שמורת טבע מכתש רמון

 
המכתשים, הנראים כקערות עצומות שנפערו ברכסי הנגב, הם תופעת טבע ייחודית בעולם. מכתש רמון, אורכו כ-40 ק"מ, הוא המכתש הגדול והמרשים ביותר, והביקור בו מאפשר למטיילים הצצה לקסמיו ולסודותיו של המדבר. אל מול העומד על שפת המכתש נפרשים נופיו היפים והמרשימים של המדבר, אך מומלץ שלא להסתפק רק בתמונת הנוף הנפלאה, אלא "להיכנס אליה" ממש – לרדת אל המכתש, להכיר מקרוב את שביליו ואת אתריו הייחודיים וליהנות מ"החלון" שפותח המכתש לעולמות גאולוגיים קדומים של בעלי חיים מאובנים, חולות צבעוניים, סלעים וולקניים ועוד. המכתש הוא חלק משמורות הטבע "מצוק הצינים" ו"הר הנגב" ומעליו מתנשא "מרכז המבקרים מכתש רמון" המשמש שער למכתש למאות אלפי מבקרים בשנה.
 
 
·     מרכז המבקרים מכתש רמון – "מרכז המבקרים מכתש רמון" מציע חוויה המשלבת בין סיפור חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אל"מ אילן רמון, להיכרות עם המכתש הגדול בעולם ועם תופעות הטבע הייחודיות שבו. מרכז המבקרים בנוי על שפת מצוקו של מכתש רמון, בפאתי מצפה רמון, צופה אל נופיו של המכתש ומשמש מרכז מבקרים למטיילים במכתש.
 
·      חי רמון – מרכז "חי רמון" מציג למבקרים במכתש רמון את הטבע במדבר. ב"חי רמון" נערך מפגש מרתק עם בעלי החיים החיים באזור, שרובם נסתרים בדרך כלל מעיני המטיילים במדבר. ב"חי רמון" המבקרים מגלים שבמדבר מתקיימת מערכת אקולוגית עשירה, מורכבת ומיוחדת, ומכירים את המנגנונים המאפשרים לבעלי החיים להתקיים ולהתרבות בתנאים הקשים. ב"חי רמון" מוצגים כ-40 מינים של בעלי חיים מדבריים קטנים בפינות מחייה המדמות את סביבות מחייתן הטבעיות, ובהם זוחלים, מכרסמים, קיפודים, שבלולים ועקרבים. סביב האתר גן בוטני-אקולוגי, ובו מיוצגים שישה בתי גידול אופייניים לאזור, על מגוון הצמחים, המסלע והנוף המאפיינים אותם.
 
·      עין סהרונים וחאן סהרונים – על גבעה ליד חניון עין סהרונים (מצפון מזרח לחניון בארות) נמצא חאן סהרונים, מְצָד ששימש תחנה על דרך הבשמים הנבטית, וממנו אפשר להמשיך בשביל הליכה קצר אל עין סהרונים, מעיין היוצר בחורף פלג מים של מאות מטרים (ולעתים מתייבש בקיץ). סביב המעיין צמחייה עשירה ועקבות של בעלי החיים הרבים המגיעים ליהנות ממימיו.
 
·      חניון בארות במרכז מכתש רמון נמצא חניון בארות. החניון נגיש לכל כלי הרכב ומיקומו מאפשר למבקרים נקודת יציאה נוחה לטיולים. בחניון ניתנים שירותי לינה, מים, מזון קל (ארוחות בתיאום מראש), שירותים ופינוי אשפה. בשמורת הטבע מכתש רמון יש כמה חניוני לילה נוספים שאפשר לישון בהם, אך לא ניתנים בהם שירותים אחרים. חניוני הלילה נועדו לשרת את המבקרים והמטיילים, ובה בעת להקטין את ההפרעה לפעילות הלילית של בעלי החיים, על ידי הגבלת פעילות המטיילים במכתש בשעות הלילה למקומות מוגדרים.
 
