פארק (גן לאומי) שומרון (סבסטיה)

​​​

תל שומרון אוצר את שרידי העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, ואת שרידיה המרהיבים של העיר סבסטיה – העיר שייסד הורדוס בתקופה הרומית והפכה לאחת הערים החשובות בארץ ישראל.

מוקדי עניין

שרידי העיר מימי הבית הראשון, התקופה ההלניסטית והעיר מהתקופות הרומית והביזנטית. 

מקום בארץ


גן לאומי שומרון נמצא בצפון השומרון, כ-10 ק"מ מצפון לשכם, כקילומטר מצפון ליישוב שבי שומרון.

אזהרה: האתר נמצא בשטחי יהודה ושומרון והגישה אליו אסורה ללא תיאום ביטחוני וליווי צבאי. 

תצפיות נוף

רחבת החניה:  מהקצה הצפוני של רחבת החניה יש תצפית על שרידי האצטדיון של העיר בעמק שמצפון-מזרח לה. היום השטח מעובד, אך בולטים בו כמה עמודים עתיקים.  

מרפסת הכניסה: נקודת תצפית והסבר בהכנה לביקור ברחוב העמודים.

תעודת זהות

שומרון (סבסטיה) היא גן לאומי מוכרז המשתרע על 714 דונם. האתר מוקף בשטחי הרשות הפלשתינאית.

הביקור מותר רק לקבוצות, ואפשרי בתיאום עם כוחות הביטחון ובאישורם.

התיאום נעשה במרכז חינוך והסברה שומרון של רשות הטבע והגנים, טל' 09-9539222.

 

הסיבות להכרזה

  • שרידי עיר הבירה של ישראל בימי בית ראשון ושל עיר מפוארת מהתקופות הרומית והביזנטית. 

פירוט מוקדי העניין

הפורום והבזיליקה: בצד כיכר העיר המרכזית השתמרו העמודים המרשימים של הבזיליקה שבנה הורדוס. בקצה הצפוני נותרו שרידי בימה ובה גומחה חצי עגולה וארבע שורות מושבים.

החומה הישראלית: סמוך לבזיליקה נחשף קטע מחומת העיר הישראלית בגובה שלושה נדבכים מעל סלע היסוד.

האצטדיון: מצפון לעיר נראים שרידי האצטדיון שבנה הורדוס. היום רובו בשטח חקלאי של הכפר סבסטיה.

התאטרון הרומי: במדרון הצפוני של העיר השתמרו מושבים של התאטרון שנבנה במאה ה-3 לספירה. חלקם מקורי וחלקם משוחזר.

המגדל ההלניסטי: סמוך לתאטרון וצמודים לחומה שהקיפה את המצודה הישראלית נותרו שרידי מגדל עגול מהתקופה ההלניסטית. המגדל הוא חלק מהחומה שהקיפה את מרכז העיר.

מקדש אוגוסטוס: מהמקדש המפואר שבנה הורדוס נותרו גרם מדרגות מרשים ובסיסים של עמודים ענקיים. תחת יסודות המקדש נחשף החלק המערבי של הארמון מתקופת מלכי ישראל.

ארמון מלכי ישראל: בראש הגבעה בנו מלכי ישראל מצודה חזקה, מוקפת חומה פנימית וחומת סוגרים חיצונית. מהארמון שבנה אחאב נותרו קירות מעטים. על רצפתו נמצאו פיתוחי שנהב מרהיבים בסגנון פיניקי ("שנהבי שומרון"), ששימשו לעיטור כס המלך. בתחום הארמון נמצאו מחסנים, כנראה מתקופת המלך ירבעם השני, ובהם "חרסי שומרון" ועליהם כתובות בדיו שחורה, כנראה תעודות של משלוחי שמן ויין – מס למלך.

הכנסייה הביזנטית: הכנסייה שנבנתה בתקופה הביזנטית שולבה בימי הביניים במנזר צלבני. כנסייה אחרת מהתקופה הצלבנית בנויה על יסודות ביזנטיים וניצבת בתוך הכפר סבסטיה. היום היא מסגד. על פי מסורת מימי הביניים בכנסייה זו הוסתר ראשו של יוחנן המטביל. כנסייה אחרת, גם היא בכפר סבסטיה, מציינת את מקום קבורתו של יוחנן. כיום גם היא מסגד.

רחוב העמודים: בצד השדרה המרכזית של העיר הרומית נותרו עד ימינו עמודים רבים. בקטע המזרחי של הרחוב השתמרו מדרגות העולות מהרחוב אל הפורום. במקור היה אורך הרחוב יותר מ-800 מ' וניצבו בו יותר מ-600 עמודים.

השער המערבי: השער המערבי ניכר במגדלים עגולים, חזקים ומרשימים מהתקופה ההלניסטית.

גיאוגרפיה וגיאולוגיה

תל שומרון נמצא בראש גבעה גבוהה (463 מ' מעל פני הים), על אם הדרך ההיסטורית הראשית העוברת לאורך גב ההר, בין שכם לג'נין. הודות למדרונות התלולים מצפון, ממערב ומדרום יש לגבעה ערך אסטרטגי רב.

