גן לאומי שדה עמודים

​​​

עמוד שצורתו לב המתרומם מעל שדה ירוק בבקעת בית נטופה, משקוף אריות וכתובות בארמית...
 

מעט צפונית לצומת גולני מצפה לכם תעלומה היסטורית- יישוב יהודי קדום, שהחוקרים אינם תמימי דעים לגבי זהותו. המקום, השוכן בבקעת בית נטופה, הוא גן לאומי מוכרז מאז שנת 1968 ונקרא גן לאומי שדה עמודים. הוא מוכר גם בשם חורבת עמודים, או בערבית ח'רבת אם-אלעמד.
שמו ניתן לו על שום עמוד אבן מסותת בחתך לב, המתנשא במרכז שדה ירוק, חלק משרידי בית כנסת עתיק שהיה במקום.  שרידי בית הכנסת ושאר המבנים בשטח החורבה הם עדות ליישוב יהודי שהתקיים כאן בין התקופה הרומית לתקופה הערבית.
בין השרידים שעוד נותרו במקום: רצפת פסיפס, כתובת ארמית וכרכוב אריות הנמצא כ-150 מטר מדרום לבית הכנסת.  מצפון מזרח לחורבה ישנו גם תל זעיר שעליו נמצאו חרסים מן התקופות הישראלית, הרומית והביזנטית.
מטרתו העיקרית של הגן הלאומי היא לשמור על השרידים הארכיאולוגיים באתר, וכן לשמור ולשקם את עולם החי והצומח בשלולית החורף הקיימת כאן, בית גידול שהולך ונעלם מנופי ארצנו.  

היסטוריו-גיאוגרפיה

גן לאומי שדה עמודים שוכן על גבעה מתונה בשוליים המזרחיים של בקעת בית נטופה שבגליל התחתון, כ-5 ק"מ מצפון לצומת גולני (על כביש 65) וכ-1.5 ק"מ מצפון-מזרח לצומת נטופה.
 
בשטח הגן שני אזורים עיקריים: שרידי שכונת מגורים צפופה בחלק הדרומי ושרידי מבנים ובית כנסת בחלק הצפוני.  לפי אחת הסברות זהו הכפר "עוזיאל", שהיה משכנה של משמרת הכוהנים השמינית מבני אביה ובני עידו.  לפי סברה אחרת יש לזהות את המקום עם "כפר נמרה", יישוב הנזכר במקורות חז"ל שתושביו עסקו בייצור פרוכות ובמכירתן.  ייתכן שבתקופה המוסלמית נדד השם כפר נמרה לנמרין הסמוכה, יישוב מוסלמי הממוקם כ-2 ק"מ דרומית-מזרחית לשדה עמודים, תופעה שכיחה בתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית.
החוקרים משערים שהכפר התקיים במאה ה-2 לסה"נ, אך נפגע במהלך קרבות מרד בר כוכבא.  הוא שוקם ושגשג במאה ה-3, זמן הקמת בית הכנסת הגדול שבצפון האתר. במאה ה-4 ננטש (או נחרב) בית הכנסת הגדול, אך היישוב במקום חודש ונמשך לאורך התקופה הביזנטית.

