גן לאומי ציפורי

​​​

ציפורי הייתה בעבר בירת הגליל, בה ישבה הסנהדרין ובה נחתמה המשנה. בציפורי חיה אוכלוסייה מעורבת, ונותרו בה שרידים של עשרות פסיפסים יפהפיים מהתקופה הרומית והביזנטית, והם שהפכו אותה לעיר פסיפסים בין-לאומית.

  • התיאטרון – שריד משוחזר של תאטרון רומי, ייחודי בארץ ישראל. התאטרון החצוב בסלע המדרון נבנה בשלהי המאה הראשונה לספירה, יש בו 4,500 מושבים, ונשקפים ממנו בקעת בית נטופה והרי הגליל העליון. במקום נערכות מפעם לפעם הופעות נגינה ושירה.
  • הרובע היהודי -  שרידי רובע מגורים יהודי מתקופת המשנה והתלמוד. הרובע שוחזר ואפשר לשוטט בין סמטאותיו. לאור ריבוי המקוואות, יש לשער שבמקום זה התגוררו אנשי משמרת הכוהנים "ידעיה".
  • המצודה הצלבנית  –  הוקמה בתקופה הצלבנית על שרידי מבנה קדום יותר, ומכאן יצא בשנת 1187 הכוח הצלבני לקרב קרני חיטין. במצודה תצוגת ממצאים ולוחות המגוללים את תולדות העיר וחשיפתה. בקומת הגג תצפית מונחית.
  • בית דיוניסוס – וילה רומית, ובה רצפת פסיפס המתארת סצנות מחיי דיוניסוס, אל היין במיתולוגיה היוונית. בפסיפס המרשים מופיעה דמותה של אישה, היא "המונה ליזה של הגליל". לדעת חוקרים רבים,  פסיפס זה הוא שיא אמנות הפסיפסים בארץ ישראל.
  • בית חג הנילוס – מתחם ציבורי מן התקופה הביזנטית, המעוטר ב-11 רצפות פסיפס המתארות את חגיגות עליית מפלס מי הנילוס לשיא גובהם.
  • מאגר המים העתיק – מפעל מים תת-קרקעי מרשים באורך 260 מ', שפעל מהתקופה הרומית ועד למאה השביעית. ההליכה בתוך המאגר, עמוק מתחת לפני הקרקע, היא חוויה ייחודית. סמוך למאגר נמצאת מנהרת ששת הפירים.
  •  בית הכנסת – מבנה צר וארוך דמוי בזיליקה, המתוארך לשלהי התקופה הביזנטית, ובו רצפת פסיפס מרשימה המחולקת לארבעה חלקים: עקדת יצחק, גלגל מזלות, תיאור המשכן במדבר וארון הקודש בבית המקדש בירושלים.
  •  מערך רחובות – באתר נחשפו שרידי רחובות מצטלבים: קארדו ודקומאנוס. באבני הריצוף של הקארדו נראים בבירור חריצים אורכיים שיצרו גלגלי העגלות שנסעו עליהם שנים רבות.  הרחובות האלה היו חלק משוק העיר.  

תצפיות נוף

  •  גבעת ציפורי, ועליה שרידי העיר העתיקה ציפורי
  •  גג המצודה הצלבנית, שממנו נשקפת תצפית מרהיבה אל נופי הגליל התחתון ואל בקעת בית נטופה, רכס טורעאן, רכס יודפת, הרי מרון ורכס נצרת והכרמל
  • שמורת הטבע יער הסוללים, שבה בית גידול נרחב ליער פארק של אלון התבור  
 

סטטוס:

הגן הלאומי ציפורי הוכרז בשנת 1993.
 

הסיבות להכרזה: 

 

 שימור העיר המפוארת מהתקופה הרומית והביזנטית, על בתיה הציבוריים, פסיפסיה, מבניה ורחובותיה.    

פיתוח תיירות מורשת באתר העתיקות.  

 הכשרת שבילים, מצפורים, שילוט, וחניונים באתר הארכאולוגי ובשטחים הפתוחים לטובת קהל המבקרים.  

