מצוי וגעדה מצויה, וביניהם צומח עשבוני חד-שנתי מגוון.

בגן גדלה גם צמחיית גן ובה מיני נוי שמקורם אינו ישראל.

חי

בגן הלאומי ובסביבתו מזדמנים לעתים בעלי חיים שחיים במרחבים של רמת מנשה ועמק  יזרעאל. עם בעלי חיים אלו נמנים יונקים כגון תן זהוב, גירית מצויה, נמייה, שועל מצוי וחולד עיוור. בשנות ה-80 נצפה בתחום הגן הלאומי סמור מצוי – בעל חיים הנחשב למין בסכנת הכחדה.

בתחום הגן הלאומי מקננים העופות פשוש, שיחנית קטנה, שרקרק מצוי, לבן חזה, תור מצוי ותור צווארון. עופות אלו נהנים מנופי התל, המאופיינים בעשבייה ובעצים בודדים. סמוך למשרדי הגן הלאומי נראים עופות מקנני עצים ובהם בולבול, ירגזי מצוי, נקר סורי עורבני ועורב אפור. באזור עין קוביבה, מצפון לכביש 66, חיים העופות צטיה ושיחנית קטנה, ובשטחים הפתוחים סביב המעיין מתקיימים כוס החורבות ופרנקולין.

 

 

כיצד להגיע:

על כביש 66 בין צומת מגידו לצומת יקנעם, כ- 2 ק"מ צפונית מערבית לצומת מגידו.
קו 056 מעפולה ליקנעם עילית לפרטים מודיעים אגד.

משך הסיור:

שעה - שעתיים


עונה מומלצת:

כל השנה


לא לוותר:

מנהרת המים המרשימה


מה יש עוד:

  • חנות מזכרות
  •  מוזיאון
  •  סרט הסבר
  • הדרכה בתיאום מראש 

שעות פתיחה

הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00

 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 

בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דרכי התקשרות

טלפון: 04-6590316

מייל/ פקס: 04-6401748
gl.megido@npa.org.il
 

דמי כניסה

מבוגר 29 ₪, ילד 15 ₪

קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר 23 ₪, ילד 14 ₪.

סטודנט 25 ש"ח

אזרח ותיק - 15 ₪   

 

כניסת כלבים

מותרת ברוב חלקי האתר - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה,
אסורה כניסה למבנים לפרטים הקישו כאן

מצורפים


בגן לאומי תל מגידו מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

  • לא פעיל –פורק  חניה
  •  בית שימוש
  •  מוזיאון
  • חנות מזכרות
  •  מסעדה​

32.586227,35.186097
גן לאומי תל מגידו-צילם דורון ניסים
גן לאומי תל מגידו-צילם דורון ניסים

חדשות מהשטח

עצור חדשות