גן לאומי ירקון-תל אפק

הריאה הירוקה של גוש דן
בגן הלאומי ירקון שני מתחמים: מקורות הירקון ואפק, ושניהם יחד הם ריאה ירוקה ורוגעת בלב האזור המאוכלס ביותר בישראל. בפארק היפהפה והשלו תמצאו ברכת שכשוך, אגם קסום ומבצר עתיק החולש על האזור
 
 

מתחם אפק:
• שביל החצבים
• ברכות השכשוך
• מבצר אנטיפטריס
• מפעל המים הבריטי
• מתחם נופש ומתקני שעשועים
• ברכת החורף
• האגם המלאכותי
• מסלול הליכה מתל אפק למקורות הירקון דרך ברכת הנופרים

מתחם מקורות הירקון:
• הליכה לצד נחל הירקון
• ברכת לַבְנוּן הירקון
• תחנת הקמח אל-מיר
• חניון לילה
• אשדי הירקון (סחרור מי הנחל)
• מתחם נופש ומתקני שעשועים (מקום לפיקניקים ואפשרות להדליק אש)
• השביל "הרומנטי"
• בית הבטון
• "פִּילבּוֹקְס"
 
פירוט מוקדי העניין:
 
• שביל החצבים – מסלול הליכה בינות חצבים שנשתלו בשוליו בשנת 2011. החצב נבחר לסמן את השביל בהשראת השימוש בו בימי קדם לסימון גבולות בין חלקות. שביל החצבים הוא מסלול מעגלי העובר באתרים מהתקופות הרומית, העות'מאנית והבריטית.
• ברכות השכשוך – מעל לאגם המלאכותי הוקמו בסוף שנת 2012 כמה ברכות שכשוך, והמבקרים מוזמנים לשכשך בהן (באגם עצמו הרחצה אסורה).
• מבצר אנטיפטריס – המבצר שבראש התל הוקם בין השנים 1572-1574, בתקופה
העות'מאנית, ונקרא "בינאר באשי", כלומר ראש המעיינות. המבצר מכונה בטעות "אנטיפטריס", על שם העיר הרומית שהייתה כאן. תפקידו של המבצר היה לשמור על מעבר אפק – המעבר הצר שחיבר בין הרי שומרון לבין מקורות מי הירקון. מעבר זה עקף את אזור הביצות והיה חלק מדרך הים הקדומה ("ויה מאריס") שחצתה את הארץ לאורכה.
• מפעל המים הבריטי – מפעל תשתית שהקימו הבריטים בארץ ישראל בתקופת המנדט, והיה חלק ממפעל שאיבת המים והעברתם לירושלים. המים נתפסו בצינורות במעיינות ראש העין והועברו לברכות סינון לניקוי ולמבנה הכלרה. אחר כך הועברו המים למאגר תת-קרקעי ולבית המשאבות, וממנו הוזנקו בדרכם לירושלים. המבנים הישנים הנראים במתחם אפק הם בית המשאבות, ברכות שיקוע וסינון ומבנה הכלרה. מולם נמצאים מבנים ששימשו את החיילים הבריטים ששמרו על מפעל שאיבת המים למשרדים ולמגורים, והיום הם משמשים את רשות הטבע והגנים.
• מתחם נופש ומתקני שעשועים במקום אפשר לערוך פיקניקים ולהדליק אש.
• ברכת חורף – ברכת החורף במתחם תל אפק היא בית גידול ייחודי שגדלים בו כמה מינים של דו-חיים, סרטנים ירודים וחרקי מים. האקווריום המוצב לפני הברכה מציג את בעלי החיים השוכנים בה בעת שהיא מלאה במים.
• האגם המלאכותי – אל האגם זורם פלג מים צר ושלו שמקורו בצינור של מי המוביל הארצי. האגם נבנה בתוך שקע טבעי שהיה במקום, לשם יצירת בית גידול מתאים לבעלי חיים שוכני מים ולמטרות פנאי ונופש.
• מסלול מתל אפק למקורות הירקון דרך ברכות הנופרים – ברכת הנופרים בגן לאומי ירקון שובה את עין המבקרים בזכות צמחיית הנחלים הענפה והמים הכחולים. בברכה צומחים הנופר הצהוב בעל הפרחים המרשימים ומיני צמחים נוספים, וחיים בה בעלי חיים ייחודיים לאזור.
 
