שמורת טבע נחל שניר - חצבאני

נחל שניר (החצבאני) הוא הארוך במקורות הירדן. הנחל זורם כל ימות השנה, ולאורכו "יער גדות" מפותח של עצי דולב וקירות הבנויים מנטף נחלים. שלא כמו שאר מקורות הירדן, נחל שניר הוא בעל אופי שיטפוני, ולכן יש בו הבדלים ניכרים בין זרימת החורף לזרימת הקיץ.
 
 
 
• חניון יום – משמש מערך כניסה לשמורה.
• ברכות מלאכותיות – שתי ברכות הנמצאות בין החניון לבין ערוץ הנחל.
• מסתור ציפורים ומאגר הטאפליין – מאגר מים גדול המושך עופות מים.
• מצפור נחל שניר – תצפית אל חלקה הצפוני של השמורה, הסגור למטיילים.
• ערוץ נחל שניר – מוקד המשיכה המרכזי בשמורה – נחל זורם והליכה בשולי המים הזורמים.
• מפלי הטרוורטין – מפלי מים קטנים לאורך שביל ההליכה, שבהם נשפכים מי הדן הקרירים אל נחל שניר.

פירוט (מוקדי העניין המרכזיים)
• חניון יום – חניון המטיילים הוא חלק מפארק שניר. חניון זה משרת את הביקוש הרב לפעילויות נופש ופנאי, ואפשר לערוך בו פיקניקים ו"מנגלים" (פעילות זו אסורה בשאר חלקי השמורה, כדי שלא לפגוע בערכי הטבע). החניון נמצא בכניסה לשמורה.
• ברכות מלאכותיות – בין החניון לערוץ הנחל עצמו נחפרו שתי ברכות. האחת היא "בריכת שכשוך" להנאת המטיילים, והשנייה משמשת גן מקלט לצמחי מים נדירים, כגון נופר צהוב ומרסיליה זעירה, שכמעט שנכחדו מהטבע בארץ.
 

• מסתור ציפורים ומאגר הטא"פ ליין – נמצאים בחלקה הצפוני של השמורה. מאגר המים הגדול הוקם בקרבת תעלת הנוחיילה – תעלת מים המגיעה מאזור עין בארד (צפונית לתל דן). לצד תעלת המים עובר קו צינור נפט, שהוביל נפט משדות הנפט בעיראק לנמל צידון שבלבנון, ומכונה Trans Arabian Pipeline, או "הטאפליין". הקו הונח לאחר הקמת מדינת ישראל, עם הפסקת השימוש בקו הנפט מעיראק לנמל חיפה. לאחר מלחמת ששת הימים עבר חלק מתוואי הקו בגולן לשליטת ישראל, ואחרי חבלה בקו באזור מקורות הירדן, דלף נפט גולמי לנחל דן ומשם לירדן. בעקבות חבלה זו ננקטו אמצעי בטיחות – מי עין בארד הוסטו מנחל דן לעבר נחל שניר, ונחפר המאגר הזה. במקרה של חבלה נוספת, מאפשר המאדר להטות את הנפט ולמנוע את זיהום מקורות הירדן. קו הנפט אינו פעיל היום, והמאגר משמש מאגר מים. מאגר זה מושך עופות מים רבים, ולנוחות המטיילים הוקם לידו מסתור ייעודי המאפשר צפייה בעופות.
 
• מצפור נחל שניר – נקודת תצפית במסלול הארוך, המאפשרת למטיילים לצפות על חלקה הצפוני של השמורה. באזור זה עובר הנחל דרך רמה בזלתית ויוצר "קניון" עמוק. הקניון אינו נגיש למטיילים מסיבות בטחוניות. במוצא הנחל מהקניון נמצא גשר ע'ג'ר – גשר עתיק, שלצדו היה עד למלחמת ששת הימים מפגש הגבולות בין ישראל, סוריה ולבנון. בקרבת הגשר נמצאת תחנה הידרומטרית למדידת הספיקה בנחל לאורך השנה. אין אפשרות להגיע לגשר ולתחנה ההידרומטרית.
• ערוץ נחל שניר – שביל ההליכה חולף לאורך כקילומטר אחד בגדה המזרחית של הנחל. השביל המוצל חולף בצילם של עצי דולב עבותים, ומדי פעם בפעם חוצה פלגים רדודים המצטרפים לנחל השוצף. בחודשי החורף השביל נסגר מדי פעם בשל זרימה חזקה.

• מפלי הטרוורטין – בדרכנו לאורך ערוץ הנחל נראה משמאל לשביל ההליכה מפלי מים קטנים המזרימים את מי נחל דן הקרירים לנחל שניר. מפלים אלו מתחתרים בשכבה עבה של סלע צהבהב המכונה טרוורטין, ובעברית יפה "נטף נחלים". סלע זה נוצר בתהליכי השקעת אבן (כמו האבנית שבקומקום) בעקבות זרימה אטית וממושכת לאורך שנים. למעשה, כל הגדה המזרחית של הנחל בתחום השמורה בנוייה מסלע זה – עדות לעוצמת הזרימה באזור הזה בעבר.
 