·      ציר צבעי הרמון דרך נופית שהכשירה רשות הטבע והגנים. הדרך מתאימה לכל כלי הרכב, והיא הכניסה הראשית למזרח מכתש רמון. הכשרת הדרך הייתה  חלק מתהליך השיקום של אזור הכרייה והחציבה לשעבר. לאורכה של הדרך נראים מחשופי הסלע, חולות צבעוניים ואתרי חציבה משוקמים.  השילוט וההסברים לאורך הדרך מסייעים למטיילים להכיר את התופעות הגאולוגיות הייחודיות במכתש רמון ולהבינן. לפרויקט השיקום שותפה גם הקרן לשיקום מחצבות, והתכנית היא להקים מוזאון גאולוגי פתוח במפעל הנטוש, וכן מתוכננים מערך שבילים להולכי רגל ולאופניים ואטרקציות פנאי ונופש.
 
·      ה"נגריה" – ריכוז אבנים מוארכות בצורת מנסרות ("פריזמות"). המנסרות נוצרו כאשר אבן החול "נאפתה" בטמפרטורה הגבוהה שנוצרה מקילוח לבה לוהטת שבקעה ממעמקי האדמה. החום הרב גרם ל"התמרה", כלומר לשינוי של הסלע. במהלך התקררותו גיבש הסלע את צורתו לאלפי עמודים מצולעים, ושבריהם של העמודים הן המנסרות.
 
·      קיר האמוניטים – בחלקו הדרומי של קיר המכתש נמצא קיר סלע, ועליו מאובנים של אמוניטים – בעלי חיים ימיים שחיו לפני מיליוני שנים בים שכיסה אז את הנגב כולו. האמוניטים היו בעלי שמונה זרועות ושלד חיצוני, וכשמתו הם שקעו לקרקעית הים, השלד החיצוני שלהם התמלא בבוץ, ועם הזמן התאבן והפך לסלע המשמר את צורתו של האמוניט. מאובנים הם ערך טבע מוגן ואסור לאסוף אותם.
 
לאורך מצוקיו של המכתש נקודות תצפית רבות ומרשימות. מכל אחת מהן ניגלה לעינינו חלק אחר מנופיו המגוונים של המכתש.
 
תצפיות ממצוק המכתש:
 
·      תצפית ממרכז המבקרים וטיילת אלברט – מרכז המבקרים עומד במרכז המצוק הצפוני של המכתש, וממנו אפשר לצפות על המכתש ולהתרשם מצורתו הכללית. מכאן אפשר להבין היטב את מבנהו המאורך: הקיר הדרומי של המכתש נראה במרחק-מה מולנו, ואילו קצותיו במזרח ובמערב נמצאים מחוץ לטווח הראיה שלנו. מנקודה זו אפשר לראות את נחל רמון הזורם מזרחה ומנקז את המכתש, ואת "גבעת געש" השחורה שהייתה הר געש פעיל לפני יותר מ-100 מיליוני שנים. במזרח מתנשא הר ארדון ומעניק למכתש את צורת הלב המפורסמת. ממרכז המבקרים אפשר ללכת לאורכה של טיילת אלברט דרומה, עד הר גמל, וממנו נשקפים הנופים המרהיבים של מערב הרמון.
 
·      תצפית ממרכז המבקרים צפונה – אפשר לעבור את הגשר שמעל לכביש המוביל לאילת ולצעוד צפונה על שפת המצוק, סמוך למלון "בראשית", עד לגן הפסלים. בגן מוצבים פסלים סביבתיים שנוצרו כאן בכינוסי של אמנים בין-לאומיים. כמה מהפסלים מנצלים את הרוח המנשבת כאן ומשמיעים צלילים.
  
תצפיות ממערב למצפה רמון:
 
·      תצפית לקרני הרמון שביל טיול חדש מהר רמון, הנקודה הגבוהה ביותר בנגב, מוביל אל תצפית קרני הרמון על שפת המכתש. מהתצפית נשקפות קרני הרמון, שבע גבעות בזלת מרשימות במערב המכתש, שהוקדשו לזכרם של שבעת האסטרונאוטים שנספו בהתרסקות המעבורת קולומביה, ובהם אל"מ אילן רמון. מנקודה זו אפשר ליהנות מנופיו הייחודיים של חלקו המערבי של מכתש רמון.
 