מתחם מקורות הירקון:
• הליכה לצד נחל הירקון – לאורך הנחל הוכשר שביל הליכה והותקנו מזחים מעץ. במהלך ההליכה בשביל נחשפים בפני המבקר מתקנים חקלאיים קדומים שניצלו את מי הנחל לאורך השנים: חצר קאסר, טחנת הקמח אל-מיר ובית המשאבות.
• ברכת דג לַבְנוּן הירקון – לבנון הירקון הוא מין אנדמי שהיה נפוץ בנחלי החוף בישראל וכמעט שנעלם בעקבות זיהום הנחלים והתייבשותם. כדי למנוע את הכחדתם של הדגים גודלו פרטים ממין זה בגרעין רבייה, וצאצאיהם הושבו לנחל לתוך ברכה הנמצאת ממזרח לטחנת הקמח אל-מיר, בתוך מתחם מגודר, מוגנת מנזקי אדם ומזיהומים.
• תחנת הקמח אל-מיר – טחנת קמח קדומה שפעלה בתקופה העות'מאנית, אחת הברכות הגדולות ביותר בארץ ישראל. שמה של הטחנה הוא כשם הכפר הערבי מיר שהיה כאן במאה ה-19. סכר עתיק עצר את המים באפיק הנחל והטה אותם אל הטחנה.
• חניון הלילה – בתוך הגן במתחם מקורות הירקון פועל חניון לילה מגודר, ובו שירותים, מקלחות, ברזיות ומשטחי בישול ותאורה.
• אשדי הירקון – כחלק מן הפעולות לשיקום הנחל הוחל בפרויקט לסחרור מי הנחל ולבניית סכר במפגש נחל הירקון עם נחל קנה. מטרת סחרור המים היא להגביר את מהירות זרימת המים ובכך לשפר את תנאי בית הגידול בתוך הנחל.
• השביל "הרומנטי" – שביל יפהפה מחופה בצמחייה המוביל לבית הבטון.
• בית הבטון – המבנה הראשון בארץ שנבנה מבטון. את המבנה בנתה חברת "פלשתינה" בשנת 1912, והוא שימש בית משאבות שסיפק מים לפרדסי פתח תקווה.
• מסילת הרכבת וה"פִּילבּוֹקְס" – המסילה הוקמה בשנת 1922 ביוזמת אנשי פתח תקווה כדי לחבר את האזור לקו הרכבת הראשי שנסע מעמק יזרעאל דרומה, למצרים. הרכבת הובילה תוצרת חקלאית לנמֵלים בחיפה וביפו, וכן נוסעים בקו פתח תקווה-ראש העין וכונתה "הרכבת העברית". את הפילבוקס בנו הבריטים בעת המרד הערבי שהתרחש בין השנים 1936  1939. זהו מבנה קטן ששימש עמדה לשומר ששמר על המסילה ועל הגשר שמעל הנחל מפני פורעים. על המבנה נראה ציור של הכתר הבריטי וכתובים עליו ראשי התיבות של חיל נוטרי הרכבת –D .R.R.P.
 
 
 
מתחם תל אפק:
• תצפית מהקרדו לאזור מעבר אפק ומגדל צדק
• תצפית ממבצר צדק למקורות הירקון
• תצפית אל האגם ממפעל המים הבריטי
• תצפית לברכת החורף משביל החצבים
 
מתחם מקורות הירקון:
תצפית אל החלק הנקי של נחל הירקון
מתחם מגדל צדק
תצפית פנורמית מקבר השיח' לכיוון גוש דן במערב, וכן לעבר מעבר אפק, שמורת טבע נחל שילה ואזור אדום-שומרון במזרח.
 
 
 
 
סטטוס: גן לאומי ירקון הוכרז בשנת 1978.
 
