גן לאומי תל חצור

תל חצור אתר מורשת עולמית המזוהה עם חצור המקראית – אולי הגדולה בערי ארץ ישראל בתקופה הכנענית המאוחרת. עם הממצאים החשובים נמנים מפעל מים מרשים מאין כמוהו, ארמון כנעני, ומבנים מהתקופה הישראלית הקדומה.

מוקדי עניין

  • שער שלמה
  • הארמון הכנעני
  • מפעל מים
  • מצודה ישראלית ובמת פולחן
  • מבנה מגורים ומחסן מהתקופה הישראלית
  • מעבר בין העיר התחתונה לעיר העליונה
  • מוזיאון עתיקות חצור באיילת השחר

מקום בארץ

תל חצור שוכן ממזרח לכביש ראש פינה-מטולה (כביש 90), כ-4 ק"מ מצפון לצומת מחניים, ליד קיבוץ איילת השחר. 

תצפיות נוף

תצפית על העיר התחתונה: בכניסה לאתר יש נקודת תצפית הצופה ממרומי ראש התל  על העיר התחתונה.  

מגדל מהתקופה הישראלית: המגדל, שנבנה כדי לעמוד בפני פלישת האשורים, ניצב בקצה המערבי של האקרופוליס וממנו יש תצפית יפה על תל חצור, עמק החולה, הרי הגליל והגולן. 

תעודת זהות

גן לאומי תל חצור הוא גן לאומי מוכרז, המשתרע על כ-760 דונם. בתחום הגן הלאומי כלולים תל חצור, שטחים ממזרח וממערב לקטע כביש 90 הישן, וכן מוזיאון חצור שבקיבוץ איילת השחר.

הסיבות להכרזה

  • החשיבות ההיסטורית והארכיאולוגית של תל חצור
  • שימור השרידים בתל חצור

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • סיוע למשלחת החפירות של האוניברסיטה העברית בראשות פרופ' אמנון בן תור
  • שימור השרידים והמבנים באתר
  • הכשרת מסלול טיול נגיש והצבת שלטי הסבר והמחשה

פירוט מוקדי העניין

הסיור בתל מתמקד בעיר העליונה.

"שער שלמה": שער ובו שישה תאים ושני מגדלים, המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס. השער נבנה במתכונת המקובלת בתקופה זו ודומה לשערים בגזר ובמגידו. מדרום לשער נראים שרידי חומת סוגרים בת התקופה (חומה משני קירות מקבילים זה לזה וביניהם חלל המחולק במחיצות לסוגרים, כלומר לחדרים). מתחת לתא האמצעי באגף הדרומי של השער נמצא מפתן בזלת של מקדש כנעני.

הארמון הכנעני: שרידי הארמון חוסים בצל גג, המגן עליהם מבליה. הארמון שימש את מלכי חצור במאות ה-13­-14 לפנה"ס. בארמון נחשפה במת פולחן, ובראש המדרגות המובילות לכניסה התגלו שני בסיסי עמודים ענקיים מבזלת. במרכז הארמון נמצא חדר הכס.

מפעל המים: מגולות הכותרת של הביקור באתר. מפעל המים עשוי שלושה חלקים. חלק אחד הוא מבנה גישה עשוי אבני גזית גדולות. לידו נחצב פיר אנכי. הפיר חודר דרך שכבות התל הקדומות עד סלע האם. לאורך קירותיו נחצבו מדרגות ברוחב כ-3 מ'. עומקו 45 מ'. במקום שבו מסתיים הפיר מתחילה מנהרה באורך 25 מ' והיא יורדת בשיפוע אלכסוני אל השכבה נושאת המים. תכלית המפעל הייתה לספק ליושבי המקום אספקת מים גם בימי מצור, מבלי שיצטרכו לשאוב אותם מן המעיינות שמחוץ לעיר. הקמת מפעל המים מיוחסת למלך אחאב.

