גן לאומי תל באר שבע

​​​

תל באר שבע, הוא תל מקראי חשוב – אחד משלושה מתקופת המקרא שאונסק"ו כלל ברשימת אתרי המורשת העולמית  התל משקיף אל מרחב החיים בו ופעלו אבות האומה: אברהם יצחק ויעקב.
מן התל נשקף מראה יפה של העיר באר שבע החדשה.

מוקדי העניין מרכזיים

  • המזבח: מזבח אבן ששימש להקרבת קרבנות. המזבח התגלה בחפירות מפורק לחלקים ואבניו משולבות ב"בית המחסנים". היום המזבח המקורי (בעל ארבע קרנות) מוצג במוזאון ישראל, ובכניסה לגן הלאומי ניצב שחזור שלו. כנראה המזבח פורק בעטיה של רפורמה דתית. לפי הממצאים הארכיאולוגיים מייחסים את פירוק המזבח לתקופתו של חזקיהו מלך יהודה בסוף המאה ה-8 לפנה"ס.
  • באר המים: אחת העמוקות בישראל (69 מ'), יורדת עד מפלס מי התהום. הבאר כרויה בצמוד לשער העיר ומחוצה לו.
  • שערי העיר: לצד הבאר ניצב השער הקדמי ובעורפו השער הראשי. על השער הראשי שמרו שני מגדלים גבוהים. המגדלים לא השתמרו, אך אפשר לראות את שרידי הקומה התחתונה של מגדל שמירה, ובה ספסלי אבן.
  • "ארמון המושל": מבנה בולט בעל מסדרון כניסה, אולמות מרוצפים לצורכי טקסים, יחידות מגורים, מטבח ומחסן.
  • בית המחסנים: מבנה מן הגדולים בעיר, ובו שלושה בתי מחסנים בשטח כ-600 מ"ר. המחסנים מחולקים לאולמות מוארכים ונמצאו בהם מאות כלי חרס.
  • מפעל המים: מפעל מים גדול ומרשים, משולב בביצורי העיר. במפעל שלושה חלקים: פיר מדופן באבנים בעומק כ-20 מ' ובדופנותיו גרם מדרגות; מאגר בנפח 700 מ"ק, חצוב בסלע הקירטון; ותעלת הזנה המובילה מי שיטפונות מנחל חברון אל המאגר. המפעל יצא מכלל שימוש בשלהי התקופה ההלניסטית, כנראה עקב רעידת אדמה שסתמה את התעלה.

    במאגר המים נראים קירות ישרים. הם נבנו לשמש קירות תמך בתקרה לאחר חציבת המאגר, ואפשר לראות היטב את הטיח ואת סימני האצבעות של הטייחים.

 

מקום בארץ

גן לאומי תל באר שבע נמצא ממזרח לעיר באר שבע. הגישה לתל היא מצומת תל שבע בכביש 60 (בין באר שבע לעומר). פונים לכיוון העיירה תל שבע ולפני הכניסה ליישוב פונים ימינה לגן הלאומי.

 

תצפית נוף

בפסגת התל (רום 307 מ') ניצב מגדל תצפית מודרני וממנו נשקפים העיר באר שבע והעיירות עומר, תל שבע ושגב שלום, עמק שרה, דרום הר חברון, תוואי כביש 60, יער להב, גבעות להב-גורל, גבעת חבלנים והרי דימונה. מנקודה זו נראים גם רוב שטחי החפירות בתל. התצפית מרשימה במיוחד בזכות גובהו של התל, בהיותו גבעה יחידה באזור שטוח למדי. למרגלות המגדל פרוסים שרידי מצודה שהוקמה בתקופה הרומית ושוקמה בתקופה הערבית הקדומה.

 

תעודת זהות

גן לאומי תל באר שבע נמצא כ-5 ק"מ ממזרח לעיר באר שבע, לצד כביש הגישה לעיירה תל שבע. התל חולש על שפך נחל חברון לנחל באר שבע ועל המעבר הנוח מבקעת באר שבע-ערד לנגב המערבי. התל נמצא בגבולה הדרומי של הארץ הנושבת ומשתלב במערך התלים של דרום כנען (המשתרע מתל ערד מערבה דרך תל מלחתה, תל עירא, תל משוש ותל באר שבע עד נחל הבשור) – הקו המפריד בין אזורי המזרע (בצפון) לישימון הלא מיושב בדרום, שבו דורות רבים לא התקיימה התיישבות קבע רצופה. הגן הלאומי הוכרז בדצמבר 1986 ושטחו כ-180 דונם.

 

הסיבות להכרזה

בתל באר שבע נחשפו שרידיה של עיר קדומה מתקופת המקרא, שהייתה מרכז מנהלי חשוב בצפון הנגב. (הביטוי "מדן ועד באר שבע" מתאר את גבולות הארץ בתקופת השופטים.) ב-2005 הכריז  אונסק"ו שתל באר שבע, וכן תלי חצור ומגידו, הם אתרי מורשת עולמית מפני שהם מייצגים נאמנה את ערי המקרא בארץ ישראל ואת שתי התרבויות הבולטות בתקופה זו: הערים הכנעניות מתקופת הברונזה, וערי המקרא מתקופת הברזל, ובהן תכנון עירוני, ביצורים, ארמונות ומפעלי מים קדומים.

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • בגן הלאומי נעשו חפירות ארכיאולוגיות נרחבות מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר החפירות העיקריות עשתה רשות הגנים הלאומיים באתר עבודות שחזור נרחבות לקראת פתיחתו למבקרים. בשנות ה-90 חודשו החפירות כדי להשלים את חשיפת מפעל המים, ובתום עבודות שימור נרחבות הוא נפתח בשנת 2003.
  • לביסוס אוכלוסיות מקלט למין הנמצא בסכנת הכחדה בישראל נשתלה בשטח האתר אוכלוסייה של אירוס שחום.

