שמורת טבע נחל המערות

​​​

אתר מורשת עולמית
חוויה פרהיסטורית במערות שבהן התגוררו בני אדם במשך מאות אלפי שנים, לצד טיולים רגליים קצרים בין מצוקי סלעים, בעולם הטבע העשיר של הר הכרמל 

מסלולים

  •  מסלול מערות האדם הקדמון, כולל חיזיון אור־קולי
  •  מסלול בוטני מעגלי
  • מסלול גאולוגי מעגלי
 
  •  שביל האדם הקדמון – מסלול סיור המטפס במדרגות ועולה עד לפתח מערת התנור (הטאבון) על שם הפתח בתקרתה. החפירות הראשונות במערה זו נערכו בשנת 1927, בראשות החוקרת דורותי גארוד. היום חופרת במערה משלחת מאוניברסיטת חיפה, והחפירה נעשית בשכבות שעומקן כ־20 מטרים. המסלול ממשיך למערת הגמל, הנקראת כך משום שצורתה מזכירה דבשת. ייתכן שבמערת הגמל נערכה פעילות של עיבוד חומר גלם. במערה זו מוצגים הממחישים את הווי החיים בתקופות הפרהיסטוריות השונות. במערה הבאה במסלול, מערת הנחל (אל-וואד), אולם מבוא רחב ידיים, ובקצהו פרוזדור צר שאורכו כ־70 מטרים. לפני חזית המערה משתרעת מדרגת סלע רחבה. עיקר הממצאים במערה שייכים לתרבות המכונה אוריניאקית ( 40,000 עד 20,000 שנה לפני זמננו). המערה ננטשה לכמה אלפי שנים, ומששב האדם למקום, עבר מרכז הכובד של החיים לאולם הכניסה ולמדרגת הסלע שלפני המערה (התרבות הנאטופית, 12,000– 10,000 שנה לפני זמננו). במערה זו מוצג מיצג אור־קולי הממחיש את אורח חייו של האדם הקדמון ובפתחה קיים שחזור של אתר קבורה.  
  • השביל הבוטני – מסלול מעגלי מסומן בסימון שבילים כחול. השביל מוביל מזרחה לאורכו של נחל המערות ומטפס בתוך צמחיה ים־תיכונית צפופה על הצלע הדרומית של הנחל אל ראש הרכס, שם עובר ביער טבעי של אורן ירושלים. משם הוא ממשיך מערבה לתצפית מרשימה על חוף הכרמל והים ויורד בחזרה אל נקודת ההתחלה.  
  •  השביל הגאולוגי – מסלול מעגלי המטפס לראש המצוק הצפוני של השמורה. השביל משולט בעמודי עץ שחקוקים עליהם חצים ומספרי תחנות. מהנקודה הגבוהה במסלול יש תצפית מרהיבה לעבר מישור חוף הכרמל.  
  • השביל למערת הגדי – שביל קצר מוביל למערה הפרהיסטורית המזרחית ביותר בנחל מערות. במערה נמצאו שלדים של האדם המודרני (הומו סאפיינס), השייכים לתרבות המוסטרית (לפני כ־90,000 שנה). ממצא זה מעיד שיתכן שבנחל מערות חיה אוכלוסייה של האדם המודרני בשכנות לאוכלוסייה של האדם הניאנדרטלי, שהתקיימה במערת הטאבון.  

תצפיות נוף

מפתח מערת התנור ומראש המצוק שבגדה הצפונית של הנחל, בשביל הגיאולוגי, יש תצפיות מרהיבות על מישור חוף הכרמל. 

תעודת זהות

סטטוס

השמורה הוכרזה בשנת 1971 והורחבה בשנת 1994.

הסיבות להכרזה

שימור אתר פרהיסטורי בעל חשיבות עולמית.
  • יצוג של החי והצומח המאפיינים מגוון בתי גידול בכרמל.
  • שימור שונית גדולה של מאובני רודיסטים.

מיקום בארץ

  • השמורה נמצאת בחוף הכרמל, למרגלות הר הכרמל.