·      תצפית ממצפור ערוד – נקודת תצפית יפה זו נמצאת בפינתו הדרומית-מערבית של המכתש, במקום שבו המצוק הצפוני והמצוק הדרומי נושקים זה לזה, ומכאן אפשר לצפות על חלקו המערבי של המכתש. ההגעה למצפור בדרך עפר שתחילתה מול הפנייה לבורות לוץ. הדרך מתאימה גם לרכב פרטי.
 
 תצפיות בלב מכתש רמון: 
 
·      תצפית מראש הר ארדון – לנקודת תצפית זו  אפשר להגיע ברגל בלבד, אך המאמץ משתלם! מהר ארדון אפשר לצפות מזרחה – לעבר הרי אדום והערבה, דרומה – לעבר מזרח הרמון והקיר הדרומי של המכתש, ומערבה – תצפית על המכתש הנפרש במלוא הדרו.
 
·      תצפית מראש הר גוונים – מהר גוונים, הסמוך לכביש החוצה את המכתש ומוביל לאילת, אפשר לצפות על הקיר הדרומי של המכתש ועל הקיר הצפוני, וליהנות מטבע מדברי מלוא העין.
 

תעודת זהות 

סטטוס – בשנת 1989 הוכרזו במכתש רמון שתי שמורות טבע: שמורת מצוק הצינים, שהורחבה בשנת 2009, ושמורת הר הנגב, שהורחבה בשנים 2009 ו-2011

 

הסיבות להכרזה:
 
-      המכתשים הם תופעה גאולוגיות ייחודית בקנה מידה עולמי. מכתש רמון הוא הגדול מחמשת המכתשים בארץ.
 
-      בשמורה תופעות גאומורפולוגיות ייחודיות בעולם.
 
-      בשמורה מגוון בתי גידול מדבריים ומגוון ביולוגי ייחודי.
 
-      בשמורה צומחים מינים נדירים של צומח, וחיים בעלי חיים רבים, כמה מהם ייחודים לשמורה זו.
 
מיקום בארץ – במרכז הנגב, כ-70 ק"מ מדרום לבאר שבע, על כביש 40.
 
 
·        השבת עדרי פראים שנכחדו מהאזור ללב המכתש, סמוך לעין סהרונים.
 
·      הפעלת תחנות האכלה לנשרים באזור מכתש רמון, כדי לפתור את בעיית התמעטות מקורות המזון הטבעיים של הנשרים ולסייע באישוש אוכלוסיית הנשרים שנפגעה.
 
·      הכשרת שבילים ודרכים להולכי רגל, לאופניים ולרכבי שטח. סימון דרכים באבנים כדי למנוע ירידת רכבי שטח מהדרכים המסומנות.
 
·      פיתוח חניוני יום וחניוני לילה לרווחת המטיילים הרבים הפוקדים את האזור.
 
·      צמצום שטחי המכרות הפעילים במכתש, הכרזת השטחים שמורות טבע ופעילות לשיקום האזורים הפגועים.
 
·      שיקום שטחים עצומים ששימשו בעבר לכרייה ולחציבה והפיכתם לדרך נופית בלב פארק צבעי הרמון.
 
·      עריכת סקרים ותמיכה במחקרים כדי להרחיב את הידע על המתרחש במכתש ולעדכנו: סקרי יעלים, סקרי קינון, סקרי צומח, ניטור תחנות האכלה, ספירה של המבקרים במכתש, מחקרים הקשורים להשבת הפראים ועוד.
  
במכתש רמון מגוון גדול של תנאי מסלע, קרקע ואקלים. כל אלו יוצרים מגוון גדול של תנאים ושל חברות צומח בשטח גאוגרפי קטן, ומאפשרים לבעלי חיים רבים למצוא במכתש את הסביבה הדרושה להם. מצוקי המכתש, מדרונותיו ההרריים, ערוצי הנחלים, הנביעות בנאות המדבר ואזורי החולות, הם בתי גידול ייחודיים, ובכל אחד מהם חיים מינים אחרים של זוחלים, יונקים וציפורים. התנאים המיוחדים במדבר, ובעיקר המחסור במים והטמפרטורות הקיצוניות, אילצו את בעלי החיים לפתח תכונות ייחודיות שבזכותן הם מצליחים לשרוד ולהתרבות. בשל החום הכבד השורר במדבר ביום, בדרך כלל לא נוכל לפגוש בבעלי החיים עצמם במהלך הטיול בשמורה, אך נוכל למצוא סימנים רבים המעידים על קיומם ועל פעילותם.  
  
