עין פרת בשמורת הטבע נחל פרת

​​​

בשמורת הטבע נחל פרת חוצה הנחל את מדבר יהודה בקניון מרהיב. בשמורה נובע מעיין שופע, התגלו בה שרידי מבנים קדומים, ולנגד עינינו – תרבות נזירית בנוסח המנזרים הביזנטיים

 

מידע שימושי

נגישות לעגלות ילדים ולכסאות גלגלים: אין
נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות
רחצה במים: ניתן להתרחץ בנחל
מי שתייה בדרך: בתחילת המסלול
סיור מודרך: אין
אתר לפיקניקים: יש חניון כ-200 מ' לפני שער השמורה
הדלקת אש: אסורה
דרגת קושי: משפחות
משך הטיול: כשלוש שעות. אפשר לבלות במעיין יום שלם
אורך המסלול: כ-2 ק"מ.
עונה מומלצת: כל השנה. בקיץ – לא בשעות החמות של היום
תנועה: רגלית
אופי המסלול: מסלול רגלי הלוך ושוב. אפשרות לטבילה במי הנחל
ציוד מיוחד: נעליים נוחות להליכה  

מיקום בארץ: צפון מדבר יהודה, כשישה ק"מ ממזרח לפסגת זאב.

דרכי הגעה

מצומת הגבעה הצרפתית (ירושלים) נוסעים לכיוון פסגת זאב. עוברים את מחסום חיזמה ונוסעים מזרחה בכביש 437 לכיוון עלמון (ענתות). פונים שמאלה לכיוון עלמון ( ענתות) נכנסים לישוב ונוסעים על פי השילוט. משער השמורה נוסעים במורד כביש סלול ומפותל. מכוניות פרטיות יכול לחנות ליד הנחל. אוטובוסים רשאים לחנות בחניה העליונה בלבד, כ-200 מ' מהנחל (בחגים אין גישה לאוטובוסים).

 רקע

 נחל פרת (ואדי קלט) יורד מאזור נווה יעקוב בירושלים ולאחר כ-30 ק"מ נשפך לירדן ליד יריחו. הנחל חוצה את מדבר יהודה ויוצר בדרכו קניונים עמוקים. בנחל נובעים שלושה מעיינות גדולים: עין פרת (עין פארה), המערבי שבהם, עין מבוע (עין פוואר) ועין קלט. ספיקתם המשותפת מגיעה למאות מ"ק מים בשעה. השם "פרת" נזכר בספר ירמיהו, זהו המקום שאליו הצטווה הנביא לרדת ולהטמין בו את חגורתו. ירמיהו התגורר בענתות, הכפר ענתא של ימינו, השוכן לא הרחק מעין פרת.

שפע המים במעיינות נחל פרת, באזור המדברי הזה, מפתיע, וההסבר לכך הוא המבנה הגאולוגי של הרי יהודה. קו פרשת המים הגאולוגי בהרי יהודה הוא באזור נווה אילן, ולכן המים המחלחלים באזורים נרחבים בהרי יהודה הגשומים, אפילו עד חמישה ק"מ ממערב לקו פרשת המים הגאוגרפי, זורמים מתחת לפני הקרקע מזרחה ופורצים בכל מקום שבו רצף השכבות נקטע. קניון נחל פרת הוא אחד המקומות האלה. 
  

תצפיות נוף

תצפית משער השמורה על נופי מדבר יהודה.

מוקדי העניין המרכזיים

 מעיין מדברי, צמחייה ובעלי חיים מדבריים ומנזר מתחדש.
 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

הכשרת המקום לביקור הקהל, סימון שבילים, שיקום טרסות חקלאיות קדומות, שיפוץ מבנה המשאבות המנדטורי ועקירת צמחים פולשים, כגון זיפנוצה חבוי (קוקויה), גומא מניפני וטבק השיח.
 

סיפור דרך

 ממבנה המשאבות המנדטורי נצעד במעלה הנחל (סימון כחול) למעיין. נעבור בצל מצוק הסלע המרהיב, המאושר לטיפוס מצוקים למי שעבר הכשרה מתאימה או מלווה על ידי מדריך מוסמך ומשתמש בציוד תקני ותקין, ובהעפלה קלה נגיע לשערי מנזר פארן. משם נרד בשביל אחר, על פי שלטי הכוונה, ונגיע לנקודת המוצא.
זה הזמן לחלק השני של הסיור: נחצה את לגדתו הצפונית של הנחל, מעל לחורשת האיקליפטוס, אל ברכת התמר. משם כדאי לשוטט מעט במורד הערוץ.
 