 שמירה על ערכי טבע ונוף.

מיקום בארץ:

הגן הלאומי ציפורי שוכן בגליל התחתון המערבי, באזור גבעות הגיר שבין נחל ציפורי מדרום ובקעת בית נטופה מצפון.  

  •  רשות הטבע והגנים פועלת לשימור הממצאים הארכאולוגיים שנמצאו בציפורי, ובהם: שימור הרובע היהודי ושחזורו, שימור הפסיפסים ושימור בית הכנסת. במסגרת שימור בית הכנסת הוצא פסיפס בית הכנסת ממקומו, הוצג ברחבי העולם והיה שותף בגיוס כספים להקמת המבנה המודרני שמעליו. כיום מתקיימים במקום טקסי בר מצווה ועלייה לתורה, וחגיגות קבלת ספר תורה וקבלת המשנה.
  • במאגר המים העתיק הוכשר מסלול הליכה באורך 250 מ' ומסלול הליכה עילי סביב אזורי התקרה שקרסו. 
  • מרכז חינוך והסברה גליל תחתון-עמקים ממוקם בתוך הגן הלאומי. המרכז עורך הדרכות על ההיסטוריה של תקופת המשנה והתלמוד ועל הממצאים הארכאולוגיים מתקופה זו, ועל נושאים אחרים במורשת העם היהודי. לצד נושאים אלו, עוסק המרכז בהקניית ערכים הקשורים בשמירה על ערכי טבע, מורשת ונוף.  

הצומח

בגן הלאומי ציפורי ובשמורת יער הסוללים מגוון בתי גידול, ובהם יער פארק של עצי אלון התבור, שטח נרחב של חורש טבעי, יערות מחטניים נטועים, שטחי חקלאות וכרמי זיתים עתיקים. וכן, צמחים נדירים, ובהם מינים בסכנת הכחדה.
אלון התבור הוא אחד משלושת מיני האלון הגדלים בארץ. בגן הלאומי גם שטחי בתה עשבונית ובתת סירה קוצנית, כרמי זיתים עתיקים וצעירים (אלפי עצים), ויערות מחטניים. בין העצים הגדלים בגן: אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אשחר ארץ-ישראלי, אשחר מנוקד, לבנה רפואי, עוזרר קוצני, חרוב מצוי ואלת מסטיק.
בגן נמצאו 23 צמחים נדירים, ובהם:
  •  לחך גדול
  • בקיה צהובה
  • דבקה זנובה
  •  ארכובית חד-שנתית
  •  ערבז דק פרחים
  • קיקסית הקנוקנות
  •  אספסת החבית
  •  ברומית קצרת שיבולית
  •  פעמונית צידונית
  •  קנאוטיה תמימה
  • עוקץ עקרב ארם צבואי
  •  דבורנית הקטיפה
  •  חומעה מגובבת ושלמון סורי
 
שלושה מהצמחים הנדירים מוגדרים "צמחים אדומים", כלומר צמחים בסכנת הכחדה: אירוס הביצות, לוענית יריחו ומיאגרון אזון.
נוסף על כך, צומחים גן, במעיין ובנחל ציפורי, גאופיטים רבים, עשבוניים, צמחיית סלעים ובתי גידול לחים. מצמחי המים נמצאו באזור המעיינות: ורבנה רפואית, נענע משובלת, ערברבה שעירה, פטל קדוש, גומא חום,  ורוניקת המים, פיקוס התאנה, שנית מתפתלת, תולענית דוקרנית, ארכובית הכתמים, גרגר הנחלים, פספלון דו-טורי, פרעושית משלשלת ותלתן הביצות.
השנה הוקם במבואת הגן הלאומי גן מקלט לצמחי בקעת בית נטופה ואדמות כבדות, ובו מספר בתי גידול אופיינים לבקעה. בגן נשמור על צמחים נדירים ועל צמחים בסכנת הכחדה ("צמחים אדומים").  

