חופשת קיץ קצת אחרת במרכז חינוך והסברה גליל עליון
>> גיא סלעי - חיל מדריך במחו"ה גליל עליון
במרכז חינוך והסברה גליל עליון שבמחוז צפון החליטו להעשיר את חופשת הקיץ לתלמידי החטיבה העליונה ולהוציאם לטיול שנתי קצת אחר- "טיול נודד". טיול זה, בשונה מטיול רגיל בן יום, הוא טיול בו הלינה היא בשטח ובכל יום הקבוצה מתקדמת תוך כדי טיול, לנקודת לינה אחרת. כל פעם הטיול הוא בקונספט אחר ובמסלול שונה. הפעם יצאו תלמידי כיתות ט' וכיתות י' לטיול "מים אל ים", מסלול טיול רגלי שהתחיל בים התיכון והסתיים בים כנרת דרך נחל אכזיב, העלייה להר מירון והמעבר לצד השני לנחל עמוד.
הטיולים הנודדים נמשכים בין שלושה לחמישה ימים, משך זמן שמאפשר יצירת חוויה משמעותית ביותר בשני פנים.
הראשון מתבטא ביצירת ההזדמנות המיוחדת בה קבוצת אנשים הנמצאים ביחד במסגרת, יכולים לחוות אחד את השני בצורה בלתי אמצעית, ללא גורמים מתווכים אליהם הם רגילים בחיי היום יום השגרתיים, כגון: מחשב, ספסל הלימודים וכדומה. האפשרות להיות זה לצד זה בטבע במשך כמה ימים רצופים ולראות אחד את השני במצבים השמורים לאנשים הקרובים ביותר, שכן לעיתים חווים קושי רב בשהות הממושכת רחוק מהמוכר והאהוב. רגשות מעורבים דוגמת עצבות, שימחה, סיפוק וכמובן החוויות אותן חווים במשותף בצורה אינטנסיבית, מביאים ליצירת קשר מיוחד. כמו חווית לינת השטח- שאצל רוב התלמידים זו הייתה חווית הלינה הראשונה בשק שינה בשטח. הקמת האוהלים מדי יום, מקלחות השטח, הכנת ארוחות הערב המשותפות וערבי ההווי- כל זאת ועוד תרמו לשיתופיות וקרבה חברית.
הפן השני הוא שבמהלך הטיול מעביר המדריך את התכנים והערכים לקבוצה בצורה הדרגתית במקביל לחוויות שהם עוברים, כך שההטמעה של החומר נעשית באופן מעשי ולא רק תיאורטי ועל כן הינה משמעותית עוד יותר. החיבור לטבע נעשה דרך הפעילות וההסברה בשטח, הבנת הבסיס של הטבע בצורה חוויתית, החל מן הפן הפיזי- הליכה על קרקע וסוגיה, תוך כדי מפגש עם בעלי חיים, מעיינות ומקורות מים, ועד הפן האנושי בו מומחש כיצד האדם משתלב עם הטבע, מדוע הטבע חשוב בחיינו וכפועל יוצא גם חשיבות שמירתו.
כבר לפני כמה שנים כתב אברהם בורג כי "...בטיול מיטשטש החיץ. אחד מושיט לשני יד, עוזר לו לעבור מכשול קשה. חולקים אוכל זה עם זה, פורסים לרעב לחם בסולידריות שאין לה תחליף, במהלכו של קטע קשה, ויש קטעים קשים, לומדים להכיר ולהתחשב בחולשותיו של הזולת. או לכבד את תכונותיו האישיות. בטיול, בחוץ, במרחב שבין קו האופק למרחבי הרקיע מתגלים ילדים חבויים. אלה שביום יום נדחקים לעתים לשולי החברה, כי מלכת הכיתה או מלך הבנים מאפילים עליהם, הופכים לרגע למוליכי דעת קהל ודמויות אהודות ואהובות". אברהם בורג { עיתון 'הארץ',27/5/1994 }
הדברים נכונים ומדויקים, במיוחד ב"טיול הנודד" המעמיד אתגרים של זמן ותנאי שטח בפני הקבוצה. מתוך חוויה אישית, אני יכול להעיד כי בטיולים מסוג זה, הקבוצה עוברת תהליך מדהים בינה לבין עצמה וכמובן בקשר עם המדריך. במסגרת תפקידי כ"מדריך נודד", אני מהווה מתווך בין הילדים לכברת הארץ שבה הם מטיילים ושואף להעניק לילדים חוויה חזקה וחיובית מהמפגש עם הטבע, להקנות ערכים ואף ידע ולבסוף אהבה, ובשל הזמן הארוך הנתון בידי, האמצעים המתודיים רבים ומגוונים.
