פארק (גן לאומי) נבי סמואל

​​​

פארק נבי סמואל הוא שילוב מרתק של אתר עתיקות, נופי מדרגות חקלאיות, מעיין הררי ובוסתנים. בלב האתר ניצב מבנה גדול מהתקופה הצלבנית ובו קבר שמואל הנביא. המקום הנישא הוא נקודת תצפית מן המרהיבות בישראל

 מוקדי עניין

  • קבר שמואל הנביא
  • שרידי יישוב מימי בית שני
  • שרידים של מבצר ומבנה צלבניים
  • מעיין ושרידי חקלאות הררית
    תעודת זהות

 

פירוט מוקדי העניין

מעיין חנה: תוואי דרך קדומה יורד אל בוסתן עצי תות, זית ותאנה. הבוסתן שוכן ליד מעיין קטן, הנובע מתוך מערה. בסלעים שמעל המערה התגלו פתחי מערות קבורה מימי בית ראשון. בצל עצי התאנה הוצבו שולחנות פיקניק וזו פינת מרגוע נעימה.

רובע מגורים מימי בית שני: בחפירות נחשפו שני טורי מבנים שהם חלק מרחוב ברובע מגורים גדול מהתקופה החשמונאית (מאה 2 לפנה"ס). המבנים השתמרו בגובה נדיר: כ-4 מ', וברובע משולבים גם מבנים מאוחרים יותר. בימי אלכסנדר ינאי, שהרחיב את ממלכת החשמונאים, היישוב ננטש.

מתחת לשרידים אלו התגלו שרידי יישוב מהתקופה הפרסית (מאות 6­-4 לפנה"ס), ובו טביעות "יהד" על ידיות של קנקנים – ממצא המרמז שהאתר היה מרכז מנהלי של פחוות יהודה. כן התגלו חרסים מימי ממלכת יהודה.

החפיר המערבי: באגף המערבי של המבצר הצלבני נראה קטע מחפיר המצודה, שמלאכת חציבתו לא נשלמה. גושי האבן הגדולים, המופרדים בחלקם מהסלע, מרשימים מאוד.

המחצבה: מצפון למבנה המרכזי, והיא נראית כיום כמשטח סלע גדול. הצלבנים חצבו כאן אבני בנייה וכך נוצר קיר זקוף בגובה 5 מ', ועליו הניחו את אבני החומה. בקצה הצפוני של המשטח המפולס הם בנו אורווה ונותרו בה אבוסי הסוסים. ממזרח לאורווה נחצבה אורווה קטנה יותר. במרכז המחצבה נותרו שלושה עמודי סלע חצובים בגובה מטר אחד בערך. תפקידם אינו ברור.

יש המשערים ששנים רבות קודם לתקופה הצלבנית, בימי המקרא, שכנה כאן הבמה שבגבעון. במקרא מסופר ששלמה המלך הלך לבמה שבגבעון לזבוח זבח: "וילך המלך גבעונה לזבוח שם כי היא הבמה הגדולה" (מלכים א, ג 3). הכפר אל-ג'יב, כקילומטר וחצי מצפון לבמה, מזוהה כגבעון המקראית. האם קדושתו של הר שמואל בימינו היא הד לאותם ימים רחוקים?

מתקני תעשייה קדומים: במתחם המבנה המרכזי, כלומר בתחום המבצר הצלבני נראים שרידי גת ביזנטית, ולידה שרידי תנור ששימש בתקופה הממלוכית להתכת מתכות. בפאה הדרומית של המבצר התגלו שרידי כבשן צריפה של קרמיקה – תעשייה שהתפתחה כאן בתקופה הביזנטית ונמשכה גם בתקופה הערבית הקדומה.

ציון קבר שמואל הנביא: מאז התקופה הביזנטית המסורת הנוצרית מזהה במקום את רָמָה, מקום קבורתו של שמואל הנביא. מסורת זו מקובלת על יהודים ומוסלמים כאחד. ציון הקבר נמצא במערה חצובה בסלע, מתחת למבנה המרכזי.

המבנה המרכזי הוא חלק מהכנסייה של המבצר שבנו הצלבנים במאה ה-12. באולם הכניסה נותרו הקמרונות והקירות המסיביים המאפיינים את סגנון הבנייה הרוֹמַנְסְקִי של הצלבנים. במבנה הכנסייה משולב מסגד מן התקופה הממלוכית (המאה ה-14). במבנה נעשה שיפוץ נרחב בראשית המאה ה-20.

