דו"ח פעילות לשנת 2007
המרכז הישראלי לשיקום חיות בר
>> אוהד הצופה - חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים
ד"ר יגאל הורוביץ - המרכז הזואולוגי ת"א - ר"ג, הספארי
כללי
המרכז הישראלי לשיקום חיות בר (לטבע נולד) פעל בשני האתרים במקביל על מנת להעניק את הטיפול הרפואי והשיקום הטובים ביותר האפשריים:
• בספארי בר"ג - שם נקלטים יונקים, למעט מעלי גירה, זוחלים וגוזלי עופות ובו נערכו
אישפוז ושיקום ארוכי-טווח
• בגן לאומי תל אפק - שם נקלטים עופות בוגרים (אחרי פריחה מקן) ומעלי גירה ועיקר הטיפול
שם הוא בשיקום בטווח הקצר (עד שחרור) או העברה לספארי להמשך שיקום ומשמש בקרנטינה.
בשנת 2007 הועברו למרכז הישראלי לשיקום חיות-בר 1,169 בעלי-חיים שונים הנמנים עם ארבע מחלקות החולייתנים היבשתיים (טבלה 1) מ-123 מינים שונים עם סוגי פגיעות רבות ומגוונות וכך גם גורמיהן.
287 פרטים הגיעו עם שברים מהם נותחו 57 פרטים (לעיתים יותר מניתוח אחד). פרטים אחדים טופלו, אוששו ושוחררו מיידית ואחרים נזקקו לשיקום של חודשים רבים או להמתין עד עונת הנדידה המתאימה לשחרורם (איות צרעים למשל שהו בחי-בר יטבתה מספר חודשים עד לנדידת הסתיו).
• מבין בעלי החיים שהועברו למרכז מצויים גם מינים פולשים, מינים המוגדרים בחוק כמזיקים ומינים מתפרצים, שמתבצע לגביהם ממשק לויסות אוכלוסיות או למניעת נזקים בחקלאות ותברואתית. גם פרטים של מינים אלו זכו לטיפול ולבית הולם, אך הושמטו מניתוח גורמי הפגיעה והצלחת השיקום. (אף לא אחד מהפולשים שוחרר לטבע).
• המרכז קולט את כל בעלי החיים שמובאים אליו (למעט מינים מבויתים כיוני בית ופליטי תרבות (במיוחד שכיחים תוכים שאבדו לבעליהם).
• במקרים רבים, לא ניתן לקבוע מה הגורם, ישיר או עקיף, שפגע בבעל החיים ולהגעתו לטיפול. למשל גוזלים וגורים שנמצאו ע"י אזרחים, שלהבנתם היו נטושים (עפרי צבאים לדוגמא). כך גם לגבי גוזלים רבים אחרי פריחתם מהקן שכושר תעופתם עדין מוגבל. לפיכך, קשה לערוך הפרדה ברורה מתי זו פריחה ומתי זו נפילה מוקדמת מהקן, מה גם שגוזל שכזה היה במקרים רבים צפוי לרעב או טריפה (שאינם בהכרח גורמים אנתרופוגניים ושליליים מבחינה סביבתית). דוגמא נוספת היא זוחלים שהועברו כי נמצאו בחצרות בתים (נחשים וצבים). לכן, לגבי פרטים רבים לא זוהו גורמי הפגיעה הראשוניים ולכן גם אינם נכללים בניתוח.
• המרכז נתן מענה וכתובת לחיות בר רבות שנאספו על ידי אזרחים או פקחים (כולל החרמות מאחזקה לא חוקית). וגם כאן, קשה לקבוע מה הגורם הראשוני להגעתם לאותו עבריין (מעצם אחזקה לא חוקית).
חשוב לזכור: אין בניתוח גורמי הפגיעה בכדי לקבוע הכללה על גורמי האיום והשפעתם על מינים ואוכלוסיות בארץ. קיימת הטיה למינים גדולים הבולטים יחסית (שקנאי המצוי), למינים עליהם מתבצע מעקב פרטני (נשר) או אלו הקרובים למרכזי פעילות של אנשים (בז המצוי). כמו כן, עופות רבים מאד (מדי) נפגעים ברשתות שנפרשו מעל בריכות דגים אך אינם מחולצים עקב קשיי גישה. ולכן, כלל אינם מדווחים ואי הופעתם בדו"ח זה (או אחר) עלולה ליצור תמונת מצב שונה לחלוטין מהמצב העגום בשטח. לפיכך, אין בדו"ח כוונה לקבוע כמותית מיהם הגורמים המסכנים ביותר את חיות הבר בארץ. זאת ועוד, לא כל חיות הבר הפגועות או שנאספו בישראל הועברו למרכז! חלק מזה בתאום עם המרכז, מתוך ידיעה כי הם אינן ברות שיקום או כי ניתן להשלים מהר את אישושן ולשחררם ובהתייעצות הועברו למקום המתאים.