עבורי כמדריך, הדרכת טיולים מסוג זה הינה הזדמנות מיוחדת. בטיול ישנה הזדמנות שאינה קיימת בטיולים יומיים, בה ההיכרות בין המדריך לקבוצה מגיעה לרמות עמוקות יותר. גם התכנים, האווירה, החוויה מועברים ומוטמעים בצורה טובה יותר בגלל הזמן הרצוף וההתמודדות עם השטח העומד לרשותנו, כך הילדים חיים את הטבע ואחד את השני.
טיולים נודדים מהווים חוויה שגם המודרכים וגם המדריכים מתקשים להתנתק ממנה. טיולים מהסוג הזה היו נהוגים בגדנ"ע שסבינו וסבותינו עברו בהיותם נערים ונערות. אם כך, ניתן לומר שבטיולים אלו אנו מחזירים עטרה ליושנה ובפרט במסלול אותו בחרה הקבוצה לעשות והוא מסלול ים לים, מים תיכון לים כנרת, מסלול ודרך עליה צעדו לאורך שלושה דורות והתקווה היא שימשיכו לצעוד עליה יותר תלמידים גם בעתיד.
|
נערים ממקמים אוהלים בחניון לילה
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
|
גן לאומי אשקלון - שינויים, חידושים ופיתוחים
>> יתיר שמיר - מנהל מרחב החוף והשפלה, מחוז מרכז
גן לאומי אשקלון שהיה לגן הראשון שהוכרז על ידי הרשות (שנת 1964), עובר שינויים ותהפוכות בזמן האחרון, ובמחוז מרכז ולרשות יש סיבות רבות להתגאות בפנינה ארכיאולוגית זו.
בראש ובראשונה השער הכנעני - רבים לא יודעים זאת, אך ממש בכניסה לגן הלאומי שוכן השער הכנעני, ממצא ארכיאולוגי מרשים ומעניין. בחודש יוני האחרון נערך בגן טקס לחנוכת עבודות השימור של השער הכנעני בגן. השער שבנוי לבני בוץ וכורכר, היווה את המבואה לעיר הכנענית אשר שכנה במקום בסביבות שנת 1850 לפנה"ס. השער נגלה בחפירות התל שנוהלו ע"י פרופסור סטייגר, בהן הוגדר השער כשער המקושת הקדום ביותר בעולם.
העבודות לשימור השער החלו לפני כשנה וכללו שימור ושיחזור של לבני בוץ ושל צורתו המקורית של השער. חלקים מהשער שוחזרו באופן מלא וחלקים שוחזרו בצורה חלקית. העבודה כללה גם עבודות פתוח סביבתי לנוחיות המבקרים ופיתוח גנני בסביבות השער, מה שמוסיף צבע לביקור במקום.
שיחזור ושימור השער התאפשר ע"י שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, עיריית אשקלון והמועצה לישראל יפה. כאשר האחרונה גייסה מימון מקרן וולפסון לטובת הפרויקט.
בצד הדרום- מערבי של הגן הלאומי, היכן שנמצאים חוף הים והנמל הקדום, מתקיימות עבודות שימור לקיר העמודים- לאורך החוף נראים קטעים מחומת העיר המוסלמית והצלבנית, בה משולבים עמודי שיש (על שמם שמו של הקיר - קיר העמודים) של העיר הרומית, בהם השתמשו בתקופות מאוחרות יותר לחיזוק החומה.
נראה כי הנמל הקדום של אשקלון לא היה בנוי בעבר, מה שאומר שכלי השיט נהגו לעגון בים במרחק כמה מאות מטרים מהחוף, תוך שהם נעזרים בשרטונות כורכר ובמחשופי סלע תת-ימיים לשיפור אחיזת העוגנים. כאשר העברת הסחורות התבצעה באמצעות סירות קטנות לחוף.