כמה מבעלי החיים החיים במכתש רמון הם:
 
·      היעל הנובי יונק צמחוני המתואם מאוד לחיים בהרים ובמצוקים. היעלים חיים בעדרים נפרדים של זכרים ונקבות, ולזכרים קרניים מעוגלות ומרשימות. עם קום מדינת ישראל היו היעלים בארץ בסכנת הכחדה, אולם מאמצי השימור הביאו להתרבותם והיום הם נפוצים מאוד במדבר יהודה ובנגב. ההצלחה במאמץ לשמור על היעלים גרמה לרשות הטבע והגנים לבחור ביעל לסמלה של הרשות. יעלים החיים בקרבת יישובים, הם מתרגלים לסביבת בני אדם ואינם נרתעים מקרבתם. חשוב שלא להאכיל את היעלים, שכן אשפה ושיירי מזון של בני אדם מזיקים לבריאותם.
 
·      צבי הנגב יונק צמחוני החי בעדרים באזורים מדבריים. בעקבות ציד בלתי מבוקר, נכחד צבי הנגב ממרבית אזורי המחיה שלו בעולם. בישראל חיה אוכלוסייה של צבאי נגב בערבה ובנגב הדרומי.
 
·      הפרא – הפרא הוא חמור בר שנכחד מנופי ארצנו בתחילת המאה העשרים. בשנת 1982 שוחררו אל הטבע במכתש רמון פראים, ובעקבות ריבוי טבעי ושחרורים נוספים של פראים, גדלה אוכלוסייתם, וכיום מעריכים ש-250-‑300 פראים חיים באזור מכתש רמון ובורות לוץ.
 
·      נמר המדבר – טורף ממשפחת החתוליים החי ביחידות בטריטוריה מוגדרת. בעבר חיו הנמרים בנגב ובמדבר יהודה, אך בעשורים האחרונים קטן מספרם, בעיקר בשל צמצום השטחים הפתוחים וקיטועם ופגיעה של בני אדם שחשו מאוימים. כיום מעריכים את מספרם של הנמרים בישראל בפרטים ספורים החיים באזור הר הנגב.
 
·      טורפים – במכתש חיים טורפים פעילי לילה ממשפחת הכלביים: זאב, שועל וצבוע. למרות ההבדלים הרבים ביניהם, שלושתם  טריטוריאליים, חיים במבנה חברתי ברור, שוכנים במחילות או במאורות וניזונים מטרף של בעלי חיים אחרים. בשל גודלם, טרפם של זאבים גדול מזה של שועלים. צבועים ניזונים גם מפגרים ואוכלים גם את עצמותיהם, וכולם אוכלים גם פֵּרות, ירקות ושיירי מזון, ומושפעים מאוד מהאשפה שמטיילים משאירים בשטח. האשפה מסכנת את בריאותם של בעלי חיים אלו וגורמת להם להתרגל להתבסס על מקורות מזון לא טבעיים ולהתקרב אל בני האדם.
 
·      זוחלים במכתש חי מגוון מינים של זוחלים מכמה קבוצות. נחשים למיניהם, כמה מהם ארסיים, כמו שפיפון ואפעה, וכמה מהם אינם ארסיים, כמו מטבעון המדבר ונחש החולות. לטאות רבות, ובהן שנונית הנחלים, מדברית עינונית, מדברית פסים ונחושית עינונית. בין החרדונים חיים במכתש נמנים חרדון מצוי, חרדון המדבר, חרדון סיני, המפורסם בצבעו המשתנה לכחול בעת עונות הרבייה, וחרדון-צב מצוי, הגדול בחרדוני ישראל, שאורך גופו מגיע ל-75 ס"מ ומשקלו ל-3 ק"ג. הכוח האפור הוא זוחל מעניין נוסף החי במכתש. הכוח הוא הגדול במיני הלטאות בארץ ואורכו 1‑1.5 מ'. הוא פעיל יום, ניזון מבעלי חיים קטנים שהוא צד ובחורף שוקע בתרדמה. 
 