החי

בגן הלאומי ובשמורה מגוון ביולוגי רחב, ובו מיני יונקים וזוחלים רבים, ובהם זוחלים נדירים, כמו נחושית נחשונית – מין אנדמי לישראל וללבנון. גם ציפורים רבות  מקייצות כאן או באזור דרך קבע, ובהן ירגזי מצוי, המקנן בגזעי הזית העתיקים.
בגן חיים יונקים גדולים וקטנים, כמו קוצן מצוי ויערון גדול, חזיר בר, דורבן, תן, שועל מצוי, נמיה, גירית מצויה, ארנבת, דלק וסמור.
מן הזוחלים נצפו כאן חומט גמד ביערות המחט, חומט מנומר, נחושית עינונית, שממית עצים, שממית בתים, לטאה זריזה, זעמן זיתני, זעמן שחור, נחשיל חד-ראש, טלוא ראש, קמטן וצב ביצה.
בתחומי הגן עובר מסדרון אקולוגי המקשר בין בקעת בית נטופה במזרח לגוש אלונים במערב, ובין יערות שפרעם מצפון ליערות שמשית והסוללים מדרום. חשיבותו של המסדרון האקולוגי היא המשך קיומן של מערכות אקולוגיות, שימור המגוון הביולוגי, יצירת רצף של שטחים פתוחים בנוף והקטנת השפעתה של תופעת הפיצול והקיטוע על מערכות אקולוגיות.
בגן נצפו כ-32 מינים של ציפורים, מרביתם יציבים, ומקצתם מקייצים. אפשר לראות כאן קינונים של ירגזי גדול בגזעי זיתים עתיקים, וכן קן קבוע של חיוואי. במעין ציפורי נמצאו חסרי חוליות, כמו שפירית, חיפושית שחיינית, שעירי כנף, שחריר נחלים, סהרונית, חילזון "פיסלה", חילזון גיראולוס, וכמו כן חיים כאן צפרדע נחלים וסרטן נחלים. 

היסטוריה

ציפורי הייתה בירתו המפוארת של הגליל כבר מתקופת הכיבוש הרומי, בשנת 63 לפסה"נ. במאה השנייה לסה"נ העביר אליה רבי יהודה הנשיא את הסנהדרין, ובה נחתמה המשנה. גם הנוצרים מייחסים לעיר חשיבות כיוון שעל פי המסורת הנוצרית התגוררו כאן הוריה של מרים (מריה), אמו של ישו.
בפי יוסף בן מתתיהו כונתה ציפורי "פאר הגליל כולו". אוכלוסיית העיר הייתה מעורבת, והיא הייתה מרכז רוחני יהודי. חכמים רבים חיו בה, רבי יהודה הנשיא העביר אליה את מושב הסנהדרין מבית שערים, וסביב שנת 220 לסה"נ אף חתם בה את המשנה. באמצע המאה השלישית, בעקבות העתקת מושב הסנהדרין לטבריה, איבדה ציפורי את מעמד בירת הגליל, ועם זאת, נראה שהיא המשיכה להיות מרכז יהודי חשוב עד המאה החמישית לסה"נ, עת גדלה הקהילה הנוצרית בעיר והייתה מרכיב ניכר באוכלוסייתה.
הנוצרים מייחסים לציפורי חשיבות גדולה בשל המסורת שכאן שכן ביתם של חנה ויהויכין, הוריה של מרים (מריה), אימו של  ישו. על היות העיר מרכז נוצרי יעידו שרידי הכנסייה הביזנטית-צלבנית. בתקופה הערבית ירדה העיר מגדולתה, ובתקופה הצלבנית הייתה "לה-ספורי" עיר ומצודה בנסיכות הגליל.  