בשל פעולת הגלים וכרסום צוק הכורכר קיר העמודים נתון בסכנת התמוטטות. בימים אלו פועלות רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות לביסוס הקיר. העבודה כוללת ייצוב בסיס צוק הכורכר ושימור חלקו העליון.
בנוסף, ממש בימים אלו נכנסת לפעילות מערכת השקיה "חכמה" חדשה בגן.
בשנת 2001 כאשר הועבר הגן חזרה לניהול רשות הטבע והגנים קרסה מערכת ההשקיה. המערכת הישנה איבדה מים רבים ובשל הרצון לחסוך במשאבה, הוחלט על הפסקת השימוש במערכת, ומעבר להשקיה בתותח מים. המים אומנם נחסכו, אך צבעו הירוק של הגן דהה מעט.
החל משנת 2003 החלה רשות הטבע והגנים לפעול לפתרון הבעיה. בפניה לחברת מקורות, ביקשה הרשות לשוב ולהפעיל שתי בארות בתחום הגן. שאיבת המים מהבארות באה להשיג שתי מטרות: האחת - חיסכון במים שפירים, היות והבארות המדוברות מכילות מים מליחים שאינם ראויים לשתייה, אך ראויים להשקיה. השנייה - הקמת מערכת השקיה חדשה על בסיס חיבור בין שתי הבארות וצביעת הגן מחדש בירוק.
ממש בימים אלו הסתיימו העבודות ומערכת ההשקיה נכנסה לפעילות. התוצאות נכרות לעין!!!
כולכם מוזמנים.
|
השער הכנעני בגן לאומי אשקלון // צילום: אלי נעמן
קיר העמודים בגן לאומי אשקלון // צילום: דורון ניסים
שימור קיר העמודים // צילום: חנן לבבי
|
אין פ'שחה -יש פ'שחה
>> יפית כדורי - פקחית בשמורת טבע עיינות צוקים
בבוקרו של יום בהיר אחד (והפעם הביטוי אינו רק צורת ביטוי אלא פשוטו כמשמעו) שנהפך במהרה בדיוק להפך הגמור, פרצה שריפת ענק בשמורת הטבע עיינות צוקים- הידועה גם כ"עין פ'שחה".
לא פעם אנחנו שומעים על שריפות, לא פעם אנחנו מזדהים יותר, מזדהים פחות ואז לרוב ממשיכים בשגרה ומה שהיה היה...
עד...עד שזה מגיע לחצר שלנו, ונכון יותר לבית שלנו, רק אז זה משפיע, נוגע, מכאיב ומבלבל...
ובתוך כל המולת האדם, לשונות האש והעשן הצורב בעיניים, הטבע מקבל עוצמה- כך נולד לו חוסר האונים וכאדם אתה מתגמד. רגשות מנוגדים, מול היופי והעוצמה של האש המתחזקת שמקבלת צבעי חום - אדום יפהפיים, לבין הפחד והכאב של האובדן, וכמו תמיד הבדיחות השחורות ממהרות ובאות למקום האסון, גם אלינו הן הגיעו, "אין פ'שחה" אמרו הבאים והולכים..פשוט אין...
ניתן עוד להרחיב ולספר, כי למילים כמו ללהבות האש- אין סוף... אך מאז השריפה עברו כחודשיים ומאז אין יום שקט...הכול מלא בעשייה ורצון להתחדשות. הצוות עבד קשה בימים הראשונים שלאחר השריפה, אם זה לכבות פה ושם עוד דליקות שפרצו מחדש בשל האדמה הבוערת, פינוי דגי אמנון מבריכות מעיין לנביעה- שהתחננו למעט חמצן, פינוי וניקיון שבילים, ואף הקמת עמדת הסברה לאוהבי טבע שהתעניינו והצטערו לא פחות מאיתנו, ומסתבר שיש הרבה כאלה- מבקרים ותיקים וגם כאלה שלא, מתקשרים, שואלים ומתעניינים. לפתע המשמעות של עיינות צוקים בעיניי הציבור התבהרה לנו...
אז בכדי שהציבור יוכל לבוא, להשתכשך וליהנות, עובדים פה גם קבלנים לשיפוץ התשתיות שנהרסו.
