שמורת טבע נחל תנינים

מטיילים ונהנים בנחל תנינים - שמורת טבע המשלבת טבע והיסטוריה 

בשמורה זורם נחל התנינים, הקרוי כך על שם התנינים שחיו במימי ביצות כבארה עד ראשית המאה העשרים, לא לדאוג, כיום כבר לא נשאר מהם זכר. נחל תנינים הוא היחיד מבין נחלי מישור החוף שלא זוהם במימי ביוב, ונשאר נקי עד היום. מאחר ומימיהם של עיינות תמסח, שהן מקורותיו העיקריים של נחל תנינים, הינם מליחים, לא נשאבו מי נחל תנינים לאספקת מי שתיה, מה שהציל את הנחל מייבוש. נקיון מימיו של הנחל מאפשרים את קיומם של חיים עשירים בנחל הכוללים ציפורי מים, דגים וצבים.
 
תיאור המסלול: בשמורת נחל תנינים ניתן לראות את שרידיו של סכר שנבנה בסוף התקופה הרומית ותחילת התקופה הביזנטית. הסכר יצר במקום אגם גדול (ביצת כבארה), ממנו הוזרמו מים לקיסריה באמצעות אמת המים הנמוכה. האגם איפשר גם הפעלה של מספר טחנות קמח במקום, ששרידיהן נחשפו בחפירות האחרונות.
 
מפעל המים הגדול במקום נתגלה במקרה, לאחר שבמספר חורפים בשנות התשעים (1992, 1995) הוצף האזור בעקבות גשמי הזעף שירדו בו וגרמו לנזקים קשים לשטחי החקלאות. בעקבות כך נחלצה רשות ניקוז כרמל לפעולה, ובזמן העבודות שבוצעו בשטח נתגלה סכר ענק שהיה מכוסה בסחף. על מנת להציל את הסכר מהריסה התגייסו רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה ורשות העתיקות להגנה על המקום. חפירות נוספות גילו את מימדיו של המפעל העצום שהיה כאן בעבר.
 
מדרום לנחל התנינים הוקם הכפר ג'סר א זרקא. פירוש השם בערבית הוא הגשר על הנחל הכחול. הכפר מאוכלס תושבים ממוצא בדואי משבטי ערב אל-ע'וארנה מצפון אפריקה. הכפר הוקם בשנות העשרים של המאה העשרים לאחר יבוש הביצות. בנחל וסביבתו עולם חי וצומח מגוון: צבי נחלים ושפמנונים במים, אגמיות ועופות מים וצמחיית מים כמו קנה, שנית גדולה ופטל קדוש.
האמה שהוליכה מים לקיסריה.

חפירות ארכאולוגיות נערכו באזור הסכר העתיק של נחל תנינים הסמוך לקיבוץ מעגן מכאל בשנות התשעים של המאה העשרים ובתחילת שנות האלפיים. הממצאים הצביעו על שימוש בסכרים, תעלות, ומתקני מיים בתקופה הרומית, התקופה הביזנטית ובתקופה העות'מאנית. בתקופה הרומית ביזנטית יצרו שני
 
סכרים אגם בשטח 6000 דונם בערך. הסכר הגדול העלה את מפלס המיים בשלושה מטר מעבר לשלושת המטרים שהנחל היה גבוה ממפלס פני הים. מכאן יצאה אמת המיים הנמוכה לקיסריה. במקום נמצאו תעלות הטיה, מתקן לוויסות כמות המים העוברת בסכר, בריכת חלוקה וטחנות קמח חצובות. בתקופה הביזנטית ובתקופה העות'מאנית שימשו המים להפעלת טחנות קמח. במקום נמצאו גלגל כפות אנכי שפעל בתקופה הביזנטית והיה מוכר בארץ רק בתקופה הצלבנית. נמצאו גם אבני ריחיים של חמור שהותאמו להפעלה במים.
אין תנינים בנחל תנינים.

בשנת 1912 נצוד באזור נחל תנינים התנין הידוע האחרון בארץ ישראל. שרידי התנין שמורים בירושלים באוסף זואולוגי של האב שמיץ, צפונית לשער שכם. בתקופה הפרסית במאות החמישית והרביעית לפני הספירה, הייתה במקום עיר ששמה קרוקודילופוליס, עיר התנינים (חירבת אבו טנטור) ששרידיה נחפרו ונראים במקום. עיר עתיקה בשם זה היא אולי סימן להמצאות תנינים באותה תקופה. זאב וילנאי כתב אודות עולה רגל נוצרי משנת 1148 שסיפר כי "בנהר תנינים איומים והם שונאים את האדם יותר מכל חייה אחרת" בשנת 1877 נתפסה בנחל נקבת תנין גדולה שאורכה 3 מטר ובבטנה 48 ביצים. זאב וילנאי מספר גם על אגדה לפיה הובאו שני תנינים ממצרים בימי קדם בה שלטו בקיסריה שני אחים שהבכור מביניהם רצה להיות שליט יחיד וקיווה שהתנינים יטרפו את אחיו שהיה חולה בצרעת, ולכן היה עליו לרחוץ בנחל בקביעות. גם ויקטור גרן מזכיר כאגדה שמקור התנינים בנחל הוא משני תנינים שהובאו ממצרים.
 

כיצד להגיע:
לבאים מצפון, נוסעים דרומה על כביש 4. לאחר שנעבור את צומת פארדיס נמשיך ישר ונעבור את פסי הרכבת. כק"מ לאחר מכן פונים ימינה לכיוון מושב בית חנניה, ישנו במקום גם שילוט לנחל תנינים. ממשיכים ישר מערבה עד לפנייה ימינה. לאחר שפנינו נמשיך עם כביש זה עד לדרך עפר בה נפנה שוב ימינה אל השמורה עצמה.

 

משך הסיור: שעה וחצי עד שעתיים

עונה מומלצת:
סתיו חורף אביב

לא לוותר:
ירידה מתחת לפני השטח באמה היבשה, והליכה על שביל צף.

שעות פתיחה
* הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
 דרכי התקשרות:
טלפון: 04-6265151

 פקס:
04-6265152
 
דמי כניסה:
מבוגר 22 ₪ , ילד 10 ₪ ,
אזרח ותיק: 11 ₪
קבוצה 
(מעל 30 איש):
מבוגר 19 ₪ , ילד 8 ₪ .
 
נגישות למוגבלי תנועה:
פיתוח מערך הביקור לנכים באתר טרם הושלם - כדאי לפנות לאתר לבירור
השבילים מותאמים לעגלות בצורה חלקית בלבד, עם תינוקות מומלץ לטייל עם מנשאים ולא עם עגלות ילדים

 

מצורפת דפדפת האתר להורדהtaninim.pdf