ארכאולוגיה

בחפירות ציפורי התגלו אוצרות מרהיבים מעברה המפואר של בירת הגליל. על העושר התרבותי מעידים עשרות פסיפסים יפהפיים השופכים אור על היישוב העתיק בתקופה הרומית והביזנטית.
עיקר הממצאים הארכאולוגיים בציפורי שייכים לתקופה הרומית ולתקופה הביזנטית. בשיא פריחתה מנתה העיר כ-30,000 תושבים יהודים ולא יהודים. הממצא המעניין הוא מספר יוצא דופן של רצפות פסיפס מרהיבות (יותר מ-40), שעיטרו מבנים פרטיים, מבני תעשייה, מבני ציבור ואף מדרכות.
החפירות בציפורי החלו בשנת 1931, והמשלחת הראשונה הייתה משלחת מאוניברסיטת מישיגן, בניהולו של לירוי ווטרמן. משלחת זאת חשפה חלק מהתאטרון הרומי (ששוחזר בחלקו), את יסודות המצודה הצלבנית ותיעדה חלקים ממערכת המים העתיקה, שדרך אמות המים שבה זרמו אל העיר  מים מהמעיינות שבהרי נצרת.
בשנת 1983 חידשה את החפירות משלחת מאוניברסיטת טמפה בפלורידה, בראשותו של פרופסור ג'יימס סטריינג'. המשלחת ערכה סקר של קברים ומבנים, חפרה במדרון הגבעה, בתאטרון  ובעיר התחתונה, וחשפה בה מבנה ציבורי גדול ובו רצפות פסיפס נאות. משלחת זו שבה לחפור בקיץ 2009 בְּאזור המבנה הציבורי.
בשנים 1985 1989 חפרה בעיר משלחת משותפת לאוניברסיטת דיוק שבארצות הברית ולאוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות אהוד נצר, אריק וקרול מאיירס, וחשפה חלקים נרחבים סביב המצודה, את רובע המגורים היהודי ואת בית דיוניסוס, השלימו את חשיפת התאטרון וחפרו בעיר התחתית.
את משלחת האוניברסיטה העברית מנהל החל משנת 1990 זאב וייס, והיא שחשפה את בית חג הנילוס, בית הכנסת, מערך הרחובות הראשיים, ובהם הקארדו והדקומנוס, את פסיפס אורפיאוס, המקדש הרומי, מבנה העמודים, בית המרחץ ועוד.
את סקר אמות המים ומחקרן החלה בשנת 1975 משלחת מאוניברסיטת תל אביב בניהולו של צביקה צוק. המשלחת חפרה את מאגר המים העתיק בשנים 1993 1994. בקיץ 2005 החלו שוב חפירות של משלחת האוניברסיטה העברית בניהולו של פרופ' זאב וייס. החפירות נערכות בכל קיץ בסיוע תושבי האזור. 

גאולוגיה וגאומורפולוגיה

גבעות ציפורי הן המשך לרכס הרי נצרת, בשולי קער מגידו-שפרעם – אזור המורכב ברובו מסלעים קרטוניים. וכך גם ברוב שטח הגן הלאומי ושמורת הסוללים. 
הגן הלאומי נמצא בשוליים הצפון-מזרחיים של קער מגידו-שפרעם. זהו מקום מפגש גאולוגי של תקופת איאוקן ותקופת פאוליאוקן, ורובו ככולו עשוי מסלעים קירטוניים.
מדרום-מזרח לאזור נמצא גוש נטוי מורם – גוש הרי נצרת, המבטא תהליכי שבירה מסוף תקופת השלישון והרביעון שעיצבו את נוף הגליל התחתון.
באזור כמה רכסים, והנוף שמסביב להם מורכב משטחים של סלע קירטוני שגרמו להיווצרות עמקי ביניים על מדרונות נוחים יחסית.
גבעות ציפורי הן המשך לרכס הרי נצרת לכיוון צפון-מערב, והן מהוות לשון מפרידה בין עמק נטופה לבין עמק יזרעאל.
המסלע בגן ובשמורה מגוון: בדרום הגן הלאומי נמצאים קירטון וקירטון מצורר. באזור המרכזי, הכולל גם את החלק הדרומי של שמורת הטבע הסוללים – גיר קירטוני וצור, ובאזור הצפוני של הגן הלאומי המוכרז, הכולל גם את החלק הצפוני של שמורת טבע הסוללים – מסלע חוואר. במזרח הגן הלאומי המוכרז ובצפון שמורת טבע הסוללים נמצא מסלע קירטון, ואף רצועה של גיר, וביער ציפורי – גיר וקירטון. 