הסיבות להכרזה:
בעבר לא היה אפשר לעבור מאזור מישור החוף הדרומי אל עבר השרון וצפונה בשל הביצות שנוצרו סביב נחל הירקון. עם ייבושן של הביצות ופיתוחו האינטנסיבי של האזור החלו לחצים כבדים על בית הגידול שבנחל והשפעת האדם כרסמה בו. שפכים הוזרמו אל הנחל, מקורותיו נשאבו והתייבשו, תשתיות חצו והרסו את גדותיו ופינות שבהן ערכי טבע ייחודיים הלכו ונעלמו.
ההכרזה על חלק  מהנחל גן לאומי סייעה לשמר את ערכי הטבע במקום ולהשיב אליו מקצת מנופי הירקון הקדומים. הגן ושטחיו הם ריאה ירוקה במרכז הסואן ופינת חמד לנופש ולפנאי.
השטח המוגן אפשר לעשות במקום פעילות שיקום ושימור של ערכי הטבע והמורשת, וכן להשיב אליו מינים שנעלמו ממנו.
 
מיקום בארץ: הכניסה לתל אפק היא מכביש 483 בין פתח תקווה לראש העין, והגישה למקורות נחל הירקון – מכביש 5 או מכביש 40.
 
פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום:
מתחם אפק:
• העתקת גאופיטים מאזורי בנייה לגן הלאומי אפק.
• השבת הדג לַבְנוּן הירקון למי הנחל – אישוש אוכלוסייתו של הדג לַבְנוּן הירקון הנמצא בסכנת הכחדה והשבת צאצאיו למי הנחל.
• הצלה של ראשנים של דו-חיים שהוטלו בשלוליות חורף קטנות שהתייבשו בטרם השלימו את הגלגול והפכו לבוגרים.
• חפירת ברכות חורף ואכלוסן בדו-חיים הנמצאים בסכנת הכחדה.
• פעילויות חינוך והסברה לתלמידים ולציבור הרחב באמצעות מרכז חינוך והסברה שרון.
• פעולות לשימור מבצר אפק.
• חשיפת הקרדו והתאטרון והכשרתם לביקור מטיילים.
• פריצת שביל טיול היקפי – "שביל החצבים".
• חפירת ברכות שכשוך להנאת המטיילים.
• הסדרת זרימת מים בנחל הירקון.
• בניית ברכות הנופרים לשימור צמחים בסכנת הכחדה וביצוע פעולות אכיפה כדי לשמור עליהן מפני פגיעה.

מתחם מקורות ירקון:
• הכשרת אזורי פיקניק ונופש לרווחת המטיילים.
• אישוש אוכלוסייתו של הדג לַבְנוּן הירקון, הנמצא בסכנת הכחדה, והשבת צאצאיו למי הנחל.
• הצבת תיבות קינון של תנשמות ברחבי הגן כדי לעודד את רבייתן במקום.
• הכשרת חניון לילה למטיילים, ובכלל זה הכשרת שטח לפעילות תלמידים ותנועות נוער.
• הסדרת רעייה של חמורים במקום כדי להימנע מריסוס עשבים ליד מי הנחל.
 
היסטוריה
בעבר לא היה אפשר לעבור מאזור מישור החוף הדרומי אל עבר השרון וצפונה בשל הביצות שנוצרו סביב הנחל, ודרך הים הקדומה שחצתה את הארץ לאורכה עקפה את אזור הביצות ממזרח. ומכאן שמו של האזור "מעבר אפק". נתיבה של הדרך עבר במעבר שבין ההר לבין מקורות הירקון, . כבר מתקופות קדומות היה המעבר הזה מוקד משיכה להתיישבות האדם, ועדות לכך הם שרידי היישוב בתל אפק. תל אפק היה מיושב בלא הפסקה במשך 5,000 שנה, החל מראשית תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית. בתקופה הרומית המאוחרת (מאות 2 4 לספירה) הייתה אנטיפטריס העיר המרכזית באזור וצומת מרכזי במערכת הדרכים שסלל השלטון הרומי בארץ ישראל. אנטיפטריס (ומירבל בראש העין), שלטו על מעבר אפק, אגן הירקון ודרום השרון. השם "אפק" נגזר מהמילה האכדית "אפק"/"אפקום", שפירושה מעיינות, ונראה שיש למילה זו גם קשר למילה "אפיק", שפירושה, נחל.
 