החי

בשמורה עולם חי עשיר מאוד. בעלי החיים בשמורה מייצגים את החי בכרמל, ובהם יונקים, כגון חזירי בר, גירית מצויה, שפני סלע ועטלפים, עופות דורסים, ציפורי שיר למיניהן וזוחלים.   
  • החי בעבר – חפירות שנערכו במערות חשפו עצמות בעלי חיים שניצודו בתקופות פרהיסטוריות, באמצעותן ניתן לשחזר את עולם החי שהתקיים בכרמל לפני עשרות אלפי שנים. על פי הממצאים, לפני 120,000 שנה חיו בחוף הכרמל היפופוטמים (ששרדו עד תקופת הברזל) ותניני נילוס (ששרדו עד המאה ה־20). עוד חיו כאן חזירי יבלות, אנטילופות שור, נמרים, צבועים, נמיות, תנים מצריים, צבאים ארצישראליים, חולדות, עכברים ושפני סלע. בעלי חיים אלו שייכים לעולם החי האפריקני. במהלך התקופה המוסטרית ( 60,000 50,000 שנה לפני זמננו), נכחדו מינים רבים של בעלי חיים, כנראה בגלל שינויים סביבתיים. מתוך שלל בעלי החיים שחיו בכרמל ובחופו נזכיר את סוס הבר, הפרא והזברה הים־תיכונית; הממותה, הקרנף  שעיר, היחמור הפרסי, האייל האדמוני ואייל הכרמל; שור הבר, עז הבר, הדוב החום, השועל והזאב. 
  • החי בהווה – המסייר ממערב למזרח בערוץ הנחל יכול לחזות בתופעה המכונה "מפנים" – מיני בעלי החיים במפנה הצפוני שונים מאלה שבמפנה הדרומי. במפנה הדרומי היבש אפשר למצוא בעלי חיים וצמחים ממוצא יובשני מדברי, ואילו  במפנה הצפוני חיים בעלי חיים וצמחים ממוצא צפוני ולח. מגוון בתי הגידול ובידודה היחסי של השמורה מעניקים מקלט למגוון רחב של בעלי חיים. במדרונות הסבוכים מסתתרים חזירי בר ותנים ובסלעי החוואר הרכים חופרים שועלים ודרבנים את מחילותיהם. עוד תמצאו כאן את הגירית המצויה, את שפן  הסלע ואת המכרסם הקטן קוצן מצוי. מעופפים כאן גם אוח, נץ מצוי ועקב עיטי. נוסף על כך, רשות הטבע והגנים פעלה להשבת בז צוקים לשמורה.