הרמנו סנטר וכך גם הקנה והסוף שמתרומם ומכסה בירוק טרי את הקרקע השרופה, אפילו עצי האשל, בזכות השורשים העמוקים שנתברכו בהם, מוציאים ניצנים ירקרקים ויפים, הנמלים האורגות מכבדות אותנו בנוכחותן והכל בסימן התחדשות ופריחה.
אז נכון שזה ייקח זמן אולי אפילו הרבה אבל יש פ'שחה ועוד איך יש!
|
השמורה לאחר השריפה // צילום: שירן בן יעקב
דגים משוועים לחמצן // צילום: שירן בן יעקב
השמורה משתקמת לאחר השריפה
צילום: שירן בן יעקב
|
'זכותו של הטבע למים'
לאחר 50 שנה של יובש: המים חזרו לנחל עין- גדי
שמורת טבע עין גדי שבבקעת ים המלח מושכת אליה הרבה מבקרים מדי שנה, בין היתר בגלל הניגוד העצום בין הצחיחות והמצוקים של בקעת ים המלח, מול הנביעה הגדולה של מים מתוקים מארבעה מעיינות שונים (ערוגות, דוד, שולמית ועין גדי), מהם זרמו עד כה שני נחלים לאורך כל השנה- נחל דוד ונחל ערוגות - מול המגוון הגדול של בעלי חיים וצמחים.
נחל עין גדי אשר זרם גם הוא בעבר באופן טבעי, סבל ב- 50 שנה האחרונות מיובש מלא כתוצאה משאיבת מים ממעיין עין גדי, אשר נמצא בראש הנחל. עקב כך הצמחייה המקומית נעלמה ממדרונותיו וגם חיות הבר באזור איבדו מקור מים ומזון.
בתחילת חודש יולי ארעה שמחה בשמורת טבע עין גדי: החלה לראשונה הזרמת מי נחלים לטובת שיקום הנחל. הזרמת המים לנחל המיובש התאפשרה בזכות הסכם המים שנחתם לפני כשנה בין רשות הטבע והגנים ובין קיבוץ עין- גדי, ושהושג לאחר דיונים ומאמצים רבים ובזכות מאבק ציבורי למען השבת המים לטבע. במסגרת ההסכם נקבעו מכסות לכמויות המים הנשאבות ואמצעי פיקוח על כמות המים הנשאבים, וחשוב לא פחות- נקבע כי נקודות השאיבה יועברו מהמעיינות אל מורד הנחל, לאחר שהמים עברו בשמורה.
ההזרמה שחודשה התחילה בהיקף 10 מק"ש, כאשר בסופו של התהליך תגדל הכמות ותגיע ל-25 מק"ש. החייאת הנחל מאפשרת גם את שיקום הצמחייה המקומית שנעלמה ממדרונותיו עם ייבוש הנחל. במדרון עין גדי יינטעו אנשי השמורה כאלף פרטים שונים של צומח מקומי. משיקום הצומח והנוף ייהנו כמובן חיות הבר ששמורת טבע עין גדי היא ביתן, כמו היעל הנובי ושפן הסלע, אותם ניתן לראות בפעילות במהלך ביקור השמורה, וטורפים ליליים כמו הצבוע המפוספס, השועל המצוי ושועל הצוקים.
אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "זהו פרי מאמצים של שנים והדרך עוד ארוכה, אך את תחילת סופה ראינו לאחרונה. הסכם המים בעין- גדי מהווה ציון דרך מרכזי בתולדות שמירת הטבע בארץ ומהווה חלק ממאבקה של רשות הטבע והגנים על 'זכותו של הטבע למים'. במשך 50 שנים היה נחל עין גדי יבש ומי המעיין לא זרמו בו. המדרונות שאכלסו בעבר צומח מקומי התייתמו ונותרו צחיחים, ועכשיו סוף- סוף שבים המים לנחל. בעתיד הלא רחוק נתחיל להשיב לאזור גם את הצמחייה שנעלמה עם ייבוש הנחל, ולצד פעולות להורדת תפיסת המים לתחתית הנחל גם בנחל ערוגות ובנחל דויד נשלים את שיקום בית הגידול כולו."
|
מדרון עין גדי יבש (שנת 1960)
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
נחל עין גדי זורם לראשונה אחרי 50 שנים
צילום: ערן היימס
|
טירוני ההנדסה הצבאית התגייסו למען שמירת הטבע במבצע לניקוי הר עיט
במחוז אילת מקיימים קשרים טובים על בסיס קבוע עם בסיסי צה"ל שבאזור וחיילי צה"ל שמבינים ומודעים לערכי שמירת הטבע ומתגייסים לפעילויות שטח ולשיתופי פעולה בנושא.