מסלול הטיול

בית המשאבות 

 
הסיור מתחיל בבית המשאבות המנדטורי. במבנה זה ניצבה המשאבה ששאבה את מי עין פרת לירושלים המזרחית. רשות הטבע והגנים שיפצה את המבנה, ועתה הוא משמש למשרדי השמורה. שאיבת המים החלה בשנת 1927 ונפסקה בשנת 1969, כאשר מערכות המים של ירושלים המזרחית והמערבית חוברו זו לזו. היום משרתים מי המעיין את הטבע ואת חובביו.
 
ערוץ הנחל – כבר בצעידה מרחבת החניה של עין פרת במעלה השביל הכחול אפשר לשמוע את הזרימה בנחל. על גדות הנחל צומחים צמחי מים, ובהם נענע משובלת, קנה מצוי, הרדוף הנחלים, סמר, גרגיר נחלים ושיח אברהם מצוי. במרחק מה מהגדות צומחים בכפיפה אחת צמחים ים-תיכוניים וצמחי מדבר, כגון רכפתן מדברי. על עצי השיזף צומח הצמח הטפיל הרנוג השיטים, הניכר בפרחיו האדומים.
מי הנחל יוצרים ברכות טבעיות קטנות, ובקיץ אין טוב יותר מלעצור ולטבול במים הקרירים.
מקור מי עין פרת נמצא כ-500 מ' מבית המשאבות, במעלה הנחל, ליד החורשה היפה של עצי האיקליפטוס. המעיין נובע בערוץ, מתוך ברכה צלולה.
 

מנזר פארן 

  על הצוק שמשמאל ניצבים המבנים של מנזר פארן (מנזר חריטון). מנזר פארן זוכה לתואר המכובד "ראשון המנזרים במדבר יהודה". את המנזר הקים הנזיר המפורסם חריטון, שהקים עוד שני מנזרים סמוכים במדבר יהודה. חריטון נולד בראשית מאה הרביעית לסה"נ בעיר איקוניום (כיום קוניה) שבאסיה הקטנה. בעקבות רדיפות דת, עלה לרגל לירושלים, ועל פי המסורת הנוצרית, לכדו אותו שודדים ואסרו אותו במערה בוואדי קלט, שם נהגו להחביא את שללם. חריטון ניצל בדרך נס – נחש זחל למערה והטיל ארס בכדי היין של השודדים, וכששבו למערה, לגמו השודדים מהכדים ומתו. חריטון ירש את שללם והקים בעזרתו את הלאורה (מנזר מתבודדים) של פארן, שמרכזה היה במערה שמעל עין פרת.
כמו את שאר מנזרי מדבר יהודה, החריבו הפרסים גם את מנזר פארן כאשר כבשו את ארץ ישראל מידי הביזנטים בשנת 614 לסה"נ. שנים אחר כך פרשה הכנסייה הרוסית, נציגת האורתודוקסיה היוונית, את חסותה על המנזר הזה. על מקומם של המבנים הביזנטיים נבנו בשלהי המאה ה-19 מבנים חדשים. למרות זאת, המנזר ננטש, ושב לפעול בשנות ה-90 של המאה העשרים.
קברו של חריטון נמצא במערה קטנה בלב חצר המנזר. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין בשרידי הכנסייה הביזנטית המקיפים את מקום הקבר. יש להניח שהקבר היה בקריפטה של הכנסייה, כמקובל בכנסיות ביזנטיות. הנזירים מתגוררים בתאים הנמצאים במערות במצוק הסלע, והמערה שבה על פי המסורת נאסר חריטון היא עתה כנסייה נחמדה, מעוטרת באיקונות.  
מהמנזר שבים באותה הדרך לנקודת המוצא. מומלץ להמשיך לברכת התמר ובמורד נחל פרת.
 

ברכת התמר

ברכה מלבנית הבנויה סביב נביעה טבעית. בצד הברכה צומח עץ תמר. עומק המים בברכה הוא שניים וחצי מטרים. ברכת תמר היא מקום נהדר לטבילה מרעננת במדבר. זהירות! אין לקפוץ למים ואין לנהוג בחוסר אחריות.
 
מורד נחל פרת – כדאי מאוד לצעוד בשביל המסומן מזרחה, במורד הנחל, ולהתרשם מנופי המדבר, מאמות המים העתיקות, מהחי ומהצומח. אפשר לצעוד כקילומטר מזרחה, על פי הזמן והעניין, ולשוב לנקודת המוצא באותה הדרך.