גן לאומי מגדל אפק (מגדל צדק)

​​​

מסלול מעגלי בין אתרי עתיקות ותצפיות למישור החוף

 

הודעה חשובה

 מידע שימושי

אזור הטיול: מרכז הארץ 
אזור משנה: הדום השומרון 
דרגת קושי: מתאים למשפחות 
נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות
סוג מסלול: מעגלי
סימון:  המסלול משולט ע"י רט"ג, ללא סימון בצבע 
נקודת התחלה: חניון למרגלות מצודת מגדל אפק
נקודת סיום: בנקודת ההתחלה 
נ.צ. התחלה: 196093/665404
נ.צ. סיום: בנקודת ההתחלה 
אורך המסלול: 1.5 ק"מ. אם מתחילים ברח' יהודה הלוי, אורך המסלול כ- 2.5 ק"מ (כולל החזרה לראש העין). 
משך המסלול: 2-1 שעות 
תחבורה ציבורית: קו 79 של אגד תעבורה מבני ברק דרך פתח תקווה לאלעד, וקו 89 של חברת קווים מפתח תקווה לנחשונים.
לשני הקווים יש תחנת העלאה והורדה בצומת רח' יהודה הלוי וכביש 444, מרחק כחצי ק"מ מחניית הגן הלאומי. 

כיצד להגיע

מסלול הטיול נמצא במבואותיה הדרומיים של ראש העין.
הגישה הנוחה למסלול היא מכיוון מחלף קסם במפגש כבישים 5 (חוצה שומרון), 6 (חוצה ישראל) וכביש 444. מכאן יש לנסוע בכביש 444, דרך צומת ראש העין, מרחק כ- 4.5 ק"מ עד הרמזור האחרון בראש העין ולפנות שמאלה לרח' יהודה הלוי.
אחרי כ- 100 מ', פנייה ימינה בדרך עפר העולה כחצי ק"מ עד חניית המצודה.
50 מ' לאחר הכניסה, יש שער הפתוח לרכבים בין השעות 15:00-08:00.
למעוניינים לטייל בשעות מאוחרות יותר, מומלץ להשאיר את הרכב לפני השער (השהייה בשעות החשיכה אסורה).
לאחר נסיעה של כחצי ק"מ בדרך כורכר טובה לכל רכב, נגיע לחנייה קטנה למרגלות מגדל אפק.
כאן נשאיר את הרכב (מומלץ לא להשאיר דברי ערך ברכב).
ניתן להגיע גם מכיוון שוהם ואלעד.
במקרה זה, הפנייה לראש העין היא 2 ק"מ צפונית לצומת מגדל אפק (מפגש כבישים 444 ו- 471).
בסיום המסלול, יש להמשיך ברח' יהודה הלוי עד הכיכר הקרובה ובה ניתן לבצע פניית פרסה חזרה לכביש 444.
 

רקע:

מצודת מגדל אפק (מגדל צדק) הוקמה בנקודה אסטרטגית בגבעות החולשות על מישור החוף.

נהר הירקון היווה בעבר מכשול כמעט בלתי עביר, והנוסעים דרך ארץ ישראל, ממצרים לסוריה, עקפו את המכשול דרך מעבר צר בין מקורות הירקון ובין שיפולי השומרון – מעבר אפק, המשמש גם כיום כנתיב תחבורה ראשי בו עובר כביש 6 "חוצה ישראל".
על מנת להגן על המעבר, הוקמו מצודות בשני צדדיו, בתל אפק ובמגדל אפק.
השם מגדל אפק מוזכר בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), המזכיר את המקום כאתר בו התבצרו מורדים יהודים בתקופת המרד הגדול ברומאים (שנים 70-66 לספירה). 
המצודה הבולטת כיום בגן הלאומי, והמכונה גם בשם "מגדל צדק", היא מצודה מהתקופה הצלבנית, שנקראה מיראבל (נוף יפה) והשתייכה למשפחת דה איבלין.
כמו מבצרים רבים אחרים, המקום נכבש בידי צלאח א-דין לאחר תבוסת הצלבנים בקרני חיטים ביולי 1187, ונהרס יחד עם מבצרים אחרים כחלק ממדיניות "אדמה חרוכה" של צלאח א-דין עם תחילת מסע הצלב השלישי (1191).
המקום שופץ, ובמהלך התקופה העות'מאנית (1917-1516) הפך למצודת הכפר מג'דל יאבא (המגדל השולט).  
בראשית המאה ה- 19 התיישב בכפר השייח' צאדק ג'מעיני, מהכפר ג'מעין הסמוך לאריאל, ועל שמו נקרא המקום גם מג'דל צאדק  או מגדל צדק.
במסלול ההליכה נעבור גם בקבר השייח'.
בתקופת המנדט הבריטי הוקמו למרגלות המצודה מחצבות.
בשנים 1927-1947 פעלו כאן לסירוגין קבוצות חוצבים יהודיות במחצבה של חברת "סולל בונה", ולאחר מלחמת העצמאות חודשה כרייה בהיקף נרחב שהותירה צלקות ניכרות בנוף סביב הגן הלאומי.
באזור המחצבות נותרו מבנים הקשורים בתעשיית האבן, וביניהם כבשני סיד מודרניים הנראים ממסלול ההליכה.
במלחמת העצמאות היווה המקום שדה קרב, ומצבה לזכר הנופלים בקרבות האזור נמצאת בפנייה מראש העין לדרך העולה למצודה.