·      הנשר המקראי הוא מהגדולים והמרשימים שבעופות הדורסים בישראל ובעולם כולו. אוכלוסיית הנשרים בישראל כמעט ונכחדה, וגם בנגב הדלדלה אוכלוסיית הנשרים בעקבות פגיעות למיניהן, ובהן הרעלות.
 
הפרש הגבהים הגדול בין שפת המכתש לקרקעיתו ומגוון תנאי המסלע, הקרקע והאקלים במכתש רמון יוצרים מגוון רחב של חברות צומח ושל מיני צומח בשטח גאוגרפי קטן. 486 מיני צומח גדלים במכתש רמון, ובהם 71 צמחים נדירים; שמונה מהצמחים הנדירים מוגדרים צמחים בסכנת הכחדה. 25 ממיני הצומח הם מינים אנדמיים, כלומר תפוצתם הגאוגרפית העולמית מוגבלת לאזור זה בלבד.
 
בשיאו של קו המצוק הצפוני של המכתש, המתנשא לגובה 900‑1,000 מ' מעל גובה פני הים, מתקיימת חברת הצומח של לענת המדבר בליווי יפרוק המדבר ונואית קוצנית. במצוקי המכתש, ברום של כ-800 מ', מתקיימות חברות צומח ממוצא סהרו-ערבי: יפרוק המדבר, ערטל המדבר וזוגן השיח. צמחים אלו הם בעלי עמידות גבוהה למחסור במים. בתחתית המכתש מתרכז הצומח בערוצי הנחלים, שם גדלים, בין היתר, באשן עגול עלים, יפרוק זיפני, אכילאה ריחנית ורותם המדבר. במורד הערוצים, עם העלייה בכמות מי הנגר הפוטנציאלים, גדלים עצי שיטה סלילנית ושיטת הנגב. על מחשופי הבזלת בקרקע המכתש אפשר למצוא את חברת ערטל המדבר עם יפרוק המדבר. במזרח המכתש שטחים חוליים שבהם תנאי המים טובים יותר, ולכן גדל בהם צומח על פני שטחים נרחבים ולא רק בערוצים. סמוך למקורות המים (עין ארדון ועין סהרונים) גדלים קנה מצוי, סמר ימי ותמר מצוי. ככל שמתרחקים ממקור המים, עולה רמת מליחות הקרקע, ולכן צומחים בה צמחים אחרים – הגה מצויה ואשל היאור.
 
בין המינים האנדמיים הגדלים באזור מכתש רמון גם הריבס –  עשב רב-שנתי הגדל בהר הנגב התיכון, במישור הרוחות ובמערבו של מכתש. גובהו 30‑50 ס"מ, עליו העגולים גדולים מאוד וקוטרם עשוי להגיע עד 70 ס"מ. באביב עולים גבעולים ממרכז שושנת העלים ונושאים עליהם תפרחות רחבות של פרחים.
 
משחר ההיסטוריה חיו במדבר אוכלוסיות של נוודים שניצלו את המשאבים המועטים למרעה עונתי. בשל תנאי האקלים הקשים, התקיימו בנגב מעט יישובי קבע, ולכן השרידים הארכאולוגיים מועטים. עם זאת, הנגב שימש ארץ מעבר, ודרכים שניצלו את התוואי הטופוגרפי הטבעי היו בשימוש בכמה תקופות.
 
אחת הדרכים האלה, העוברת במכתש רמון, היא "דרך הבשמים" הנבטית. דרך הבשמים התחילה בחצי האי ערב, חצתה את המדבר הסעודי והגיעה אל פטרה, בירת הממלכה הנבטית. מפטרה ירדה הדרך אל הערבה הצפונית, המשיכה מערבה אל מכתש רמון וממנו אל הר הנגב הצפוני לאורך נחל הבשור עד לנמל עזה. אורכה של הדרך היה כ-2,400 ק"מ והיא שימשה את שיירות המסחר שהובילו בשמים (מור ולבונה) ומוצרי יוקרה נוספים, כמו תבלינים, תכשיטים, כלי כסף, זהב ובדים יקרים. הדרך הייתה בשימוש מהמאה השלישית לפסה"נ ועד המאה השלישית לסה"נ לפחות.
 