 

היסטוריה וארכיאולוגיה

ההתיישבות בתל החלה כבר באלף ה-4 לפנה"ס (התקופה הכלקוליתית). לאחר פער של יותר מאלפיים שנה בהתיישבות, היא חודשה בתקופת הברזל (התקופה הישראלית) ונמשכה כ-500 שנה ברציפות. נחפרו בה בורות לאחסון תבואה וגם נבנו בתי אבן. במאה ה-10 לפנה"ס הוקם יישוב חדש ובו כ-20 בתי מגורים.

בראשית המאה ה-9 לפנה"ס הוקמה במקום עיר מבוצרת המוקפת חומה ברוחב כ-4 מ'. עיר זו הייתה מרכז מנהלי חשוב בממלכת יהודה, ובה מפעל מים. היא נהרסה (כנראה ברעידת אדמה) ונבנתה מחדש במאה ה-8 לפנה"ס. בסוף מאה זו פורק המקדש שעמד בה ואבני המזבח הוטמנו בקירות "בית המחסנים". העיר המקראית חרבה בשרפה עזה, כנראה במסע החורבן של סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. לאחר ניסיון קצר לשיקומה היא נותרה בחורבנה עד לתקופה הפרסית. בתקופה זו הוקמו כאן מצודה קטנה וממגורות לאחסון תבואה לחיילים. מאוחר יותר הוקם במקום מקדש הלניסטי, ואילו בתקופת הורדוס (המאה ה-1 לספירה) נבנו בתל מצודה גדולה ובית מרחץ.

בתקופה הרומית הוקמה במקום מצודה, והיא שופצה בתקופה הערבית הקדומה, אולם היישוב האזרחי עבר לשטח באר שבע המודרנית (לימים היא נעזבה וההתיישבות בה התחדשה בימי העות'מאנים בשנת 1900).

במלחמת העולם הראשונה שימשה באר שבע נקודת ריכוז לצבא העות'מאני כדי לתקוף מכאן את תעלת סואץ, אולם עם התקדמות הבריטים לארץ ישראל הקימו העות'מאנים עמדת תותחים מבוצרת בפסגת התל. בסוף אוקטובר 1917 כבשו אותו פרשים אוסטרליים וניו-זילנדיים (אנז"ק) בדרכם לכיבוש העיר באר שבע.

 

גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה

תל באר שבע כלוא במפגש של עמקי הרוחב (בציר מזרח-מערב) – הנגב המערבי ובקעת באר שבע – ושל רכסי הגבעות (בציר צפון-דרום) – הרי יתיר, גבעות להב  (מצפון לנחל באר שבע) ואזור גבעות חבלנים ויתנן שמדרום לנחל באר שבע. עמקי הרוחב בנויים תשתית קרקעות לס, ואילו בגבעות יש מסלע קירטוני מחבורת עבדת.

 

הידרולוגיה

התל חולש על מפגש הנחלים חברון ובאר שבע. נחלים אלו מנקזים חבלי ארץ נרחבים בדרום הר חברון (נחל חברון) ובצפון הנגב (נחל באר שבע), ולכן היה אפשר לצפות שמפלס מי התהום יהיה גבוה יחסית, ובכל זאת הבאר הבנויה על התל וחצובה עד מפלס מי התהום יורדת לעומק כ-70 מ', יותר מכפליים גובה התל עצמו. מפעל המים שבפאתי העיר אוגר מי נגר עילי באירועי שיטפונות בנחל חברון.

ממפגש הנחלים נחל באר שבע זורם לנחל הבשור, הנשפך לים התיכון מדרום לעיר עזה. נחל הבשור הנו גדול נחלי החוף בישראל, ושטח אגן הניקוז שלו גדול מ-3,000 קמ"ר. באגן הבשור, ובפרט בבקעת באר שבע, נחפרו בארות רבות לניצול מי התהום הגבוהים.

 

הצומח

התל ניצב בגבעות הלס שבפאתי באר שבע. הצמח השולט כאן (מחוץ למתחם החפירות) הוא בן-השיח נואית קוצנית, ובשדות התבואה מסביב נראה ריכוז גדול של סתוונית הנגב, הפורחת בשיא החורף. בשטח הסובב את התל נשתלה אוכלוסיית מקלט של אירוס שחום, ובאפיק נחל באר שבע בולטים שיחי אשל וטבק השיח.

 

החי

יוני סלע (כיום מעורבות ביוני בית) מנצלות את החללים התת-קרקעיים בבאר ובמפעל המים לקינון.

​כיצד מגיעים:

על כביש באר שבע- צומת שוקת.

​דרומית לעומר ובסמוך לישוב הבדואי תל שבע. 10 דקות מבאר שבע.

משך הסיור:

שעה-שעתיים
 

עונה מומלצת:

כל השנה
 

לא לוותר:

המגדל הממוקם במרכז האתר ומאפשר ליהנות מתצפית נוף היקפית מרשימה
 

מה  יש עוד: 

פעילות בתאום מראש: רפאות וצביעת כדים, פיתות בטבון ועוד...
 

ניתן להזמין טקסים ופעילויות:

לפרטים הקישו כאן
 
 

שעות פתיחה

 הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
 

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

 דרכי התקשרות

 
טלפון: 08-6467286
 

כניסת כלבים

מותרת - קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה, לפרטים הקישו כאן

 מידע נוסף

 

דפי מידע ומפת התמצאות באתר בשפה האנגלית

 

דפי מידע ומפת התמצאות באתר בשפה העברית

 

Click here for site pamphlet


    התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.