מקום התפילה של המוסלמים הוא באולם שאחרי המבואה. מקום התפילה של היהודים הוא במערה שבה נמצא ציון קברו של שמואל הנביא. גרם מדרגות יורד אליה בצד אולם המבואה.

  תעודת זהות

הפארק משתרע על כ-3,500 דונם והוא משמר אתר עתיקות מרתק, נופי מדרגות חקלאיות, מעיינות הרריים ובוסתנים. בלב האתר ניצב מבנה גדול מהתקופה הצלבנית ובו קבר שמואל הנביא. גג המבנה הוא נקודת תצפית מן המרהיבות בישראל.

האתר פתוח לביקורים בכל שעות היממה למעט מ-2:00­ עד 4:00 לפנות בוקר.  

ניתן לתאם הדרכה לקבוצות דרך מחוו"ה שומרון, טל' 03-7942481.

 

מקום בארץ

פארק נבי סמואל שוכן ליד שכונת רמות אלון בצפון ירושלים.  

גישה לבאים מירושלים: נוסעים צפונה בשדרות גולדה מאיר (כביש 436). כחצי ק"מ אחרי רמות פונים ימינה על פי השלט החום המפנה לאתר.

גישה לבאים מתל אביב: נוסעים בכביש 443, חולפים על פני מודיעין ובצומת עופר פונים ימינה לכביש 436. חולפים על פני גבעת זאב ומיד אחרי צומת הר שמואל פונים שמאלה על פי השלט החום המפנה לאתר.

תצפית נוף

גג המבנה המרכזי בנבי סמואל הוא תצפית על נוף מרהיב עין. בצפון נראים אזור גבעון, גבעת זאב ורמאללה. במזרח – הרי בית אל וירושלים. בדרום – הרי ירושלים ורכס הר חברון. במערב – גבעת הרדאר והכפרים הסמוכים בידו וקובייבה.

תצפית הגג – לקבוצות עד 50 איש (בתיאום מראש).

 

הסיבות להכרזה

  • אתר מקודש ליהודים, למוסלמים ולנוצרים
  • שרידים ארכיאולוגיים מימי בית ראשון ואילך
  • נופי חקלאות הררית מסורתית
  • אתר מורשת קרב מימי מלחמת העצמאות
     

פעילות רשות הטבע והגנים והמנהל האזרחי לשמירה על המקום

  • חפירות ארכיאולוגיות ופעולות לשימור העתיקות
  • הכשרת האתר לתפילה ולשיפור חוויית המבקרים
  • התוויית מסלול ביקור ובו שלטי הסבר
  • הקמת גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה
  • הסדרת רחבת חניה
  • הסדרת מי שתייה ושירותים

גיאוגרפיה

פארק נבי סמואל משתרע על מורדותיו של הר שמואל. הר שמואל הוא הורסט (גוש מורם מסביבתו) ומתנשא כ-885 מ' מעל פני הים. ממזרח תוחם את הרכס נחל שורק, ויובליו מצפון להר ומדרומו מבליטים את גובהו.

הר שמואל חולש על הכביש מגבעת זאב לירושלים (כביש 436). כביש זה עובר בתוואי הדרך העתיקה מבית חורון לירושלים.

היסטוריה

סקרים וחפירות שנערכו במקום מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה איו"ש חשפו חרסים מימי הבית הראשון (מאה 8 לפנה"ס ואילך) ומימי הבית השני (מאה 2 לפנה"ס). גילויים אלו מחזקים את זיהוי המקום כמִצְפָּה המקראית – המקום שבו שפט שמואל הנביא את ישראל (שמואל א, ז 6-5).

בשנת 165 לפנה"ס ריכז יהודה המכבי את כוחותיו במצפה לפני הקרב נגד המצביא היווני גוֹרְגִיָאס: "וייאספו ויבואו למצפה מול ירושלים כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל" (מקבים א, ג 46). יהודה הטעה את גורגיאס בתמרון הסחה צבאי מבריק: בעוד הכוח היווני העיקרי מחפש בלילה את צבאו של יהודה, ירד יהודה לאֶמָאוּס, ליד לטרון של ימינו, והשמיד את מחנה היוונים.