במכתש רמון כמה שרידים של מבנים ששימשו תחנות מנוחה והצטיידות לאורך דרך הבשמים. הדרך עלתה מהערבה להר הנגב בערוצו של נחל נקרות, עד למצד נקרות – מצד המורכב מארבעה מבנים, ובערוץ הסמוך לו בור ששימש לו מאגר מים ("בור נקרות"). משם נמשכה הדרך בנחל נקרות עד למעלה דקלים, ודרכו  נכנסה אל תוך מכתש רמון. ממערב למעלה דקלים נמצא חאן סהרונים – מבנה ריבועי ובו מערכת חדרים מסביב לחצר פנימית, ובחצר תנור אפייה ומאגר מים. מחאן סהרונים נמשכה דרך הבשמים צפונה לכיוון בקעת מחמל. בקטע זה הדרך מסומנת בטורי אבנים ופזורות לצדה אבני מיל. כשהדרך מגיעה לרגלי המצוק הצפוני של המכתש, היא עולה ומטפסת במעלה מחמל, שנבנה כדי להתגבר על המכשול הטופוגרפי. מצד מחמל צופה על המעלה ומגן עליו. בשנת 2005 הכריזה אונסק"ו על דרכי הבשמים ועל הערים הנבטיות "אתר מורשת עולמית" ובו  נכללים מצד נקרות, חאן סהרונים, מצד מחמל וקטע הדרך המחבר את האתרים האלה.
  
 במכתש רמון גם כמה אתרים פרהיסטוריים שתפקידיהם אינם ברורים לגמרי:
 
טומולי נאוומיס – מערכת של גלי אבנים בשני טורים מקבילים, ששימשו, כנראה, מקומות קבורה. מערכות כאלה אפשר לראות ברמת סהרונים, בבקעת ארדון ובראש נחל חרירים.
 
סולם יעקב – מערכות של אבנים מסודרות בקרבת דרכים עתיקות. מניחים שהן שרידים של אתרי חניה של יחידות צבא, או של אתרי פולחן.
 
שיניות – גלי אבנים ששימשו, כנראה, לסימון דרכים או מזבחות וצורתן מזכירה שיניים של חומה עתיקה. השיניות נבנו לרוב על קו הרקיע כדי שיהיה אפשר לראותן ממרחק. בנגב התגלו יותר מ-100 מערכות כאלה, ובמכתש רמון הן נמצאות בפיזור רב זו מזו.
 
עפיפונים – העפיפונים הם מתקנים דמויי משפך המורכבים משני קירות אבנים ארוכים הנפגשים בקצותיהם, ו"המשפך" מוביל לבור או למכלאה. מתקנים כאלה נמצאו באזורי המדבר במזרח התיכון, והסברה היא שהם שימשו מלכודות לבעלי חיים. במכתש רמון נמצאו שני עפיפונים.
 
המכתשים הם תופעת גאולוגית ייחודית – מכתשים שנוצרו בתהליך כזה יש רק באזור הנגב ובסיני. המכתשים נוצרו בתהליך ארוך שנמשך מיליוני שנים וכלל השקעת סלע, קימוט ובליה. בתחילה נוצרו שכבות של סלעי משקע יבשתיים רכים כאבן חול. לאחר הצפת האזור בים, שקעו מעל הסלעים האלה סלעי משקע ימיים, קשים יותר, כמו הגיר. שבר גאולוגי קדום גרם לקימוט שכבות הסלע ולהיווצרות קמר כשהאזור עוד היה מכוסה ים. התרוממות הקמר ונסיגת הים גרמו לחשיפת ראש הקמר כמו "אי" בים, שכבות הסלע העליונות והקשות החלו להישחק, והסלעים הרכים שתחתם נחשפו. בהמשך, מערכת של נהרות גדולים שזרמו מערבה השקיעה במקום סחף חלוקים ואבן חול נוספת, ובשלב האחרון שוב התרומם הקמר, התרוממות לא סימטרית, ונטה מזרחה לערבה בעקבות השבר הסורי אפריקני. הנחל שזרם על הרכס לכיוון מזרח סחף את שכבות אבן החול הרכה, והרמה וההטיה אפשרו לשכבות החול שבלב הקמר להתרוקן במהירות וליצור את המכתש: עמק מוקף קירות זקופים, שמנקז אותו בדרך כלל נחל אחד.
 