עופות
עיקר בעלי החיים המועברים לטיפול הם עופות (88%). נתון זה אינו מפתיע: בישראל עושר מיני עופות רב מאד (כ-530) וכמויות עצומות של עופות, בין 500 מיליון ל-2 מיליארד חולפים דרכה כל שנה.. בטבלה 2 מוצגים פירוט 868 עופות שנקלטו, נבדקו וטופלו (לא כולל מינים פולשים, מינים מזיקים ומינים מתפרצים).
מהנתונים המספריים הכלליים המוצגים בטבלה 2 קשה לקבוע הכללות ומסקנות. ובכל זאת ניתן לומר:
1. מכלל 22 המינים שיותר ש-10 או יותר פרטים שלהם נאספו:
• 13 מינים שהם בעיקר מקומיים-מקייצים ויציבים (עם מעט יחסית פרטים המקיימים נדידה אל ומתוך גבולות הארץ): בז מצוי, תנשמת, סיס חומות, אוח, ינשוף עצים, דוכיפת, כרוון, נשר, שחרור, חוחית, עקב עיטי, שעיר מצוי, חיויאי.
• 7 הם מינים שבעיקר חורפים או חולפים: דיה שחורה, מלכישליו, חסידה לבנה, עקב חורף, איית צרעים, שחף אגמים, שליו נודד.
• 2 מינים הם מקיימים אוכלוסיות יציבות ואוכלוסיות נודדות: סנונית רפתות, נץ מצוי.
2. 495 מכלל העופות שטופלו הם עופות דורסי יום ודורסי לילה. זהו מספר לא מבוטל. לשם השוואה, המרכז המפורסם ואולי המוביל בעולם בשיקום עופות דורסים (בלבד), The Raptor Center, שפועל משנת 1974 בקולג' לרפואה וטרינרית של אוניברסיטת מינסוטה ומקבל עופות דורסים מכל ארה"ב מטפל בכ-800 עופות דורסים בשנה (עם הכנסות של מעל 4 מיליון ש"ח ...).
3. 96 מכלל העופות הם עופות מים מובהקים הכוללים בעיקר מיני שחפים ומיני אנפות.
4. בולט מספרן הנמוך של ציפורי השיר: 86 פרטים וגם זאת "בזכות" 41 סנוניות רפתות שנפגעו מדבק שנמרח על מנת לגרשן מלינה בחניון. נתון זה אינו מפתיע מכיוון שציפורי שיר רובן קטנות וקשה לאתרן וגם עקב הקושי של פרט פגוע לשרוד וסיכוייו להיאסף בחיים קטנים מאד.
גורמי פגיעה בעופות
גורמי הפגיעה בעופות ב-720 פרטים של עופות מוצגים בטבלה 3. רק בכ-54% מכלל העופות שהגיעו ניתן היה לקבוע בוודאות סבירה מה גורמי הפגיעה. יש לזכור כי פרט יכול להיפגע על ידי יותר מגורם פגיעה אחד: למשל פרט דרוס יכול להיות ירוי ואולי זה גם מה שפגע ביכולתו לעוף ולהימנע מהפגיעה. דוגמא שכיחה היא שעופות שהוחזקו שלא כחוק (נחמסו מקן למשל) גם סבלו מרככת עקב תזונה לקויה.
טבלה 3 מדגישה את היקף הפגיעה שגורם האדם לעופות בר. פחות מ-10% מגורמי הפגיעה אינם באופן ישיר יציר כפיו של האדם:
• תשתיות אדם אחראיות לגורם הפגיעה הקשה ביותר. מתוך 486 גורמי פגיעה שזוהו ב-387 פרטים ניתן לראות כי תשתיות אדם ובעיקר כבישים וחשמל אחראיים לשיעור פגיעה גבוהה יחסית (בשליש מהפרטים).
• 14.3% מכלל אלו שזוהו בהם גורמי פגיעה נפגעו מירי ובגופם זוהו כדוריות עופרת.
• 20% מכלל הפגיעות קשורות לאחזקה לא חוקית המהווה גורם לא מבוטל. להבדיל מפציעות, ברוב המקרים של אחזקה לא חוקית לא ניתן לשקם את העוף ולשחררו לטבע (החתמה, רככת). רוב הפרטים שהוחזקו לא חוקית נמנים על בזים מצויים, עקבים עיטיים, אוח, תנשמות וחוחיות.
• חתולים במיוחד וכן כלבים ועורבים אפורים אחראיים ל-5% מכלל הפגיעות.
יונקים
סה"כ נקלטו 112 פרטים מ-12 מינים שונים של יונקים (טבלה 4). בולטים המספרים הגבוהים של 3 מינים:
צבי א"י נפגע במספרים גבוהים מאד בתאונות דרכים ומאיסוף עופרים על-ידי מטיילים ובשומרון ובקעת הירדן גם על ידי רועים.