במערב מתנשאת הגבעה כ-160 מ' מעל בקעה פורייה, ואילו  בצפון ובדרום עוברים ערוצים עמוקים החודרים מהבקעה להרים. במזרח מקושרת הגבעה דרך אוכף צר ברום 375 מ' לשלוחות המערביות של רכסי צפון השומרון. במזרחה של הגבעה נובע מעיין המשמש כיום את הכפר סבסטיה, ובכפרים בטווח כ-3 ק"מ מהעיר הקדומה יש ריכוז גדול במיוחד של כ-20 מעיינות קטנים.

ככל הנראה בזכות נתונים אלו ובשל סמיכותה לשכם בחר עמרי מלך ישראל בגבעה נישאה זו למקום הקמתה של בירת הקבע של ממלכת ישראל.

ארכיאולוגיה והיסטוריה

תולדות שומרון מתחילות בשנת 880 לפנה"ס בקירוב. על פי המסופר בתנ"ך עמרי העביר את בירתו מתרצה וייסד את העיר שומרון. היא נקראה כך על שמו של שמר, בעל הנחלה: "בשנת שלושים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על ישראל... ויקן את ההר שומרון מאת שמר בכִכְּרַיִם כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שֶׁמֶר אדוני ההר שומרון" (מלכים א, ט"ז 24-23).

מלכי ישראל, בעיקר אחאב וירבעם השני, הפכו את שומרון לעיר מפוארת והיא השתרעה על כ-100 דונם (אחאב אף נקבר בעיר לאחר שנהרג בקרב נגד הארמים ברמות גלעד). בעיר היו שני חלקים: העיר העליונה – האקרופוליס – ובה נבנו ארמון מפואר ("ארמון השן"), מקדשים ומבני הציבור. בארמון נמצאו מחסנים ובהם "חרסי שומרון" – אוסטרקונים ועליהם כתובות בדיו שחורה המציינים משלוח של כדי יין ושמן, תאריכים לשנות המלכות של המלך ושמות של אנשים ומקומות. משערים שהחרסים נכתבו במחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס. העיר התחתונה השתרעה במורדות הגבעה ונעשו בה מעט מאוד חפירות.

העיר עמדה בתקופות מצור קשות. המצור שהטיל בן הדד הארמי על העיר היה כה כבד, שנשים נאלצו לאכול את בניהן (מלכים ב, פרקים ו-ז), ואף על פי כן העיר עמדה במצור.

שלמנאסר מלך אשור נאלץ לצור על העיר שלוש שנים עד שעלה בידו לכובשה (722 לפנה"ס): "ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שומרון ויצר עליה שלוש שנים... בשנה התשיעית להושע לכד מלך אשור את שומרון ויגל את ישראל אשורה".  

אחרי הכיבוש האשורי ירדה שומרון מגדולתה. היא הפכה לבירת פחווה אשורית ואחר כך לבירתה של פחווה בבלית ופרסית, ככל הנראה. לאחר שאלכסנדר מוקדון כבש את הארץ הפכה שומרון לעיר נוכרית מוקפת חומה והיא נקראה סמאריה. יוחנן הורקנוס החשמונאי כבש אותה והחריבה (108 לפנה"ס).

העיר נוסדה מחדש בראשית התקופה הרומית (מאה 1 לפנה"ס) ושבה לתפארתה בימי הורדוס. המלך הבנאי ייסד עיר ענקית – היא השתרעה על כ-640 דונם והייתה אחת הגדולות בארץ ישראל. העיר קיבלה מים ממעיינות שכם והם זרמו אליה באמה. הורדוס קרא לעיר החדשה סבסטיה, על שם הקיסר הרומאי אוגוסטוס, שכונה ביוונית סבסטוס (המפואר). אוגוסטוס נהנה מנאמנותו של הורדוס והעניק לו את העיר במתנה.  

בתקופה הביזנטית הייתה סבסטיה מקום מושבו של בישוף, אך העיר הלכה ודעכה. הערבים החריבו אותה בשנת 636. בתקופה הצלבנית היא נבנתה שוב ושגשגה, אך לאחר גירוש הצלבנים מהארץ היא  הצטמצמה לכפר קטן בחלקו המזרחי של התל. בכפר, השומר על השם סבסטיה, השתמרה כנסייה צלבנית המוקדשת ליוחנן המטביל. (היום היא מסגד.)

​כיצד מגיעים:

שימו לב! ההגעה לאתר מחייבים תיאום ואישור צה"ל

 

דמי כניסה

חינם

 דרכי התקשרות

ניתן להרשם לביקורים דרך מרכז חינוך והסברה שומרון 09-9539222

ביקורים אלו מאושרים ומאובטחים ומתואמים מול הצבא לתאריכים שנקבעו מראש למשך השנה כולה. 

הזמנת הדרכות

ניתן להזמין סיור מודרך לקבוצות (בתשלום) בשפות אנגלית או עברית. במרכז חינוך והסברה שומרון
טלפון: 09-9539222

    התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.
    גן לאומי שומרון - סבסטיה
    גן לאומי שומרון
    גן לאומי שושמרון, סבסטיה - צילם מוטי שפי

     

    גן לאומי שומרון - סבסטיה 

    גן לאומי שומרון - סבסטיה