הידרולוגיה

נחל ציפורי מנקז את רכס הרי נצרת. מקור הנביעה העיקרי שלו הוא שלושה מעיינות מדרום לציפורי, שהגדול שבהם הוא עינות ציפורי שבשולי הגן. הנחל סובל מזיהום בשל הזרמה לא מבוקרת של שפכים.
קו פרשת המים של הגליל התחתון עובר מזרחית לגן. הנחל המרכזי העובר באזור הגן ומתנקז מערבה הוא נחל ציפורי. הנחל מנקז את רכס הרי נצרת, בקעת טורעאן, מערב בקעת בית נטופה (באמצעות נחל יפתחאל) ואת גבעות אלונים-שפרעם.
תחילתו של נחל ציפורי במזרח, בעין ריינה ועין "אמת אבל", ובצפון מזרח, במעיינות אמיתַי וגנונה שבמורדות הר יונה. מקור הנביעה העיקרי של נחל ציפורי הם שלושה מעיינות הנובעים בשכבת הסנון מדרום לציפורי. הגדול שבהם הוא עינות ציפורי הנמצא בשולי הגן.
שפיעת מעינות ציפורי נעה בעבר בין 0.6 ל-1.2 מיליון מ"ק לשנה, והם שימשו עתודה לשנות בצורת. חלק ממקורותיו של נחל ציפורי נאחזו והופנו לשימושים מגוונים, ובעקבות זאת, קטנו כמויות המים הזורמים בו. כמו כן מוזרם לנחל ביוב ברמות טיפול שונות וללא ביקורת, ולמעשה הפך הנחל בחלקו לתעלת ביוב פתוחה. הפסקה מוחלטת של הזרמת השפכים היא היעד המרכזי בשיקומו של הנחל.

כיצד להגיע:

מכביש צומת המוביל - נצרת (כביש מס' 79), בין סימני ק"מ 22-23
 

משך הסיור:

שעה - 4 שעות
  

עונה מומלצת:  

כל השנה


לא לוותר :

על הסרט בחנות המזכרות, ועל הדגם במבואת הכניסה, התצפית במצודה וגם מאגר המים.


מה יש עוד :

מזנון, חנות מזכרות, חניוני פיקניק מרכז הדרכה.
 
 

שעות פתיחה

 הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג
8:00-16:00
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

 דרכי התקשרות

 
טלפון: 04-6568272
 
 

פקס : 04-6568273
 
 

דמי כניסה

 
מבוגר 28 ₪ , ילד 14 ₪
 
קבוצה (מעל 30 איש)מבוגר 23 ₪ , ילד 13 ₪
 
סטודנט 24 ₪
 
אזרח ותיק 14 ₪ 
 

כניסת כלבים

מותרת ברוב האתר- קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה,

אסורה בתוך המבניםלפרטים הקישו כאן
 

 מידע נוסף

מצורפת דפדפת האתר להורדהzipori_heb.pdf

 

בגן לאומי ציפורי מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמות הקיימות כיום הן:

  • חניות
  •  מערך כניסה כולל חנות מזכרות ופינת טלוויזיה
  •  בית שימוש
  •  גישה לפסיפס הנילוס
  •  בית הכנסת העתיק
  • הווילה הרומית כולל פסיפס "מונה ליזה מהגליל" ומודל מאגר המים
  • באתר ישנו רכב להסעת אנשים עם מוגבלות (בתיאום מראש)​

32.750621,35.284375
תיאטרון גן לאומי ציפורי
תיאטרון גן לאומי ציפורי

חדשות מהשטח

עצור חדשות

ילדים קופצים בתיאטרון ציפורי - צילום מורן סגולי