מצודה ישראלית ובמת פולחן: מערבה של העיר העליונה היה תחום בחומת הסוגרים מהמאה ה-10. מאז ועד התקופה ההלניסטית נבנו במקום זה מצודות. המצודה הגדולה ששרידיה נמצאו כאן מיוחסת למלך אחאב. מלאכת הבנייה מעולה. בימי אחאב מילאו את הסוגרים בעפר ובאבנים. מאוחר יותר, בהכנות לפלישת מלך אשור תגלת פילאסר השלישי נעשו בחומה שינויים גדולים, אך ללא הועיל. ליד המצודה שוחזרה במה מראשית התקופה הישראלית.

מבנה מגורים ומחסן מהתקופה הישראלית: המבנים, מהמאה ה-8 לפנה"ס, ניצבו במקור מעל לארמון הכנעני והועתקו לחלק הצפוני של העיר העליונה כדי לשמרם. בית המגורים הוא מטיפוס של ארבעה מרחבים, האופייני לתקופה הישראלית. המבנה האחר, בעל שני טורי עמודים, שימש מחסן ציבורי.

מעבר בין העיר התחתונה לעיר העליונה: במקום זה פורק חלק מהחומה כדי לחשוף את מדרגות הבזלת שבתקופה הכנענית הובילו מהעיר העליונה לתחתונה. ממקום זה נראים שרידי מבנה גדול ובמרכזו במת פולחן מאבני בזלת מוחלקות מתקופת הברונזה המאוחרת. פני הבמה עשויים לוח בזלת אחד במשקל כשתי טונות. במרכז הלוח נקדחו ארבעה שקעים, אולי להצבת כס.

מוזיאון עתיקות חצור (איילת השחר): המוזיאון נמצא ליד שער הכניסה לקיבוץ והביקור בו הוא בבחינת חובה לכל מי שמסייר בתל. המוזיאון מציג לראווה מוצגים מרתקים שהתגלו בתל חצור, בהם צילומים של החפירות ומפות, ממצאים מהמקדשים ומקברים של חצור הכנענית, פריטי יבוא מארצות שכנות –  מצרים, קפריסין וכרתים – וממצאים מהתקופה הישראלית.

הכניסה למוזיאון לקבוצות בלבד, בתיאום עם אנשי גן לאומי תל חצור.

גיאוגרפיה

תל חצור שוכן בעמק החולה, בצד הדרך הבינלאומית הקדומה שקישרה את ארץ ישראל לסוריה ולבבל וגם לפיניקיה ולחופי לבנון. העיר רוותה משפע המים הנובעים בנחל חצור וניזונה מפרי האדמות הפוריות שבעמק.

תל חצור בנוי משני חלקים ברורים: ראש התל (העיר העליונה), המשתרע על פני 120 דונם, והעיר התחתונה, המשתרעת על פני כ-700 דונם מצפון לעיר העליונה.

ארכיאולוגיה והיסטוריה

התיישבות של בני אדם בתל חצור החלה באלף ה-3 לפנה"ס, והמתיישבים הסתפקו בישיבה באקרופוליס בלבד. בסוף האלף ה-3 התל ננטש עד לתקופה הכנענית התיכונה I (מאות 21­-23 לפנה"ס). על פי ממצאי יגאל ידין נקודת המפנה בתולדות התל חלה בראשית התקופה הכנענית התיכונה IIב (1750 לפנה"ס בקירוב). בתקופה זו התרחב היישוב גם לעיר התחתונה, כנראה בשל גל מהגרים שלא היה יכול עוד להסתפק בשטחה של העיר העליונה. מכיוון שהעיר התחתונה חסרה ביצורים טבעיים, נאלצו התושבים לכרות חפיר עמוק במערבה. מן העפר הרב נבנו סוללות ממערב ומצפון ליישוב. המדרונות המזרחיים חוזקו בחלקלקה וכך נוצר מכלול מבוצר היטב והוקמו בו מבני ציבור, מקדשים ובתי מגורים. העיר התחתונה הייתה המתחם הגדול בארץ בתקופת הברונזה התיכונה. נראה שבתקופה זו התפתח המתחם ויצר עיר שגרו בה רבבות אנשים.