מלבד צורתו הייחודית של מכתש רמון עצמו, הוא חושף בפני המבקר בו עוד שלל תופעות גאולוגיות:
 
ה"נגריה" – ריכוז אבנים מוארכות בצורת מנסרות ("פריזמות") שנוצרו בטמפרטורה גבוהה של קילוח לבה לוהטת שבקעה ממעמקי האדמה; קיר האמוניטים – מאובנים של בעלי חיים ימיים שחיו לפני מיליוני שנים בים שכיסה אז את כל הנגב; חולות צבעוניים – בכמה אזורים במכתש רמון נחשפות שכבות של אבן חול צבעונית; דייקים – במזרח מכתש רמון נמצאים דייקים (מֶחְדָרים וולקניים) רבים. אלו סלעים מגמתיים שנוצרו ממגמה לוהטת שחדרה אל בין שכבות סלעי המשקע והתגבשה; גבעות בזלתיות – גבעת געש ו"קרני הרמון" הן גבעות העשויות חומר וולקני שעלה כקילוח, ואולי אף כהר געש קדום.
כיצד להגיע: כביש 40 בקטע שבין באר שבע לאילת, לפי השילוט בכניסה למצפה רמון.

משך סיור: מינימום שעה (אין אפשרות לקצר) 

עונה מומלצת: כל השנה

לא לוותר: תצפית על מצוק המכתש יחד עם היעלים לעת שקיעה
 
מה עוד? תחנת מידע, מרפסת תצפית, חנות מזכרות ומסעדה סמוכה
 
מחירים:
מחיר הכניסה למרכז המבקרים :
יחיד:  29 ₪ למבוגר ,  15 ₪ לילד
קבוצה(מעל 30 איש):  23 ₪ למבוגר ,  14 ₪ לילד
סטודנט   25  
אזרח ותיק: 15 
 
 
מחיר כניסה לחי רמון:
יחיד: 22 ₪ למבוגר , 10 ₪ לילד
קבוצה(מעל 30 איש): 19 ₪ למבוגר , 8 ₪ לילד
סטודנט 19
אזרח ותיק: 11
 
מחיר כניסה משולב למרכז המבקרים + חי רמון:
יחיד:  35 ₪ למבוגר ,  18 ₪ לילד
קבוצה
(מעל 30 איש) 31 ₪ למבוגר ,  17 ₪ לילד
סטודנט   31   ₪
אזרח ותיק: 18  ₪
  
 
שעות פתיחה
* הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות

שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
הסיורים במרכז בתיאום מראש בלבד בטלפון 08-6588691
 
דרכי התקשרות:

טלפון:
  08-6588691

פקס:   08-6216859
 
 
נגישות נכים:
הביקור במרכז המבקרים מוכשר כולו לכל סוגי המוגבלים. בשטח המכתש קיים חניון לילה המותר ללינה ובו מתקנים לרווחת המבקרים כולל גם לנכים ומוגבלים בלילה, כך שניתן לבלות בחיק הטבע המדהים
 
מצורפת דפדפת האתר להורדה  גם בשפה האנגליתramonEn.pdf
 
מצורפת דפדפת האתר להורדהchai-Ramon.pdf

מרכז מבקרים רמון חי רמון
סרט
תצוגה
חללית
תערוכה
הפעלה
תצוגה
תצוגה
רמון
רמון

חדשות מהשטח

הדרכה וכניסה חופשית במסגרת פרוייקט חורף חם בנגב

הציבור הישראלי מוזמן ליהנות מכניסה חופשית למגוון רחב של שמורות טבע וגנים לאומיים בדרום הארץ בהם ...

הדרכה וכניסה חופשית במסגרת פרוייקט חורף חם בנגב

מבזקים מהשטח

מרכז המבקרים מכתש רמון

לצורך עבודות שידרוג , ועדכון בתצוגות מרכז המבקרים מכתש רמון, האתר יהיה סגור לקהל ביום ה' 20.11.14, ...

מרכז המבקרים מכתש רמון