אנטיפטריס הייתה אחת הערים החשובות בארץ ישראל, היא הייתה מיושבת כמעט ברציפות במשך 5,000 שנה, החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית, וגודלה הגיע ל-120 דונמים. חשיבותה נובעת ממיקומה ב"מעבר אפק" – המעבר הצר שחיבר בין הרי שומרון לבין מקורות מי הירקון. מעבר זה שימש מעקף של אזור הביצות, והיה חלק מדרך הים הקדומה ("ויה מאריס") שחצתה את הארץ לאורכה. בראש התל נראים שרידי מבצר טורקי, ובתחומו התגלו ארמונות העיר הכנענית. מדרום למצודה נחפרה חלק מהעיר הרומית-ביזנטית אנטיפט ריס, ונמצאו בה קרדו, חנויות שלצדו, חווילה מרוצפת פסיפס וכיכר העיר. ממערב לתל נמצאים שרידי האודיאון – מבנה רומי דמוי תאטרון קטן שנועד למופעי מוזיקה. ממזרח לראש התל  מבנים וברכות מבטון השייכים למפעל המים המנדטורי ששאב מים מהירקון כדי להובילם לירושלים.
 
בגן הלאומי זורם החלק הנקי של נחל הירקון, וחיים בו בעלי חיים רבים וצמחיית נחלים עשירה. בחלק זה של הנחל אפשר למצוא עדיין את דג לַבְנוּן הירקון, דג כסוף קטן שאורכו כ-7 ס"מ ומשקלו כ-15 גרם ומשתייך למשפחת הקרפיונים. מין זה אנדמי לאזור, כלומר שוכן בנחלי ישראל בלבד ונמצא בסכנת הכחדה. מין זה רגיש במיוחד לזיהום, ועל כן גורלו תלוי באיכות המים בנחלי החוף. למרות הפגיעה באיכות המים, עדיין חיים בנחל בעלי חיים רבים, כמו הצב הרך, שפמנונים, אמנונים, גמבוזיות, וכן נוטריות הניזונות מצמחי מים הגדלים בנחל ומצמחיית גדות.
במעלה הנחל חיה גם אוכלוסיית חתולי ביצות ודורבנים. בקטעים שבהם זורמים מים מתוקים ומי קולחין אפשר לצפות בצבי ביצה. לאורך הנחל חיים מינים רבים של עופות מים, כמו אגמיות, ברכיות וסופיות. בסביבת הנחל, בסבך הצמחייה ובעצים, חיים עורבים, בזים, דררות וציפורי שיר רבות.
 
 
בשטח הגן הלאומי זורם חלקו הנקי של הירקון, והוא מאופיין בצמחיית גדות מגוונת, ובה פטל קדוש, שנית גדולה, לוביה מצרית, ערבה מחודדת, סוּף מצוי וקנה מצוי. בעיקולי הנחל, שבהם זרימת המים חלשה יחסית, צומחים ריכוזים גדולים של נופר צהוב – צמח מים המצמיח בקיץ פרחים צהובים, גדולים ומרשימים. עוד צמחי מים הצומחים בגן הם נימפאה תכולה (צמח בסכנת הכחדה) וקרנן טבול. בעבר היו צמחי המים הטבולים, הצפים והמזדקרים שבירקון מרובים ומגוונים, אך בעקבות הפיתוח המואץ בסביבות הנחל, שאיבת המים והזרמת השפכים הצטמצמה תפוצתם של מינים רבים. גם צמחיית המים לאורך הקטע הנקי של הירקון נפגעה פגיעה חמורה. כמו כן, התברר שגם לזיהום העונתי השפעה מכרעת על מגוון מיני הצמחים הצומחים בגן, ולכן מגוון המינים הצומח בקטעי הנחל הנקיים רחב היום במידה רבה יותר מהמגוון הצומח בקטעים המזוהמים.
בשטח הגן בשני המתחמים בולטים עצי האיקליפטוס, שניטעו כאן בעבר כדי לייבש את הביצות. רשות הטבע והגנים משיבה לגן עצים מצמחיית ארץ ישראל, ונוטעת בו עצי חרוב ואלון תבור.
 