במסגרת אחד משיתופי הפעולה האחרונים בין פקחי מחוז אילת ברשות וחיילי ומפקדי בסיס בהל"צ 14 (בית הספר להנדסה צבאית) הנמצא באזור בקעת עובדה, התקיימה פעילות משותפת עם טירוני הבסיס. הפעילות כללה הרצאות בנושאי טבע ושמירתו, סיורים מודרכים בשטח ומבצעי ניקיון בשטחים הפתוחים. שיאה של הפעילות היה בהתגייסות של למעלה מ-100 טירוני הבסיס לטובת שמירת הטבע: עשרות טירונים יצאו מהבסיס וקיימו ביחד עם הפקחים מבצע ניקיון גדול בהר עיט, שנמצא בקו פרשת המים מעל צומת קטורה (בצמוד לכביש 40). ממרום ההר ישנה נקודת תצפית יפה לעבר הערבה.
הצוותים יצאו למבצע הניקיון בהר עיט לאחר שבמשך שנים נערמה במקום אשפה רבה. עוד לפני פעילות הניקיון של החיילים, חלק גדול מפינוי האשפה בשטח נעשה עם כלי עבודה רציניים, דוגמת טרקטור ומשאית לפינוי דברים מאסיבים כגון: ברזלים ומשטחים, גדרות תייל, מערכת צנרת ישנה, צינורות פלדה, תאי ביוב ואף משאית ישנה. באתר שבעבר היה מחנה צבאי, שמאז פונה וננטש, מצאו החיילים במהלך הניקוי פיסות נייר היסטוריות כגון תעודות וגזרי עיתונים מתקופת קום המדינה, מה שעורר את סקרנותם והגביר את עניינם בפעילות. האשפה הרבה הוצאה מהשטח על גבי רכבי הפקחים, ובסיום היום השטח נותר נקי.
בסוף מבצע הניקיון נערכה לחיילים הרצאה בנושא השבר הסורי-אפריקאי וההתיישבות החדשה בערבה. גיל עברון, פקח נחלים גדולים במחוז אילת, שליווה את החיילים בפעילותם, מספר: "החיילים הביעו עניין רב בהרצאה על האזור, ונהנו ממסלול הטיול המודרך אל הסדקים העמוקים של השבר, שכן זהו גם שטח האימונים שלהם. הם מאוד אוהבים את הפעילויות המשותפות עם הרשות כי הן מאפשרות להם לקחת פסק זמן מכל ענייני הצבא ובאמת להירגע וליהנות מהטבע שלנו".
גיא אילון, מנהל מחוז אילת ברשות: "ישנה חשיבות גדולה למבצעים מהסוג הזה, בהם חיילים לומדים על שמירת הטבע ולאחר מכן מסייעים בפועל לפעילות של שמירת טבע. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה דומים עם בסיסים נוספים באזור וגם עם חיל הים- אשר מסייע בשמירה על ערכי הטבע במפרץ אילת. הלכלוך פוגע בחיות הבר ומהווה גם מפגע נופי, ואני שמח שנקודת תצפית יפה כל- כך על האזור כמו הר עייט חוזרת להיות נקייה. החיילים שהשתתפו נהנו מהפעילות הערכית השונה, ואני בטוח שגם כשישובו ליחידותיהם ואחר כך לאזרחות יינצרו בליבם את שלמדו, וזו המטרה האמיתית שלנו- לצד הניקיון במקום עצמו".
מבצע ניקיון ופעילות שמירת טבע נוסף התבצע גם בחופי אילת, שם החיילים ניקו את החופים ולאחר מכן עברו הדרכה, קיבלו ערכות שנירקול ונהנו מהשתכשכות ושחייה בים.
ועל זה נאמר: כל הכבוד לצה"ל!
|
הטירונים בעת הרצאה // צילום: גיל עברון
מבצע ניקיון בהר עייט // צילום: גיל עברון
 | חזור לעמוד הראשי |
|
|