קיפוד מצוי ועטלף פירות החיים בתוך ישובים ולכן פרטים רבים נמצאים ובמיוחד את הקיפוד קל למצוא ולאסוף בחצרות בתים ובגינות ציבוריות.
מטבלה 5 ניתן ללמוד כי כמו בעופות, לתשתיות אדם השפעה שלילית: דריסה וגידור, שני גורמים עקרים לקיטוע באוכלוסיות יונקים בישראל. בקיץ 2007 הייתה התפרצות של מחלת הפה והטלפיים ולקרנטינה בג"ל תל-אפק הגיע צבי א"י שמת בדרך ושנמצא כנגוע במחלה. תוך עבודה והנחייה צמודה של השירותים הוטרינריים של משרד החקלאות, המקום פעל כקרנטינה מלאה על מנת למנוע את המשך התפשטות המחלה בארץ שגרמה השנה לתמותה של עשרות צבאים ברמות ישככר.
זוחלים ודו-חיים
כמו ביונקים, מינים הנמצאים בתוך משכנות ויושבי האדם "זוכים" להיפגע ולהיאסף יותר מאשר מינים החיים בשטחים טבעיים מרוחקים וכך הגיעו רוב הזוחלים מתוך ישובים.
9 מהזוחלים שהגיעו סבלו משברים.
הנחושית העינונית סבלה מפציעה שנגרמה על ידי חתולים ושני צבי יבשה מנשיכות כלבים.
הצלחת שיקום
להצלחת שיקום יכולים להיות שתי הגדרות: ריפוי ושיקום הפרט לכושר פיזי מלא או שיקומו הפיזי והצלחת השבתו לטבע ושרידותו שם. אין לנו היכולת לעקוב ולחקור את שיעור ההצלחה של שחרור בעלי חיים משוקמים לטבע, למרות שזהו נושא חשוב מאין כמוהו. יש לנו מידע על חלק קטן מאד של הפרטים ששוקמו וחלקו חשוב ומעודד: לדוגמא, נשר ששוקם מהרעלה בזרחן אורגני ושב לגדל בהצלחה את גוזלו בשמורת טבע מצוקי הצינים. אין להסיק מסקנות בדבר, כביכול, הצלחה גבוהה של השיקום והשחרור בזכת חוסר במידע על פרטים שנכשלו. זאת מכיוון שלא מתבצע מעקב ומחקר יעודי. לפיכך, אנו מסתפקים בעצם השיקום כהצלחתו. סיכום הטיפול והשיקום מוצג בטבלה 8.
לפני שבוחנים את נתוני טבלה 8 יש לזכור כי במקרים מסוימים הובאו בעלי חיים לאחר מותם, הן מכיוון שזה התרחש במהלך העברה והן לשם זיהוי וקביעת גורם המוות למטרות שונות (כדוגמא במקרי אכיפה או חשד להרעלה). לעיתים משך העברתו של בעל חיים ארכה זמן ממושך בגלל היעדר פיתרון זמין להעברתו וכך הגיע במצב בלתי ניתן לשיקום.
בהשוואת נתוני ההצלחה בשיקום עם אלו של מרכזים מקבילים בעולם נראה כי הצלחת הטיפול מחד והתמותה והיקף המתות החסד מאידך עומדים בסטנדרטים מקובלים בעולם. רוב הפירסומים בעולם עוסקים במין מסוים או בסוג של פגיעה (השכיח ביותר - זיהומים של עופות ים בנפט). עבודה מקיפה בקנדה במסגרת מחקר אקדמי , שבחן נתונים של 11 מרכזי שיקום במשך 12 שנים, מצא כי ממוצא המשוחררים עומד על 40%, 20% תמותה וכ-35% המתת חסד. טווח המשוחררים חזרה לטבע במרכזים השונים היה בין 14.5% ל-89% וכלל גם שחרור פרטים לא מקומיים, מזיקים ומתפרצים.
גופות הפרטים שלא שרדו הועברו בעיקר לאוסף הזואולוגי באוניברסיטת ת"א. גופות של עופות רבים הועברו למעבדה לטוקסיקולוגיה במכון הווטרינרי לשם סקר טוקסיקולוגי לקביעת ערכים של האנזים כולין-אסטראז בעופות שאין לגביהם מידע רב עדיין, כך שניתן יהיה לזהות הרעלות זרחנים אורגנים ועופרת בעתיד.
תודות
בשם כל העושים במלאכה, באופן ישיר (הצוות המטפל המסתייע במתנדבים) ובאופן עקיף (מנהלי וצוות הספארי והרשות). פעילות זו לא הייתה מתאפשרת לולא חברו אנשים רבים וטובים, אירגונים שונים, חלקם במתן תרומות ואחרים בהתנדבות או בסיוע מקצועי.
במיוחד אנו מבקשים להודות לציבור הדואג ומסייע לחיות הבר ומקווה שתמצעו עניין בדו"ח.
|
|
| 
