שמורת טבע נחל תנינים

​​​

נחל תנינים מזמן יחד את עולם הטבע העשיר של נחל איתן ורכס כורכר חופי, ואת פסגות הטכנולוגיה ההנדסית של העולם הקדום – סכר קדום, אמות מים עתיקות וטחנות קמח, שבוניהן ידעו לנצל היטב  את כוח המים.

מוקדי העניין העיקריים

  • נחל תנינים
  • הסכר הרומי
  • טחנות הקמח
  • האמה הבלתי גמורה
  • מפעל צינורות החרס

תצפיות נוף

  • תצפית האגם – מרפסת תצפית המשקיפה על הסכר הקדום ועל האגם שממזרח לו.
  • מצפור הנחל – מרפסת מקורה בצפון הסכר הרומי, המשקיפה על מלוא אורך הסכר ועל ערוץ הנחל הזורם למרגלות הגשר.

תעודת זהות

שמורת נחל  תנינים משמרת את נופי הנחל בקטע שבו זורמים מי המעיינות השופעים של עין תמסח. השמורה משתרעת על שני הקילומטרים האחרונים של הנחל עד לשפכו, והיקפה כ-470 דונם. בתחום השמורה כלול מפעל מים ייחודי להזרמת מים לעיר הגדולה קיסריה, מהתקופה הרומית. מי האגם לא נועדו לשתייה אלא לשימושים כגון נוי והשקיה. את מי השתייה הובילה אמה אחרת, "הגבוהה", ממעיינות שוני ורמת מנשה.    

הסיבות להכרזה

  • עולם הטבע של נחל זורם במישור החוף
  • סכר רומי עתיק ומערך הספקת מים לקיסריה
  • טחנות קמח מהתקופה הביזנטית ומהתקופה העות'מאנית
  • מפעל לצינורות חרס מראשית המאה ה-20

מקום בארץ

שמורת טבע נחל תנינים נמצאת במישור חוף הכרמל, בין הכפר ג'סר א-זרקא לקיבוץ מעגן מיכאל. הגישה מכביש תל אביב-חיפה הישן (כביש 4). פונים מערבה לכיוון ג'סר א-זרקא, חולפים על הגשר שמעל כביש 2, ובמעגל התנועה בכניסה לכפר פונים ימינה לרחבת החניה של השמורה.

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • הכשרת האתר לביקור וסימון מסלולי טיול
  • חשיפת הסכר הרומי, שימורו והכשרתו לשחזור האגם הקדום
  • שימור אמות המים לקיסריה
  • שחזור טחנות קמח קדומות והפעלתן בכוח מים
  • יצירת שביל נגיש לאנשים עם מוגבלויות עד לסכר הרומי
  • יצירת מסלול רטוב להליכה בתוך אמת המים התחתונה   

פירוט מוקדי העניין

נחל תנינים: נחל איתן המקיים ערוץ רחב ושופע מים. שביל טיול באורך כ-1.5 ק"מ הוכשר בגדתו הדרומית של הנחל עד לשפך שלו לים התיכון מצפון לג'סר א-זרקא. נחל תנינים משמש משען לצמחייה עשירה ולמגוון רחב של בעלי חיים.     

מדרום לשפך הנחל לים מתנשא תל תנינים (קרוקודילופוליס). התל היה מיושב מהתקופה ההלניסטית (מאה 4 לפנה"ס) עד התקופה הביזנטית. נמצאו בו שרידים ממתקנים להפקת מלח – תעשייה שהתקיימה בתל כנראה עד המאה ה-7 לספירה ובתקופה הצלבנית. בתל התגלו גם שרידי מגדל ובריכה מהתקופה הצלבנית.

ליד התל, בשפך הנחל, נמצא גשר אבן שנבנה בשלהי התקופה העות'מאנית לכבוד ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל (1898).

 

הסכר הרומי: הסכר הרומי היה בסיסו של מפעל מים מתוחכם, שנועד להעלות את מפלס מי נחל תנינים כדי שיהיה ניתן להזרימם בכוח הכבידה לקיסריה, העיר הגדולה בארץ ישראל בימים ההם. הסכר הוא קיר אבן ענקי – אורכו 194 מ' ורוחבו 4 מ' בראשו ו-10 מ' בבסיסו. רוחב הסכר אינו אחיד משום שבמשך השנים הוסיפו לו תמיכות למניעת קריסתו.