פעילות רשות הטבע לשיפור השירות למבקרים

לאחר מלחמת העצמאות הוזנח המקום ונעזב, עד להכרזת הגן הלאומי המורחב בשנת 2005.
בשנים האחרונות ביצעה רשות הטבע והגנים פעילות נרחבת לשיקום ושימור המקום להנאת המבקרים, אך עדיין נותרו בו קטעים שאינם מוסדרים.
בעתיד ישוקמו גם שטחי המחצבות במסגרת פיתוח פארק עירוני עבור תושבי ראש העין.

אזהרות

אין לסטות משביל ההליכה ואין להיכנס לחדרים במצודה האסורים בכניסה, בשל סכנת התמוטטות.  

תיאור המסלול

ממגרש החנייה נצעד צפונה, נחצה את דרך העפר ונעלה בשביל רחב לעבר קבר השייח', בו נקבר השייח' צאדק ג'מעיני.
המבנה עצמו מגודר משיקולים בטיחותיים, ואין בו אלמנטים אדריכליים ייחודיים, אך מיקומו בראש מצוק המחצבה הופך אותו לנקודת ציון בולטת ומרשימה.
לצד המבנה יש עץ חרוב.
הליכה קצרה נוספת תוביל אותנו למצפור מסודר, ליד בריכת מים מגודרת.
מכאן ניתן לראות את מצודת מגדל אפק והעיר אלעד בדרום, במערב גוש דן ובצפון ראש העין וכפר קאסם.
במזרח ניתן לזהות את מגדל המים של פדואל.
בתווך נראים שטחים גדולים המכוסים בצומח עשבוני ומהווים בית גידול חשוב לצבאים, שועלים ובעלי חיים נוספים.
חלק משטחים אלו מיועדים להרחבת העיר ראש העין בעתיד, ושטחים נוספים מיועדים להכרזה כחלק משמורת טבע נחל שילה.
מעט מצפון לתצפית, חולף השביל בצמוד לשיח גדול של אוג קוצני, מין השולט בטרשים בספר המדבר ובמרחב שבין ראש העין וקלקיליה.
המשך המסלול מתעקל סביב הגבעה, המוקפת במחצבות.  
יש להשגיח על ילדים ולא להתקרב למצוקים באתר. 
אחרי עיקול דרומה, נפגוש שלטי הסבר על החי והצומח בגן הלאומי.
באזור זה נוכל לראות גם מערת קבורה עתיקה בצמוד ומימין לשביל ההליכה.
הכניסה למערה אסורה בשל סכנת התמוטטות.
במבט דרומה נראה מבנה אבן מרשים- כבשן סיד בעל שני פתחים, מתקופת המנדט הבריטי, הנמצא בחלק של הגן הלאומי שאינו מוסדר כיום לביקורי קהל.
הליכה קצרה מהמערה תביא אותנו לבריכה יבשה בעומק 2 מ' החצובה בסלע, ושימשה לאגירת מי גשמים בתקופה הביזנטית.
אחר הבריכה, נחלוף לצד מערת קבורה נוספת, שגם היא סגורה למבקרים.
כעת נמשיך בירידה מתונה בין משוכות צבר ושרידי בית הקברות של הכפר מג'דל יאבא. נחצה דרך עפר ונגיע לפינת צל למרגלות עץ שיזף.
השביל ממשיך ועולה במתינות למצודת מגדל אפק, כאשר לפניו יש צומת שבילים המאפשרת חזרה לחנייה ללא ביקור במצודה.
למצודה ניתן להיכנס מהפתח הראשי (בצד צפון) וכן בפתח בקיר המזרחי.
מומלץ להיכנס מהכניסה הראשית. לצד הכניסה, משמאל, נמצא שקע מגודר ובו ניתן לראות שרידי חפיר.
את פתח המצודה עיטרו בעבר משקופים מעוטרים שנבזזו בידי אלמונים בסוף שנות ה- 70'.
לאחר הכניסה למצודה, נראה בצד ימין כתובת יוונית בתוך "טבלת אוזניים" (טבולה אנסטה).
כתובת זו נכתבה בתקופה הביזנטית (638-324 לספירה) וכפי הנראה נלקחה ע"י הצלבנים מאחד האתרים הביזנטיים הפזורים במרחב.
הכתובת מנציחה את הקדוש הנוצרי קיריאקוס.
במצודה יש חצר מרכזית, וניתן לעלות לקומה השנייה בגרם מדרגות בימין החצר, לתצפית הן על המתחם והן לעבר מישור החוף.
יש להקפיד על הליכה במסלול המשולט בלבד.
לאחר ששבענו מנופי המצודה, נצא מהשער הראשי ונגלוש בהליכה קצרצרה לחנייה ולרכב הממתין. 

הערות ואזהרות:

  • האזור עשיר במצוקים, בורות ומבנים בסכנת התמוטטות.
  • אין לסטות ממסלול ההליכה, להתקרב למצוקים או להיכנס לחדרים ומבנים האסורים בכניסה.
  •  אין לטפס על מבנים או לחרוט כתובות.
  •  שער הגישה למתחם ברכב נסגר בשעה 15:00.
  • השהייה בגן הלאומי בשעות החשיכה אסורה.
  • אין איסוף אשפה.
  •  מסלול ההליכה חשוף לשמש, ואינו מומלץ בקיץ. הביקור במצודה מומלץ כל השנה. 

דגשי שמירת טבע ומורשת:

אתר מורשת מרכזי השולט על "דרך הים" הקדומה. 

מוקדי עניין מרכזיים

גן לאומי ירקון – מתחם פארק אפק ומתחם מקורות הירקון (בתשלום)
גן לאומי מאוזוליאום מזור
שמורת נחל שילה

  

חצר טירת השייח צילם-דר' צביקה צוק
 

מצילים את מגדל צדק