 
נחל הירקון הוא גבול גאוגרפי בין שתי יחידות נוף – בין השרון מצפון לבין מישור החוף הדרומי מדרום. מוצאו של הנחל במזרח, במעיינות ראש העין, וערוצו הפתלתל חוצה את המטרופולין הגדול ביותר במדינת ישראל בדרכו אל הים התיכון. בעבר היה המעבר מאזור מישור החוף הדרומי אל עבר השרון וצפונה בלתי אפשרי בשל הביצות שנוצרו סביב הנחל, ודרך הים הקדומה שחצתה את הארץ לאורכה, נאלצה להסית את מסלולה מזרחה ולעקוף את אזור הביצות. נתיבה של הדרך עבר ב"מעבר אפק", המעבר הצר שבין רכס הרי שומרון לבין מקורות מי הירקון. כבר בתקופות קדומות היה מעבר זה מוקד משיכה להתיישבות האדם, ועדות לכך הוא תל אפק שהיה מיושב ברציפות כ-5,000 שנה.
נחל הירקון מכונה בערבית " נחל אל-עוג'ה", שפירושו הנחל הפתלתל. אורכו הכולל של הנחל, ממעיינות ראש העין ועד לים, 27.5 ק"מ, ובתחום הגן הלאומי ירקון אורכו 17.7 ק"מ. בעבר היה נחל הירקון נחל החוף בעל הזרימה הגדולה ביותר בישראל ומעיינותיו שפעו כ-220 מיליוני מ"ק לשנה. ואולם, ב-1955 החלו לשאוב מי שתייה מהירקון לנגב דרך המוביל הארצי, הירקון איבד מעוצמתו וכמות מי המעיינות הזורמים בו הלכה ופחתה. הירידה בכמות המים פגעה בכושר הטיהור העצמי של הירקון. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה סביב הנחל – בנייתן של ערי גוש דן ושל היישובים האחרים, והם החלו להזרים אל הנחל שפכים תעשייתיים וביתיים וגרמו לזיהום חמור של המים. לקראת שנות ה-70 הוקמו באזור מתקני טיהור לטיפול בשפכים, אך הקולחין היו באיכות ירודה וזיהום הירקון נמשך. כיום, במסגרת פרויקט גאולת הירקון, שודרגו מתקני הטיפול בקולחין והוקמה מערכת של אגנים ירוקים לליטוש של הקולחין בטרם הגיעם לנחל. השדרוג והליטוש שיפרו  את איכות הקולחין ואת המצב בנחל בכלל. עם זאת, מדי פעם קורות תקלות ואיכות המים וספיקתם אינה יציבה. רשות הטבע והגנים סבורה ששיקום נחלים צריך להתבצע עם מי מקור בלבד.
מבחינת איכות המים נחלק הירקון לשלושה חלקים: החלק העליון והנקי, שאורכו 7 ק"מ, מתחיל באתר מקורות הירקון וזורם בשטח הגן הלאומי עד למפגש עם נחל קנה. בקטע זה זורמים, כאמור, מי מקור הנשאבים מאקוויפר ההר. בימים האחרונים/בעת האחרונה הוחל בהזרמה של מים מסוחררים ממפגש עם נחל קנה. פרויקט זה נועד להגביר את מהירות הזרימה בנחל. רשות הטבע והגנים עוקבת אחר ההשפעה של הפרויקט על איכות המים ועל בית הגידול. החלק האמצעי, שאורכו 17 ק"מ, מתחיל מהמפגש עם נחל קנה ומגיע עד לסכר שבע טחנות. בחלק זה מתווספים למים הנקיים מהמעלה מי קולחין בכמה דרגות של טיהור בספיקה של כ-1400 מ"ק שעה. החלק האחרון הוא אזור שפך הירקון, הוא מתחיל במורד סכר שבע טחנות ונגמר בים התיכון. מימיו של החלק התחתון, שאורכו 4 ק"מ, הם תערובת של מי הנחל מהמעלה ומי ים החודרים לנחל בשל המבנה האופייני לנחלי החוף בישראל, מבנה שבו קרקעית הנחל באזור השפך נמוכה מפני הים.