הסכר חוסם את הפרצה שפרצו נחל עדה ונחל תנינים ברכס הכורכר. סכר אחר, כ-2 ק"מ מצפון לו, חסם את בקעת כַּבָּארָה מצפון. בין הסכרים הצטברו מי הנחלים ומי הנביעות של בקעת כבארה ונוצר אגם ענק בגודל 6,000 דונם. נראה כי הסכר נבנה בראשית המאה ה-4 לספירה לכל המאוחר.

לב הסכר הוא מתקן הוויסות. דלתות עץ ניתנות להרמה שחררו מים מהאגם לאמת מים לקיסריה. אמה גבוהה, קדומה ממנה, הזרימה מים באיכות מי שתייה מהמעיינות העיליים של נחל תנינים בשוני (ליד עמיקם). דלתות העץ של הסכר שוחזרו, ובהרמתן אפשר לשחרר מים מהאגם. שחזור סכר עתיק במלואו ליצירה מחדש של אגם הם אחד מפלאי האתר, אולי יחיד במינו בעולם.  

 

טחנות הקמח: למרגלותיו המערביים של הסכר נראות חציבות רבות ברכס הכורכר, ובהן שרידים של טחנות קמח שפעלו בתקופה הביזנטית ובשלהי התקופה העות'מאנית. הטחנות מהתקופה הביזנטית פעלו בכוח גלגל כנפיים אנכי, תופעה שאינה ידועה במקומות אחרים בישראל. כמה גלגלי כפות שוחזרו ושניים מהם ניתנים להפעלה בכוח המים הנאגרים בימינו באגם. הפעלת הגלגל נעשית בידי אנשי השמורה בלבד.

 

האמה הבלתי גמורה: קטע אמה באורך כמה מאות מטרים שנחצב וננטש, כנראה מפני שבוני האמה הבינו שאין די בהפרש הגובה מראש האמה לעיר להזרמת מים מהנחל לקיסריה. היום האמה הבלתי גמורה מספקת חוויה נעימה במסלול הליכה "רטוב" באורך 260 מטרים. עומק המים 45 ס"מ.

 

מפעל לצינורות חרס: במפעל זה, פרי רעיונו של המהנדס דוב קובלנוב, ניסו לייצר את הצינורות שיועדו לניקוז ביצות הכבארה. ייבוש הביצות בשנות ה-20 של המאה ה-20 התבסס על העמקת נחל תנינים והתעלות שהזרימו אליו את מי הביצות, בשילוב תפיסת הנביעות והזרמת מימיהן בצינורות חרס תת-קרקעיים. זה היה מבצע אדיר באותם ימים, שכן האורך הכולל של צינורות החרס היה 50 ק"מ. התכנית הצליחה, אבל רק בזכות צינורות שיובאו מצרפת (החומר המקומי לא התאים לייצורם). כמה צינורות  טמונים באדמת כבארה עד עצם היום הזה.

הידרולוגיה

אורכו הכולל של נחל תנינים הוא כ-25 ק"מ והוא מנקז את המורדות המערביים של רמת מנשה. בחורף זורמים בו מי שיטפונות רבים. מפעל נחלי מנשה קולט אותם והם מוחדרים לחולות קיסריה כדי להעשיר את מאגרי מי התהום. בהגיעו למישור חוף הכרמל הנחל נתקל ברכס כורכר.

בעמק שממזרח לרכס – בקעת כבארה – הצטברו במשך השנים קרקעות סחף חרסיתיות שהנחל גרף והביא עמו. בעבר נבעו בבקעה מאות נביעות ויצרו ביצה על פני כ-6,000 דונם. שרידי נביעות אלו ממשיכים לתרום מים לנחל תנינים. 