 
במסלול ההליכה הארוך, שנפתח למבקרים בסוף שנת 2011, שתי תצפיות נוף:
• מסתור הציפורים – תצפית הנמצאת על שפת מאגר הטאפליין. התצפית מעניינת במיוחד בחודשי החורף, כאשר מתארחים כאן עופות מים למיניהם. בחודשי הקיץ אפשר לראות כאן בעיקר עופות מקומיים. מעבר למאגר נראה את הר החרמון.
 
• מצפור נחל שניר – תצפית הצופה לאזור היציאה של הנחל מקניון הבזלת, התחנה ההידרומטרית וגשר ע'ג'ר, באזור שבו חוצה דרך המערכת את נחל שניר (הגשר עצמו מוסתר ואינו נראה מהתצפית). גם מכאן אפשר להשקיף לעבר החרמון (כתף שיאון והר דב), ולעבר הרכסים הדרומיים של לבנון (אזור אל-חיאם). במערב נראים היטב הרי נפתלי, ובמיוחד בולטת מחצבת כפר גלעדי.
סטטוס:
שמורת הטבע נחל שניר הוכרזה בשנת 1974.
הסיבות להכרזה
• נחל איתן שיטפוני – בית גידול נדיר בישראל, המקיים מגוון מיני חי וצומח.
• מקום מקלט חשוב לאוכלוסיית הלוטרות – יונק טורף דגים הנמצא בסכנת הכחדה בישראל.
• עניין גאולוגי – מסלע נטף נחלים (טרוורטין) המעיד על מפלסי זרימה קדומים ועשיר בצומח מים מגוון.
• מיני צומח נדירים – חלביב יווני, פרע ריחני, שבטבט גדול, דולב מזרחי ועוד.

מיקום בארץ
השמורה נמצאת באצבע הגליל, מצפון לקיבוץ הגושרים, ואורכה כחמישה ק"מ, מכביש 99 בדרום ועד לכפר ע'ג'ר בצפון. מסיבות ביטחוניות, אפשר לבקר רק בחלקה הדרומי של השמורה.
 
 
• חפירת ברכות חדשות – במסגרת פיתוח השמורה, נחפרו שתי ברכות, האחת היא "ברכת שכשוך" למטיילים, והשנייה מקום מקלט למיני צומח נדירים, כגון נופר צהוב ומרסיליאה זעירה. כמה ממינים אלו לא התקיימו בשמורה בעבר, אולם בשל מיעוט בתי הגידול ששרדו במצבם הטבעי, חשוב ליצור אוכלוסיות גיבוי בכמה מקומות  ברחבי הארץ.
 
• שיקום השטח לאחר שרפות – בהיותה אחת השמורות המטוילות ביותר בצפון הארץ וקרבתה  לגבול לבנון, שמורה זו רגישה במיוחד לשרפות. מעבר לנזק הישיר לחי ולצומח, שרפות בשמורה מעודדות השתלטות של מיני צומח אגרסיביים, המשנים את בית הגידול ודוחקים מינים נדירים. משום כך מקפיד צוות השמורה למגר מיני צומח פולשים (כמו קיקיון מצוי וצפצפה מכסיפה) ולווסת את אוכלוסייתם של מינים מקומיים אגרסיביים (כמו פטל קדוש, קנה מצוי וטיון דביק).
 
• שימור אוכלוסיית שרכים – בשמורה נמצא ריכוז חשוב של השרך הנדיר – שבטבט גדול. כדי להבטיח את המשך קיומו בשמורה ולמנוע השתלטות של מיני צומח אחרים, פעם בשנה מכסחים את האזורים שבהם הוא גדל. הכיסוח הוא תחליף לרעייה שהתקיימה באזור זה בעבר.
 
• חידוש התעלות ושיקומן – אחד הרכיבים הבולטים בשמורה הוא מערכת תעלות קדומות שהטו את מי נחל דן לעבר נחל שניר. מי הדן ניגרים במפלים יפים לעבר ערוץ הנחל, ומשקיעים שכבת נטף נחלים. כדי להמשיך את קיום המפלים, חודשו התעלות שבשמורה.
 
• ניטור מיני חי וצומח – בשמורה נערך מעקב תקופתי אחרי פעילות החי והצומח, בפרט בקטעים שבהם שביל ההליכה עובר בשולי הערוץ הזורם.
 
• שביל נכים – בשמורה הוסדר שביל נכים – מהחניון לעבר ברכת השכשוך, וממנה לנקודת תצפית על ערוץ הנחל.
 