בתקופה הביזנטית (מאה 6 לספירה) נבנה במקום מנזר לכבודו של שמואל, ובתקופה הערבית הקדומה נודע המקום בשם "דיר סמואל" (מנזר שמואל). בשנת 1099, ימי מסע הצלב הראשון, צפו מכאן הצלבנים לראשונה בירושלים ועל כן כינו את המקום מוֹנְטִיס גָאוּדִי – הר השמחה. בתקופה הצלבנית נבנה במקום מבצר חזק על שטח 50X100 מ'. כיום משולב בכנסיית המבצר מסגד מן התקופה הממלוכית (מאה 14). ביישוב שהתקיים כאן בתקופות הממלוכית והעות'מאנית (עד שנת 1730) פעל גם בית כנסת יהודי.

על פי המסורת היהודית נפטר שמואל הנביא בכ"ח באייר, ולכן נוהגים לעלות לקבר בכ"ח-כ"ט באייר לתפילות ולהילולה לכבודו של הנביא. מנהג זה נשען על מסורת ארוכה, והיא נזכרת באיגרת שכתב רבי עובדיה מברטנורה (1489).

בשל חשיבותו האסטרטגית של הר שמואל נערכו קרבות על השליטה בו במלחמת העולם הראשונה. במלחמת העצמאות (ב-25 באפריל 1948) בקרב עקוב מדם נכשלה חטיבת הראל בכיבוש נבי סמואל. במלחמת ששת הימים שבה החטיבה למקום וכבשה אותו לאחר קרב קצר.

צומח

במורדות ההר נותרו טרסות, עדות לחקלאות הררית מסורתית שרווחה כאן בעבר. עם הגידולים החקלאיים נמנו עצי בוסתן ובהם תות, תאנה, שקד וזית. חלקם נותרו עד ימינו. עוד צומחים בשטח עצי ברוש ואורן נטועים. בקירות המערה שבו נובע מעיין חנה צומח השרך שערות שולמית. 

במדרונות שמסביב עולים צמחי בתה על הטרסות הנטושות. הצמח הבולט שבהם הוא סירה קוצנית.

 

חי

בתחום הגן הלאומי נראים לעתים יונקים המשוטטים בהרי יהודה ובהם צבי ארץ ישראל, צבוע מפוספס ושועל מצוי.

כיצד להגיע:

מכיוון ירושלים: נוסעים צפונה בשדרות גולדה מאיר (כביש 436). כחצי ק"מ אחרי רמות פונים ימינה על פי השלט החום המפנה לאתר.

מכיוון תל אביב: נוסעים בכביש 443, חולפים על פני מודיעין ובצומת עופר פונים ימינה לכביש 436. חולפים על פני גבעת זאב ומיד אחרי צומת הר שמואל פונים שמאלה על פי השלט החום המפנה לאתר.

משך הסיור:

כשעה

עונה מומלצת: 

 כל השנה

 מה יש עוד?

שולחנות פיקניק, שירותים, שרידים ארכיאולוגיים, מעיין חנה
ניתן להזמין טקסים ופעילויות - למידע נוסף הקישו כאן
 

שעות פתיחה

האתר פתוח רצוף בכל ימות השנה , כולל שבת. מלבד החריגים הרשומים מטה
 

שעות הפתיחה של אתר התפילה

בימים א'-ד' ושבת, אתר התפילה פתוח ברוב שעות היום למעט בין השעות 2:00 - 4:00 לפנות בוקר.

 

אתר התפילה פתוח למבקרים בימים ה'-ו':

משעה 4:00 לפנות בוקר ועד יום ו' שתיים לפני כניסת השבת.
בראשי חודשים ייפתח האתר משעה 4:00 לפנות בוקר ועד 2:00 לפנות בוקר ביום שלמחרת (רצוף).

 
שעות הפתיחה של הגג:

חורף  8:00 - 15:45

קיץ  8:00-16:45

 דרכי התקשרות

טלפון: 02-5863281

 

הזמנת הדרכות

ניתן להזמין סיור מודרך לקבוצות (בתשלום) בשפות אנגלית או עברית.
טלפון: 09-9539222

דמי כניסה:

ללא תשלום

כניסת כלבים

מותרת ברוב חלקי האתר - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה

אסורה כניסת כלבים למתחם ציון הקבל כולו וסביבתו

 לפרטים הקישו כאן

קישורים:

 

חפשו אותנו גם בפייסבוק


    בגן לאומי נבי סמואל מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. התאמות קיימות כיום הן:
     
    • חלקית - אפשרות להגעה עד המצודהללא הגעה למתחם הקבר


    31.832985,35.181775
    גן לאומי נבי סמואל
    גן לאומי נבי סמואל

    חדשות מהשטח

    עצור חדשות

    תאורה ושלטי הסבר