במרכז בקעת כבארה נמצאת שמורת טבע בריכת תמסח, ובמקום נובעים עינות תמסח. מימיהם מליחים ואינם ראויים לשתייה, ועל כן זרמו באין מפריע לנחל תנינים והוא ניצל מייבוש. מעינות תמסח זורם נחל תנינים באפיק איתן ורחב וכמעט טבעי לגמרי עד לשפכו לים, אם כי קיבוץ מעגן מיכאל מנצל חלק ממימיו להשקיה ולהזנת בריכות דגים. בתחום השמורה נחל עדה נשפך לנחל תנינים.

ארכיאולוגיה והיסטוריה

בפרהיסטוריה חיו התושבים הראשונים באזור במערת כבארה שבכרמל, ממזרח לעינות תמסח. בני אדם התגוררו במערה כבר לפני כ-60,000 שנה ובהפסקות גם בתקופות מאוחרות יותר. חלק ממזונם בא משפע בעלי החיים שבביצות כבארה, בהם דגים, חזירי בר, צבי מים והיפופוטמים.

אלפי שנים אחר כך, בתקופות הפרסית וההלניסטית ואולי עוד קודם, עגנו ספינות בשפך נחל תנינים, סמוך לתל תנינים. בתקופה הרומית, עם פריחתה של קיסריה, ידע האזור תהפוכות. מי נחל תנינים הוזרמו לקיסריה בשתי אמות מים. האמה "הגבוהה" נבנתה היטב בהתגברות מחושבת על מכשולים של תשתית ביצתית ומחסומי גבעות. היא משכה מים מהמעיינות של נחל תנינים עילי בשוני ובאזור עמיקם, ומימיה היו באיכות מי שתייה. מאוחר יותר בנו הרומאים סכר. מאחורי הסכר נוצר אגם גדול וממנו שלחו את המים באמה "הנמוכה" לקיסריה לשימושים שונים, אך לא לשתייה. בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעות'מאנית נוצלו מי האגם להפעלת טחנות קמח.

מסוף התקופה הצלבנית עד המחצית הראשונה של המאה ה-19 היה האזור עזוב, והאגם מן התקופה הרומית הפך לביצת הכבארה הגדולה.

בשנת 1834 התיישבו בג'סר א-זרקא אנשים שבאו ממצרים עם צבאו של מוחמד עלי. מאוחר יותר הצטרפו אליהם אנשים ממקומות אחרים. הם התפרנסו מדיג בביצות ובים, מעבודות קדרות ומיצירת מחצלות מצמחי גומא וקנה.  

בשנת 1922 נרכשו אדמות כבארה בכספי הברון רוטשילד ובאותה שנה החלו לייבש את השטח כדי להכשירו לעיבוד חקלאי. על אדמות כבארה קמו היישובים מעגן מיכאל ובית חנניה.

חי

תנינים כבר אין פה. התנין האחרון בנחל תנינים ניצוד בשנת 1912. על קיומם של תנינים בנחל מעידים מקורות קדומים וגם שמו היווני של תל תנינים ליד שפך הנחל (קרוקודילופוליס – עיר התנינים). ייתכן שבתקופה הרומית הובאו לכאן תנינים מהנילוס למופעי ראווה בקיסריה. יש חוקרים שסבורים שהתנינים היו שריד מעולם חי טרופי שהשתמר כאן. 

למרות מליחותם היחסית המים הצלולים הזורמים כאן בשפע כל השנה מקיימים מגוון רב של בעלי חיים. בתוך המים חיים צב רך וצב ביצה, סרטן הנחלים, צפרדעים, קרפדות ואילניות. בסקר שנערך בנחל נמצא שבמימיו מתקיימים 14 מינים של דגים ובהם המין האנדמי לבנון הירקון. דג בולט הרבה יותר הוא  השפמנון – טורף גדול בעל זיפים דמויי שפם. במי הנחל חי גם נחש מים משובץ. הוא איננו ארסי. בסבכי האשל והקנה ובסביבות בריכות הדגים נחבא חתול ביצות – חתול בגודל בינוני שיודע לשחות ולצוד דגים. גם הנמייה תשמח לזנק למים למראה דג חפף או כל טרף אחר.