• לוח מודעות – השמורה מתחדשת כל העת. לנוחות המטיילים הוצב בכניסה לשמורה לוח, ובו מידע על תופעות עונתיות, ובעיקר על מיני החי והצומח.
 
החי
 
בעולם החי בשמורה שילוב של מינים אוהבי מים, שעיקר פעילותם בערוץ הנחל ובסבכי הצמחייה שבקרבתו, ומינים יובשניים יותר, המאפיינים את המדרונות המרוחקים מערוץ הזרימה.
למרות ממדיה המצומצמים של השמורה, יש בה גם  מגוון יונקים. הייחודי שבהם הוא לוטרה – טורף קטן הניזון בעיקר מדגים, ונמצא בסכנת הכחדה בישראל. תפוצת הלוטרה בארץ כיום היא בעיקר בעמק החולה. בעבר חיו לוטרות גם בעמק הירדן, בעמק יזרעאל ובמישור החוף – בקרבת נחלים הזורמים כל השנה. כדי לשפר את סיכויי ההישרדות של הלוטרות באזור זה, הוסדרו מתחת לגשרים באזור זה "מעברי לוטרות", המאפשרים להן לעבור בין חלקי הנחל גם כאשר הזרימה חזקה במיוחד. כמו כן, נערך מעקב אחרי פעילות הלוטרה, הן באמצעות מצלמות מעקב, הן בעזרת תיעוד עקבות וגללים הנמצאים בשטחי השמורה. פעם בשנה, בחודש אוקטובר, מתקיים בשמורה "יום הלוטרה", ובו מקבל הקהל הסברים על המין הנדיר, ומתקיימות פעילויות מיוחדות.
בעלי חיים בולטים נוספים בשמורה הם חזירי בר, דרבנים, נמיות וגיריות. במאגר הטאפליין אפשר לפגוש עופות מים רבים, וקירות הטרוורטין באזורים השקטים שבשמורה משמשים לקינון עופות למיניהם.
לצד יונקים ועופות, חיים בשמורה גם חסרי חוליות: סרטני נחלים, שפיריות ושפריריות, סרטנים ירודים וחרקי מים. רחצה של מבקרים במי השמורה  פוגעת בפעילותם של חסרי החוליות, ומשום כך – וגם משיקולי בטיחות – ברוב תחום השמורה הכניסה למים אסורה.
 

צומח השמורה מאופיין בצמחיית בתי גידול לחים לאורכו של הנחל הזורם. בקטע זה בולט "יער גדות" מפותח ביותר, ובו עצי דולב מזרחי וערבה מחודדת, ואליו מתלווים מטפסים, כגון חלביב יווני (שכאן הוא גבול תפוצתו הדרומי בעולם), ושיחים ועשבוניים, כגון קנה מצוי, עבקנה שכיח, שנית גדולה, ארכובית הכתמים וגרגר הנחלים. בין המינים הנדירים ראויים לציון השרך שבטבט גדול (המזכיר במראהו נבטי אורן), והצמחים בסכנת הכחדה – חלביב יווני, פרע ריחני ואשבל נאה.
באזור המרוחק מהמים גדלים עצי אלון התבור ושיזף מצוי, ושיחי שיזף השיח, היוצרים נוף "יער פארק". בחורף ובאביב אפשר להנות כאן מפריחה עונתית מרשימה.
 
 
נחל שניר נמצא באזור מעבר אסטרטגי, בין הר החרמון בצפון-מזרח, לבין ביצות החולה בדרום וחומת הרי נפתלי בדרום-מערב. לפיכך, בכל התקופות עברו באזור דרכים עתיקות שקישרו את דרום סוריה (והעיר דמשק) עם חופי לבנון (העיר צידון). בעבר שימש אחד המעברים החשובים על ערוץ הנחל – גשר ע'ג'ר – נקודת ייחוס בקביעת קו הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל למנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון. בשנות ה-60 ניסו הסורים להטות את מי נחל שניר ונחל חרמון לעבר הירמוך ולייבש את מקורות הירדן, אך צה"ל סיכל את הפעולה.
 