הצומח

בשמורה צמחיית חורש ים־תיכוני,  ולאורך קו הרכס צומח יער טבעי של אורן ירושלים. בגדות הנחל ניכרת תופעת "מפנים" – בגדה הדרומית צומחת צמחייה ים־תיכונית עשירה, ואילו הגדה הצפונית דלילה בצמחייה מעוצה ועשירה בצמחייה  עשבונית. במצוקים הזקופים צומחת צמחיית מצוקים מגוונת ובה בין היתר, כרוב כרתי, הצומח בישראל רק בנחל מערות.
בשמורת טבע נחל מערות צומחת צמחייה אופיינית לאזור ההר הנמוך של החבל הים־תיכוני,  בתחומי השמורה אפשר להבחין בתופעה של "מפנים", שבה המדרון הפונה דרומה דליל בצמחייה מעוצה ועשיר בצמחייה עשבונית, ואילו המדרון הפונה צפונה עשיר בעצי חורש ים־תיכוני צפופים. תופעה זו מיוחדת כאן משום שהמרחק בין שני המדרונות הוא עשרות מטרים בלבד.  
המפנה הדרומי חשוף הרבה יותר לקרינת השמש ולכן מאפיינת אותו צמחייה עמידה יותר בפני יובש. במפנה הדרומי שולט העץ חרוב מצוי ומלווה אותו השיח אלת המסטיק. במפנה הצפוני שולטים העצים אלון מצוי ובר־זית בינוני, ועליהם נשענים מטפסים, כגון יערה איטלקית וטמוס מצוי.  
בראשי הרכסים, באדמת רנדזינה המתפתחת על סלעי קִרטון, צומחים בר עצי אורן ירושלים ושיחי רתמה קוצנית, צמח ייחודי לכרמל. צמח נדיר נוסף הצומח שם הוא אכסף מבריק.
המצוקים יוצרים בשמורה בית גידול מיוחד. צמחים אופייניים למצוק הם ציפורן משולשל, מציץ סורי ושיכרון זהוב. במורדות המצוקים המערביים נפוץ השיח חלבלוב מגובשש. במקומות שסבלו משרפות נפוצים השיחים קידה שעירה, לוטם מרווני ולוטם שעיר. במצוקי נחל מערות צומח  כרוב כרתי צמח רב־שנתי, קרוב לאב־הבר של הכרוב התרבותי, הצומח בישראל רק בנחל מערות, ולכן נמצא בסכנת הכחדה בארץ.  
מינים נדירים נוספים הגדלים בשמורה הם העץ הקטן מורן החורש (גדל בשמורה כשיח), חוורית חרוזה, אכסף מבריק המופיעים על קירטון, צמח הסלעים צורית חופית ודבשה איטלקית – צמח חד־שנתי ממשפחת הפרפרניים, שפרחיו צהובים.

היסטוריה וארכאולוגיה

בשמורה רצף תרבויות פרהיסטוריות הנמשך כמיליון שנה, תופעה נדירה בארץ ובעולם, והיא האתר היחיד בישראל המציג לקהל את החיים בתקופה הפרהיסטורית באתר שבו הם התרחשו. 
חקר המערות בשמורה החל כבר בשנת 1927, והוא נמשך לסירוגין עד ימינו. שרידים שהותיר אחריו האדם התגלו כבר מתקופת האבן התחתונה. 
  • התקופה הפליאוליתית התחתונה (בנחל מערות – 1,000,000 עד 250,000 שנה לפני זמננו): תרבות האדם שחי אז נקראת אשלית. בתקופה זו בפעם הראשונה בתולדות האנושות יצרו בני האדם אבני יד מצור מסותתות היטב, על ידי התזות שבבים מרובות. כלי האבן שימשו ליצירת כלי עץ ולחיתוך בשר. בשלהי התקופה, בתרבות המכונה אשלו־יברודית, נוספו כלים לקרצוף עורות.   
  • התקופה הפליאוליתית התיכונה (250,000 עד 50,000 שנה לפני זמננו): במערות התגלו שרידי התרבות המוסטרית. בתקופה זו יתכן שחיו יחדיו במערות הנחל האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי. ממצאים בולטים בשמורה הם קבורה של אישה ניאנדרטלית במערת תנור וריכוז קברים של אדם מודרני במערת הגדי. בתחום השמורה התגלו העדויות הראשונות להימצאותו של האדם המודרני מחוץ לאפריקה, ולמפגש האפשרי הקדום ביותר בין הומו ספיאנס שהיגרו מאפריקה לניאנדרטלים אירו־אסייתיים. על פי הממצאים, תושבי המערות משני טיפוסי האדם נהגו להבעיר מדורות וצדו בשיטתיות בעלי חיים, כגון צבי ארצישראלי ויחמור פרסי. אבני הצור שיוצרו בטכניקות האופייניות לתרבות האשלית נפוצות מאוד. במערת  הגדי התגלו חרוזים עשויים קונכיות ושרידי אוכרה, מינרל המשמש לצביעה, שנאספה ממקומות מרוחקים. זוהי אחת העדויות הקדומות בעולם לשימוש בחפצים בעלי ערך סמלי.
  • התקופה הפליאוליתית העליונה (50,000 עד 20,000 שנה לפני זמננו): בתקופה זו חצה האדם המודרני ימים והתפרש ברחבי העולם, ויש להניח שידע לייצר סירות. כלי הצור השתכללו ונמצאו גם כלים מעצם ומקרני איילים. בעקבות חפירה  במערת הנחל, הגדירה החוקרת דורותי גארוד סוג תרבות חדש המאופיין בכלי צור מקושתים וכינתה אותו "התרבות העתליתית".
  • התקופה האפיפלאוליתית (15,000 עד 11,500 שנים לפני זמננו): מתקופה זו התגלו במערת הנחל שרידי התרבות הנאטופית. נראה שהאדם הקים למרגלות המערה יישוב קבע או יישוב קבוע למחצה. במקום נמצאו שרידים של מבני מגורים וקירות תמך בנויים אבן, יותר ממאה קברים, מכתשים, חפצי אמנות וכמות אדירה של אשפת יישוב. ממצאי החפירה בשכבות הנאטופיות במערת הנחל מילאו תפקיד מרכזי בהגדרת התרבות כשלב בין התרבויות הפלאוליתיות הנוודיות ובין  התרבויות הנאוליתיות החקלאיות.

גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה

בשמורה מצוק תלול, הבנוי בעיקרו משונית מאובנת של צדפה ימית מהסוג רודיסט. בשאר השמורה הסלעים הם דולומיט, גיר קשה וקירטון האופייניים לכרמל.

במערבו של הכרמל ובשמורת טבע נחל מערות שוכן מצוק הבנוי משוניות ימיות מאובנות, שחיו בים 115 עד 90 מיליון שנה לפני זמננו. המאובנים הנפוצים ביותר במצוק הזה הם של צדפה ושמה רודיסט, שנעלמה מעולמנו לפני כ־65 מיליון שנה.
הרודיסט בנוי משתי קשוות: קשווה אחת תחתונה בדמות שופר, שהייתה נעוצה בקרקעית הים, וקשווה עליונה עגולה, שכיסתה על פתח הקשווה הארוכה כמו שמִכסה מְכסה סיר. הרודיסט היה יכול לפתוח את הקשווה הזאת ולסוגרה כרצונו.
מערות רבות בכרמל, ובהן המערות בנחל מערות, נמצאות במצוק השוניות. סלעי השוניות מלאים בנקבים, ולכן מים מחלחלים בהם בקלות יחסית, ממיסים אותם ויוצרים בהם חללים. המצוק במערב הכרמל נוצר משום שחזיתו ניצבה בעבר  הגאולוגי מול הים וספגה את מפץ הגלים. 
ממזרח למצוק בנוי הכרמל סלעים קשים של גיר ודולומיט, היוצרים נוף של מדרגות ודרגשים. סלעי דולומיט נוצרים בים רדוד, או בלגונות, וייתכן ששוניות הרודיסטים חסמו את הים ויצרו מאחוריהם לגונות, ובהן התפתחו הסלעים האלה. 

הידרולוגיה

נחל מערות הוא נחל אכזב, ומים זורמים בערוצו רק בחורף, בעקבות שטפונות.
נחל מערות מנקז את מערבו של הכרמל, ויובליו מגיעים מהמרחב שבין דליית אל־ כרמל בצפון לכרם מהר"ל בדרום. אורכו של הערוץ הראשי כ־12 ק"מ, ואגן הניקוז של הנחל משתרע על כ־40 קמ"ר. נחל מערות הוא נחל אכזב, ומים זורמים בו  רק בשיטפונות בחורף. אגן הניקוז של הנחל נמצא באזור גשום הזוכה לכ־700 מ"מ גשם בשנה בממוצע.
כשהנחל מגיע למישור חוף הכרמל, משתנה אופיו לנחל אלוביאלי, המתחתר בקרקע העשויה סחף. חלק זה של הנחל עבר הסדרה על ידי רשות הניקוז כרמל ומתווה בין שדות וישובים למניעת הצפות.