בחורשת האקליפטוס שמצפון לסכר הרומי מקננים לא פחות מ-5 מיני עופות מקבוצת האנפות: לבנית קטנה, אנפת לילה, אנפית סוף, אנפה ארגמנית ואנפית הבקר. בסבך הקנים והאשל מקננות קניות. הפרפור ושלדג לבן חזה חופרים קנים בגדות הזקופות של הנחל.

פרפר בולט בשטח הוא דנאית סדום. הוא ניכר בכנפיו הכתומות ובשוליהם השחורים והמנוקדים בלבן. דנאית סדום נמשכת לצמחי החנק שבגדות הנחל.

צומח

במים הצלולים של נחל תנינים צומח צמח המים נופר צהוב, הפורח בקיץ בפרחים צהובים וגדולים. צמחי מים אחרים הם  נהרונית צפה, שעליה צפים על פני המים, וקרנן טבוע, שגופו כולו טובל במים.

הצמח השולט בגדות הנחל הוא אשל מרובע, והוא יוצר יער גדות נחלים. האשל מסוגל להפריש עודפי מלח דרך בלוטות מיוחדות בעליו, ובזכות תכונה זו המים המליחים מסייעים להשתלטותו. מלבדו צומחים כאן גם פטל קדוש, קנה סוכר גבוה, שנית גדולה, קנה מצוי, סוף מצוי וטיון דביק. מטפס נפוץ הוא חנק מחודד, הניכר בעליו דמויי הלב. באחו הלח המתקיים בכמה מקומות ליד הנחל צומחים סמר חד וסמר ימי.

ברכסי הכורכר הצמחייה אחרת לחלוטין. שיחי לענה חד-זרעית ורותם המדבר, המאפיינים רכסי כורכר לאורך החוף, נמצאים גם כאן ואתם אשחר ארץ ישראלי וקורנית מקורקפת. בולט במיוחד העושר במיני גיאופיטים, בהם חצב מצוי, נרקיס אפיל, עירית גדולה, סתוונית היורה, כרכום גיירדו, כלנית מצויה, אירוס ארץ ישראלי, כדן קטן פרחים, בן חצב סתווני, ועוד.

בחולות חוף הים צומחים חבצלת החוף, חבלבל החוף, אספסת הים, דופרק חופי, מדחול דוקרני, לוטוס מכסיף, ועוד.

כיצד להגיע:

לבאים מצפון, נוסעים דרומה על כביש 4. לאחר שנעבור את צומת פארדיס נמשיך ישר ונעבור את פסי הרכבת. כק"מ לאחר מכן פונים ימינה לכיוון מושב בית חנניה, ישנו במקום גם שילוט לנחל תנינים. ממשיכים ישר מערבה עד לפנייה ימינה. לאחר שפנינו נמשיך עם כביש זה עד לדרך עפר בה נפנה שוב ימינה אל השמורה עצמה.  

משך הסיור:

שעה וחצי עד שעתיים
 

עונה מומלצת:

סתיו חורף אביב
 

לא לוותר:

ירידה מתחת לפני השטח באמה היבשה, והליכה על שביל צף.  
 
 

שעות פתיחה

 הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות


שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

 דרכי התקשרות

טלפון: 04-6265151
 פקס: 04-6265152
 

דמי כניסה

מבוגר 22 ₪ , ילד 9 ₪ ,
אזרח ותיק: 11 ₪
קבוצה 
(מעל 30 איש):
מבוגר -19 ₪ , ילד- 8 ₪ .

כניסת כלבים

מידע נוסף

מצורפת דפדפת האתר להורדהtaninim.pdf


בשמורת טבע נחל תנינים מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:
 
  • פיתוח מערך ביקור מונגש באתר טרם הושלם - כדאי לפנות לאתר לבירור.
  • השבילים מותאמים לעגלות בצורה חלקית בלבד, עם תינוקות מומלץ לטייל עם מנשאים ולא עם עגלות ילדים


32.546478,34.916146
שמורת טבע נחל תנינים-צילם דורון ניסים
שמורת טבע נחל תנינים-צילם דורון ניסים

חדשות מהשטח

עצור חדשות