חצור נזכרה לראשונה בכתבי המארות המצריים (מאה 19 לפנה"ס). זמן לא רב אחר כך נזכר שם העיר בתעודות שהתגלו בארכיון של העיר מארי. חצור היא העיר היחידה בארץ ישראל הנזכרת בתעודות אלו. העיר עמדה בקשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה ונשלחו אליה כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה.

העיר התחתונה התקיימה בכל תקופת הברונזה המאוחרת, נחרבת ונבנית חליפות. לשיא פריחתה הגיעה חצור במאה ה-14 לפנה"ס, וייתכן שבתקופה זו הייתה העיר הגדולה בשטחה בכל ארץ כנען.

חצור הכנענית חרבה בשרפה גדולה במאה ה-13 לפנה"ס. פרופ' ידין סבר שיהושע בן נון הוא שהחריב אותה. יבין מלך חצור התייצב בראש ברית של ערים כנעניות צפוניות ובקרב מי מרום נגד בני ישראל הובסו ערי הברית. המאורעות מתוארים בספר יהושע: "וישב יהושע בעת ההיא וילכוד את חצור ואת מלכה היכה בחרב כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה" (יהושע י"א 10). סימני השרפה שהתגלו בחפירות מתיישבים עם התיאור המקראי הזה: "רק כל הערים העומדות על תילם לא שרפם ישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושע" (יהושע י"א 13). על פי גרסה זו נכבשה חצור בשנת 1230 לפנה"ס בקירוב.

לעומת זאת פרופ' יוחנן אהרוני גרס שחצור נכבשה מאוחר יותר, בתקופת ההתנחלות של שבטי ישראל, כפי שמתואר בספר שופטים פרקים ד-ה, כשברק בן אבינועם הביס את צבאו של סיסרא, שר צבאו של יבין. לפי אהרוני ניצחון זה הוא שהביא לנפילתה של חצור.

בתקופות מאוחרות יותר חצור שבה לשגשג, אך לא העפילה למעמדה בעבר. היישוב התקיים בתחום העיר העליונה בלבד. במאה ה-10 לפנה"ס העיר הוקמה מחדש ואחאב הכפיל את שטחה (מאה 9 לפנה"ס). בימיו שבה חצור למלא תפקיד חשוב של עיר מבצר על אם דרך חשובה, והייתה בסיס לרכב ולפרשים ומרכבות וכן לאספקה ולאחסון.

במסעות המלחמה של צבאות ארם ומלכי אשור חרבה העיר כמה פעמים, אך שבה ונבנתה בכל פעם מחדש, עד שבשנת 732 לפנה"ס כבש מלך אשור תגלת פילאסר השלישי את כל ערי הגליל והחריב אותה סופית.

​​​​​כיצד מגיעים:

גם מצפון וגם מדרום- יורדים מכביש 90 (ראש פינה - קריית שמונה) לכיוון אילת השחר.   

משך הסיור:

שעה- שלוש שעות


עונה מומלצת:

אביב, סתיו, חורף


לא לוותר:

סיורים במוזיאון לקבוצות בתיאום מראש  
 

שעות פתיחה

 הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
 

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

 דרכי התקשרות

טלפון: 04-6937290

דמי כניסה

  דמי כניסה: (כולל המוזיאון)
יחיד: מבוגר 22 ש"ח, ילד 10 ש"ח
קבוצה(מעל 30 איש): מבוגר 19 ש"ח, ילד 8 ש"ח
אזרח ותיק: 11 ש"ח

 מידע נוסף

מצורפת דפדפת האתר

מצורפת דפדפת האתר להורדה

 


התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.