ארכאולוגיה
סביב השמורה התגלו ממצאים פרהיסטוריים רבים, מקצתם מוצגים במוזאון קטן בקיבוץ מעיין ברוך.
רשת תעלות מים מגיעה מנהר הדן אל נחל שניר. רוב התעלות האלה הן תעלות מלאכותיות קדומות, שנועדו להשקות את השדות החקלאיים, וכמה מהן נכללות כיום בתחום שמורת נחל דן הסמוכה.
בחלקו הצפוני, מחוץ לגבולות ישראל, מתחתר נחל שניר בקו שבר שבין הגיר הקשה של מורדות החרמון לבין סלע קירטון מגיל סנון. בחלקה הצפוני של השמורה מתחתר הנחל במסלע בזלתי ויוצר ערוץ תלול, ובהמשך השמורה דרומה מתחתר הנהר במשטחים של תלכיד נחלים (קונגלומרט) ונטף נחלים (טרוורטין), משקעים בני כ- 25,000 שנה.
נחל שניר הוא הארוך שביובלי הירדן. אורכו כ-60 ק"מ, רובם בתחום לבנון.
ראשיתו של הנחל במורדותיו המערביים של החרמון, ועל שמו הוא נקרא – שניר הוא אחד משמותיו המקראיים של החרמון. מרום 1,550 מ' יורד הנחל האכזב לעבר העיירה חצביה (שהיא מרכז דתי חשוב לדת הדרוזית, 14 ק"מ מצפון לגבול ישראל). בתחום חצביה, ברום 675 מ', נובעים המעיינות הראשונים של הנחל, והם שהקנו לו את שמו הערבי – חצבאני. מכאן ואילך הופך החצבאני לנחל איתן.
 
למרגלות הכפר ע'ג'ר נמצא ריכוז המעיינות השני, מעיינות וזאני (ברום 280 מ' מעל פני הים). אלו הם הגדולים שבמעיינות הנחל, וספיקתם נאמדת ב40 50 מיליון מ"ק לשנה. עוצמת הזרימה (שמקורה בהפשרת השלגים בחרמון) משתנה בין חורף לקיץ, ובין שנים גשומות לשנים שחונות. עם הגידול באוכלוסיית לבנון, החלו החקלאים בלבנון לנצל את מי מעיינות החצבאני במלואם בחודשי הקיץ, ואילו מי הווזאני ממשיכים לקיים את הזרימה בנחל שניר. עם נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, החלו הלבנונים לשאוב מים גם ממעיינות הווזאני, אם כי בכמות מוגבלת, ולכן ההשפעה על הזרימה בשמורה אינה בולטת.
כיום, כחלק מניהול משאבי המים של מקורות הירדן, זורמים לנחל שניר מים ממקורות שלא זרמו אליו בעבר. מי נחל דן זורמים בפלגי רוחב המקשרים את נחל הדן לנחל שניר. חלק מהמים עוברים בחווה לגידול דגים בטרם ישובו לנחל. כדי להגן על מעיין הדן מפני זיהום נפט, הוטו מימי המעיינות שנבעו בבקעת הנוחילה (באריד, תנור) לתעלה מלאכותית שחצצה בין הבקעה למעיין הדן, וכיום רובם זורמים לנחל שניר. בעת האחרונה שיקמה רשות הטבע והגנים חלק מערוץ הנוחילה, וחודש הקשר בין מעיינות בקעת הנוחילה לנחל הדן.
בנוסף על כך, מופעלת טורבינה להפקת חשמל במי נחל הדן. מי הדן מוטים בצינור באזור סכר דפנה, וממלאים את מאגר הדן המערבי. חלק מהמים משמשים כאמור להפעלת טורבינה, והמים משוחררים בחזרה לנחל שניר באזור גן הצפון. גם מאגר הטאפליין הניזון מתעלת הנוחילה מתמלא באופן מלאכותי ומשחרר מים לנחל על פי צורכי השיט בנחל. כל המתואר לעיל מביא לכך שהזרימה בנחל אינה טבעית ומושפעת מאוד מניהול משאבי המים לצורכי חקלאות ונופש.

כיצד להגיע:
5 ק"מ מצומת המצודות בקרית שמונה לכיוון מזרח כביש 99 - עד קיבוץ הגושרים ולפי השילוט.

  
משך הסיור :  כשעתיים
עונה מומלצת : קיץ , אביב וסתיו
מה יש עוד ? תחנת מידע, חניון יום מסודר, מזנון עשיר, שולחנות לפיקניק.
מסלול המתאים גם לנכים, בריכות שכשוך ושרותים המותאמים גם לנכים
 
 
 
שעות פתיחה
* הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
 

שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
 
 דרכי התקשרות :
 
טלפון : 04-6950064
 
 
דמי כניסה :
 
 
יחיד: מבוגר 29 ש"ח, ילד מגיל 5 עד 18: 15 ש"ח.
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר: 23 ש"ח, ילד מגיל 5 עד 18: 14 ש"ח,
סטודנט 25 ש"ח
אזרח ותיק: 15 ש"ח
 
 
נגישות נכים :
 
שביל גישה, שירותים, חנייה
 
 
 

מצורפת דפדפת האתר בשפה העבריתsnirH.pdf

מצורפת דפדפת האתר בשפה האנגליתsnirE.pdf

Click here for site pamphlet


שמורת טבע נחל שניר - צילם חגי שלמה