ארכיאולוגיה

כבר מהכביש תוכלו לראות את עמוד האבן הניצב במרכז השדה - זהו ככל הנראה העמוד הפינתי של בית הכנסת העתיק.
האתר נסקר בסוף המאה ה-19 בידי כמה חוקרים, בהם אנשי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל וויקטור גרן הצרפתי, אינטלקטואל וארכיאולוג חובב.  אך שרידי בית הכנסת נחשפו לראשונה רק בשנת 1905, בידי הארכיאולוגים הגרמנים היינריך קוהל וקרל וצינגר.
בשנת 1979 חודשו החפירות בבית הכנסת מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בראשותו של ישראל לוין.  מן הממצאים שנתגלו בחפירה עולה כי בית כנסת, המתוארך למאות 4-3 לסה"נ, היה מרוצף לוחות אבן והכניסה אליו התאפשרה דרך שלושה פתחים בקיר החזית שלו שפנה לכיוון דרום (כיוון ירושלים בבתי הכנסת הגליליים).  כניסה צדדית נוספת הייתה בקיר המזרחי של המבנה.
פנים המבנה חולק בשני טורי עמודים בעלי כותרות יוניות, שניצבו על גבי פדסטלים (בסיסי עמודים) נמוכים.  שבעה עמודים בכל טור.  העמודים חילקו את בית הכנסת לאולם תווך מרכזי ולשתי סיטראות (אגפים).  
בחלקו הדרומי של האתר, אולי בזיקה למבנה ציבורי רחב, נמצא משקוף מעוטר, שבור לשני חלקים, ובו תבליט של שני אריות הצועדים לעבר אמפורה (כלי חרס שהיה נפוץ ביוון ובסביבתה בעת העתיקה) ומניחים את כפותיהם על ראשי שוורים. אפשר שמשקוף זה הועתק ממבנה בית הכנסת למבנה מאוחר יותר בדרום החורבה.
באחת האבנים שהתגלו בשטח החפירה נמצאה כתובת בארמית, ככל הנראה הקדשה לבונים (או לתורמים): "יועזר החזן ושמעון אחיו עשו את השער הזה של אדון השמים".
בחפירות מאוחרות יותר נתגלה קטע נוסף מכתובת ארמית ברצפת פסיפס. גם כתובת זו היא כנראה הקדשה לבונה או לתורם:
"זכור לטוב בר תנחום, שעשה את הפסיפס הזה ואת הגג.
תהא לו הברכה. אמן סלה".
מהממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בבית הכנסת עולה שהוא היה פעיל כמאה שנים בלבד, עד אשר ננטש במאה ה-4.
היישוב המשיך להתקיים כמאה שנים נוספות, ויש הגורסים שבאזור הדרומי נבנה בית כנסת חדש, ששרידים ממנו נמצאים בסמוך למשקוף האריות.

חי וצומח

שטח החורבה (למעט בית הכנסת העתיק) מכוסה רובו ככולו בצמחייה עשבונית גבוהה, בעיקר ברקן סורי ולפתית מצויה, ופרטים בודדים של שיזף השיח.
בתחילת החורף (נובמבר-דצמבר) ניתן לראות באתר חלמונית זעירה, ולקראת חודש פברואר מלבלבים גביעיו התכולים של היקינטון המזרחי (בטרשים בצפון האתר).
בחודש מאי פורח כאן, כ- 100 מטרים דרומית לחורבה, ריכוז גדול של אירוס ארם-נהריים היפהפה.
בקיץ האתר מתכסה בצמחייה קוצנית, ומומלץ לבוא במכנסיים ארוכים ונעליים סגורות.
בעלי החיים שנצפים באזור כוללים: תן, שועל, חזיר בר ודורבן, עופות דורסים,  חוגלה, מכרסמים וזוחלים שונים. כמו כן בשטח הגן הלאומי בריכת חורף ובה חסרי חוליות שונים.

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

גן לאומי שדה עמודים פתוח למבקרים ללא תשלום, במשך כל השנה. בסוף הירידה התלולה מצומת בית נטופה, מסתעף הכביש ימינה (מזרחה).
ניתן לחנות במסעף הכביש, ליד השלט של רשות הטבע והגנים ומכאן להמשיך ברגל כ-200 מטרים, תוך חציית שטח מרעה (אנא סגרו את שער הבקר אחריכם, גם אם מצאתם אותו פתוח).
במקום חסר שביל מטיילים מסודר, ולכן יש לנוע באתר תוך נקיטת משנה זהירות שלא לפגוע בשרידים הארכיאולוגיים.
רשות הטבע והגנים פועלת לשמירה על השרידים הארכיאולוגיים החשובים שבאתר.
לשם כך גודר בית הכנסת באופן מלא, למניעת כניסת בקר, ונבנתה כניסה אחת למבקרים לכיוון מערב.  כמו כן, הוכשר וחודש השביל באורך של כ-200 מ' המוביל מבית הכנסת, מערבה, לעבר הכניסה לגן הלאומי.

איך מגיעים:

מצומת גולני נוסעים צפונה על כביש 65. כעבור ארבעה קילומטרים חולפים על פני צומת נטופה וממשיכים בכביש עוד כקילומטר אחד כאן אפשר לפנות ימינה (מזרחה) ולהחנות את הרכב ליד הגדר - חפשו שם שער כניסה מברזל. כבר מהכביש תוכלו לראות עמוד אבן ניצב בשדה - זהו מקום בית הכנסת החפור. משקוף האריות נמצא כ-150 מטר מדרום לבית הכנסת

שעות פתיחה:

האתר פתוח לביקור, חינם, במשך כל השנה.​
                     

    התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.
    32.815118, 35.409184
    שדה עמודים-צילם דוקטור דרור בן יוסף
    שדה עמודים -צילם דוקטור דרור בן יוסף