 
כיצד להגיע:
מוקד מקורות הירקון נמצא על כביש הוד השרון-פתח תקווה בין צומת ירקון לצומת סגולה.
מצד מזרח ישנה כניסה לכפר הבפטיסטים ולגן הלאומי.
 
מוקד פארק אפק נמצא בין צומת גנים שבפתח תקווה (כביש פתח תקווה- לוד) לראש העין, כביש מספר 483 בין הקיבוצים גבעת השלושה ועינת מצד צפון.
לבאים מכביש 6 ניתן לרדת במחלף קסם.
 
דרכי הגעה בתחבורה ציבורית:
למקורות הירקון קו אגד 561 מת"א (לצומת כפר הבפטיסטים בלבד).
לאפק מגיעים קווי דן 27,7,17,93
 
משך הסיור: שעתיים-יום
 
עונה מומלצת: כל השנה
 
לא לוותר: בריכת הנופר הצהוב, מבצר בינאר באשי.
 
מה יש עוד: מתקני משחק לילדים,  מגרש כדורסל, מגרש כדורעף, שולחנות פינג-פונג, שולחנות, מתקני מנגל, מסלול כושר משפחתי
 
 
שעות פתיחה
 
* הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
אפריל - ספטמבר:
בימי חול ושבת 8:00-17:00
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
אוקטובר - מרץ:
בימי חול ושבת 8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
 
טלפונים:
מרכז הדרכה 03-9033130
מתחם אפק 03-9030760
מקורות הירקון 03-9348462
 
פקס:
מקורות הירקון 03-9348464
מתחם אפק ומרכז ההדרכה 03-9030735
 
 
 
דמי כניסה:

מבוגר ₪29, ילד ₪15

סטודנט 25 ₪

אזרח ותיק 15 ₪

קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר ₪23, ילד ₪14 


מחירי לינת שטח-קמפינג:
רגיל: מבוגר 53 ₪ , ילד 42 ₪
מנויים: מבוגר 38 ₪ , ילד 32 ₪
תלמידים: 35 ₪
של"ח: 30 ₪ (מינימום 2 לילות ובתיאום מראש)

הלינה אפשרית בתיאום מראש ולקבוצות של  100 איש ומעלה
 
 
כניסת כלבים:
 אפשרית- בתנאי שהם קשורים וחסומים
 
מסלול לאופניים: 
כן 
 
נגישות מוגבלי תנועה:
במקום שבילים, רחבות ושולחנות פיקניק לכל המשפחה המותאמים גם לכסאות גלגלים.

גן לאומי ירקון - פארק אפק - צילום אויר

חדשות מהשטח

ליל העטלף הישראלי 2014

שומרים על היונק המעופף ביום חמישי 28.08.2014 במסגרת ליל העטלף הבינלאומי שמצוין ברחבי העולם

ליל העטלף הישראלי 2014

דווקא עכשיו חופשה בישראל - מחזקים את התיירות שלנו

מבצע הנחות ללינה בחניוני הלילה ולרכישת מנוי של רשות הטבע והגנים

דווקא עכשיו חופשה בישראל - מחזקים את התיירות שלנו

בשל ונדליזם -ניתן להיכנס לבריכות הנופרים רק בשעות הביקור

בעקבות ונדליזם, תותר הכניסה לבריכות הנופרים שבגן לאומי ירקון, רק בשעות הביקור

בשל ונדליזם -ניתן להיכנס לבריכות הנופרים רק בשעות הביקור

בריכות שכשוך חדשות בירקון

גן לאומי ירקון - מתחם תל אפק התחדש השנה בבריכות שכשוך המיועדות להעצים את החוויה וההכרות עם הסיפור ...

בריכות שכשוך חדשות בירקון