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירת המקום 

  • בעבר הייתה הכניסה למערות האדם הקדמון חופשית. רבים נהגו להדליק בהן נרות ומדורות, אשפה רבה הושארה בשטח המערות והטיפוס אליהן נעשה בשבילים רבים ולא מסודרים. בשנת 1989 הסדירה רשות הטבע והגנים את  המערות לביקור הקהל מתוך שמירה על הערכים הארכאולוגים שבהן.
  • בשנת 2012 הכריז הארגון הבינלאומי אונסק"ו על שמורת טבע נחל מערות  אתר מורשת עולמית, בעל ערך בינלאומי לחקר התפתחות האדם.
  • בשנת 1996 הכריז האו"ם על הכרמל שמורה ביוספרית. שמורת טבע נחל מערות נמצאת בשטחים שהוגדרו כחיץ בין גלעין השמורה הביוספרית, שבו מתקיימת שמירה מרבית, לבין אזור המעבר, שבו מתקיימת פעילות אנושית רבה.  בהיותה אזור חיץ מתאפשרת במקום פעילות טיולים ועריכת מחקרים.
  •  נערכו סקרי צומח לאיתור מיני צמחים נדירים בתחומי השמורה ונערכה בה בדיקה רב־שנתית של השתנות הצמחייה. סקרים אקראיים נוספים נערכים בכל כמה שנים.
  •  התבצעו סקרים לאיתור קינוני של דורסים במצוקים לאורך נחל המערות.
  • אישוש אוכלוסיית הצמח הנדיר כרוב כרתי. בשנים 1999 עד 2001, ומשנת 2013 נאספו בשמורה זרעים של כרוב כרתי לשם זריעה והגדלת מספר האתרים שבהם הוא מופיע בנחל מערות.
  •  נערכו סקרים לאיתור מיני העטלפים הלנים במערות.
  • חפירת שתי ברכות חורף בתחומי השמורה בשנת 2001 כדי לאושש את אוכלוסיות הדו-חיים בכרמל ועריכת סקרי דו־חיים בברכות בכל כמה שנים.
  •  שחרור בזים אדומים לטבע בתחום השמורה בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים.
  • בשנת 1999 שונה נתיב המסלול הכחול (השביל הבוטני) כדי להקטין את השפעת המטיילים על עולם החי, ובעיקר על קינון העקב העיט. בו בזמן נערך מעקב לבדיקת השתקמות השביל הישן והתפתחות הצמחייה בשביל החדש או נסיגתה. 
 

כיצד להגיע: 

על כביש 4 (ת"א - חיפה הישן), 8 ק"מ צפונית לצומת פרדיס.
לבאים מצפון, הפניה שמאלה לאתר אסורה (קו לבן) יש להמשיך עד הכניסה למושב גבע כרמל

כ-500 מטר להסתובב ולחזור עם הפנים צפונה
קו 921 מת"א לחיפה לפרטים מודיעין אגד.   

מה יש עוד:

 תחנת מידע אזורית, מרכז הדרכה אזורי, מסלולים מסומנים בנושאי גיאולוגיה ובוטניקה מלווים בדפי עזר, חנות מזכרות, מזנון.

ניתן להזמין טקסים ופעילויות - למידע נוסף הקישו כאן

שעות פתיחה

 הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דרכי התקשרות

טלפון: 04-9841750/2
פקס: 04-9843144 

 כניסת כלבים

 מידע נוסף

מצורפת דפדפת אנגלית - site pamphlet

    בשמורת טבע נחל מערות  מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

    • חניות
    •  מזנון וחנות מזכרות
    • בית שימוש
    •  שביל בתוך המערה בסיוע של מלווה בתיאום עם צוות השמורה

    עקב עבודות שיפוץ והנגשה, שביל הגישה למוגבלי תנועה  למערת הנחל סגור זמנית. גישה למערות אפשרית דרך מסלול המדרגות בלבד.


    32.671057,34.964693
    שמורת טבע נחל מערות צילמה-סיגלית כהן
    שמורת טבע נחל מערות צילמה -סיגלית כהן

    חדשות מהשטח

    עצור חדשות